ועד הישיבות
ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל. הוועד נוסד ב-1924 בפולין ובשנת 1941 הוקם מחדש בארץ ישראל.
הקמת ועד הישיבות בפולין
הועד נוסד בווילנה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרפ"ד-1924, על ידי רבי חיים עוזר גרודזנסקי והחפץ חיים, ואיגד את הישיבות בפולין ובליטא. הוועד הסדיר את יחסי הישיבות עם השלטונות ודאג לגיוס תרומות עבורן, בין היתר בעזרת מגביות שנתיות מיוחדות. ראשיתו של הוועד בהצעת החפץ חיים לקבוע מס חובה על כל משפחה יהודית להחזקת הישיבות. בראש הוועד עמדו בעת הקמתו רבי שמעון שקופ, רבי ברוך דב ליבוביץ' ורבי איסר זלמן מלצר. מרדכי זאב חבקין הוריש את הונו לוועד.
ועד הישיבות בישראל
ראשי הוועד ומנהליו
בשנת תש"א (1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נוסד הוועד מחדש בארץ ישראל, בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ,[1] על ידי הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב זלמן סורוצקין. בהמשך צורפו לוועד רבי מאיר קרליץ ורבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, שכמו הרב סורוצקין היו פעילים בוועד הישיבות בווילנא[2] ועלו לארץ ישראל. הנשיא הראשון של הוועד בארץ ישראל היה הרב הרצוג ויושב-ראש הוועד הפועל היה הרבי איסר זלמן מלצר. במהלך השנים כיהנו בוועד בין היתר רבי זלמן סורוצקין, רבי יחזקאל אברמסקי, רבי יחזקאל סרנא, רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, רבי יעקב חנוך סנקביץ ורבי ראובן כ"ץ. בשנות השבעים והשמונים היה רבי אלעזר מנחם מן שך חבר נשיאות הוועד והרוח החיה בפעילותו. עוד כיהנו בנשיאות רבי חיים שמואלביץ, רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, רבי משה שמואל שפירא, רבי ברוך שמעון שניאורסון רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי ניסים קרליץ, רבי אריה פינקל, ורבי שמואל ישכר רוזנגרטן.
בשנת 2008 צורפו לנשיאות הועד רבי גרשון אדלשטיין, רבי אליהו שמואל שמרלר, רבי שמואל אוירבך, הרב משה יהודה שלזינגר, הרב יהודה עדס, והרב שאול אלתר. בשנת 2013 צורף הרב מנחם ארנסטר ראש ישיבת ויז'ניץ[3], ובשנת 2014 צורפו לנשיאות הועד רבי ברוך מרדכי אזרחי, הרב דוב לנדו, הרב ישראל מאיר וייס, הרב משה מרדכי פרבשטיין, הרב ברוך סולובייצ'יק, הרב יוסף משה דוב הלברשטאם ראש ישיבות צאנז, והרב משה ברזובסקי ראש ישיבת סלונים[4][5]. לאחר פטירת רבי אהרן יהודה ליב שטינמן צורף בנו הרב שרגא שטינמן לכהן כחבר הנשיאות.
ביולי 2008 התפטרו רבי שמואל הלוי וואזנר ורבי נסים קרליץ מנשיאות הוועד תוך מתיחת ביקורת על מנהל הוועד[6], אך שבו לאחר תקופה בהמשך. הרב יהודה עדס פרש מחברותו בוועד בשנת 2013[7].
במשך עשרות שנים כיהן כמנהל הוועד הרב משה דוד טננבוים. לאחר פטירתו, בנובמבר 1993 (חשוון תשנ"ד), מונה תחתיו בנו, הרב אשר טננבוים. באדר תשע"ג, לאחר פטירת הרב אשר טננבוים, מונה לתפקיד חתנו, הרב חיים אהרן קאופמן.
בכמה הזדמנויות התכנסו חברי נשיאות הוועד בבית רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן[8]. גם רבי שלום כהן ורבי שמעון בעדני השתתפו לעתים בכינוסי הוועד[9].
במאי 2016 עוד בחיי הרב שטיינמן התכנס הועד לראשונה בביתו של רבי גרשון אדלשטיין בהשתתפות כל ראשי הישיבות חברי הועד מהציבור הליטאי, החסידי, והספרדי[10] ומאז הוא נחשב לנשיא הועד.[11]. בשנת תשפ"ג מינה רבי גרשון אדלשטיין את הרב דוב לנדו לנשיא שני של הועד[דרוש מקור], כיום, לאחר פטירתו של הרב אדלשטין מכהן הרב דב לנדו כנשיא הועד.
חברי הועד כיום
חברי הועד כיום הם: הרב דוב לנדו, הרב משה יהודה שלזינגר, הרב שרגא שטינמן, הרב אביעזר פילץ, הרב שאול אלתר, הרב ישראל מאיר וייס, הרב ברוך סולובייצ'יק, הרב מנחם ארנסטר, הרב משה מרדכי פרבשטין, ושלושה מורשי חתימה נוספים.
