ישיבת תורת חסד (סלונים)

ישיבת תורת חסד סלונים

בלנק של הישיבה
ישיבה
מוטו	לימוד העיון, אמונה וקדושה וטהרה
השתייכות	תנועת החסידות
תקופת הפעילות	תרע"ח–ה'ת"ש
מייסדים	רבי שמואל וינברג מסלונים, רבי אברהם וינברג ורבי ישכר לייב וינברג
בעלי תפקידים
נשיא	רבי שמואל וינברג מסלונים, רבי אברהם וינברג (השני), רבי ישכר לייב מסלונים ורבי שלמה דוד יהושע וינברג
מנהל	רבי משה מידנר
ראש הישיבה	רבי זאב מאיר שיינברג - רבה החסידי של ברנוביץ (ראש הקיבוץ), רבי מרדכי יוסף מורדקובסקי, רבי אברהם שמואל הירשוביץ
משגיח	ישיבה קטנה - רבי אהרן יוסף גולדברג, ישיבה גדולה - רבי אברהם מיכל חיימוביץ -רבה של צאפט דאנציג
צוות	רבי נחום זאב ברזובסקי, רבי אברהם מיסקין - רבה האחרון של מוש
מיקום
מיקום	רחוב פילסודוסקא 38 ברנוביץ'
מדינה

מקים ונשיא הישיבה האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים בביקורו בארץ ישראל

מקים ונשיא הישיבה האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים

מכתב ראש הישיבה רבי אברהם שמואל הירשוביץ תחת הבלאנק של הישיבה

חותמת של הישיבה

ישיבת תורת חסד היתה ישיבה גדולה וקטנה וכולל אברכים של חסידות סלונים שפעלה בברנוביץ'.

הקיבוץ שהיווה את גרעין הישיבה הוקם בשנת תרע"ד על ידי רבי שמואל וינברג האדמו"ר השני מסלונים. לאחר פטירתו הוקמה מחדש ועמדה בנשיאותם של בניו רבי אברהם וינברג ה'בית אברהם' ורבי ישכר לייב, ולאחר פטירת ה'בית אברהם' עמדה בנשיאותו של בנו האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע.

מנהלה הרוחני ומנהיגה היה רבי משה מידנר, כראש הקיבוץ שימש רבי זאב מאיר שיינברג רבה החסידי של ברנוביץ' וכראשי הישיבה שימשו רבי מרדכי יוסף מורדקובסקי - 'הגאון ממייצ'ט' ורבי אברהם שמואל הירשוביץ.

רקע

טרם הקמת הישיבה היה נהוג בעולם החסידי שהבחורים היו שוהים במשך היום יחד עם הנשואים בשטיבלאך במשך היום, שם היו מתפללים, לומדים ואוכלים בשטיבל, האדמו"ר רבי שמואל מסלונים הגיע למסקנה כי הנהגה זו לא מתאימה לדורו, בפרט באותם ימים בהם ההשכלה סחפה את הצעירים. ומשכך החליט להקים ישיבה לבחורי החסידות, קדמו לו ברעיון זה רבי שלמה הכהן מראדומסק שהקים את רשת ישיבות כתר תורה בפולין ורבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב שהקים את רשת ישיבות עץ חיים בגליציה, אך בליטא עדיין לא הייתה ישיבה חסידית. חלק מבחורי החסידות אמנם למדו בישיבת ענף עץ חיים בסלונים שהתנהלה בחצרו של האדמו"ר רבי שמואל, אך רובם למדו בשטיבלאך כנהוג עד אז. למעשה, כבר כעשר שנים קודם לכן הקים רבי שמואל את ישיבת אור תורה בטבריה שבארץ ישראל.

הקמת הקיבוץ

בשנת תרע"ד, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הגיעו רבי שמואל ושני בניו, רבי ישכר לייב ורבי אברהם לעיר ברנוביץ, שם קיימו אסיפה בנושא בהשתתפות החסידים, כצעד ראשון הקימו את הישיבה לבחורים המבוגרים מהחסידות (ה"קיבוץ") בעיר ביאליסטוק ומינו את רבי זאב מאיר שיינברג, רבה החסידי של ברנוביץ', לראש הישיבה.

