ימי החנוכה
חנוכּה, אוי חנוכּה
|
|---|
|
חזרה לתרגום
ימי החנוכה מאת מרדכי ריווסמן יְמֵי הַחֲנֻכָּה, חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ, |
| (הבית הראשון והפזמון) |
חנוכּה, אוי חנוכּה
|
|---|
|
מאת מרדכי ריווסמן חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער, ימי החנוכה יְמֵי הַחֲנֻכָּה, חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ, |
| (הבית הראשון והפזמון) |
_Rivesman.jpg)
ימי החנוכה הוא שיר עברי לחג החנוכה פרי עטו של הבלשן, המתרגם והמורה הישראלי אברהם אברוּנין, שנכתב והתפרסם בארץ ישראל בעשור השני של המאה ה-20 ונדפס ב-1930. זוהי גרסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן), שחובר בסנקט פטרבורג בירת רוסיה למנגינה עממית יהודית ממזרח אירופה והתפרסם ב-1912. לשיר גם גרסה אנגלית פופולרית – Oh Hanukkah.
תולדות השיר
בשנת 1908 נוסדה בסנקט פטרבורג בירת רוסיה החברה למוזיקה עממית יהודית. מייסדיה היו מוזיקאים יהודים בוגרי הקונסרבטוריונים של סנקט פטרבורג ומוסקבה, בהם יואל אנגל, לייב צייטלין, יוסף אחרון, לזר סמינסקי, מיכאל מילנר ושלמה רוזובסקי. אחת ממטרותיה המרכזיות של החברה הייתה איסוף ותיעוד המוזיקה היהודית. חבריה יצאו אל העיירות שבמרחב הלשוני (אנ') היידי בתחום המושב – "יידישלאַנד" (ארץ היידיש) – ועסקו בהקלטה וברישום של אלפי שירי עם ונעימות עממיות. היצירות שתועדו התפרסמו בקבצים שהוציאה החברה; חלקן עובדו להרכבים קוליים ואינסטרומנטליים. עבודתה של משלחת אתנוגרפית בראשות זוסמן קיסלגוף שנשלחה לאסוף שירים וניגונים עממיים בקרב היהודים בפלכי ויטֶבּסק וחֶרסון[1] (צפון-מזרח בלארוס ודרום אוקראינה של ימינו, בהתאמה), הניבה אנתולוגיה חשובה בעריכת קיסלגוף שהוציאה החברה ב-1912, ואשר כללה 82 שירים.
מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (1868–1924), מורה ותיק בבית הספר של חברת מפיצי השכלה בפטרבורג, מתרגם (בין היתר את משלי קרילוב) ומחבר מחזות לילדים וסיפורים בנושאים מקראיים, היה חבר פעיל בחברה למוזיקה יהודית ומראשיה. לאוסף השירים שערך קיסלגוף הוא סייע בחיבור עיבודים ותרגומים (חלק מהשירים שנכללו בקובץ היו ברוסית), וכן שלושה שירים[2] פרי עטו: "חנוכּה, אוי חנוכּה",[3] שיר נוסף לחנוכה (שזכה בארץ ישראל לגרסה עברית מאת לוין קיפניס: "שימו שמן"),[4] וכן עוד שיר שהיה לפופולרי מאוד: "היַינט איז פּורים, ברידער" (היום פורים, אחיי).[5] בקובץ השירים, שנקרא "לידער-זאַמלבוך פֿאַר דער יידישער שול און פֿאַמיליע" (קובץ שירים לבית הספר ולמשפחה היהודיים), ביקשו קיסלגוף ועמיתיו לספק למשפחה היהודית המודרנית שירים לכל החגים. העובדה שהיה על ריווסמן לתרום שיר מקורי משלו[6] פירושה כנראה כי המסורת העממית חסְרה אז שירי משפחה לחנוכה (שכן אחרת היו עורכי הקובץ בוחרים שיר מסורתי, כפי שאמנם עשו במקרה של חגים אחרים).[7]
כבר בשנת 1914 התפרסם השיר בברלין, בשירון של תנועת הנוער היהודית-גרמנית "בלאו-וייס".[8] ב-1928 נדפס השיר בשיקגו ובניו יורק בחוברת מסדרת השירונים Little Books of Jewish Songs שערך המחנך המוזיקלי הארי קופרסמית', מחלוצי ההפצה של מוזיקה יהודית באמריקה,[9] וב-1929 הוא הופיע בקובץ שירים של בית הספר העממי הציוני-סוציאליסטי של איגוד הפועלים היהודי-לאומי (אידיש-נאַציאָנאַלער אַרבעטער פֿאַרבאַנד) ופועלי ציון בטורונטו שבקנדה.[10] ברבות השנים נעשו שירי ה"זאַמלבוך" נפוצים יותר ויותר, והשיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" הפך לעממי. עדות לכך היא העובדה שב-1932, עשרים שנה לאחר פרסומו הראשון, כלל אותו המוזיקולוג אברהם צבי אידלסון במסגרת מפעל הכינוס המונומנטלי שהוציא תחת ידו, "אוצר נגינות ישראל", בכרך התשיעי, שהוקדש ל"נגינות עממיות של יהודי מזרח אירופה"; ולא זו אף זו – בניגוד לשירים רבים אחרים בקובץ, השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" נדפס שם ללא ציון מקור בדפוס ואפילו ללא ציון שם המחבר (משמע, אידלסון לא הכיר את הפרטים הללו וראה בו "שיר עממי" מאת מחבר עלוּם שֵם שנמסר מפה לאוזן).[11] גם אספנית השיר היידי רות רובין כללה את השיר באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong (1950).
