רבי שלמה דוד יהושע וינברג
 | |||||
| רבי שלמה דוד יהושע וינברג | |||||
| לידה |
כ"א בשבט תרע"ד סלונים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
ו' בחשוון תש"ד (בגיל 29) מחנה קולדיצ'בו בפולין | ||||
| מקום קבורה | קבר אחים במקום הרצח | ||||
| מקום מגורים | סלונים, אלכסנדר לודז', ביאליסטוק, ברנוביץ | ||||
| מקום פעילות | ברנוביץ | ||||
| השתייכות | סלונים | ||||
| תחומי עיסוק | תנ"ך, חסידות, עסקנות באגודת ישראל | ||||
| רבותיו | אביו | ||||
| חיבוריו | "זיכרון קודש" (נכתב לזכרו עם דברי תורה שלו) | ||||
| בת זוג | סימה, בת רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (העקידת יצחק) מאלכסנדר | ||||
| אב | רבי אברהם וינברג | ||||
| אם | אלקה ברכה, בת ר' צבי הירש מלומאז'-קוצק, נכד של ר' מנחם מנדל מקוצק | ||||
| צאצאים | שרה אסתר | ||||
| |||||
רבי שלמה דוד יהושע וינברג (מכונה היונגער רבי[1], כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, שימש כנשיא כולל רייסין וישיבות אור תורה ותורת חסד. נרצח במחנה הריכוז קולדיצ'בו ברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם בפולין) שהיה סמוך לברנוביץ[2].
ביוגרפיה
נולד לרבי אברהם ולברכה עלקא בת רבי צבי הירש מלומאז'. שמותיו שלמה, דוד ויהושע הם על שם סבו רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן, ועל שם רבי שלמה מקרלין[3],[5]. כסנדק בברית שימש סבו רבי שמואל מסלונים וכמוהל אביו רבי אברהם מסלונים[6]. בבחרותו למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ[7].
אחר פטירתו הפתאומית של אביו בא' אייר תרצ"ג הוכתר לאדמו"ר. גילו עמד על 21 שנים והוא עדיין לא נישא. הוא נישא בו' באדר תרצ"ד לסימה, בת רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר והיה סמוך במשך כשנתיים על שולחן חותנו. לאחר מכן שב לברנוביץ שבה אביו ביסס את כהונתו כאדמו"ר. לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מסלונים ולנשיא ישיבות תורת חסד, אור תורה בטבריה ולנשיא כולל רייסין. עסק רבות בענייני ציבור, היה חבר באגודת ישראל והשתתף בכנסייה הגדולה השלישית של אגו"י במאריינבאד[8]. על אף גילו הצעיר התפרסם[דרוש מקור] כאחד מחשובי האדמו"רים וזכה להערכה רבה מהרבנים רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבי אלחנן בונם וסרמן. נודע בענוותו, בפיקחותו, בהתמדתו בלימוד וכמלחין.
בימי השואה
כהמשך להסכם ריבנטרופ-מולוטוב עבר מזרח פולין (אזור שנלקח בעבר מפולין וסופח לליטא ומכונה "ליטא הפולנית") כחלק מליטא לברית המועצות. ישיבות רבות עברו אז לוילנה שסופחה לליטא לאחר שהייתה מתרצ"ח (1938) בפולין, ועברו משם לשנחאי ובהן ישיבת מיר. חסידיו בארץ ובארצות הברית התחננו שיעבור גם הוא לוילנה ונשלח אליו שליח מיוחד לכך, אולם הרב וינברג סירב ואמר שלא יוכל לעזוב את חסידיו[9].
לאחר כיבוש מזרח פולין בידי הנאצים ביוני 1941 הועבר הרב וינברג לגטו ברנוביץ, וזכה להערכה רבה מכולם: פעילי המחתרת השתמשו במרתפו כמחסן נשק וזכו לעידוד ותמיכה ממנו, וחברי היודנראט היו נועצים בו.[דרוש מקור] הוא כיסה את פניו כדי להסתיר את זקנו כי סירב לגלחו. הרב וינברג הסתובב בגטו וסייע ככל יכולתו לחולים ונזקקים. הוא המשיך לנהוג כאדמו"ר בעריכת שולחנות והמשיך ללבוש את בגדיו החסידיים.
ב-ט' בטבת תש"ג חוסל גטו ברנוביץ לאחר שרוב יושביו נרצחו בידי השומרים האוקראינים בשושן פורים תש"ב, והשרידים כארבעים במספר הועברו למחנה הריכוז והעבודה קולדיצ'בו הסמוך לברנוביץ.
