רבי מנחם מנדל מוויטבסק
 | |
| קברו בבית הקברות בטבריה | |
| לידה |
1730 ה'ת"צ ויטבסק |
|---|---|
| פטירה |
1788 (בגיל 58 בערך) א' באייר ה'תקמ"ח טבריה |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בטבריה |
| מקום מגורים | מינסק, רייסן, ויטבסק טבריה |
| מקום פעילות | רייסן, ויטבסק, טבריה. |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו |
רבי ישראל בעל שם טוב המגיד ממזריטש |
| תלמידיו |
רבי אברהם מקאליסק רבי ישראל מפולוצק רבי שניאור זלמן מלאדי |
| חיבוריו | פרי הארץ |
| אב | רבי משה |
| צאצאים | רבי משה |
רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ[1] – א' באייר ה'תקמ"ח) היה מגדולי אדמו"רי החסידות, ואחד מיורשיו של המגיד ממזריטש בהנהגת תנועת החסידות. עלייתו לארץ ישראל בראשות 300 איש מכונה "עליית תלמידי הבעל שם טוב", והיא נחשבת לעלייה משמעותית באותה העת.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'ת"צ בוויטבסק שבאזור רוסיה הלבנה, בדוכסות ליטא שבאיחוד הפולני-ליטאי. לאביו רבי משה שהיה ממקורבי הבעש"ט, והביא אליו את בנו כבר בגיל תשע. בנוסף זכה לראות את הבעל שם טוב פעם נוספת, זאת לאחר בלמדו אצל המגיד בימי נערותו, אז הוליכו המגיד עימו לבעל שם טוב[2].
גדל והתגורר במינסק, והיה מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש והפיץ חסידות בשליחותו ברוסיה הלבנה ("רייסין") ובליטא (בליטא יחד עם רבי אהרן הגדול מקרלין) כמו כן שימש הבעל תוקע שלו באופן קבוע[3]. לאחר פטירת המגיד חזר לוויטבסק ולאחר מכן עבר להורודוקי הסמוכה. לאחר פטירת המגיד הוכתר למנהיג החסידים ברוסיה הלבנה על פי צוואת המגיד. משפט מפורסם מיוחס אליו: "ברייסין מצאתי לבבות שלמים ובגדים קרועים, הפכתי אותם ללבבות קרועים ובגדים שלמים".
יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ניסה להפגש עם הגאון מווילנה, כדי להניאו מהתנגדותו לחסידות, אך הפגישה לא יצאה לפועל, כיוון שהגר"א מיהר לעזוב את העיר לפני הגעתם. לאחר עלייתו לארץ מילאו את מקומו בהנהגת חסידי רוסיה הלבנה שלושה מתלמידיו, רבי ישראל מפולוצק, רבי ישכר בער אשבל מליובאוויטש ורבי שניאור זלמן מלאדי.
העלייה לארץ ישראל
ערך מורחב – עליית תלמידי הבעל שם טוב
|
אמת היא שאווירה של ארץ ישראל מחכים. כל זמן שהייתי בחוץ לארץ, היו כל מעייני וחפצי להתפלל פעם אחת תפילה בדרך הנכונה. אבל מיום שאני בארץ, אין בליבי אלא משאלה זו: לענות פעם אחת אמן בדרך הנכונה |
| רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מתוך "אור הגנוז", מרטין בובר |
באדר ה'תקל"ז עלה לארץ ישראל בלווית שלוש מאות איש, שרובם הצטרפו באמצע הדרך, ובתוכם שני תלמידיו - רבי אברהם מקליסק ורבי ישראל מפולוצק. גם רבי שניאור זלמן מלאדי הצטרף אך חזר בו באמצע המסע ונשאר בחו"ל בהוראתם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק כדי שינהיג את חסידי רוסיה הלבנה.
תחילה התגורר בפקיעין, לאחר מכן עבר לצפת אך בשל רדיפות הטורקים והערבים, ועלילה שהעלילו עליו, עבר לטבריה, וייסד בה את היישוב החסידי. יש אומרים שהתיישב בדירתו של ר' שלמה מחלם לאחר שזה עזבה. הוא כילה את כל כספו על יישוב ארץ ישראל והחזקת עדתו, עד שנפטר עני מרוד. היה בין מקימי קופת מעות ארץ הקודש בנשיאותו של רבי שניאור זלמן מלאדי ולאחריו רבי מרדכי מלעכוויטש שדאגה להעביר כספים מחו"ל עבור היישוב החסידי בארץ ישראל. הוא נפטר בא' באייר ה'תקמ"ח בטבריה, ונקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעש"ט. בשנת התשע"ג שופץ קברו[4].
