מעוז צור

מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות. יש השרים רק את הבית הראשון, יש שנוהגים לשיר את כל הפיוט, ויש כאלה השרים רק הבית הראשון והבית החמישי. מקור הפיוט הוא בימי הביניים, והתקבל בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים, מלבד יהודי תימן, שלא נהגו לאומרו והפיוט נעדר מכל סידורי התפילה של בני עדה זאת.

שמו של מחבר הפיוט רמוז באקרוסטיכון של חמשת הבתים הראשונים: "מרדכי".

חיבור הפיוט וזהות מחברו

ליאופולד צונץ סבר שזמן כתיבת הפיוט אינו מאוחר מאמצע המאה ה-13 בגרמניה, בתקופת מסעות הצלב. בשל השפעת שירת ספרד הניכרת ב"מעוז צור ישועתי", לא סביר להקדים את כתיבתו מאמצע המאה ה-12, אז החל הסגנון הספרדי להיות רווח באשכנז. אולם אברהם פרנקל מצא שני פיוטים נוספים שנראה שמאוחרים למעוז צור ישועתי ומחקים אותו במבנה שלהם, ואחד מהם נכתב בוורמייזא ב-1201. בשל כך, הוא טוען שיש להקדים את זמן חיבור הפיוט למחצית השנייה של המאה ה-12, ומציין שאף צונץ לא קבע אלא גבול עליון למועד חיבורו, ולא ניסה לקבוע אותו דווקא למאה ה-13.

שמו של המחבר – מרדכי – נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו של 'מרדכי' זה אינה ידועה, והוצעו מספר השערות בדבר זהותו:

1. רבי מרדכי בן הלל מנירנברג ('המרדכי'), פוסק הלכה בגרמניה במאה ה-13, שבסוף ימיו נרצח בפרעות רינדפלייש. מלבד מעוז צור ידועה קינה אחת בלבד שחיבר. אולם, לאור השערתו של פרנקל שיש להקדים את מעוז צור, תקופת חייו של רבי מרדכי בן הלל מאוחרת לזמן המשוער בו חובר 'מעוז צור'.
2. מרדכי בן יצחק - פייטן אשכנזי, לא ידוע עליו דבר מלבד היותו מחבר הזמר לשבת 'מה יפית'. יש דמיון מסוים בין צורת החריזה של 'מעוז צור' ושל 'מה יפית', אך יש גם הבדלים, בייחוד במרקם הלשוני של השירים.

תוכן

בית ראשון

הבית הפותח כתוב בלשון הווה. הוא מביע תקווה לבניין בית המקדש ("תיכון בית תפילתי") ומייחל לטבח באויבי ישראל, ה"מנבחים" עליו וחורצים לשונם כנגדו. בית זה משמש כמעין כותרת לפיוט, והשורה האחרונה בו ("אז אגמור ... חנוכת המזבח") היא מעין פזמון.

צוררי ישראל

בהמשך הפיוט, מייחד המשורר בית לכל גלות ומתאר את כל הפעמים שבהן נגאל עם ישראל מידי צריו לאורך ההיסטוריה:

• מצרים: הבית השני מספר על עבדות מצרים, יציאת מצרים והטבעת חיל פרעה בקריעת ים סוף.
• בבל: הבית השלישי מספר על צרותיה של ממלכת ישראל, שהובילו לגלות בבל ושיבת ציון.
• פרס: הבית הרביעי מספר על מזימתו של המן האגגי להשמיד את העם היהודי, נס פורים ותליית בניו של המן על העץ שעליו זמם לתלות את מרדכי היהודי.
• יוון: הבית החמישי מספר על הממלכה הסלאוקית וניסיונה ליוון את האוכלוסייה בישראל, גזירות אנטיוכוס, נס פך השמן וקביעת חג החנוכה.
• רומי: הבית השישי, החותם את הפיוט, מתמקד בהבעת תקווה לגאולה עתידית מהמציאות העגומה ורומז כנראה לשלטון מלכות רומי ויורשותיה.

בית אחרון

המחרוזת השישית המסיימת את הפיוט, ומתחילה במילים "חשוף זרוע קדשך", מוכרת רק ממקורות מאוחרים, מסוף המאה ה-17. החוקרים דנו בשאלה האם גם היא חוברה על ידי מחבר הפיוט והושמטה "מאהבת השלום" מפני החרוז "נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה" שנמצא בה, או שהיא תוספת מאוחרת. גם היום נחלקים בזה החוקרים: יש סוברים שהיא חלק מקורי מהפיוט, והושמטה רק מפני הצנזורה הנוצרית או חשש ממנה, ויש סוברים שהיא תוספת מאוחרת מאחר שלא נמצאה עדיין בשום כתב יד או דפוס קדום.

