בית יוסף
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יוסף קארו |
| סוגה | הלכה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ש"י-שי"ט (1550-1559) |
| מספר עמודים | או"ח: 888, יו"ד: 850, אה"ע: 463 חו"מ: 665, סה"כ: 2866 |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | |
| מספר כרכים | 4 |
| סדרה | |
| הספר הבא | שולחן ערוך |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | בית יוסף על ארבעה הטורים |
| היברובוקס | |
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה. הספר נכתב על ספרו של רבי יעקב בן אשר, ארבעה טורים. חלק נוסף של הספר הוא בדק הבית, שהוא תיקונים והשלמות לבית יוסף של המחבר. הספר נכתב במשך 32 שנה. רבי יוסף קארו התחיל אותו באדריאנופול שבגבול טורקיה/יוון בשנת 1522 והשלימו בצפת שנת 1555[1].
מטרת הספר
עם הופעת הספר הטור של רבי יעקב בן אשר הפך הספר למורה הלכה למעשה ברוב ארצות אירופה, במאת השנים הראשונות מהמצאת הדפוס נדפס בעשרות מהדורות, והיה לספר יסוד בכל בית יהודי.
הואיל ושיטת הפסיקה של הטור היא בעיקר על פי אביו הרא"ש שרוב פסקיו הם פסקי רבני אשכנז, ובעיקר בעלי התוספות, נמצאו תלמידי פוסקי ספרד בחלל ספרותי הלכתי, שהניע את רבי יוסף קארו לחבר את ספרו. ריבוי השיטות והחומר הכתוב קיבל מענה על ידי כינוסו למקום אחד.
מבנה הספר
הספר נכתב כמעין פירוש לספר ארבעה טורים. רבי יוסף קארו סיכם בהרחבה את כל סוגיותיו של הטור. בהתחלת כל סוגיה מובא מקור בסיסי, ציטוט מהגמרא, או במידה שאין גמרא על הלכה זו, ציטוט מאחד הראשונים. לאחר הבאת המקור הבסיסי, מביא רבי יוסף קארו את הפרושים השונים לגמרא, ואת הדעות הנוספות בסוגיה. כמו כן הוא מוסיף על הדעות הראשונות, ראשונים נוספים שפירשו וסברו כדעתם. לסיכום הסוגיה רבי יוסף קארו פוסק הלכה כאחת הדעות, או כפשרה מתאימה על פי דעתו[דרוש מקור], כל זה על פי שיטת הפסיקה המיוחדת שלו.
לאחר מספר שנים מההוצאה הראשונה של הספר, רבי יוסף קארו הוסיף את "בדק הבית". הוא הוסיף חיבור זה בתוך החיבור המקורי "בית יוסף". את זה הוא עשה משום שהגיעו לפניו ספרים נוספים של הראשונים, ולאחר עיון נוסף בסוגיות. לרוב אין שינוי מהותי בחיבור "בדק הבית", אלא רק תוספות ותיקונים קלים.
שיטת הפסיקה של ה"בית יוסף"
דרך פסיקתו של ה"בית יוסף" היא לרוב על פי שניים מתוך שלושה מהפוסקים המכונים "שלושת עמודי הוראה": הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם. שיטת פסיקה זו היא חידושו של ר' יוסף קארו, וכך הוא מנמק בהקדמתו לבית יוסף מדוע בחר בדרך זו:
ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו התכלית, להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות, וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדיעות. ומי הוא זה אשר יערב ליבו לגשת להוסיף טענות וראיות? ואיזהו אשר ימלאהו ליבו להכניס ראשו בין ההרים, הררי אל, להכריע ביניהם על פי טענות וראיות, לסתור מה שביררו הם, או להכריע במה שלא הכריע הם? כי בעוונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם, כל שכן להתחכם עליהם. ולא עוד, אלא שאפילו היה אפשר לנו לדרוך דרך זה - לא היה ראוי להחזיק בה לפי שהיא דרך ארוכה ביותר. ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלושת עמודי ההוראה אשר הבית, בית ישראל, נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל ליבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעה אחת - נפסוק הלכה כמותם...
דרכם של הראשונים בפסיקת ההלכה הייתה לפסוק ישירות מן התלמוד ולהביא ראיות ממנו לדבריהם. בדרך זו, טוען ר' יוסף קארו, לא ניתן כבר ללכת בדורו. חיבורי הראשונים מלאים בנימוקים וראיות תלמודיות ואין בידיו היכולת להכריע טענתו של מי מהם חזקה או מסתברת יותר, מה גם שאפילו היה הולך בדרך זו - היא דרך ארוכה ולא היה מספיק להכריע בכל דין. לפיכך הוא בוחר בדרך אחרת והיא לפסוק על פי פוסקים שבקהילות ישראל השונות היה נהוג לפסוק על פיהם והם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, וכאשר ישנה מחלוקת ביניהם הוא מכריע על פי הרוב מביניהם.
