רבי חיים יוסף אריה פרגר
| לידה |
 בריסק |
|---|---|
| פטירה | י"ב בטבת ה'תרע"ב |
| מקום קבורה | בית הקברות בטבריה |
| מקום פעילות | בריסק |
| רבותיו | רבי משה מקוברין, רבי אברהם וינברג (הראשון), המהרי"ל דיסקין, רבי שמואל וינברג מסלונים |
| חיבוריו | מנחת יוסף, כתבי רבי יאשע שו"ב |
| אב | רבי משה אליעזר ליפא |
| צאצאים | רבי דב בער |
רבי חיים[1] יוסף אריה פרגר (כונה רבי יאשע שו"ב), (נפטר בי"ב בטבת ה'תרע"ב), היה דמות מפורסמת בחסידות סלונים, ראש השוחטים ובודקים בעיר בריסק, ומחבר הספר "מנחת יוסף" על הלכות שחיטה. כן נדפסו כתביו בשם "כתבי רבי יאשע שו"ב".
קורות חייו
אביו, רבי משה אליעזר ליפא, שוחט ובודק בעיר בריסק, עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרל"ד. אביו נישא בשנית בירושלים ונולד לו בן בשם אברהם מנחם. בנו זה נישא לבתו של רבי יוסף חיים זוננפלד, אך נפטר בשנה הראשונה לנישואיו. בשנת ה'תרנ"א נסע רבי יאשע לארץ ישראל כדי לחלוץ לה ולהתירה מעיגונה[2].
לאחר עליית אביו מונה רבי יאשע במקומו לשוחט ובודק. רבי יוסף דב הלוי סולווייצ'יק נהג לאכול רק משחיטתו או משחיטת חברו רבי ארע שוחט[3]. רבי יאשע פרש מתפקידו לאחר שפעם אחת רצה לפסול בהמה, ואילו רב העיר רבי חיים סולובייצ'יק הכשירה, ולשאלתו מדוע הכשירה - ענה רבי חיים שפסק לפי הנאמר בספרו "מנחת יוסף", מאחר שיש שם סברות לפסול ולהתיר - קיבל רבי חיים את הסברא להתיר. בשל כך החליט להתפטר מתפקידו[4].
נסע בצעירותו לרבי משה מקוברין, ואחר כך לרבי אברהם וינברג (הראשון) ולרבי שמואל וינברג מסלונים[3]. בחסידות סלונים נחשב רבי יאשע לדמות הוד, ורבים מדברי התורה של האדמו"רים השונים השתמרו ברשימותיו. כך ספרי האדמו"רים "תורת אבות" ו"דברי שמואל" נערכו בין השאר מרשימותיו[5].
בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בעיר טבריה, שם נטמן[6].[7]
בנו רבי דב בער, נישא לבת רבו רבי אברהם מסלונים[8], כיהן כשוחט ובודק בבריסק וחיבר ספר "דברי זבח" על דיני בדיקת הריאה. בת נוספת, ברכה, נישאה ליצחק רוזובסקי[9], ובזיווג שני לרבי נח וינברג, אחי האדמו"ר רבי שמואל מסלונים, ואבי האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי)[10].
בקונטרס "בינו שנות דור ודור"[11] מופיעים שני מכתבים ארוכים ששלח לרבי משה מידנר.
חיבוריו
מנחת יוסף
ספרו "מנחת יוסף" נחשב כספר יסודי בהלכות שחיטה. הכרך ראשון עוסק בהלכות שחיטה ובדיקות, והכרך השני עוסק בהלכות טריפות. הספר קיבל את הסכמותיהם של כל גדולי הדור.
כתבי רבי יאשע שו"ב
רבי יאשע רשם לעצמו סיפורים ומעשיות על גדולי החסידות, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ואדמו"רי השושלת. בעמוד השער נכתב, שהעתיק את החיבור מכתביו בכ"ח בתשרי ה'תרמ"ח. כתביו התגלגלו עד שהקלידם מאן דהו במכונת כתיבה ומשם צולמו הרשימות במכונת צילום ונפוצו.
חלק מהסיפורים שמופיעים בספר הם המקור הכתוב הקדום ביותר למעשים אלו, כגון החתונה הגדולה באוסטילה.
בסיפוריו קיימים אי־דיוקים היסטוריים, כגון סיפור על פגישת הבעל שם טוב עם רבי יהודה רוזאניס (ה"משנה למלך"), שנפטר בשנת ה'תפ"ז. אך יתכן כי פיענוח ראשי תיבות שגוי הוא אשר הוביל לקריאה זו.
קישורים חיצוניים
- כתבי רבי יאשע שו"ב באתר היברו בוקס
- מנחת יוסף חלק א באתר היברו בוקס
- מנחת יוסף חלק ב באתר היברו בוקס
הערות שוליים
- ^ השם חיים הוסף לו, אך לא ידועה הסיבה. ראו הקדמה לספר מנחת יוסף חלק ב.
- ^ הקדמה לספר מנחת יוסף חלק ב.
- ^ 3.0 3.1 ישראל זאב סלאנים, מאמר מרדכי, מדברי רבי מרדכי חיים סלאנים, חלק ב', בערכו עמוד תמח.
- ^ הרב ישראל שמעון קסטלניץ, מזקנים אתבונן, ירושלים תשס"ז, חלק א' עמ' קלח.
- ^ הקדמת הספר "דברי שמואל", בהוצאת ישיבת בית אברהם, ירושלים תשל"ד, עמוד כט.
- ^ הקהילה האשכנזית בטבריה, בנימין פנטליאט, עמוד 165
- ^ תמונת קברו וקבר רעייתו.
- ^ הקדמה לספר מנחת יוסף חלק ב.
- ^ בנו ישראל כהן-רוזובסקי נישא לבת רבי מרדכי חיים סלאנים
- ^ הרב ישראל שמעון קסטלניץ, מזקנים אתבונן, ירושלים תשס"ז, חלק ב', בערכו עמ' קלז-קמ.
- ^ בעריכת ישראל זאב סלאנים, ירושלים תשע"א, עמ' 50-61