הגרסה העברית
אברהם אברונין (1869–1957), מורה ומדקדק עברי מרוסיה הלבנה שעלה לארץ ישראל בשנת 1910 והיה למורה בתל אביב, תרגם שירי ילדים לעברית מיידיש, בין היתר במטרה לסייע ללימוד העברית של ילדי הארץ. את השיר הפופולרי לחנוכה ביידיש תרגם כנראה בתוך שנים אחדות מפרסומו – על כך מעיד אזכור של ביצוע השיר בעברית בפי מקהלת בית הספר העברי בצידון שבלבנון בנשף חנוכה תר"ף (1919).[12] השיר ראה אור בדפוס ב-1930 בחוברת "שירים לשבת ולמועד" שערך מנשה רבינוביץ (רבינא),[13] ובהמשך נדפס בקבצים ובשירונים שונים[14] והפך נפוץ.[15]
הלחן
.jpg)
הלחן התפרסם לראשונה בכרך התווים של הקובץ "לידער-זאַמלבוך" שבעריכת זוסמן קיסלגוף (1912), בעיבודו של פסח (פאבל) לְבוֹב, ושם צוין כי הניגון הוא "חסידי".[16] גם האספנית והחוקרת היהודייה-קנדית-אמריקאית רות רובין טענה כי הלחן חסידי,[17] ואספן וחוקר הפולקלור היידי הישראלי מאיר נוי טען כי זהו עיבוד של מוטיבים חסידיים; ואולם לא נמצא תיעוד של ניגון חסידי בלחן זה.[18] חלקים מן המנגינה מצויים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל" (יַנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון" (המנגינה של ר' שמואל) ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים).[18][19]
מנגינת השיר העברי זהה למנגינת השיר המקורי (והשיר האנגלי) למעט הבדלים קלים ביותר:
<score vorbis="1">\relative c' {\time 4/8 \tempo 4 = 130 \key e \minor \partial 8 b'8 | b8 b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g8 b8 b b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g 8g a b a g4 g a g8 fis g2 g8 a b a g4 g a g8 fis e4 e8 g b4 b r4 e,8 g b4 b r4 e, b' b8 b c4 b8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 fis e2 \bar "|."}</score>
תוכן השיר
.jpg)
השיר ביידיש
שירו של ריווסמן מורכב משני בתים הנחלקים כל אחד לשניים (מעין בית–פזמון) – החלק הראשון מנוסח כתיאור ואילו השני כהנחיות לילדים נמעני השיר כיצד יש לחגוג את החג. הבית הראשון פותח בדברי שבח לחג חנוכה היפה והעליז ומזכיר את מנהגיו הנעימים – משחק בסביבון, אכילת לביבות וריקוד במעגל (אנ') – וכן את הדלקת הנרות ואמירת תפילת "על הנסים". הבית השני מזכיר את מרד החשמונאים, טיהור בית המקדש ושחרור ירושלים, וקורא לנמענים להלל בשירה את הפלא ואת הגיבור יהודה המכבי וכן "לאהוב את העם".