וכאשר אין הכרעה על פי דעותיהם, הוא הוסיף עוד חמישה רבנים, מגדולי הראשונים, שיכריעו את ההלכה: הרמב"ן, הרשב"א, הר"ן, המרדכי והסמ"ג.
השגות על שיטה זו
על שיטתו של ה"בית יוסף" קמו כמה חולקים. אצל יהדות אשכנז בעיקר קבלו על כך שפסיקה כזו יוצרת הכרעה בדרך כלל כשיטת הרי"ף והרמב"ם שהולכים על פי רוב באותה שיטה, בעוד הרא"ש בדרך כלל בעמדת מיעוט ונדחה מהלכה, למרות שבקהילות אשכנז נוהגים בדרך כלל כשיטתו, המבוססת בעיקרה על בעלי התוספות וחכמים נוספים.
מחשובי הפוסקים של יהדות אשכנז שהתנגדו לדרך פסיקה זו היה ר' משה איסרליש (הרמ"א) בספרו דרכי משה על הטור. הרמ"א כתב את ספרו בתור ספר עצמאי, אך מאחר שהוא מצטט באופן נרחב דברים שכבר הביא ה"בית יוסף" ואף מרבה לצטט באריכות את דברי הבית יוסף, המדפיסים קיצצו בספרו, והביאו רק את הדברים שבהם חולק על הבית יוסף או מוסיף עליו. דפוס זה השתרש, ומודפס בגוף ספרי ה"טור", ואילו ספר המקור מודפס בנפרד בדרך כלל, וידוע כ"דרכי משה הארוך". מלבד הרמ"א, חלקו על השולחן ערוך מהריק"ש (ר' יעקב קאשטרו), אשר כתב ספר הגהות לשולחן ערוך, בו הוא מעיר על דברי הר"י קארו על פי התיקונים שהביא הר"י קארו עצמו בספר "בדק הבית" ל"בית יוסף". הגדיל והרחיק מכולם ר' יום טוב צהלון, המהריט"ץ, מגדולי ההלכה בטורקיה ובא"י בסוף המאה ה-16 ותחילתה של המאה ה-17, בהביעו את הדעה שהשולחן ערוך "עשאו הרב יוסף קארו זלה"ה לקטנים ועמי הארץ".
השפעת ה"בית יוסף"
בדור הראשון רבה ההתנגדות אליו, וחכמים שונים לא למדוהו בטענה שהוא ממעט בעמל התורה, ומשמיט מקורות שראויים להחשב בהלכה. לדוגמה, ריב"ל (ר' יוסף אבן לב 1505-1580, מגדולי המורים והפוסקים במרכזי התורה בסלוני וקושטא) נעל בפני הספר את דלתי ישיבתו. ”שמעתי שכאשר יצא לאור ספר בית יוסף אמר הרב מהריב"ל שספר זה ממעט הבקיאות וגזר על תלמידיו שלא ילמדו בו... יום אחד למדו דין והרב (מהריב"ל) טרח ולא מצא.. נראה מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם, לכו חזו, ובפתחם מצאו איה מקום הדין בש"ס והתיר להם הגזרה”[2].
אך עם השנים הפך הבית יוסף לכלי ראשון במעלה בקביעת ההלכה, וכשהוא מביא תשובה או משמיטה יש לזה משקל בהלכה.
השולחן ערוך
ערך מורחב – שולחן ערוך
רבי יוסף קארו כתב ספר של סיכומי הדינים העולים מ"בית יוסף", וזאת על מנת לאפשר לראות את מסקנת ההלכה, ולאפשר חזרה מהירה על הדברים בספר "שולחן ערוך". בסופו של דבר הפך ה"שולחן ערוך" לספרו החשוב יותר והשימושי יותר של רבי יוסף קארו.
ספר "שולחן ערוך" נחלק, כמו ספר "הטור", לארבעה חלקים כדלהלן: אורח חיים, יורה דעה, חושן משפט ואבן העזר. וכן הסימנים שבו מחולקים באופן זהה (למעט שינויים ספורים).
קישורים חיצוניים
- בית יוסף על ארבעה הטורים, באתר ויקיטקסט
- בית יוסף על טור אורח חיים, באתר על-התורה
- בית יוסף על טור אורח חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- בית יוסף על טור יורה דעה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- בית יוסף על טור אבן העזר, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- בית יוסף על טור חושן משפט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- בית יוסף על ארבעה הטורים, באתר SEFARIA
הקמת הישוב בית יוסף, 1937, באתר סינמטק ירושלים
הערות שוליים
- ^ יוחאי עופרם, מתיה קם, בית יוסף, באתר "תרבות•il"
- ^ (רחי"ד אזולאי, שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך בית יוסף)
31595680בית יוסף