מראה כהן

מַרְאֵה כֹהֵן
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה מַרְאֵה כֹהֵן כִּבְרָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת מַרְאֵה כֹהֵן כְּגֹדֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת מַרְאֵה כֹהֵן כִּדְמוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן מַרְאֵה כֹהֵן כְּהוֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים מַרְאֵה כֹהֵן כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד מַרְאֵה כֹהֵן כְּזֵר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן מַרְאֵה כֹהֵן כְּטֹהַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר מַרְאֵה כֹהֵן כְּיוֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן כִּלְבוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיַן צְדָקָה מַרְאֵה כֹהֵן כְּמַלְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן כְּנֵר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת מַרְאֵה כֹהֵן כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן כְּעֹז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר מַרְאֵה כֹהֵן כְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל מַרְאֵה כֹהֵן כְּצוּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת מַרְאֵה כֹהֵן כִּקְהִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מַרְאֵה כֹהֵן כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ מַרְאֵה כֹהֵן כְּשׁוֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים מַרְאֵה כֹהֵן כְּתַבְנִית כְּסִיל וְכִימָה מִתֵּימָן מַרְאֵה כֹהֵן

מַרְאֵה כֹהֵן הוא פיוט המושר על ידי קהילות אשכנז ביום הכיפורים כחלק מהזכרת סדר העבודה של הכהן בבית המקדש ביום הכיפורים.

הפיוט "מראה כהן" מתאר את מראהו של הכהן הגדול אשר עבד בבית המקדש ואת סדר עבודתו ביום הכיפורים. הוא מוזכר כלבוש בהידור ופאר. קושי הפירוש של הפיוט הוא על סדר הדימויים שחלקם מקראיים וחלקם דברי חז"ל. בודדים מן הדימויים מופיעים במקורם כמציינים דברים של ממש, ואילו האחרים מופיעים במקורותיהם כדימויים המתייחסים לה' או לבני אדם.

הפיוט נחתם בדברים על סדר עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים אשר נאמרים בחזרת הש"ץ (שליח ציבור) של תפילת מוסף של יום הכיפורים. הרעיון הוא העברת המתפלל מהחוויה אותה חווה הכהן בבית המקדש - אל התקופה המודרנית, בה בית המקדש נחרב ואין בו כהן גדול המשרת את הציבור.

הפיוט בנוי באקרוסטיכון של א"ב, כאשר כל שורה מתחילה באות הא"ב הבאה אחרי אות כ"ף היחס.

פיוט זה מזכיר מאוד את תיאורו של שמעון הכהן בספר בן סירא, ונכתב ככל הנראה בהשפעתו.

בקצת קהלות, נוהגים לומר רק את ארבע השורות הראשונות ושלוש השורות האחרונות של הפיוט, או רק את חציו הראשון.

ראו גם

• היום הרת עולם
• סדר העבודה
• אמירת סדר העבודה

לקריאה נוספת

• אופיר מינץ מנור "כתפוח נאה בפרות כן כהן בצאתו": הדימוי בפיוטי 'מה נהדר' מתקופת הפייטנות הקדם-קלאסית
• משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם, ירושלים תשי"ט, עמ' 42, והערותיו שם.

קישורים חיצוניים

• מראה כהן, באתר הזמנה לפיוט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31454025מראה כהן