משהפך השיר המקורי ל"שיר עממי" כאמור, חלו בו מספר שינויים. שינוי אחד הוא טיפוסי בטרנספורמציה של שיר העובר פולקלוריזציה (כלומר הופך עממי) – פזמון חוזר קבוע, שהוא מעיקרו הפזמון הראשון שבגרסת ריווסמן, הקורא לילדים למהר להדליק את נרות החנוכה ולרקוד במעגל. שינויים אחרים במילות השיר ניתן לתלות בהתפשטות תהליך החילון ותפיסת היהדות כתרבות בקרב יהודי מזרח אירופה ואמריקה בתקופה שמאז פרסום השיר והתקבלותו. כך בעוד בגרסה המקורית מצוּוים הילדים: "אִמרו 'על הנסים' / הללו את אלוקים על הנסים", הרי בגרסאות מאוחרות יותר מילים אלה נשמטו. כמו כן, מהציוויים "להלל בשירה את הפלא" ו"לאהוב את העם" המופיעים בגרסה המקורית, הציווי הראשון נדפס בהמשך רק בחלק מהגרסאות והשני ככל הנראה נשמט כליל.[20]
להלן מילות השיר המקוריות:
|
המקור (בכתיב תקני) |
תרגום מילולי |
ואולם כאמור, משהפך השיר ל"שיר עממי", עברו המילים שינוי ונפוצו גרסאות שונות. להלן גרסה מקובלת בלוויית שינוי נוסח:
|
המקור |
תעתיק לטיני (יידיש תקנית) |
תרגום מילולי |
.jpg)
הגרסה העברית
הגרסה העברית של אברונין דומה מעיקרה לגרסה המקורית, בשינויים קלים: לא נזכרים בה ריקודים, וגם דברי השבח והאהבה הרבים לחג המצויים במקור אינם מופיעים כאן. ההבדל העיקרי שמציגה הגרסה העברית לעומת המקור הוא הדגש המושם על הניצחון האנושי והיעדרם של דברי הלל לאלוקים על הנסים. חג החנוכה, שביסודו מרד החשמונאים, זכה למעמד מיוחד בתנועה הציונית כחג המציין גבורה ולחימה יהודית היסטורית של "מעטים מול רבים", ועצמאות וריבונות יהודית בארץ ישראל (בדומה לל"ג בעומר, שקוּשר עם מרד בר כוכבא). השיר עוסק בחגיגה של מאורע היסטורי-דתי – ניצחון המכבים ו"חנוכת מקדשנו", אולם התהילה היא של היהודים הקדמונים: "ניצחון המכבים נספר, נזמרה / על היוונים אז ידם כי גָּבֵרָה / [...] עם ישראל עשה תושייה";[21] ואת נרות החג קורא השיר אמנם להדליק "על הנסים ועל הנפלאות" – נוסח הלקוח מתפילת "הנרות הללו" הקדומה – אך לא "על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית [=שעשה אלוקים] לאבותינו", אלא "על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים" (השוו מילות השיר לחנוכה "מי ימלל" מאת מנשה רבינא, הקורא: "מי ימלל גבורות ישראל, אותן מי ימנה?" – על משקל "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו" שבתהילים קו, ב). לפיכך השיר, כמו שירים אחרים ברוח זו, עוררו התנגדות מצד חוגים דתיים – בעיני יהודים אנטי-ציוניים הוא מהווה ביטוי ליוהרה הציונית, ואילו בקרב הדתיים הלאומיים יש שביקשו להתאימו להשקפת עולמם הדתית ולשיר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים".[18][22]
ה"סופגניות" הנזכרות בגרסה העברית[23] אין פירושן המאכל המכונה כיום בעברית סופגנייה, כי אם דווקא לביבה, כבגרסתו המקורית של השיר. בעבר שימשו המונחים העבריים "סופגניות" ו"לביבות" במובנים שונים. בשנת תרע"ג-1913 קבע ועד הלשון העברית (קודמה של האקדמיה ללשון העברית), במונחון לתבשילים וכלי בישול, את השם "סופגניות" (שאותו חידש דוד ילין בשנת תרנ"ז) כמתייחס לקציצות תפוחי האדמה המטוגנות המכונות ביידיש לאטקעס, כלומר המאכל ששמו כיום בעברית לביבה; השם "לביבה", מנגד, שימש שם כולל למאכלי בצק ממולאים, לרבות מה שמכונה היום סופגנייה.[24] ואולם השימוש שהלך ונפוץ בציבור למילים "סופגנייה" ול"לביבה" היה במשמעויות המוכרות כיום, ולבסוף גם הכיר בכך ועד הלשון.[25]
