ישיבת המקובלים שער השמים
 | |
| מבנה הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | תרס"ו (1906) – הווה |
| מייסדים |
הרב חיים יהודה לייב אויערבך הרב שמעון צבי הורוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
הרב ראובן גרוס הרב גמליאל רבינוביץ הרב מאיר יוסף ויצמן[דרוש מקור: בטוח? שמו לא מופיע באתר של הישיבה] |
| תלמידים | |
| 80 | |
| שונות | |
| ספרים | מכון "שערי זיו" |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת מקור ברוך, ירושלים |
| קואורדינטות | 31°47′15.54″N 35°12′39.71″E / 31.7876500°N 35.2110306°E |
ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש. הישיבה היא הבולטת והוותיקה מבין ישיבות האשכנזיות הקבליות. כיום עומדים בראשות הישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ.
תולדות הישיבה
הישיבה נוסדה בשנת תרס"ו (1906) על ידי הרב חיים יהודה לייב אוירבך והרב שמעון צבי הורוביץ, אנשי היישוב הישן. הרב נסים נחום שרצה להקים ישיבה אשכנזית ללימוד תורת הרש"ש תמך בה מבחינה כלכלית. בתחילה שכנה הישיבה בירושלים העתיקה וניזוקה קשות ברעידת האדמה בארץ ישראל (1927). לאחר נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות הציתו הירדנים את הישיבה על תכולתה, בניגוד לחוק הבינלאומי. לאחר קום המדינה נדדה הישיבה לשכונות קטמון ובית ישראל ולבסוף קבעה את משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם. בשנת 1992 תרם איש העסקים רובי שראן סכום כסף נכבד לקניית בניין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, עבור הישיבה.
כשהגיע הרב אברהם יצחק הכהן קוק לירושלים העניקו לו ראשיה באופן סמלי תפקיד "כהונת ראש" בה[1]. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת 1954 עמדו בראשה הרב אפרים שמואל לרנר, הרב אהרן סלוטקין ורבי יחיאל פישל אייזנבאך. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ(אנ'). לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב שלמה זלמן אוירבך כנשיא הישיבה ולאחר מכן מילא את מקומו בנו הרב שמואל אוירבך[דרוש מקור]. בין רבני הישיבה בעבר וכיום: רבי משה לוריא, רבי אהרן מרדכי רוטנר, הרב יעקב מאיר שכטר, הרב יצחק משה ארלנגר, הרב עמרם אופמן, הרב אביש ציינווירט, הרב שרגא סמליוס, הרב אברהם הלוי גולדשטיין, הרב נפתלי צבי מונדרר (אדמו"ר מקאסוב בביהמ"ד אושפיצין בירושלים) - בנו של רבי מנחם מונדרר, הרב מרדכי מנשה זילבר ורבי יצחק שבדרון.
בישיבה נמסרים שיעורים בתורת הקבלה ללומדים מבוגרים ומקבלים מלגה סמלית מההנהלה. בישיבה נערכים מעמדים של "פדיון נפש" שבהם מתקיימים לימוד ותפילות עבור חולים.
בישיבה קיים מכון להוצאת ספרים [בעיקר ספרי קבלה] הנקרא 'מכון שערי זיו'.
לקריאה נוספת
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, בשיתוף עם המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"א
קישורים חיצוניים
- Jonatan Meir, "The Imagined Decline of Kabbalah: The Kabbalistic Yeshiva Sha'ar ha-Shamayim and Kabbalah in Jerusalem in the Beginning of the Twentieth Century" in Kabbalah and Modernity. Boaz Huss, Marco Pasi, and Kocku von Stuckrad, eds. Brill: Leiden & Boston, 2010, pp. 197-220
- ישיבת המקובלים שער השמים, אשכול בפורום "ספרים וסופרים" באתר בחדרי חרדים
- ישיבת שער השמים - תולדותיה ומטרתה, אשכול על הישיבה בפורום אוצר החכמה
ישיבת שער השמים (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ "וככהן בבית ה' יהי' לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל, ובישיבתנו שער השמים... אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה" (אגרת ראשי הישיבה אל הראי"ה קוק, מובאת באגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קג; שמחה רז, מלאכים כבני אדם, עמ' 57)
37082879ישיבת המקובלים שער השמים