קיבוץ זה פעל עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז נמלטו בחורים רבים. ביום י"ט בשבט תרע"ד נפטר האדמו"ר רבי שמואל בעודו שוהה בורשה לצרכי רפואה. גם ראש הישיבה רבי זאב מאיר נפטר באותה תקופה. הקיבוץ שלמעשה היוה את הגרעין לישיבה נסגרה.

הקמת הישיבות

בשנת תרע"ח, בסיום המלחמה, החליטו האחים רבי ישכר לייב ורבי אברהם מסלונים ליישם את רצון אביהם ולהקים את הישיבה גדולה. לאחר אסיפה בהשתתפות חסידיהם הקימו את הישיבה בברנוביץ' במבנה בית הכנסת העירוני שנקרא "דער אלטער בית המדרש", מאוחר יותר במשכן קבע ברחוב פילסודוסקא 38. הם מינו את רבי משה מידנר, אז תושב העיר בריסק, מגדולי החסידים, נכדו ותלמידו של האדמו"ר הראשון היסוד העבודה, לעמוד בראשות והנהגת הישיבה.

באותו עת הוקמה גם ישיבה קטנה לבחורים הצעירים בברנוביץ', בסמוך לביתו של רבי משה מידנר. בנוסף הוקמה ישיבה קטנה בעיר מוש, אך זו נסגרה כעבור תקופה קצרה.

לאחר פטירת רבי אברהם בא' באייר ה'תרצ"ג, עמד בנשיאות הישיבה בנו וממשיכו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, עד להירצחו בו' בחשון ה'תש"ד בשואה.

עם פרוץ השואה עברה הישיבה לטבריג בליטא, אך לאחר תקופה קצרה נסגרה.

הישיבה סבלה מקשיים כלכליים והתנהלה בדוחק. רבי חיים עוזר גרודזנסקי פרסם מכתב בו הוא קורא לנדיבי עם לתמוך בישיבה.

בישיבה למדו מאות בחורים. תחת הנהלת הישיבה פעלה גם כולל אברכים לאברכי החסידות.

רבי אברהם וינברג בעל ה'בית אברהם' - נשיא הישיבה היה מוסר לעיתים שיחות בחסידות לתלמידי הישיבה, ולפעמים היה מגיע ידידו רבי אלחנן וסרמן לשמוע את השיחות, בעמדו במפתן דלת הישיבה.

מאפיינים

הישיבה התנהלה בשילוב תקדימי של לימוד עיוני בסגנון הישיבות הליטאיות, כדרכו של רבי חיים מבריסק ותלמידיו, עם חינוך לעבודת ה' בדרך החסידות, כעבודת התפילה ויסודות האמונה וקדושה ובדגש על שמירה מדעות כוזבות וזהירות מקריאה בספרים חיצונים. בהקשר זה התבטא מנהלה ומנהיגה של הישיבה רבי משה מידנר ש”אנו צריכים משגיחים שישגיחו על הבחורים איך הם אוכלים ואיך הם ישנים בלילה”.

צוות הישיבות

מנהלה הרוחני ומנהיגה של הישיבה גדולה היה רבי משה מידנר, בן דודו של רבי שמואל מסלונים. הוא עמד לצידו של רבי שמואל כבר בעת הקמת ה'קיבוץ' שקדם לישיבה, מסר שיחות ועיצב את דרכה של הישיבה. קיים מכתב ששלח לרבי חיים עוזר גרודזנסקי בו הוא משיח את כאבו על הצמצום באוכל ששורה בישיבה.

ראש הישיבה של ה'קיבוץ' - הישיבה לבחורים המבוגרים, בחיי האדמו"ר רבי שמואל, היה רבי זאב מאיר שיינברג רבה החסידי של ברנוביץ'.