הגרסה האנגלית
במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפוצו בארצות הברית גם עיבודים שונים של השיר לאנגלית, בפרט לילדים, והשיר החל להיות מוכר בשם "Hanukkah, Oh Hanukkah, Come Light the Menorah".[26] בדומה לגרסאות היידית והעברית, גם השיר באנגלית היא משירי החנוכה הפופולריים ביותר בשפה זו. הגרסה האנגלית המקובלת בימינו היא הפשוטה מכולן: יש בה הזמנה נלהבת לחגוג ואזכור של מנהגי החג, אך היא נטולה כל התייחסות לסיפור ההיסטורי או לרכיב הדתי. להלן מילות השיר באנגלית:[27]
|
המקור |
תרגום מילולי |
השפעות
משורר הילדים לוין קיפניס – שחיבר שירים רבים לחנוכה שהתקבלו: "חנוכייה יפהפייה נותנת לנו אור", "מי זה הדליק", "סביבון סוב סוב סוב", "שימו שמן" (גם הוא נוסח עברי לשיר האחר של ריווסמן לחנוכה שהתפרסם ב"זאַמלבוך" בעמוד שאחרי),[4] "חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך", "נר לי" ו"הבה נרימה" – חיבר וריאנט לשירם של ריווסמן-אברונין עבור חג הסוכות, שנקרא "חג הסוכות זמן שמחתנו" (התפרסם ב"גליונות לגננות" שערך קיפניס בעשור השני של המאה ה-20), אך הוא לא התקבל.[28]
מוזיקה אמנותית
בינואר 1909 הופיע הירש קוֹפּיט (Kopyt), חבר החברה למוזיקה יהודית בפטרבורג, בקונצרט שארגנה החברה בעיר ובו ביצע את יצירתו לפסנתר "פֿריילעכס" (פריֶילֶכס, זֶמֶר/ריקוד משמח).[29] יצירתו של קופיט הורכבה משילוב של שתי מלודיות, בהן זו ששימשה את שירו של ריווסמן.[30] היצירה הופיעה בדפוס בשנת 1912.[31]
המלחין לייב (לב/ליאו) צייטלין, גם הוא מאנשי החברה למוזיקה יהודית, חיבר גרסה תזמורתית ליצירה של קופיט, וזו בוצעה לראשונה בקונצרט של החברה ביוני 1913 ("פריילעכס" התזמורתית לא ראתה אור בדפוס). כ-15 שנה אחר כך, צייטלין, שבינתיים היגר לארצות הברית, השתמש בקטע זה במלואו כמעט (למעט הפתיח והסיום) ביצירתו הדרמטית Palestina ("פלשְׂתינה", ארץ ישראל), אוברטורה שהועלתה לראשונה ב-20 בספטמבר 1929 בתיאטרון הקפיטול (אנ') בניו יורק והושמעה לאחר מכן גם ברדיו.[30][32]
בשנת 1914 פרסם המלחין יוסף אחרון, מראשי החברה, יצירה בשם "'שֶר' [ריקוד מספריים – ריקוד חתונה פופולרי] ריקוד עברי [=יהודי]" ("Scher" Hebraischer Tanz, Op. 42) – אימפרוביזציה לריקוד על המנגינה שליקט קיסלגוף.[33] היצירה בוצעה לראשונה בסנקט פטרבורג בשנת 1915.[34]
המלחין היהודי-אמריקאי סמיואל אדלר פרסם (כנראה בשנת 1963) מוטט לחנוכה למקהלה מעורבת (SATB (אנ')) ולפסנתר בשם "A Song Of Hanukkah" (מילים: א' גוטמן) המבוסס על השיר.[35]
קישורים חיצוניים
- מילות השיר "ימי החנוכה" והאזנה לו, באתר זמרשת – בין הביצועים: אפרים די-זהב (גולדשטיין) (1950); מקהלת קול ציון לגולה בניצוחו של מרק לברי (1952); מקהלת הפועלים ירושלים (1953); מקהלת קול ישראל בניצוחו של אריה לבנוןן (1962); דליה עמיהוד בתקליט "חג שמח: שירי חג לילדים" (מקולית, 1965); מקהלת הדסים בניצוח נתן שחר (תחילת שנות ה-70)
- רשימת הופעות בדפוס וביצועים של השיר בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת ביצועים לשיר היידי בקטלוג פרידמן של אוניברסיטת פנסילבניה
- מידע על ימי החנוכה בקטלוג הספרייה הלאומית
השיר בדפוס:
