הרב שמואל ברזובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל ברזובסקי מסלונים
כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א.jpg
לידה 16 בספטמבר 1936 (גיל: 87)
כ"ט באלול ה'תרצ"ו
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות ירושלים
רבותיו סביו רבי אברהם וינברג, אביו רבי שלום נח ברזובסקי
חיבוריו דרכי נעם, על הש"ס, בעבודת ה', על פרשת השבוע ועל מועדי השנה.
אב רבי שלום נח ברזובסקי.
צאצאים הרב ישראל ברזובסקי, הרב משה ברזובסקי
מספר צאצאים 14
אדמו"ר מסלונים
אב תש"ס

הרב שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו[1], 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מתגורר בשכונת מאה שערים, ירושלים. מחבר ספרי דרכי נועם.

ביוגרפיה

נולד לרבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים ובעל ה"נתיבות שלום" ולחוה מרים, בתו של האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים. למד בישיבת בית אברהם - סלונים, שבה כיהן אז אביו כראש ישיבה. נישא לשיינא רחל (תרצ"ט - כ"ב בטבת תשס"ו), נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ אליו היה מקורב מאד[2], בת חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב[3]. עוד לפני נישואיו התמנה כר"מ בישיבת סלונים[דרוש מקור].

לאחר שאביו התמנה לאדמו"ר (בשנת תשמ"א) התמנה לכהן במקומו כראש ישיבת בית אברהם ומסר שם שיעורים שיצאו לאור לאחר מכן תחת השם "דרכי נועם על הש"ס". שנים רבות נהג להתפלל מדי ליל שבת בכותל המערבי, עד שמונה לאדמו"ר.

לאחר פטירת אביו בז' באב ה'תש"ס החל לכהן כאדמו"ר על פי צוואת אביו. הוא נחשב לשמרן יותר מאביו, ובתקופת כהונתו פעל לשנות את סגנון החסידות שנחשבת כפתוחה יחסית ולהחדיר מראה חסידי יותר[4] בקרב חסידיו[5] וכן את הדיבור בשפת היידיש. עם זאת, בשונה מאביו הוא מעודד יציאה לעבודה[דרוש מקור]. מתנגד ליציאה מגבולות ארץ ישראל מלבד במקרים נצרכים.

הרב ברזובסקי הוא מתנגד חריף לשימוש באינטרנט או במחשב אף לצרכי פרנסה בטענה שמדובר בחוסר אמונה "אך אי אפשר לחייב אחרים לעמוד בנסיון כזה", ואף מעודד את חסידיו לפתח מקומות עבודה על טהרת הקודש ללא כל שימוש אינטרנטי

מלכתחילה, עוד בטרם התחילו לדבר על האינטרנט וסכנותיו, הרגשתי רגש שנאה כלפי המחשב. בשעתו הציעו לי להשתמש בו לשם עיון וחיפוש בספרים, כידוע שהוא מאד מסייע ומקל בחיפוש ומציאת מקורות. אך לעצמי לא רציתי שום מגע עם המכשיר הזה, רצוני לעבור את העולם מבלי שידי תגע אפילו פעם אחת במקשי המחשב.

דרכי נעם ז' אייר תשע"ז

הוא אף לא מרשה להכניס לביתו מחשב[2]. אך אם זאת ישנה בחסידות וועדת רבנים לעניני טכנולוגיה המאשרת שימוש באינטרנט לצרכי פרנסה.

שיחותיו וספריו

בשיחותיו הוא מרבה לעסוק בפסוקים מהנ"ך ובדברי הספר "המספיק לעובדי השם" לרבי אברהם בן הרמב"ם, וכן מרבה לשלב ציטוטים מספר הזוהר. כאביו, הוא מדגיש את ערכי "שמירת הברית" וה"קדושה", וכן מרבה לעסוק בעניין השבת.

שיחותיו ודברי תורתו נערכים ויוצאים לאור מדי שנה בשם "דרכי נעם", על ידי מכון "דרכי נעם" בירושלים. עד כה כבר נדפסו מעל מעשרים כרכים.

בשנת תשע"ה יצאו שני כרכי "דרכי נועם בעבודת ה'" מסודרים לפי נושאים, הכוללים גם את שיחותיו שמסר כשכיהן כראש ישיבת בית אברהם סלונים.

בשנת תשע"ט יצא לאור הכרך הראשון מתוך הסדרה "דרכי נועם - מועדים" על מועדי השנה, הכרך עוסק בעניינים: בשערי הימים הנוראים חודש אלול, ראש השנה. בשנת תשפ"א יצא הכרך השני העוסק בענייני עשרת ימי תשובה יום הכיפורים זמן שמחתנו.

בשנת תשפ"ב יצאו לאור שלושה כרכים "דרכי נועם - על הש"ס" מתוך שיעורי הגמרא שמסר כשכיהן כראש ישיבה על המסכתות הנלמדות בישיבות, יבמות כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא.

השפעה ציבורית

בשנות הנהגתו הראשונות מיעט להתערב בענייני הכלל. היה מראשוני החותמים למען ועדת הרבנים לענייני תקשורת והסלולרי הכשר.

בשנת תשס"ה, בזמן תוכנית ההתנתקות, יצא בצורה חריפה כנגד התוכנית ולא הורה לחסידיו להצביע לרשימת יהדות התורה - עקב תמיכת חברי הכנסת יעקב ליצמן וישראל אייכלר בתוכנית[6].

בשנת תשע"ג, עם הקמתה מחדש של מועצת גדולי התורה הצטרף אליה, ומאז גדלה מאד השפעתו הציבורית.

בית הספר בית יעקב בעמנואל

בשנת תש"ע (2010) התפרסם בפרשת בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל שבה היה לחסידיו תפקיד מרכזי. הוא הנחה את ההורים של בנות "המגמה החסידית" לסרב לקיום פסק הדין וליווה את האבות לכלא[7].

בין השאר התבטא בפרשה זו בחריפות ומכתב שפרסם כתב: ”אילו הייתי חושב ששופטי בית המשפט מאמינים במה שהם אומרים, שבית הספר בעמנואל יסודו באפליה גזענית, נראה לי שהייתי נוהג אחרת, אך מאחר שאין לי כל שמץ של ספק שהם יודעים את האמת, שכל דבריהם בשקר יסודם, אם כן אין זה אלא מאבק בין אמונה לכפירה, בין כח הקדושה לכח הטומאה של הסטרא אחרא... ובמאבק על קידוש השם גם אם יעמידו אותנו מול כיתת יורים, לא נוותר ולא נתפשר כמלוא נימה”[8].

עם זאת, בהמשך הסכים למתווה שלפיו נערכו במשך שלושת הימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים ימי עיון בנושא אהבת ישראל עבור כל הבנות בעמנואל יחד. על ההצעה שהוגשה לפני בית המשפט והתקבלה, היו חתומים עו"ד גרין בשם האדמו"ר מסלונים ואלי ישי בשם רבי עובדיה יוסף. הוא הסכים למתווה לאחר שהתקבלה דרישתו למחוק ממנו את המילים "על פי החלטת בית המשפט".

משפחתו

לאדמו"ר מסלונים 14 ילדים:

בניו

בנותיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0