הרב שמואל ברזובסקי

רבי שמואל ברזובסקי מסלונים

לידה	16 בספטמבר 1936 (גיל: 88) כ"ט באלול ה'תרצ"ו
מקום מגורים	ירושלים
מקום פעילות	ירושלים
רבותיו	סביו רבי אברהם וינברג, אביו רבי שלום נח ברזובסקי
חיבוריו	דרכי נעם, על הש"ס, בעבודת ה', על פרשת השבוע ועל מועדי השנה.
אב	רבי שלום נח ברזובסקי.
צאצאים	הרב ישראל ברזובסקי, הרב משה ברזובסקי
מספר צאצאים	14
אדמו"ר מסלונים אב תש"ס → רבי שלום נח ברזובסקי

הרב שמואל ברזובסקי (נולד בכ"ט באלול ה'תרצ"ו, 16 בספטמבר 1936) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלונים. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מחבר ספרי דרכי נעם.

ביוגרפיה

נולד לרבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים ובעל ה"נתיבות שלום" ולחוה מרים, בתו של האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים. למד בישיבת בית אברהם - סלונים, שבה כיהן אז אביו כראש ישיבה. נישא לשיינא רחל (תרצ"ט - כ"ב בטבת תשס"ו), נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ אליו היה מקורב מאד, בת חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. עוד לפני נישואיו התמנה כר"מ בישיבת סלונים^{[דרוש מקור]}.

לאחר שאביו התמנה לאדמו"ר (בשנת תשמ"א) התמנה לכהן במקומו כראש ישיבת בית אברהם ומסר שם שיעורים שיצאו לאור לאחר מכן תחת השם "דרכי נעם על הש"ס". שנים רבות נהג להתפלל מדי ליל שבת בכותל המערבי, עד שמונה לאדמו"ר.

לאחר פטירת אביו בז' באב ה'תש"ס החל לכהן כאדמו"ר על פי צוואת אביו.

תחת נשיאותו קהילות ומוסדות בירושלים- המרכז העולמי של החסידות, ובנוסף בביתר עילית, בבני ברק, קריית גת, עמנואל, אלעד, בית שמש, חזון יחזקאל - אלומה, וכן קהילות קטנות בחו"ל בבורו פארק, מונסי, ולונדון.

דעותיו

האדמו"ר מתנגד חריף לשימוש באינטרנט או במחשב אף לצרכי פרנסה ואפי' בחסימה החזקה ביותר, בשל המכשולות האיומות היוצאות מכך. כן טוען שמדובר בחוסר אמונה, ואף מעודד את חסידיו לפתח מקומות עבודה על טהרת הקודש ללא כל שימוש אינטרנטי

מלכתחילה, עוד בטרם התחילו לדבר על האינטרנט וסכנותיו, הרגשתי רגש שנאה כלפי המחשב. בשעתו הציעו לי להשתמש בו לשם עיון וחיפוש בספרים, כידוע שהוא מאד מסייע ומקל בחיפוש ומציאת מקורות. אך לעצמי לא רציתי שום מגע עם המכשיר הזה, רצוני לעבור את העולם מבלי שידי תגע אפילו פעם אחת במקשי המחשב.

— דרכי נעם ז' אייר תשע"ז

הוא אף לא מרשה להכניס לביתו מחשב. אך אם זאת ישנה בחסידות וועדת רבנים לעניני טכנולוגיה המאשרת שימוש באינטרנט לצרכי פרנסה בתנאים מחמירים.

בנוסף מתנגד נחרץ ליציאה מגבולות ארץ ישראל מלבד במקרים נצרכים.

השפעה ציבורית

בשנות הנהגתו הראשונות מיעט להתערב בענייני הכלל. היה מראשוני החותמים למען ועדת הרבנים לענייני תקשורת והסלולרי הכשר.

בשנת תשס"ה, בזמן תוכנית ההתנתקות, יצא בצורה חריפה כנגד התוכנית ולא הורה לחסידיו להצביע לרשימת יהדות התורה - עקב תמיכת חברי הכנסת יעקב ליצמן וישראל אייכלר בתוכנית.

בשנת תשע"ג, עם הקמתה מחדש של מועצת גדולי התורה הצטרף אליה, ומאז גדלה מאד השפעתו הציבורית.

בית הספר בית יעקב בעמנואל

ערך מורחב – בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך

בשנת תש"ע (2010) התפרסם בפרשת בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל שבה היה לחסידיו תפקיד מרכזי. הוא הנחה את ההורים של בנות "המגמה החסידית" לסרב לקיום פסק הדין וליווה את האבות לכלא.

בין השאר התבטא בפרשה זו בחריפות ומכתב שפרסם כתב: ”אילו הייתי חושב ששופטי בית המשפט מאמינים במה שהם אומרים, שבית הספר בעמנואל יסודו באפליה גזענית, נראה לי שהייתי נוהג אחרת, אך מאחר שאין לי כל שמץ של ספק שהם יודעים את האמת, שכל דבריהם בשקר יסודם, אם כן אין זה אלא מאבק בין אמונה לכפירה, בין כח הקדושה לכח הטומאה של הסטרא אחרא... ובמאבק על קידוש השם גם אם יעמידו אותנו מול כיתת יורים, לא נוותר ולא נתפשר כמלוא נימה”.

