שירים ופיוטים לחנוכה
לכבוד חנוכה נכתבו שירים ופיוטים רבים. מלבד פיוטי החג, שנכתבו לאורך הדורות, כתבו יוצרי הזמר העברי שירים רבים לחג החנוכה, בעיקר שירי ילדים או שירים היתוליים (אנ'), והוא החג היהודי עם מספר שירים הגבוה ביותר.[1].
ברכות לאחר הדלקת נרות חנוכה
את אחת המנגינה הפופולריות לברכות הלחינו ישראל גולדפרב, ואחיו שמואל אליעזר גולדפרב בתחילת המאה ה-20.[2]
תפילות לחנוכה
ערכים מורחבים – הנרות הללו, על הנסים
- הנרות הללו נאמר לאחר הדלקת הנרות, התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים, ומופיעה לראשונה במסכת סופרים. לדעת הרב אברהם אבלי בספרו מגן אברהם כתב שיש לומר תפילה זו, מיד לאחר שהדליק את הנר הראשון, ובספר משנה ברורה הוסיף לבאר מאחר שהנר הראשון הוא הנר העיקר אינו נחשב הפסק בין הברכה לשאר המצוות, וימשיך לאומרו תוך כדי שמדליק שאר הנרות.
- על הניסים תוספת לתפילת העמידה וברכת המזון התפילה כוללת אזכור של הנסים שנעשו בימי הודאה אלו, ולפי נוסחים מסוימים גם בקשה לנסים בעת הזאת. מלבד חנוכה תפילה זאת נאמרת גם בחג הפורים.
פיוטים
- ערך מורחב – מעוז צור
חלק מהפיוטים נאמרים לאחר הדלקת נרות חנוכה, ואחרים נועדו לתפילות ימי חנוכה השונים או שבת חנוכה.
לאורך הדורות נכתבו פיוטים רבים לחג החנוכה. החל מפיוטים שחוברו על ידי פייטנים קדומים, כמו קדושתאות לחנוכה שחיברו רבי יניי ורבי אלעזר הקליר, ועד לפיוטים שחוברו בתקופות מאוחרות יחסית, כמו השיר "באו זרים למקדשי", שהוא חלק מפיוט ארוך שחיבר רבי מאיר איזנשטטר[3], והפיוט "לא פגיונים לא כידונים" של רבי דוד בוזגלו.
- הפיוט המפורסם ביותר בחנוכה הוא: "מעוז צור" מקור הפיוט הוא בימי הביניים.(אנ')
- אבני יקר פיוט של רבי אברהם אבן עזרא המקובל בעיקר ביהדות תימן
- אכלו משמנים פיוט אשכנזי שירת הפיוט נפוצה בעיקר בקרב יוצאי יהדות גרמניה, ומספר חצרות חסידיות.
- אעדיף כל שמונה פיוט של הפייטן אלעזר בירבי קליר.
- אשר יצר אור פיוט של רבי אפרים מרגנסבורג
- יה הצל יונה זהות מחברו לא ידועה
- יחד באורך פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי.
- שני זיתים פיוט של ר' שלמה אבן גבירול.
תכני הפיוטים
פיוטי חנוכה עוסקים בחג מהיבטים שונים ומגוונים. בתקופה הקדומה, כמעט לא עסקו הפיוטים בסיפור ההיסטורי של נסי חנוכה, והם התמקדו בחנוכת המשכן (קריאת התורה לחנוכה), בהלכות חנוכה, או השתמשו בנר ובאור כסמלים והפכו אותם לתיאורים ובקשות כלליים לגאולה.[4] רק החל מהמאה ה-10, החלו פייטנים לכתוב פיוטים המספרים בפירוט את מאורעות חנוכה, בעיקר על פי מגילת אנטיוכוס, שנפוצה בתקופה זו. עם זאת, לצד הפיוטים ההיסטוריים, המשיכו להכתב גם פיוטים שעיקרם שבח והודיה לה' על הישועה, ללא פירוט. כך למשל בפיוט אבני יקר. המשיכו להיכתב גם פיוטים העוסקים בחנוכה בעיקר כסמל לגאולה, באמצעות שימוש במוטיבים של אור והמנורה, כך למשל בפיוטים יחד באורך ושני זיתים. סוג נוסף בפיוטי חנוכה, גם בתקופות קדומות וגם בתקופות מאוחרות, הוא פיוטים מביאים את חנוכה כחלק מרשימה של מאורעות היסטוריים, שחנוכה הוא רק אחד מהם. לדוגמה, רשימות של "שבע חנוכות" שהיו מאז ומעולם, או רשימה של ארבע המלכויות והודיה לה' על כלל הגאולות מהמלכויות, כמו בפיוט מעוז צור.[5]
שירים
לחנוכה קיימים מעל ל-100 שירים.[1][6]
שירי חנוכה שנכתבו על ידי לוין קיפניס
- חנוכה חנוכה
- סביבון סוב סוב סוב
- לביבות
- נר לי
- שימו שמן (במקור ביידיש תורגם על ידי לוין קיפניס)
שירי חנוכה ידועים נוספים
- חנוכייה לי יש
- מי ימלל
- שקט שקט, החנוכייה דולקת
- ימי החנוכה
- כד קטן
- חנוכה (שיר של סטטיק ובן אל תבורי)[7]
שירי חנוכה באנגלית (אנ')
קישוריים חיצוניים
- שירי חנוכה, באתר זמרשת
- שירי חנוכה, באתר שירונט
שירי חנוכה לילדים וגננות, סרטון בערוץ "ילדות ישראלית", באתר יוטיוב, 28 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דפנה ארד, איך הפך חנוכה לחג עם הכי הרבה שירים, ולמה אנחנו לא מזהים אותם?, באתר Xnet
- ^ מילות השיר "ברכת הנרות (לחן האחים גולדפרב)" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ הפיוט השלם בספר "נר מצווה", חלק "אורה ושמחה", עמ' 39-41, וראה שם פיוטים רבים נוספים.
- ^ חריג בולט לכך הוא הפיוט אעדיף כל שמונה, לרבי אלעזר בירבי קליר.
- ^ שולמית אליצור, "פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה", בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עורכים), ימי בית חשמונאי, סדרת "עידן", כרך 19, יד בן-צבי, ירושלים 1995, עמ' 303–310; הנ"ל, האם החשמונאים גרו ביער ביריה שעל יד צפת? ומדוע כונו היוונים 'ילקים'?, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 31 בדצמבר 2017; אופיר מינץ-מנור, "זאת חנכת בית חשמוני: זכר החשמונאים בפיוטים מהתקופה הביזנטית", אוקימתא ה (תשע"ט), עמ' 101–124.
- ^ חנוכה, באתר זמרשת
- ^ מילות השיר "חנוכה", באתר שירונט
35303250שירים ופיוטים לחנוכה