רבי שלמה הקפיד על שמירת מצוות לחומרה גם בתנאי הגטו. בפסח נמנע מלאכול חמץ. בשבת התאמץ בכל מאודו למעט באיסורי מלאכה. במשך זמן מסוים השתחרר מעבודה בעזרתו של ד"ר זליג לווינבוך שאישר שהוא חולה. כשלא יכול היה יותר להשתחרר כחולה מצא פתרונות אחרים כמו לעבוד בסבלות כדי להימנע מאיסורי מלאכה בנגרות. כדי לא לעבור על איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים, הוא הפסיק בהליכתו כל קצת פחות מארבע אמות. אכל מהמטבח הדיאטטי שהכין ד"ר לווינבוך כדי לשמור ככל האפשר על דיני הכשרות. אף שסיכן בכך את חייו, המשיך להתפלל 3 פעמים ביום ואף השתמש בטלית ותפילין ששמר בסתר. דעתו הייתה שיש למסור את הנפש גם על איסורים מדברי חכמים.
בצריף שבו היה רשד"י שכב בדרגש לידו יהודי מארגנטינה. כשראה בחורף שהרבי רועד מקור, נתן לו את מעילו. הרב וינברג היה מוכן לקבל רק אם יוכל להוציא את החוטים שהיה בהם חשש שעטנז, ובעל המעיל הסכים. לפני שהוציאו להורג את הרב וינברג, הוא הוריד מעליו את המעיל כי לא רצה למות על קידוש השם עם מעיל שהיה בו חשש שעטנז.[דרוש מקור]
הרב וינברג נרצח בו' בחשוון יחד עם שמונה יהודים נוספים, והם נקברו בקבר אחים. הרב הלך למותו בגוף זקוף וראש מורם ואמר ליהודים שהלכו עמו: "מובא במדרש שהקב"ה צובע את לבושיו בדם ההרוגים על קדושת שמו, וכשמגיע יום הדין לובש אותו פורפורין (=לבוש צבוע)", והוסיף ביידיש: "מה יכול להיות חשוב יותר מאשר להיות רשום על לבושו של הקב"ה?"[10]. גם רעייתו ובתו שרה-אסתר נספו.
יום רציחתו ו' בחשוון נקבע בחסידות סלונים כיום הזכרון לשואה[11].
תורותיו פורסמו בשנת תשכ"ז בספר "זכרון קדוש" בידי רבי שלום נח ברזובסקי (אז ראש ישיבת סלונים) שהיה חבר ילדות שלו. בספר זה הדפיס רבי שלום נח גם מאמר הקדמה בשם "בסוד קדושים" על השואה בראי החסידות וכן קונטרס "סיום התקופה", קונטרס זיכרון לקהילת סלונים בברנוביץ'.
חיבוריו
- זכרון קדוש, ליקוט מדברי תורתו וסיפורי חייו. נכתב ויצא לאור על ידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי.
- בסוד קדושים, דברי תורתו ותולדות חייו, יצא לאור על ידי מכון שיחות קודש של חסידות סלאנים, תשפ"א.
לקריאה נוספת
- רבי שלום נח ברזובסקי, "בסוד קדושים", בתוך זכרון קדוש, ישיבת בית אברהם - סלונים, ירושלים תשכ"ז (הודפס גם בתשמ"ה ותשמ"ט), עמ' ט'-ט"ו
- מכון שיחות קודש סלאנים, בסוד קדושים, מעמוד קצט והלאה, תשפ"א
- ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור: כרך שני - מדור ששי ועד לימינו, עמ 460
- ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים כרך ב' (אות י'), עמודות תשכ"ו-תשכ"ז
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט (הודפס בתשס"ז עם מפתח אישים)
- הרב פרופ' יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק ה', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"ג
- אהרן סורסקי, דמויות הוד: מראשי הדור האחרון, כרך שני, ירושלים תשל"ח (מהדורה שלישית עם הוספת פרקים חדשים - המהדורה הראשונה יצאה בתשכ"ח והשנייה בתשל"ב)
- ברנוביץ: ספר זיכרון, ארגון יוצאי ברנוביץ בישראל, תל אביב תשי"ד, עמ' 267–270.