- פרסום ראשון: מ.[רדכי] ריוועסמאן, אַ חֲנֻכָּה-ליעד, בתוך: ז.[וסמאַן] קיסעלגאָף (עורך), א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי ופּ.[סח] לוואָוו (מעבדים), ליעדער-זאַמעלבוך פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע, כרך המילים, פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה" אין פּעטערבורג; ברלין: ליאו וינץ, 1912, מס' 24, בארכיון האינטרנט
- A. Z. Idelsohn (ed.), Hebräisch-Orientalischer Melodienschatz, v. 9: Der Volksgesang der osteuropäischen Juden, Leipzig: Hofmeisterm 1932, no. 689, p. 193, באתר אוסף פריימן של ספריית אוניברסיטת גתה בפרנקפורט
- אוי, חנוכה, בתוך: מיכל געלבאַרט (עורך), לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען, ניו יורק: בילדונגס דעפּאַרטמענט פֿון אַרבעטער רינג, 1937–1938, מס' 27, בארכיון האינטרנט
- מ. ריווסמן, ימי החנֻכּה: (זמר עם), בתוך: יום טוב לוינסקי (עורך), ספר המועדים, כרך ה, תל אביב: אגודת עונג שבת על ידי דביר, תשי"ז, עמ' 278, באתר היברובוקס (תווי השיר בעיבוד מנשה רבינא בסוף הספר, עמ' יח)
- שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
ביצועים:
השיר בביצוע אהובה צדוק ודליה עמיהוד עם מקהלת ילדים בעיבודו ובניצוחו של נחום נרדי בתקליט "חנֻכה", 1961(?), סרטון באתר יוטיוב- השיר בביצוע רבקה זהר ואופירה גלוסקא (נגנים: יגאל חרד, פרץ ירון וגיל אלדמע) בתוכנית לחנוכה בטלוויזיה החינוכית, דצמבר 1973, סרטון באתר יוטיוב
(לביצועים נוספים של השיר העברי ראו בדף השיר שבאתר זמרשת לעיל)
- השיר בביצוע זמר העם האמריקאי פיט סיגר בפני קהל סטודנטים במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, חג המולד 1955, סרטון באתר יוטיוב (פורסם באלבומו של סיגר With Voices Together We Sing, Smithsonian Folkways, 1956)[36] (ביידיש)
- השיר בביצוע אספנית השיר היידי רות רובין בליוויו של פיט סיגר, בעמוד הפייסבוק של "דאס איז יידיש: די בעסטע יידישע לידער" (כנראה בשנות ה-60)
- השיר בביצוע הזמר החסידי והבדחן אמריקאי ליפא שמלצר בברוקלין קולג', 21 בדצמבר 2005 (חנוכה תשס"ה), סרטון באתר יוטיוב (ביידיש)
- שירי חנוכה באוסף היודאיקה של ה-Recorded Sound Archives (RSA), האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה
- השיר בביצוע סידור בלארסקי (השיר האחרון, מס' 15) באלבומו Chanukah Festival of Songs (ביידיש)
- השיר בביצוע סינדי פיילי (מס' 5) באלבומה Chanukah: A Singing Celebration (בשלוש השפות)
- השיר בביצוע לורי כהאן-סימון (השיר האחרון, מס' 17) באלבומה Chanukah is Freylekh! (ביידיש)
- השיר בביצוע ג'ייקוב ברקין ומשפחת שלום סקונדה (מס' 1) באלבום Sholom Secunda's Family Chanukah Festival (ביידיש ובעברית)
- השיר בביצוע שמעון ואילנה גווירץ (מס' 1) באלבומם Chanukah Songs for Children (בעברית ובאנגלית)
- השיר בביצוע עמנואל רוזנברג (מס' 7) באלבומו Hanukkah The Feast of Lights (באנגלית)
- השיר בביצוע דברה קצ'קו-גריי (מס' 8) באלבומה Hanukkah Songs of Light and Hope (בשלוש השפות)
- השיר בביצוע מרתה שלמה באלבומה Martha Schlamme Sings Jewish Folk Songs (ביידיש)
- גירסת מטאל של להקת Tragedy, סרטון באתר יוטיוב בהופעה חיה, 2019
הערות שוליים
- ^ מ' ברונזפט [גורלי], האסכולה המוזיקלית היהודית, ירושלים: עבר, ת"ש, עמ' 16.
- ^ מארק (מרדכי) ריווסמן באתר yiddishmusic.jewniverse.info.