ההשוואה שבין 'מעוז צור ישועתי' לבין שני שירי הזמר העתיקים שהושפעו ממנו, תומכת באפשרות שהמחרוזת האחרונה של מעוז צור ישועתי מקורית, כי גם מחרוזת זו השפיעה על שני שירי הזמר העתיקים בצורתה ובתוכנה. מעבר להוכחה זו, ללא המחרוזת האחרונה הרצף ההיסטורי שבפיוט קטוע (בניגוד למה שמקובל בפיוטי אשכנז) והפיוט חסר סיום של תפילה לגאולת העתיד.

יש הסוברים ש"אדמון" שמוזכר במחרוזת זו רומז על קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך ברברוסה ("אדום הזקן"), ממנהיגי מסע הצלב השלישי. אחרים טוענים כי הביטוי "דחה אדמון בצל צלמון" אינו מתייחס בהכרח לדמות ספציפית, והוא שם כינוי לכלל הנוצרים (בספרות היהודית, אֱדוֹם היא סמל לרומא העתיקה, ובעקבות התנצרותה של זו, סמל לעולם הנוצרי בכלל), והמשורר מתפלל לאלוהים שידחה (ידחוף) את ממלכת אדום ("אדמון") "בצל צלמון" (לחושך ולצלמוות), כלומר שיוריד אותה לגיהנום ולשאול תחתית (או רמז לצלם=הצלב הנוצרי).

פירוש אחר הוא "דחה את בני אדום המאמינים באלילים (צלמיות) והקם את עם ישראל לתפארתו" על ידי שבעת הרועים. בשל חשש מתגובת הנוצרים, מחרוזת זו הושמטה מסדר הדלקת נרות חנוכה שבסדורי תפילה רבים, בעיקר במהדורות שהודפסו בגרמניה ומערב אירופה, או לדעת החוקרים האחרים אף פעם לא נתקבל בקהילות אלה. עד היום יש יוצאי קהילות גרמניה, הולנד ואנגליה שאינם שרים מחרוזת זו.

מאחר שברוב הדפוסים הקדומים נעדרה מחרוזת המתייחסת למלכות אדום ולגלות האחרונה, הוסיפו מחברים רבים מחרוזות שנועדו להשלים את החסר.

הרב יחיאל מיכל אפשטיין הביא בספר "קיצור שני לוחות הברית" של הרב ישעיה הלוי הורוביץ אשר ערך אותו, כמה נוסחאות לבית העוסק בגלויות אדום וישמעאל שאינן מוזכרות בחמשת הבתים הראשונים. מלבד "חשוף זרוע קדש" הוא מביא שלוש גרסאות נוספות בשם רבי משה איסרליש (הרמ"א), רבי ירמיה אב"ד וירצבורג ורבי שמואל הלוי (מחבר הספר "נחלת שבעה"), שחתמו את שמם באקרוסטיכון בראש מילות או שורות הבית. גם רבי יאיר חיים בכרך חיבר בית נוסף לפיוט. הבית שסימנו "חזק" התקבל בתפוצות ישראל כחלק בלתי נפרד מהפיוט. הבית שמיוחס לרמ"א התקבל בקרב כמה קהילות.

מבנה

מבנה הבתים ('מחרוזות') בפיוט 'מעוז צור ישועתי' מיוחד, ומשקף צירוף של מסורות אשכנזיות וספרדיות. למשל: המשקל (6 הברות בטור) והחריזה הצולבת (א/ב א/ב -לדוגמה: ישועתי / לשבח / תפילתי / נזבח) הם לפי מסורת ספרדית, אך חריזת ההמשך (ב / ב / ג/ ג/ ב - מטבח / מנבח / אגמור / מזמור / מזבח) היא דווקא אשכנזית, ומעוצבת כנראה על פי ניגון ידוע. צירוף מסורות כזה אופייני לאשכנז (גרמניה) במחצית השנייה של המאה השתים עשרה.

