|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
י"ט בשבט הוא היום התשעה עשר בחודש החמישי
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש האחד עשר
למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.
אירועים היסטוריים
נולדו
נפטרו
- ה'תרנ"ב – רבי יעקב לוי, רב בכמה ערים בגרמניה.
- ה'תרע"ו – רבי שמואל וינברג מסלונים, (מכונה: הדברי שמואל על שם ספרו או הפאטער[2]), האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים (נולד ה'תר"י, קבור בוורשה).
- ה'תר"ץ – רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג) רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה הונגרי, דיין במונקאטש ורבה של סמיהאלי במשך עשרות שנים. נחשב אחד מגדולי ה"משיבים" בהונגריה בתקופתו.
- ה'תרצ"ו – רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, היה האדמו"ר הראשון בשושלת סטריקוב. מכונה בחסידות זו ה'אדמו"ר הזקן'.
- ה'תש"ח – אורוויל רייט, מחלוצי התעופה
- ה'תשי"ט – יוסף שפרינצק, יושב ראש הכנסת הראשון (נולד ב-ה'תרמ"ו).
- ה'תשל"א – רבי יהודה דב זינגר, רבן של קהילת וויצן בהונגריה ומושב בית מאיר וגבעת שמואל. מראשי הקהילה החרדית בבודפשט לפני השואה,
- ה'תש"מ – רבי שמואל אהרון שזורי (ובר) מחשובי חסידי לעלוב עורך כתב העת התורני "קול תורה".
- ה'תשע"ב – אהרון דוידי, ממייסדי חטיבת הצנחנים. לחם במלחמת העצמאות, בפעולות התגמול, במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים.
- ה'תשע"ו – רבי חיים ישראל הלוי בעלסקי, ראש ישיבה רב ופוסק הלכה אורתודוקסי-חרדי אמריקאי. ראש ישיבת תורה ודעת.
הערות שוליים