- ^ הקובץ, ובו 82 שירים, הורכב מכרך של מילות השירים וכרך תווים (עיבוד לקול ולפסנתר מאת אלכסנדר ז'יטומירסקי (גר') ופסח לבוב) שנספח לו. בכרך התווים נקרא השיר אמנם "חנוכּה, אוי חנוכּה", אך בכרך המילים נקרא פשוט "אַ חנֻכּה-ליד" (שיר חנוכה). למילים ראו: מ.[רדכי] ריוועסמאן, אַ חֲנֻכָּה-ליעד, בתוך: ז.[וסמאַן] קיסעלגאָף (עורך), א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי ופּ.[סח] לוואָוו (מעבדים), ליעדער-זאַמעלבוך פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע, כרך המילים, פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה" אין פּעטערבורג; ברלין: ליאו וינץ, 1912, מס' 24, בארכיון האינטרנט (מהדורה שנייה ראתה אור בשנת 1914). מעניין לציין כי בשנים שלאחר המהפכה עמל ריווסמן על תרגום של האופרה "המכבים" (אנ') של אנטון רובינשטיין (הליברטו, מאת סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל, מבוסס על מחזה מאת אוטו לודוויג). ראו Galina Kopytova, Jascha Heifetz: Early Years in Russia, trans. and ed. Dario Sarlo & Alexandra Sarlo, Bloomington: Indiana University Press, 2014, p. 248. קודם לכן חיבר ריווסמן מחזה לילדים ביידיש בשם "החנוכייה" (ראה אור בתרגום עברי מאת ישי אדלר, ירושלים תרע"ו).
- ^ 4.0 4.1 מילות השיר "שימו שמן" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ גם כאן, תחת הכותרת "א פּורים-ליד" (שיר לפורים) (מס' 26). ראו מילות השיר ותרגום לעברית: מילות השיר "זה היום" והאזנה לו, באתר זמרשת. הלחן הוא מאת אברהם גולדפדן. שלושת השירים נדפסו בזה אחר זה.
- ^ על פי ג'יימס לופלר (Loeffler), ריווסמן חיבר את השיר כבר בסביבות שנת 1908; מובא אצל Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xix footnote 133.
- ^ הצעה זו של מרלנה פורסטמן נסבה במקור על שירו של ריווסמן לפורים שהופיע באותו קובץ, אך היא יפה גם בעניין שירו לחנוכה. ראו Marlena Fuerstman, Haynt Iz Purim, Brider, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, מרץ 2016.
- ^ "Oj Chanuke," Blau-Weiss Liederbuch, Berlin: Jüdischer Verlag, 1914, pp. 34-36. (שם השיר מופיע רק בתוכן העניינים.) מהכתוב שם עולה כי ייתכן שהשיר נדפס קודם לכן בכתב העת Ost und West.
- ^ Chanukah Feast of Lights (Little Books of Jewish Songs, v. 2) Chicago: Noard of Jewish Education, 1928, p. 4 (כך על פי רשומה זו ורשומה זו בקטלוג הספרייה הלאומית); הדפסה מחודשת: New York, Hebrew Pub. Co., 1928. הארי קופרסמית' (Coopersmith; 1902–1975) היה יליד רוסיה שהיגר לארצות הברית עם הוריו בילדותו. ראו ערך על אודותיו ב-Canterbury Dictionary of Hymnology.
- ^ לידער זאַמלונג (געזונגען אין דעם לערן-יאר 1928–1929), טורונטו: פֿאַלק-שול פֿון א. נ. א. פֿאַרבאַנד און פּועלי ציון, 1929, עמ' 44 (כך על פי רשומה זו בקטלוג הספרייה הלאומית).
- ^ ראו A. Z. Idelsohn (ed.), Hebräisch-Orientalischer Melodienschatz, v. 9: Der Volksgesang der osteuropäischen Juden, Leipzig: Hofmeisterm 1932, no. 689, p. 193, באתר אוסף פריימן של ספריית אוניברסיטת גתה בפרנקפורט. למרבה העניין, השיר שנדפס מיד אחריו "חנוכּה, אוי חנוכּה", באותו עמוד עצמו (מס' 690), וגם הוא ללא ציון מקור או שם מחבר, הוא שיר "עממי" אחר של ריווסמן – "היַינט איז פּורים, ברידער".
- ^ ראו "'בימי החנוכה' (שיר של הא'[דון] אברונין)" בתוכנית נשף חנוכה שנערך בבית הספר העברי בצידון ביום שישי כ"ז כסלו תר"פ, בתוך: שאול סחייק, "בית הספר העברי בצידון 1919–1922", דור לדור: קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, ד (1990), עמ' 51.
- ^ "חנוכה" (אברונין / עממי), בתוך: שירים לשבת ולמועד: למקהלות בבתי הספר בשני קולות, אחדים בליווי פסנתר, מעובדים בידי מנשה רבינוביץ [רבינא], ירושלים: מ. קובלסקי ובנו, 1930.
- ^ לדוגמה: א. אברונין, "ימי החנוכה", בתוך: יוסף קריב ויששכר מירון (מיכרובסקי) (עורכים), זמירות: (שירים לעם לנֹער ולבתי-ספר), קובץ 5: חנֻכּה, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה, תשי"ז 1956; מ. ריווסמן, ימי החנֻכּה: (זמר עם), בתוך: יום טוב לוינסקי (עורך), ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון: ראש חודש, חנוכה, חמשה עשר בשבט, תל אביב: אגודת עונג שבת על ידי דביר, תשי"ז, עמ' 278, באתר היברובוקס. תווי השיר בעיבוד מנשה רבינא בסוף הספר, עמ' יח.