- אסתר פרבשטיין, בסתר רעם: הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב, עמ' 98 ו-412
- אנציקלופדיה שמע ישראל, חלק א', מכון "שמע ישראל", בני ברק תשנ"ז עמ' 132 ו-241
- יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד (עורכים), הרבי מקָאצק וששים גבורים סביב לו : גל-עד לתולדתם, תורתם ופעלם של הרבי, גדולי תלמידיו וצאצאיו עד הדור האחרון (מסדרת "היכל קאצק"), הוצאת "נצח", תל אביב תשי"ט, עמ' תרפ"ו-תרצ"ב
- פנקס הקהילות: פולין: כרך שמיני - וילנה־ביאליסטוק־נובוגרודק (בעריכת שמואל ספקטור), יד ושם, ירושלים תשס"ה, עמ' 183.
- אברהם פוקס, השואה במקורות הרבניים: שו"ת ודרשות, בהוצאת המחבר, ירושלים תשנ"ה
קישורים חיצוניים
- הרב שלמה דוד יהושע ויינברג – האדמו"ר מסלונים-באראנוביץ, באתר "זכור - אמונה בימי השואה" המופעל בידי "המרכז לחקר השואה" של מכללה ירושלים
- על ר' שלמה דוד יהושע מסלונים באתר GENI
- הילולת האדמו"ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים, באתר של מרכז ישיבות בני עקיבא (הקישור אינו פעיל, 20/10/2024)
הערות שוליים
- ^ בתרגום מיידיש- הרבי הצעיר, משום שנתמנה כבר בגיל 21 לכהן כאדמו"ר
- ^ מחנה קולדיצ'בו (Koldichevo) הוא מחנה ריכוז שהוקם במהלך תש"ב (ראשית 1942) בחוות קולדיצ'בו, 18 קילומטרים מברנוביץ בדרך לנובוגרודוק. חוץ מהיהודים שהובאו מהורודישץ', ז'טל, נובוגרודוק, סטויבץ וברנוביץ, ששוכנו בנפרד באורווה, נאסרו במחנה גם חברי מחתרת מבלארוס ומפולין. במחנה נספו 22,000 אנשים שרובם ככולם היו יהודים. במחנה קמה מחתרת יהודית שמנהיגה היה הסנדלר שלמה קושניר. היא השיגה שני אקדחים וארבעה רימונים והצטיידה גם בחומצה להגנה מתגובתם של שומרי המחנה, שהכין כימאי יהודי. המחתרת ארגנה בריחה בליל סופה בכ"ח באדר תש"ב (17 במרץ 1942). 99 ברחו מהמחנה ומתוכם 75 לא נתפסו והצטרפו לפרטיזנים כשרובם ליחידתו של טוביה בילסקי.
- ^ תולדותיו של צדיק, בסוד קדושים, מכון שיחות קודש סלאנים, תשפ"א, עמ' ר
- ^ הרב אהרן שפירא, ימי זכרון - ב חשון, עמ' נה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ולפי הרב אהרן שפירא גם על שם רבי דוד מקוצק ורבי יהושע מאוסטרובה[4]
- ^ תולדותיו של צדיק, בסוד קדושים, מכון שיחות קודש סלאנים, תשפ"א, עמ' קצט
- ^ תולדותיו של צדיק, בסוד קדושים, מכון שיחות קודש סלאנים, תשפ"א, עמ' רט
- ^ השם הגרמני של מריאנסקה לזנה, עיירת נופש בצ'כיה בחבל בוהמיה כ-200 קילומטרים צפונית-מערבית לפראג.
- ^ רבי שלום נח ברזובסקי, זיכרון קדוש, החלק "בסוד קדושים", ישיבת בית אברהם - סלונים, ירושלים תשכ"ז, עמ' י"ג.
- ^ חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן, סיפורי רבי ישראל שמעון קסטלניץ, חלק ב' בערכו, עמ' נב.
- ^ מרדכי מאיר, הילולת האדמו"ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים, באתר מכון שלמה אומן.
| חסידות סלונים | |||
|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||
| אדמו"רי סלונים | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג • רבי ישכר לייב וינברג • רבי אברהם וינברג • רבי שלמה דוד יהושע וינברג | ||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי • הרב אברהם וינברג
| ||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • באר אברהם • חסד לאברהם • דברי שמואל • בית אברהם • שיחות קודש • זכרון קדוש • בסוד קדושים • מאמר מרדכי • ברכת אברהם • נחל איתן • נתיבות שלום • דרכי נעם | ||
| ישיבות | ישיבת תורת חסד • ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם • ישיבת באר אברהם (סלאנים) | ||
| הקודם: רבי אברהם וינברג (השני) |
אדמו"רי סלונים | הבא: רבי מרדכי חיים סלאנים |