פעילות
בשנים הראשונות, עסק הוועד בגיוס כספים עבור הישיבות שהיו במצב קשה בגלל מלחמת העולם השנייה שניתקה את הקשר עם הקהילות היהודיות באירופה, וכן עבור בחורי ישיבות שנתקעו במזרח הרחוק[12]. החל משנת 1947 הוא עסק גם בתמיכה בתלמודי תורה[13].
בעבר היו לוועד שלושה בתי הבראה - בירושלים, ברמת גן ובנתניה, עבור ראשי הישיבות ותלמידיהן בימי בין הזמנים. בשנות השמונים פסקה פעילות זו. בעבר הדפיס ועד הישיבות בשיתוף הג'וינט מאות אלפי ספרי גמרא וספרים תורניים נוספים שנמכרו בהנחה לבני הישיבות.
עם הזמן גברה הנטייה של הישיבות לגייס כספים באופן עצמאי. במציאות זו ירדה קרנו של הוועד ופעילותו התמקדה בהסדרת דחיית השירות הצבאי של בחורי הישיבות הגבוהות במעמד תורתם אומנותם, הן ישיבות חרדיות והן ציוניות. לאחר תפוגת חוק טל, הופסקה פעילות זו, וחודשה עם אישור תיקון 19 לחוק שירות ביטחון - חוק שקד.
משרדי הוועד נמצאים ברחוב מלאכי בירושלים. בתחילת 2019 פתח הוועד משרד נוסף ברחוב אהליאב בשכונת רוממה בעיר.
היקף פעילות
בשנת 1958 איגד ועד הישיבות כ-70% מהמוסדות הישיבתיים במדינת ישראל, כאשר שאר הישיבות השתייכו למפעל התורה מיסודו של הרב מאיר בר-אילן ואיחוד הישיבות של היישוב הישן[14][15]. בשנת 1963 נכללו בוועד הישיבות מגוון ישיבות, החל מתריסר מן הישיבות הוותיקות של היישוב הישן (כגון ישיבת עץ חיים וישיבת חיי עולם) וכלה בשתי ישיבות המשלבות לימודי חול[16]. בשנת 1961 איגד ועד הישיבות 108 ישיבות ובשנת 1966 קרוב ל-150 ישיבות אשר קיבלו הקצבות חודשיות מהוועד. בשנים אלו נתמכו על ידי הוועד 84 תלמודי תורה[13][17].
התקציב השנתי של ועד הישיבות עמד בשנת 2018 על כ-3 מיליון שקלים ורובו הגיע מתמיכת המדינה ויועד בעיקר לתשלום משכורות לעובדים[18].
לקריאה נוספת
- בן ציון קליבנסקי, כצור חלמיש, תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2014, עמ' 245-214.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ישראל שפיגל, במשאם טורחם וריבם, יתד נאמן, תשס"ו, עמ' 21
- ^ לעלית בחורי ישיבות, דבר, 5 בדצמבר 1941
- ^ דו"ח מילולי לשנת 2013 באתר גיידסטאר(הקישור אינו פעיל, 2020)
- ^ ישראל כהן, פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות', באתר כיכר השבת, 9 בנובמבר 2014
- ^ דו"ח מילולי לשנת 2014 באתר גיידסטאר
- ^ שמעון מירוני, ההתפטרות מ'ועד הישיבות' • מסמך, באתר בחדרי חרדים
- ^ יונה גרין הרים 'דגל' • הגר"י עדס פרש מה'מועצת' ומועד הישיבות באתר בחדרי חרדים
- ^ דעת מרן הגר"ש וואזנר שליט"א בעניין האופן בו יש להילחם בגזירת הגיוס באתר כבר היה לעולמים; חיים לב, ועד הישיבות: חברים חדשים, עמדה אחידה , באתר ערוץ 7; ישראל כהן, יו"ר ועד הישיבות החדש: הרב חיים אהרן קופמן, באתר כיכר השבת
- ^ ישראל כהן, חכם שלום כהן: הגראי"ל המכריע לכל עולם התורה, באתר כיכר השבת
- ^ ישראל כהן, כינוס ועד הישיבות: לא לתת דיחוי למי שאינו בן תורה, באתר כיכר השבת, 24 במאי 2016.
- ^ "פניה דחופה": ועד הישיבות במכתב נחרץ, באתר בחדרי חרדים, 31 בינואר 2018.
- ^ מפעל לטובת בני הישיבות שבארץ, דבר, 10 בדצמבר 1941
- ^ 13.0 13.1 ועד הישיבות בארץ ישראל, בית יעקב, תשרי תשכ"ב, עמוד 34
- ^ מסמך של איחוד הישיבות עם רשימת המוסדות המאוגדים בו
- ^ ישראל בן צבי, המדריך לישראל הדתית, ציון, תל אביב, ניסן תשי"ח
- ^ ק. שבתאי, "התורה - מיטב הסחורה", דבר, 4 בינואר 1963
- ^ ועד הישיבות בארץ ישראל, בית יעקב, אלול תשכ"ו, עמוד 31
- ^ הנתונים באתר גיידסטאר
38095358ועד הישיבות