עם זאת, בהמשך הסכים למתווה שלפיו נערכו במשך שלושת הימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים ימי עיון בנושא אהבת ישראל עבור כל הבנות בעמנואל יחד. על ההצעה שהוגשה לפני בית המשפט והתקבלה, היו חתומים עו"ד גרין בשם האדמו"ר מסלונים ואלי ישי בשם רבי עובדיה יוסף. הוא הסכים למתווה לאחר שהתקבלה דרישתו למחוק ממנו את המילים "על פי החלטת בית המשפט" ולאחר שהיה ברור שאין במתווה זה שום פשרה, אלא הזדמנות לאחד את הקרעים, ובפרט שימי עיון אלו כבר נקבעו הרבה קודם.

שיחותיו וספריו

בשיחותיו הוא מרבה לעסוק בפסוקים מהנ"ך ובדברי הספר "המספיק לעובדי השם" לרבי אברהם בן הרמב"ם, וכן מרבה לשלב ציטוטים מספר הזוהר. כאביו, הוא מדגיש את ערכי "שמירת הברית" וה"קדושה", בשנים האחרונות מרבה לעסוק בעניין השבת והפך את זה לנושא המרכזי בחסידות.

שיחותיו ודברי תורתו נערכים ויוצאים לאור מדי שנה בשם "דרכי נעם", על ידי מכון "דרכי נעם" בירושלים. עד כה כבר נדפסו מעל מעשרים כרכים.

בשנת תשע"ה יצאו שני כרכי "דרכי נעם בעבודת ה'" הערוכים משיחותיו ומסודרים לפי נושאים, וכוללים גם את שיחותיו שמסר כשכיהן כראש ישיבת בית אברהם סלונים.

בשנת תשע"ט יצא לאור הכרך הראשון מתוך הסדרה "דרכי נעם - מועדים" על מועדי השנה, הכרך עוסק בעניינים: בשערי הימים הנוראים חודש אלול, ראש השנה. בשנת תשפ"א יצא הכרך השני העוסק בענייני עשרת ימי תשובה יום הכיפורים זמן שמחתנו.

בשנת תשפ"ב יצאו לאור שלושה כרכים "דרכי נעם - על הש"ס" מתוך שיעורי הגמרא שמסר כשכיהן כראש ישיבה על המסכתות הנלמדות בישיבות, יבמות כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא.

משפחתו

לאדמו"ר מסלונים 14 ילדים:

בניו

• הרב ישראל, בעבר רב קהילת סלונים בחזון יחזקאל וכיום מכהן כרב הקהילה בביתר עילית וחבר בד"צ אגודת ישראל, חתן רבי אברהם שטרנבוך.
• הרב משה, ראש ישיבת בית אברהם - סלונים, חתן הרב שמעון ברייש מציריך (בן רבי מרדכי יעקב בעל ה"חלקת יעקב").
• הרב ברוך, ראש כולל 'אמרי נעם' של חסידי סלונים בירושלים. חתן רבי משולם וינברגר אב"ד טשאבע.
• הרב דוד, חתן הרב שלמה בקרמן ראש מוסדות טשכנוב.
• הרב יעקב שמשון, מגיד שיעור בישיבת בית אברהם - סלונים לצעירים, חתן הרב צבי אלימלך קורנרייך מארצות הברית.
• הרב מאיר, חתן הרב אפרים הרשקוביץ, מנהל רוחני במוסדות נדבורנה ביתר עילית, ומשפיע רוחני בישיבת סלונים בביתר עילית.
• הרב מרדכי, חתן רבי נפתלי מבוסטון, מנהל ומשגיח רוחני בישיבת "בית אברהם" סלונים ומי שמנהל את רוב המוסדות וארגוני החסד בחסידות.

בנותיו

• שרה, אשת הרב יהודה שטרנברג, מכותבי השיחות של סבו האדמו"ר רבי שלום נח ושל חותנו, ומגיד שיעור בישיבת בית אברהם - סלונים לצעירים בירושלים.
• צביה, אשת הרב אורי ויסבלום, ראש ישיבת סלונים לצעירים - 'נתיבות שלום' בביתר עילית.
• ברכה, אשת הרב גדליה ריזל, רב הקהילה בקריית גת וראש רשת הכוללים של חסידות סלונים באזור חבל לכיש.
• דבורה, אשת הרב חיים יהודה לייב אויערבאך, ראש כולל בירושלים' בנו של הרב מרדכי אוירבך.
• שולמית, אשת הרב פנחס אליעזר שלאף, ראש כולל של חסידי סלונים בביתר עילית, וראש כולל חושן משפט בעיון שע"י ישיבת בית אברהם.
• הדסה, אשת הרב יצחק אייזיק כץ, מגיד שיעור בישיבת סלונים בביתר עילית.
• רבקה, אשת הרב יעקב יצחק וילהלם, מגיד שיעור ב"ישיבת בית אברהם- סלונים לצעירים" בירושלים.

קישורים חיצוניים

• תמליל דבריו בפני חסידיו בביקורו בכלא מעשיהו, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2010.
• אברהם הלוי, ‏האדמו"ר מסלונים: "הדביקו עליי אות-קלון שאני גזען", באתר כיכר השבת, 28 ביוני 2010
• דרכי נעם - קונטרס הרוב, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0