- ^ דוגמאות: א. ברטורא, בחוצות עיר: חנוכה, הצופה, 12 בדצמבר 1944 (טורים 1–2); ימי החנוכה, הבוקר, "הבֹּקר לילד ולנֹער", 25 בנובמבר 1953.
- ^ "אָי חנוכּה, אָי חנוכּה: א חנוכּה-ליעד", בתוך: ז.[וסמאַן] קיסעלגאָף (עורך), א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי ופּ.[סח] לוואָוו (מעבדים), ליעדער-זאַמעלבוך פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע, כרך המילים, פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה" אין פּעטערבורג; ברלין: ליאו וינץ, 1912, מס' 24 (כרך התווים, עמ' 32).
- ^ Ruth Rubin, "Songs: 'Chanuke, O Chanuke!' (Jewish)," New York Folklore Quarterly, 10 (1954), pp. 308–309 (נדפס שוב בתוך: Hennig Cohen and Tristram P. Coffin (eds), The Folklore of American Holidays, 2nd ed., Detroit: Gale Research Co., 1991, p. 421).
- ^ 18.0 18.1 18.2 https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL990028091640205171
- ^ האזינו להקלטה זו של השיר "די לוסטיקע חסידים" משנת 1901 מושר בפי פרנק סיידן (Seiden (צר')), באוסף היודאיקה של ה-Recorded Sound Archives (RSA), האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה.
- ^ הפולקלוריסטית רות רובין (1906–2000), ילידת קנדה, העלתה על הכתב בשנת 1954 גרסה של מילות השיר, שהיא שהושרה בילדותה בסוף העשור השני של המאה ה-20. למרבה העניין, גרסתה של רובין, שהתחנכה בבית ספר יהודי חילוני במונטריאול, זהה מעיקרה לגרסה המקורית של ריווסמן, לרבות המילים "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים" (אמרו "על הנסים", הללו את אלוקים על הנסים) ו"זאָל יעדער באַזונדער / באַזינגען דעם וווּנדער / און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך" (על כל אחד בעצמו / להלל בשירה את הפלא / ועליכם גם לאהוב את העם). ראו Ruth Rubin, "Songs: 'Chanuke, O Chanuke!' (Jewish)," New York Folklore Quarterly, 10 (1954), pp. 308–309 (נדפס שוב בתוך: Hennig Cohen and Tristram P. Coffin (eds), The Folklore of American Holidays, 2nd ed., Detroit: Gale Research Co., 1991, p. 421). גרסה זו שונה אך במעט מזו שפרסמה רובין באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong (1950); לדבריה, היא שכחה את הבית השני והתקשרה ב-1948 למורה-לשעבר שלה ממונטריאול הרש (הרשל) נוֹבַק (נאָוואַק; 1892–1952; מורה ועסקן תרבות יליד פולין), שרענן את זיכרונה. (וראו גם ביצועה של רובין לשיר בליוויו של פיט סיגר, בעמוד הפייסבוק של "דאס איז יידיש: די בעסטע יידישע לידער".) גם הגרסה שנדפסה באירופה כעשר שנים מאוחר יותר, ב-1932, בכרך ט' של "אוצר נגינות ישראל" של אידלסון, זהה כמעט לנוסח המקורי של ריווסמן, לרבות "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים"; אולם אידלסון כלל שם רק את הבית והפזמון הראשונים. כחמש שנים לאחר מכן, בקובץ "לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען" (הבה נשירה: 61 שירים לבית, לבית הספר, לחגים ולחגיגות) בעריכת מיכְל גֶלבַּרט (אנ') (מלחין שירים יידיים ומורה למוזיקה של ארגון ארבעטער רינג) שהופיע בניו יורק – שגם בו נדפסו רק בית ופזמון – כבר מושמטת ההתייחסות לתפילה ולאלוקים (אוי, חנוכה, בתוך: מיכל געלבאַרט (עורך), לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען, ניו יורק: בילדונגס דעפּאַרטמענט פֿון אַרבעטער רינג, 1937–1938, מס' 27, בארכיון האינטרנט).