לחן

נהוג לחשוב שהלחן המוכר ביותר למזמור הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד מקטעי המנגינה מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה.^{[דרוש מקור]} מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד. <score sound="1" midi="1">\relative c' { c g c f e d c4. g'8 g4 a d, e8 f8 e4 d c4. c8 c4 g c f e d c4. g'8 g4 a d, e8 f8 e4 d c2 g'4. g8 a4 b c2 g c4 b a g g8 f e f d2 e4. f8 g4. a8 d,4. e8 f2 e4 c a' g8 f e4 f g2 e4. f8 g4. a8 d,4. e8 f2 e4 c a' g8 f e4 d c2}</score>

תווי המזמור כפי שהושר בבית הכנסת האשכנזי בוונציה. מופיע בתוך אחת ה-Parafrasi Poetici, קנטטות איטלקיות מתחילת המאה ה-18 על טקסטים מתהלים מאת בנדטו מרצ'לו. התווים, שלא כנהוג, מימין לשמאל.

לחן שני (ראו משמאל) מופיע אצל בנדטו מרצ'לו, שתיעד אותו בקהילת יהודי ונציה בראשית המאה ה-18. לאורך השנים נמצאו מוזיקאים ומוזיקולוגים שהלינו על השימוש בלחן ממקור נוצרי, והיו מהם שהציעו חלופות. בתחילת שנות ה-40 הציע יהויכין סטוצ'בסקי לשוב ללחן שתועד אצל מרצ'לו, ופרסם עיבודים עבורו. בשנת 1955 פרסם החזן לייב גלַנץ לחן על בסיס הנוסח המסורתי של מנגינת הברכות על הדלקת הנרות. למזמור חוברו לחנים נוספים.

מקורו של לחן נוסף, איטי יותר, הוא אצל חסידות ברסלב. ניגון זה זכה למספר עיבודים מודרניים ביניהם של הלב והמעיין עם אביתר בנאי אשר תפוצתו התרחבה אל מעבר למעגל חסידי ברסלב. לחן נוסף שייך לחסידות לעלוב.

השפעה והתייחסות תרבותית

במשך הדורות, נכתבו עוד שירים רבים, הן לחנוכה והן למועדים נוספים, המחקים את מעוז צור ישועתי ואת מבנהו, ונועדו לשירה באותו הניגון.

מספר מלחינים חיברו יצירות המתייחסות לנושא "מעוז צור ישועתי". חנן שלזינגר חיבר פנטזיה על נושא השיר. אחריו חיבר יוסף קמינסקי בשנת 1942 את היצירה "עלייה" – שש וריאציות סימפוניות על נושא "מעוז צור ישועתי", המביעות את רעיון העלייה לארץ ישראל מארצות שונות (ביצוע הבכורה של היצירה, בנגינת התזמורת הארצישראלית, היה בינואר 1943). חנוך יעקבי חיבר פתיחה לתזמורת קאמרית על "מעוז צור ישועתי" (משך היצירה: 7 דקות; ביצוע הבכורה, בנגינת הרכב מתוך תזמורת קול ישראל, היה בירושלים בדצמבר 1948).

במלחמת ההתשה, חיברה נעמי שמר, בהשראת הפיוט, את השיר "שבחי מעוז". השיור בוצע לראשונה על-ידי להקת פיקוד דרום ב-1971. בשיר זה, יצרה שמר הקבלה בין הפיוט היהודי לבין המעוזים (המוצבים) של קו בר-לב שהותקפו במלחמה. את הרעיון לשיר היא קיבלה כאשר ביקרה בחנוכה באחד המעוזים, שבו הדליקו החיילים חנוכייה עשויה מתרמילי פגזים, כמתואר בסיפורו של קצין המילואים סרן מיכאל רכס, מפי בנו.