ראש הישיבה גדולה הראשון היה רבי מרדכי יוסף מורדקובסקי - 'הגאון ממייצ'ט' (או כפי כינויו בסלונים: 'ר' יאשע מייצ'אטער'). שיעוריו היו לעיתים נמשכים כחמש שעות. הוא ניחן בכושר הסברה מיוחדת במינו.

לאחר פטירתו בי' באלול ה'תרפ"ז מונה לראש הישיבה גדולה רבי אברהם שמואל הירשוביץ, הוא היה יורד לעומקה של הסוגיה ומבארה בדרכו הייחודית. הרב הירשוביץ עמד בראשות הישיבה עד לסגירתה.

כמשגיח הישיבה גדולה שימש רבי אברהם מיכל חיימוביץ אב"ד צאפט-דאנציג וכמשגיח הישיבה קטנה שימש רבי אהרן יוסף גולדברג.

בין מנהליה הרוחניים נמנים: רבי אברהם מיסקין רבה האחרון של מוש; רבי חיים יצחק קוזלוביצקי; רבי מתתיהו אריה הכהן פידל - מנהלה האחרון של הישיבה גדולה.  

בין אנשי הצוות נמנו: רבי אברהם פנחס שרשבסקי - ר"מ שיעור א'; רבי יצחק מיסקין - ר"מ שיעור ב' וש"ץ בימים נוראים בבית מדרשו של האדמו"ר בעל בית אברהם; רבי יעקב הלל וינברג - ר"מ שיעור ג' ונכדו של רבי הלל - אחי האדמו"ר בעל יסוד העבודה; רבי נחום זאב ברזובסקי; רבי יחיאל זכריה מיסקין ורבי נח יצחק קנטרוביץ.

מבוגרי הישיבה

• רבי שלמה דוד יהושע וינברג, לימים האדמו"ר הרביעי מסלונים ונשיא הישיבה.
• רבי שלום נח ברזובסקי, לימים האדמו"ר בדור השביעי מסלונים ומקים ישיבת בית אברהם בירושלים.
• רבי נחום זאב ברזובסקי, לימים ר"מ בישיבה ובהמשך רבם של חסידי סלונים בבני ברק.
• רבי יעקב לכוביצקי, לימים ראש ישיבת מאור הגולה, ומזקני חסידי סלונים.
• רבי אברהם ישראל מיסקין, מייסד ור"מ ישיבת חפץ חיים בבואנוס איירס.

ישיבות בהשראתה

בשנת תש"ב - בעת מלחמת העולם השנייה שפגעה בקשר בין החסידים לבין רבם רבי שלמה דוד יהושע שהתגורר אז בברנוביץ', הקים רבי שלום נח ברזובסקי בוגר הישיבה, את ישיבת בית אברהם בירושלים בהשראת הישיבה. בנשיאות הישיבה עמד חותנו האדמו"ר רבי אברהם.

מאוחר יותר, עם הפילוג בחסידות, הקים הרב אברהם וינברג האדמו"ר הנוכחי מסלאנים בשנת תשמ"ד, את ישיבת באר אברהם בדרכה של הישיבה בברנוביץ'.

לקריאה נוספת

• חסידות סלאנים, ישיבת תורת חסד בראנוביץ, תשע"ט, באתר אוצר החכמה.
• הרב יחיאל מיכל שטרן, עולם התורה - ב, תשע"ו, עמ' רכז, ישיבת סלונים - תורת חסד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
• ניב המורה - 086, בטאון הסתדרות מורי אגו"י בא"י, תשנ"ז, עמ' 8, "מברנוביטש ועד ירושלים", באתר אוצר החכמה.
• ישראל זאב סלאנים, "זכרון משה" בתוך ספר כתבי רמ"מ, חלק ב', "מקים עולה של תורה" עמוד 9, ירושלים תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

• כרטיס שנה טובה – ישיבת "תורת חסד" של חסידי סלונים – ברנוביץ, שנות התר"צ, באתר קדם.

ראו גם

• ישיבת בית אברהם (סלונים).
• ישיבת באר אברהם (סלאנים).