- ^ לשורות החותמות את הבית השני, "יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה, / עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה", נפוצה גרסה נוספת: "יְרוּשָׁלַיִם לָנוּ הַבִּירָה / נֵס יִשְׂרָאֵל הִיא – שִׁירוּ אֶת שִׁירָהּ!". ייתכן שכמו במקרים רבים אחרים של שירים עממיים ושירים לילדים, הסיבה לכך היא שהמילים המקוריות היו קשות מדי; ראו יעקב עציון, מבארה שבע – תלה אביב, מעמקים, 37 (טבת תשע"א, דצמבר 2010).
- ^ לדוגמה: ש. יהושע, כיצד חוגגים בתי הספר את חג האורים, הצופה, 27 בנובמבר 1964 (טור 4); אלישיב רייכנר, "תנו למכבים לנצח", באתר כיפה, 8 ביולי 2004.
- ^ בהקשר זה יש להזכיר טעות נפוצה במילות השיר: "סופגניות נאכל גם לרוב" במקום הנוסח האמיתי, "בָּם לרוב" (ראו לדוגמה: סופגניות נאכל גם לרוב, דבר, 18 בדצמבר 1962; אפי בלה, ממטבחה של אימא: סופגניות נאכל גם לרוב, מגפון, 26 בנובמבר 2013). ניתן לתלות טעות שגורה זו במרחק שבין המילה "בם" למילים "ימי החנוכה", שאליהן היא מתייחסת, וכן בנדירותה היחסית של הצורה "בם" (ולא "בהם") בעברית המודרנית בכלל ובפרט בשפת הדיבור.
- ^ יצחק אבינרי, "לביבות", יד הלשון, תל אביב: יזרעאל, תשכ"ד, עמ' 293.
- ^ ראו הפרסום המקורי של קביעת ועד הלשון העברית: "סֻפגניות – לאטקעס", בתוך: תבשילים וכלי בשול, זכרונות ועד הלשון העברית, מחברת ג (תרע"ג), עמ' 20; ותיעוד המונח באתר האקדמיה ללשון העברית. ראו גם
אילון גלעד, פעם סופגניות היו לביבות ולביבות סופגניות, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013; לביבות וסופגניות באתר האקדמיה ללשון העברית.
- ^ Neil W. Levin, Hanukka Motet / Samuel Adler, Milken Archive of Jewish Music.
- ^ ישנם מקורות רבים למילים, וחלק מהגרסאות מכילות בתים נוספים. ראו לדוגמה באתר My Jewish Learning.
- ^ לוין קיפניס בריאיון לציפי פליישר, 9 ביולי 1963, שנדפס בספרה התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, חיפה 1964/2009, עמ' 391; "דמותם של מועדי ישראל, מסורת השירה והתחדשותה: סימפוזיון", דוכן, ח (תשכ"ו), עמ' 17. לשיר ראו לוין קיפניס, גליונות לגננות, 17, ירושלים: ועד-החִנוך בהשתתפות התאחדות הגננות, תרע"ט–תר"ף, שיר ל"ז: "זמר לסֻכּות" (הספר באוסף הספרייה הלאומית; חלק מהמילים מופיעות בדף השיר "ימי החנוכה" באתר זמרשת).
- ^ על המושג "פריֶילֶכס" (פֿריילעכס) ראו לקט מובאות בלקסיקון למונחי כליזמרים, באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים; יעקב מזור, פריילכס, שם (באנגלית).
- ^ 30.0 30.1 Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xii.
- ^ Freulichs: Folkslied / פֿריילעכס: פֿאַלקסליעד, arrang. H. Kopit, St. Petersburg: Gesellschaft für Jüdische Volksmusik; Berlin: Leo Winz, 1912.
- ^ להשוואה בין תווי היצירות "פריילעכס" של הירש קופיט ו"פלשתינה" של ליאו צייטלין ראו Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xiii (הקטע המתאים למנגינת "אוי חנוכּה" הוא תיבות 22–27).
- ^ Josef Achron, Hebräischer Tanz: nach einer hebräischen Volksmelodie; Tanzimprovisation über ein hebräisches Volkslied: für Violine und Klavier, Berlin: "Juwal" Verlagsgesellschaft für Jüdische Musik, 1914.
- ^ Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xix footnote 134.
- ^ Samuel Adler, "A Song Of Hanukkah (The Feast Of Lights)," for SATB choir with Piano accompaniment, text by E. Guthmann, New York, G. Schirmer. ראו עוד Neil W. Levin, Hanukka Motet / Samuel Adler, Milken Archive of Jewish Music; ו ביצוע השיר ב-Seminole State College of Florida ב-5 בדצמבר 2017, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ Pete Seeger sings “Khanike, Oy Khanike”, Yiddishkayt, 19 December 2014.
35197357ימי החנוכה