במגוריו בערים צפת וטבריה חי בידידות עם הספרדים בני המקום ואף שידך את בנו רבי משה עם בתו של אחד מרבני העיר הספרדים[דרוש מקור], כמו כן הנהיג בקהילתו להתעטף בטלית בתפילת המנחה בערבי שבתות וימים טובים כמנהג הספרדים.
ביתו עומד סמוך לכנרת ובבעלות קהילת קרלין בטבריה.
אישיותו
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. נהג לחתום את איגרותיו בתואר "השפל באמת", גם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל ושבח, אלא רק את שמו. הרמ"מ ראה לנכון את הצורך לאיחוד הקהילות בעם ישראל בין ספרדים ואשכנזים ואף השיא את בתו לבנו של הרב אבולעפיה מטבריה.
ספריו
רבי מנחם מנדל חיבר מספר ספרים חשובים, הידוע ביניהם הוא הספר "פרי הארץ" בתורת החסידות. בספר פירושי פרד"ס על חמשה חומשי תורה ובסופו מכתבים (שחלקם כתב רבי אברהם מקאליסק, תלמידו המובהק ויד ימינו) אשר נשלחו אל חסידיו במזרח אירופה. תוכנם של המכתבים כלל דברי שבח וחיזוק חידוש ההתיישבות בארץ ישראל ובטבריה בפרט, בקשות לעזרה ולתמיכה כלכלית, וכן הוראות להנהגת החסידים שהשאיר מאחוריו.
ספריו הנוספים הם "פרי העץ" ו"ליקוטי אמרים". כיום אוחדו הספרים "פרי הארץ" ו"פרי עץ" לספר פרי הארץ.
צאצאיו
- רבי משה מוויטבסק.
- זיסל אשת רבי דב בער[5].
תלמידיו
לקריאה נוספת
- מנחם זיגלבוים, "מרומם ואיש עליה", מאי 2006.
- מנחם שטרן, "בין הכרזת כורש להצהרת בלפור- שיבת ציון הקדומה והמחודשת", ש. פרידמן, 2006.
- ש"י קרויטנר, חסידים בגליל, ראובן מס, ה'תשמ"ה.
- אהרן סורסקי, יסוד המעלה.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת.
- מנחם מנדל גרליץ, אבות החסידות בארץ הקודש.
- ד"ר מור אלטשולר, עץ משפחה
קישורים חיצוניים
ספריו
- רבי מנחם מנדל מוויטבסק, לקוטי אמרים, באתר היברובוקס
- רבי מנחם מנדל מוויטבסק, פרי הארץ, באתר היברובוקס
- רבי מנחם מנדל מוויטבסק, פרי עץ (ז'יטומיר תרל"ד)
אודותיו
- רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מנחם מנדל מוויטבסק", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1038-1037, באתר HebrewBooks
- אברהם כהנא, ר' מנחם מנדיל מוויטבסק בעל פרי הארץ, מתוך "ספר החסידות", ורשה תרפ"ב, באתר "דעת"
- הרב אליעזר מלמד, החסידות עולה לארץ ישראל, פורסם בעיתון בשבע, גיליון 441, א' באייר ה'תשע"א.
- רבי מנחם מענדיל מוויטבסק, באתר "MyTzadik"
- על ר' מנחם מנדל מוויטבסק, באתר ישיבה
- האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל, באתר Tog
- צאצאיו בפורום אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ זו הגירסא המקובלת, אך אצל חסידי סלונים בטבריה ישנה מסורת שנולד בשנת ה'תצ"ט.
- ^ ליקוטי אמרים של המגיד ממעזריטש המיוחס לרבי מנדל מויטבסק, בתולדותיו
- ^ שבחי העבש"ט פרק טו מהדו' נחלת צבי עמ'מ' ער
- ^ שופץ קברו של רבי מנחם מענדל מויטבסק בטבריה. אתר שטורעם.נט.
- ^ (ראו גם בקישור לפורום אוצר החכמה)
- ^ מקור לכל הפסקה: כמובא בתולדותיו שבתחילת הספר "ליקוטי אמרים"
| תקופת חייו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק על ציר הזמן |
|---|
 |
