שלום שפיגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

שלום שפיגל (Shalom Spiegel;‏ 26 בינואר 1899, תרנ"ט - 24 במאי 1984, כ"ב באייר תשמ"ד) היה חוקר הפיוט, פרופסור לספרות עברית של ימי הביניים בבית המדרש לרבנים באמריקה.

ביוגרפיה

נולד באונטר-שטנסטי (Unter Stanestie)[1] שבצפון בוקובינה, אוסטרו-הונגריה (כיום ברומניה) ב-1899 במשפחה רבנית-ציונית, בן לשמעון ורגינה (שוִויץ). התחנך בבית המדרש לרבנים בווינה (Israelitisch-Theologische Lehranstalt) ובאוניברסיטת וינה, ובשנת 1922 קיבל תואר דוקטור. באותה שנה נישא לרוזה גולדשמידט, ועלה לארץ בקבוצה של "השומר הצעיר". בשנים 1923-1928 לימד בבית הספר הריאלי ובמכללה הטכנולוגית בחיפה. בדצמבר 1927 נולדה בתו היחידה, רעיה. לאחר מכן היגרה המשפחה לארצות הברית והתיישבה במנהטן. בשנים 1928-1929 לימד באקדמיה העברית "הרצליה" בניו יורק, ובשנים 1929-1943 במכון היהודי לדת בעיר, שם לימד מקרא וספרות בתר-מקראית וכיהן כספרן. ב-1944 הצטרף לסגל בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), ולימד בו מדעי היהדות עד מותו ב-1984.

שפיגל התמחה בחקר הספרות העברית של ימי הביניים ובפרט בפיוט, ובמיוחד בחייו ויצירתו של הפייטן הארצישראלי ר' אלעזר בירבי קליר. בנוסף, עסק בהיסטוריה של התרבות היהודית בתקופת המקרא ובימי הביניים וכן ביהדות זמננו.

בב' בתמוז תשי"ט נבחר לחבר-כבוד באקדמיה ללשון העברית.

שפיגל נפטר באביב 1984, בתום מחלה ממושכת.

לאחר מותו נמסר עזבונו, ובו חומר רב מהגניזה שגילה וחקר, וכן מחקרים, לבית המדרש לרבנים באמריקה. מנחם שמלצר ערך ופרסם חלק מהחומר.[2]

ב-1996 נוסד בבית המדרש לרבנים באמריקה לזכרו מכון שלום שפיגל לספרות יהודית ימי-ביניימית.[3]

בתו היחידה, רעיה דרבֶּן (Dreben), היא שופטת (Associate Justice) בדימוס בבית המשפט לערעורים במסצ'וסטס.[4] הייתה נשואה לפילוסוף ברטון דרבן (Burton Dreben) עד גירושיהם, והיא אם לשניים.

אחיו הצעיר היה מפיק הקולנוע היהודי-אמריקאי סם שפיגל.

מחקריו

מפרסומיו

  • 'מאגדות העקדה: פיוט על שחיטת יצחק ותחייתו לר’ אפרים מבונא', בתוך: ספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס למלאת לו שבעים שנה חלק עברי, ניו יורק: בית המדרש לרבנים באמריקה, תש"י, עמ' תעא–תקמז.
  • שלום שפיגל, אבות הפיוט: מקורות ומחקרים לתולדות הפיוט בארץ ישראל: מבחר מעיזבונו; יצא לאור בעריכת מנחם חיים שמלצר, ניו יורק; ירושלים: בית מדרש לרבנים באמריקה, תשנ"ז 1996.[5]
  • Hebrew Reborn, New York:‪ Macmillan,‎ 1930.‎
  • 'Ezekiel or Pseudo-Ezekiel?,' Harvard Theological Review XXIV, 4 (October 1931), 245-321.
  • 'A Prophetic Attestation of the Decalogue: Hosea 6:5: With some Observations on Psalms 15 and 24,' Harvard Theological Review XXVII, 2 (April 1934), 105-144.
  • 'Toward Certainty in Ezekiel,' Journal of Biblical Literature, 54, 3 (1935), 145-171.
  • 'Noah, Danel, and Job: Touching on Canaanite Relics in the Legends of the Jews,' in: Louis Ginzberg Jubilee Volume: On the Occasion of his Seventieth Birthday, New York: American Academy for Jewish Research, 1945, pp. 305-355.
  • A. Díez Macho, Shalom Spiegel, 'Fragmentos de Piyyutim de Yannay en Vocalización Babilónica,' De Sefarad XV (1955), 287-340.
  • The Last Trial: On the Legends and Lore of the Command to Abraham to offer Isaac as a Sacrifice: The Akedah; translated from the Hebrew, with an introduction by Judah Goldin,‪ New York: Pantheon Books, 1967. (תרגום של: מאגדות העקדה)

מקורות

  • "Spiegel, Shalom", Vladimir F. Wertsman, Salute to Romanian Jews in America and Canada, 1850-2010: History, Achievements, and Biographies, Bloomington, Ind.:‪ Xlibris,‎ 2010, p. 145.
  • "Spiegel, Shalom", Who Was Who in America, With World Notables: 1982-1985, 1985, p. 378.

לקריאה נוספת

  • Judah Goldin, "Of Shalom Spiegel", Prooftexts 8, 2 (May 1988), pp. 173-181
  • Arnold J. Band, 'Scholarship as lamentation: Shalom Spiegel on "the Binding of Isaac",' Jewish Social Studies 5,1-2 (1998-1999), 80-90.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Nyzhni Stanivitzi, Ukraine, JewishGen.
  2. ^ אבות הפיוט / שלום שפיגל (בעריכת מנחם שמלצר), באתר מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית המדרש לרבנים באמריקה.
  3. ^ Shalom Spiegel Institute for Medieval Hebrew Literature, באתר בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית).
  4. ^ Associate Justice Raya S. Dreben (Ret.), Massachusetts Appeal Court.
  5. ^ ביקורת: שולמית אליצור, 'שלום שפיגל, "אבות הפיוט: מקורות ומחקרים לתולדות הפיוט בארץ ישראל", ערך מ"ח שמלצר (תשנ"ז), תרביץ סו, ד (תשנ"ז), 581–586; Elisabeth Hollender, 'The Fathers of Piyyut,' Prooftexts 21,2 (2001), 229-236.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31541422שלום שפיגל