הרב אברהם וינברג (הרביעי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסלאנים
הרב אברהם וינברג
הרב אברהם וינברג מסלאנים
הרב אברהם וינברג מסלאנים
לידה כ"ט בחשוון ה'תש"ה (גיל: 79)
ירושלים
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות ירושלים-בני ברק-אלעד
תקופת הפעילות ה'תשמ"ב–הווה
רבותיו רבי אברהם וינברג ה'ברכת אברהם'
רבי יעקב לייזר מפשוורסק
תלמידיו רבי חיים יוסף דוד וינברג ראש הישיבה, הרב פישל הגר האדמו"ר מסוורן.
הרב ברוך הגר האדמו"ר מאטיניא.
הרב משה שמעון הלוי וואזנר רב שכונת שטא פרק בלייקווד.
.
אב רבי מיכל אהרן
אם חיה
אדמו"ר מסלאנים ה־שביעי
תשמ"א–מכהן

הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלאנים.

ביוגרפיה

נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה בירושלים לרב מיכל אהרן[1] וחיה[2] וינברג. למד בתלמוד תורה "סיני" בירושלים ובבחרותו בישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים.

לאחר נישואיו שימש כראש חבורה בחסידות[דרוש מקור], תחת רבי אברהם מסלונים. ולאחר מכן כר"מ בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר[3][4]. במקביל למד בכולל חזון איש.  

הרב וינברג מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולעיתים מבקר בשבתות ובחגים בישיבה גדולה של החסידות באלעד.  

בשנה האחרונה לחיי רבי אברהם וינברג, החל לנסוע לאנטוורפן לרבי יעקב לייזר מפשעווארסק שהעריכו ואף עודדו לקבלת האדמו"רות לאחר פטירת רבי אברהם[5].

באדמו"רות

הרב אברהם וינברג

כחודש לפני פטירת האדמו"ר רבי אברהם, הכתירו רוב החסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, קבוצה קטנה שהתנגדה למהלך, פרשה מהחסידות, ולדבריהם הורה להם האדמו"ר רבי אברהם (השלישי) להקים חסידות נפרדת[6], הם הקימו את חסידות "סלאנים" לעומת חצרו של רבי שלום נח הנקראת "סלונים" ולאדמו"ר הכתירו את הרב וינברג. בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (כינוי לחסידות סלונים) ל"שווארצע" (כינוי לחסידות סלאנים).

על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.

בשנה הראשונה לכהונתו סירב להתנהג בגינוני אדמו"רות, כמו אמירת דברי תורה בטישים וקבלת קוויטלך, אך בהשפעת רבו רבי יעקב מפשעווארסק, קיבל על עצמו את האדמו"רות באופן מלא[7].  

בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית - בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, ספרינג וואלי, לייקווד ולינדן -ניו ג'רזי. באנגליה ובבלגיה.  

בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים 3 שטיבלאך נוספים.

הישיבה גדולה המרכזית "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר הקודם רבי אברהם. ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד. הישיבה קטנה "באר אברהם" שוכנת בבנין המוסדות בירושלים.

נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (על פי אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).

ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".

עמדותיו

חצרו נחשבת לשמרנית מבחינה אידיאולוגית.

הרב וינברג אינו מצביע בבחירות בישראל, אך בעבר לא היה אוסר על חסידיו להצביע ולא הביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד גיסא ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך גיסא רבי מרדכי חיים סלאנים אסר את ההשתתפות בבחירות. ובין חסידיו חלקם היו מצביעים וחלקם לא הצביעו, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[8] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[9] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה[10] .   לאור זאת, החל מהבחירות לכנסת העשרים וארבע נמנעים חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.

הוא מורה לחסידיו להצביע לבחירות לרשויות המקומיות, אך עם זאת מורה שמי שמזדהה עם השקפת העדה החרדית שאסרה זאת אין חובה עליו להצביע.

בשנת תשפ"ד הקים בבית שמש תלמוד תורה של החסידות שאינו מתוקצב על ידי משרד החינוך, בשל העובדה שמוסדות רבים עברו ממוסד פטור למוכר שאינו רשמי, שלטענתו עלול להוביל להתערבות ממשלתית בחומר הלימודי[11].

בתחילת מלחמת חרבות ברזל, תקף האדמו"ר בחריפות את רעיון הציונות ומדינת ישראל, ואף גינה את חברי כנסת של יהדות התורה ושריה בממשלה שלפיו הם שותפים למעשי התועבה שנעשים בישראל, שלדבריו גרמו לרצח וחרון אף[12]. האדמו"ר אף כתב את דבריו במכתב שפורסם בחסידות.

חסידיו הבולטים

משפחתו

אחיו הוא הרב יצחק מתתיהו וינברג, ראש ישיבת באר אברהם.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ בן חיים יוסף דוד וינברג, מעשירי חסידי סלונים; בן רבי יצחק מתתיהו, אחיו של רבי אברהם וינברג (השלישי), ונינו של האדמו"ר בעל יסוד העבודה מייסד חסידות סלונים
  2. ^ בת שלמה זלמן פרוש, נפטרה בי' שבט תשנ"ג
  3. ^ הר"מ בלוד, שהפך לאדמו"ר, פגש ב-770 את תלמידיו. כך הגיב הרבי באתר חב"ד און ליין
  4. ^ התקשרות 974, סודות מן החדר - צעירי חב"ד
  5. ^ רבי משה אהרן גולינסקי, אמרתך חייתנו, מכתב ח, עמ' 36.
  6. ^ רבי משה אהרן גולינסקי, אמרת חייתנו, מכתבים א, ד, ט, עמ' 22 - 39.
  7. ^ רבי משה אהרן גולינסקי, אמרתך חייתנו, מכתב ח, עמ' 36.
  8. ^ הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
  9. ^ חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע", באתר בחדרי חרדים
  10. ^ חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים, באתר בחדרי חרדים הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב, באתר בחדרי חרדים
  11. ^ האדמו"ר מסלאנים מקים תלמוד תורה על טהרת הקודש בעיר בית שמש, באתר בחצרות הקודש.
  12. ^ קול בחצרות הקודש, חשון תשפ"ג.
  13. ^ אבל בירושלים: הגאון רבי זליג וינברג זצ"ל - בחדרי חרדים.
  14. ^ ראש ישיבת סאטמר הלך לעולמו ביום הקדוש - בחדרי חרדים.
  15. ^ בנו של רבי חיים מאיר.


הקודם:
רבי אברהם וינברג (השלישי)
אדמו"רי סלונים הבא:
-
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0