ביבליוגרפיה

• יהויכין סטוצ'בסקי, "מעוז צור ישועתי": (נסיון להפצת מנגינה חדשה-ישנה לזמר חנוכה שלנו), דבר, 27 בנובמבר 1942
• ד"ר ליאו לוי, על גורל מנגינת "מעוז־צור", הד-המזרח, 15 בדצמבר 1944
• יום-טוב לוינסקי, "מעוז צור ישועתי" נגד פרידריך בארבארוסה, דבר, 16 בדצמבר 1949
• יום-טוב לוינסקי, "מעוז צור" בפי העם, דבר, 8 בדצמבר 1950
• לייב גלאנץ, על חטא שחטאנו ב"מעוז צור", דבר, 9 בדצמבר 1955
• יום טוב לוינסקי, מעוז צור ישועתי ומשוררו, "ספר המועדים: כרך ה׳", עמ' 180–182, באתר היברובוקס‏ (1961)
• ד"ר ל. לוי, לגלגולו של ניגון "מעוז צור", "ספר המועדים: כרך ה׳", עמ' 182–185, באתר היברובוקס‏ (1961)
• יוסף רוט רותם, מחשבות לחנוכה על מה עוז צור ישועתי, באתר בית ברל
• צופיה הירשפלד, שיר נקמה שצונזר: כך הפך מעוז צור להמנון חנוכה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2011
• צופיה הירשפלד, חידת היגיון: מה פירוש המילים ב"מעוז צור"?, באתר ynet, 21 בדצמבר 2011
• אפרים חזן, מעוז צור ישועתי למשורר ושמו מרדכי, באתר האקדמיה ללשון העברית נובמבר 2013
• ד"ר יואל רפל, "מעוז צור ישועתי" – מקורותיו ומשמעותו של הפיוט, 25 בנובמבר 2013
• חגי חיטרון, מה המקור של "מעוז צור", באתר הארץ, 1 בדצמבר 2013
• ד"ר עמליה קדם, כך הפך מעוז צור מפיוט אשכנזי לשיר ישראלי, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 12 בדצמבר 2017
• הידעתם? מעוז צור היה אנטישמי! כאן, 2018

לקריאה נוספת

• יהויכין סטוצ'בסקי, '"מעוז צור ישועתי": (ניסיון להפצת מנגינה חדשה-ישנה לזמר חנוכה שלנו)', בתוך: "במעגלי המוזיקה היהודית", תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1988, עמ' 88–91. (נדפס במקור בעיתון "דבר" ב-1942 (ראו להלן), ואחר-כך ב"גננו", ב-1957 בערך.)
• יששכר יעקבסון, 'הפיוט "מעוז צור"', "בשדה חמ"ד" טו (תשל"ב), 151–154.
• אפרים חזן וישראל רוזנסון, 'עיוני מעוז צור', בתוך: ישראל רוזנסון והרב עזריה אריאל (עורכים), באורך נראה אור: קובץ מאמרים לחנוכה לזכרו של סגן דני כהן, ירושלים: משפחת כהן, תשס"ד, עמ' 379–400.
• פיוט ושמו מעוז צור למשורר רבי מרדכי, אפרים חזן
• דניאל ליפסון, '"מעוז צור" ממבט היסטורי', המעין מו [ב] (טבת תשס"ו), עמ' 29–34.
• חנוך אבנארי, 'נעימת "מעוז צור", חידושים בתולדותיה', תצליל ז (תשכ"ז), 125–128.
• אברהם פרנקל, "הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור", המעין, נד [ב] (טבת תשע"ד), עמ' 9–21.
• גבריאל וסרמן, "Liturgical poems of Ḥanukka from Europe" (חלק א באנגלית וחלק ב בעברית), 2016 (דוקטורט). על מעוז צור בעמ' 101–102 בחלק א, והפיוט עצמו עם פירוש ושינויי נוסחאות מופיע בעמודים 462–463 בחלק ב. (הספר בקטלוג ULI)

לחנים:

• י. סטוצ'בסקי (עורך), "מעוז צור ישועתי: נוסח ישן-חדש", תל אביב: פרנסוס, 1943. (התוכן: יצחק אדל, שני קולות; מרדכי סטרומינסקי [סתר], מקהלה מעורבת; מ. מהלר-קלקשטין (אבידום), פסנתר) (נדפס שוב בסדרת "ספריה מוזיקלית קטנה", 71, 1954.) (הלחן שתיעד בנדטו מרצ'לו)
• לייב גלאנץ, "מעוז צור ישועתי: שיר חנוכה", תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – המרכז לתרבות ('ספריה מוזיקלית קטנה', 74), תשט"ז 1955. (לקול ופסנתר)

קישורים חיצוניים

• מילות השיר "מעוז צור" והאזנה לו, באתר זמרשת
• מילות השיר "מעוז צור (לחן מרצ'לו)" והאזנה לו, באתר זמרשת
• מידע על מעוז צור בקטלוג הספרייה הלאומית
• מעוז צור, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מעוז צור, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
• רשימת מאמרים על מעוז צור באתר רמב"י
• הפיוט מעוז צור ישועתי, באתר הפיוט והתפילה
• אלכסנדרה לוקש וניר כהן, הקשר בין "מעוז צור ישועתי" לחנוכה: מקרי בהחלט, באתר ynet, 28 בנובמבר 2021
• הקלטות של ביצוע "מעוז צור" בנוסחים שונים מאוספי הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38661429מעוז צור