אתה הנחלת
אתה הנחלת
|
|---|
|
אַתָּה הִנְחַלְתָּ תּוֹרָה לְעַמֶּךָ. וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם יִסַּרְתָּ: |
| תחילת הפיוט |
אַתָּה הִנְחַלְתָּ תּוֹרָה לְעַמֶּךָ הוא פיוט האזהרות הנפוץ ביותר בקהילות ישראל ומן הקדומים ביותר הנמצאים בידינו, והוא מצוי במחזורי אשכנז וצרפת, בקטעי גניזה[1] ובנוסח איטליה[2]. נתחבר ככל הנראה בבבל[3] בראשית תקופת הגאונים.
על הפיוט
"אתה הנחלת" הוא למעשה מקבץ פיוטים ארוך המכיל רשימת מצוות המנויות בסדר אלפביתי עולה ויורד, כאשר היא אינה ערוכה על פי שום סדר הנראה לעין. הרשימה מכילה הן מצוות מן התורה והן מצוות שקבעו חכמים, ובשל כך נתכנה הפיוט גם "אזהרות דרבנן" או "אזהרות דרבנין בני מתיבתא"[4], לפי שהוא כולל גם את המצוות מדרבנן.
דרך מנין המצוות באתה הנחלת
דרך מניין המצוות בפיוט מבולבלת וחסרת סדר, ושיטתו של הפייטן בעריכת הפיוט עודנה בגדר תעלומה; בנוסף, חסרות מצוות רבות האמורות בתורה (יונה פרנקל[5] כתב כי כל המצוות המנויות בפיוט אינן אלא 570[6]). לפי הדעות שכותב האזהרות הוא הפייטן ר' אליהו הזקן, נטען כי ר' אליהו חיבר אזהרות אלו בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן.
על פי פרופ' יונה פרנקל[7], אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון פריה ורבייה (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת מרור או נתינת מחצית השקל; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן. פרנקל מעיר כי אכן אין הפייטן כותב בשום מקום שכוונתו היא למנות את כל תרי"ג המצוות.
לפי דבריהם של אהרן ילינק[8] והרב מנחם מנדל כשר[9] הלך הפייטן באזהרותיו אלו בעקבות מניין המצוות של בעל ההלכות גדולות, שבדרכו צעדו בעלי אזהרות אחרים כמו רבי שלמה אבן גבירול; לדברי ילינק, ”האזהרות האלה נחלקות לשמונה סדרים... ויש להן סגנון אחד ולשון אחד עם בעל הלכות גדולות, והולכין בשיטתו, כמו שהראה ר' וואלף היידענהיים במחזור שלו לשבועות”. לעומת זאת, כותב פרנקל כי אין ספק שאזהרות "אתה הנחלת" קדמו לבעל הלכות גדולות, ובה"ג הוא שהעתיק מהן במניין המצוות שלו.
רב סעדיה גאון ביקר את הפיוט על צורתו חסרת הסדר ודרך מניין המצוות שלו, ובגלל תפוצתו הרבה של הפיוט החליט לכתוב אזהרות משלו בצורה המשקפת את שיטתו שלו במניין המצוות: בסידורו[10] כותב רב סעדיה: ”ומצאתי שאנשי דורנו רגילים שיאמרו להם במוסף עיקרי תרי"ג המצוות אשר ציוה ה' יתברך את בני ישראל, בחיבור המתחיל אתה הנחלתה. ובדקתי אותם ומצאתי שאינם מכילים תרי"ג [מצוות] בשלמות, וראיתי בהם חזרות ואריכות הלשון שלא ראוי להזכירן בספר הזה. וראיתי לשים דבר אחר במקומם - לא מפני שהם עיקר שאי אפשר בלעדיו, אלא מפני שראיתי שהאנשים נתנו את ליבם בהם.”
דברי רס"ג אלו מספקים מידע חשוב על תפוצתו הנרחבת של הפיוט, קדמותו, ומידת החשיבות הגדולה שייחסו לו בני כל הקהילות כבר בתקופת הגאונים.
זמן הפיוט ומחברו
יש פיוט אזהרות שמוכר לנו מכתבי יד של נוסח צרפת שנתחבר על ידי ר' אליהו הזקן, שהיה גיסו של רב האי גאון ותלמידו של רבינו גרשום; פיוט זה מצוטט מספר פעמים אצל בעלי התוספות.[11] עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב[12] שהוא חיבר גם "אתה הנחלת"; ואכן, בכמה מחזורים נדפס בראש הפיוט "אזהרות דאליהו זכור לטוב".[13]
אחרים סברו שהוא שייך לרבי אלעזר הקליר, מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו[14], ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן רבינו שמעון הגדול בן ר' יצחק[15]. יש המייחסים אותו לרבינו שמעון ממאנש[16], פייטן צרפתי שחי במאה ה-9 בסביבות השנים ד'ת"ר-ד'תר"ן והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול[17].
למעשה, ברור כי הפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני הגאונים ונכתב קודם תקופתו של רס"ג, בן המאה ה-9; ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר למאה הששית[18]. יונה פרנקל[19] כתב כי הפיוט התחבר כנראה לאחר חתימת התלמוד הבבלי, אך קדם למאה התשיעית, בה חי בעל הלכות גדולות שהעתיק במניין המצוות שלו את לשון הפיוט. לפי תיארוך זה קדם זמן חיבורו של הפיוט בוודאות לתקופתם של רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן. בנוסף, כנראה שהפיוט חובר בבבל והוא שייך לסוגת הפיוט הבבלי הקדום[20], ולפיכך לא ייתכן שמחברו הוא רבי אלעזר הקליר או לחלופין רבי שמעון ממאנש, אלא פייטן בבלי שזהותו אינה ידועה לנו. יש שהצביעו על ישיבת פומבדיתא כמקום חיבור הפיוט, בתקופתו של ר' יוסף בר אבא גאון, כלומר בשנים 814-816[21].
קישורים חיצוניים
- מידע על אתה הנחלת בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרנקל, יונה, מהדורה אקדמית של הפיוט הכולל פירוש וחילופי נוסחאות, מחזור <גולדשמידט> - שבועות, שבועות, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ יונה פרנקל, "מחזור שבועות", ירושלים תש"ס, עמ' לז במבוא.
- ^ מחזור שד"ל, חלק א, דף קנו ע"ב (ליום טוב שני), מופיעה רק סדרת הא"ב הראשונה, אבל במחזור משנת ה'רמ"ו מופיע הפיוט בשלמותו.
- ^ עיין פרנקל, יונה, מחזור <גולדשמידט> - שבועות, שבועות, באתר אוצר החכמה שדן אם הפיוט נכתב בבבל או בארץ ישראל, ומסיק מכמה לשונות בפיוט שיותר סביר שנכתב בבבל.
- ^ ראו אצל פרנקל, מחזור לשבועות, מבוא, עמ' לו-לח.
- ^ במבואו ל"מחזור שבועות", שם.
- ^ כמובן, אפשר למנות בצורות שונות. לדוגמה, אפשר לפרש את הביטוי "עריות להפריש" כמתייחס ל-19 הלאווין שבפרשת העריות; בצורה זו חישב למשל ר' וולף היידנהיים את מניין המצוות שבפיוט.
- ^ במבואו ל"מחזור שבועות", שם.
- ^ בספרו "קונטרס תרי"ג", וינה תרל"ח.
- ^ "תורה שלימה", כרך ט"ז עמ' 210-211.
- ^ הוצאת "מקיצי נרדמים", ירושלים תשל"ט, דף קנ"ו.
- ^ ראו תוספות תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל' עמוד א' ותלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ח' עמוד א'.
- ^ החיד"א ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.
- ^ לדוגמה, במחזור נוסח רומא, נדפס בבולוניה 1541.
- ^ הרמ"א, בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.
- ^ ר' וולף היידנהיים במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, ר' שלום אלבק בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, ר' ירוחם פישל פרלא (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.
- ^ ייתכן שהכוונה אינה למחוז מאנש אלא לחבל לה-מאן.
- ^ סדר הדורות בשו"ת מהרש"ל סימן כ"ט, ועל פיו רי"א בן יעקב ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.
- ^ ראו יונה פרנקל במבואו שם, ושד"ל בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.
- ^ במבואו ל"מחזור שבועות", שם.
- ^ פרנקל, שם.
- ^ רשזח"ה, באיגרת ביקורת 2.
35141127אתה הנחלת