בית ברל
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 69 מטר |
| תאריך ייסוד | 1947 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 266 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.7% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   בית ברל | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
בֵּית בֶּרְל הוא יישוב מוסדי, מרכז חינוכי ורעיוני על שם ברל כצנלסון, השוכן בשרון המרכזי (התיכון), כ-1.5 ק"מ צפונית לכפר סבא, ליד צופית, ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון.
היסטוריה
ברל כצנלסון היה מאבותיה הרעיוניים ומנהיגיה החשובים ביותר של תנועת העבודה, הוא שהגה את רעיון "בית המדרש" (או אוניברסיטה) של הפועלים. בוועידה הרביעית של מפא"י שהתקיימה ב-1938 הציג כצנלסון בפומבי את חזונו. אולם נפטר לפני שהצליח להגשים את הרעיון. שבועות ספורים לאחר מותו, בספטמבר 1944, הוחלט על הקמת בית מדרש למדריכי נוער ופעילי תנועה על שמו[3]. ביוזמת דוד בן-גוריון, לאה מירון-כצנלסון (אשתו של ברל), דוד רמז, יוסף שפרינצק, חנוך סורוקה ואחרים. המוסד הוקם על שטחי חוות קלמניה שנרכשה מידי בעליה משה גרידינגר. טקס הנחת אבן הפינה למוסד התקיים ביום השנה השני לפטירתו של ברל כצנלסון, 21 באוגוסט 1946[4]. כדי להגשים את הרעיון הוקמה קרן ברל כצנלסון. הקרן נרשמה כחברה ביום 21 בינואר 1947.
בבית המדרש בבית ברל נערכו סמינרים המיועדים למדריכים בתנועות הנוער העובד והלומד, הצופים והמשמרת הצעירה של מפא"י. בנוסף נערכו סמינרים של איחוד הקבוצות והקיבוצים, סמינרים של מושבים, מחנות קיץ וסמינרים לנוער שהגיע לישראל מחו"ל, ובקורסים לעולים חדשים. בתחילת שנות ה-60, בית ברל התפתח למוסד חינוכי שכלל גם בית ספר תיכון שנפתח ב-1961[5]. מדרשה להכשרת מורים וגננות, מרכז כנסים, "המכון להשכלה ולחינוך תנועתי" ומכון מחקר[6][7]. ארכיון מפא"י ומחלקת המחקר הרעיונית מפלגתית, ששכנו בדירתו של ברל כצנלסון, ברחוב מזא"ה 65 בתל אביב), הועברו על כל תכולתם לבית ברל באוגוסט 1959[8][9]. בראש מועצת המנהלים וההנהלה של בית ברל עמדו במהלך השנים אישים מרכזיים של מפא"י ומפלגת העבודה, ובהם משה שרת, אבא אבן, אהרן ידלין, ראובן ברקת, חיים בן-אשר ואהרן הראל.
בשנת 1970 הוחלט לפתוח בבית ברל באופן רשמי מוסד להשכלה גבוהה שיכול להעניק תואר ראשון[10][11]. ב-1971 נפתחה מכינה קדם אקדמית[12], ב-1977 כבר למדו במכינה 3,500 סטודנטים[13]. ב-1972 הוגשה בקשה למועצה להשכלה גבוהה להכרה במכללה כמוסד אקדמי ולהתיר לה להעניק תואר ראשון[14]. האישור להעניק תואר ראשון ניתן למכללה החל משנת 1976[15].
בשנת 1988 התאחדה המכללה האקדמית בית ברל עם המדרשה לאמנות ברמת השרון ומספר מוסדות להכשרת מורים והופרדה מקרן ברל כצנלסון[16].
בשנת 1993, עודכן תזכיר ותקנון ההתאגדות של קרן ברל כצנלסון, באופן שניתק את הקרן ואת פעילותה מפעילות מפלגתית באופן פורמלי. בשנת 2009 קיבלה הקרן מעמד של חברה לתועלת הציבור. באותה עת גם מכרה הקרן למכללה האקדמית בית ברל, את המתחם שלה בתמורה ל־35 מיליון שקל במזומן, עד אז שילמה המכללה לקרן דמי שכירות. עם זאת מחזיקה הקרן בשטחים נוספים במתחם בית ברל, אותם היא משכירה[17].
סיפוח לכפר סבא
בשנת 1997, נחתם הסכם בין הנהלת בית ברל לבין עיריית כפר סבא להעברת המתחם לרשות העירייה. על פי התכנון ייעדו 540 דונם לצורך שדרוג הקמפוס החינוכי לקמפוס אוניברסיטאי רחב היקף, ויתרת השטח ייעדה להקמת שכונת מגורים בת 3,000 יחידות דיור. עיריית כפר סבא ביקשה בנוסף לספח לתחומה 3,230 דונם בסך הכל, משטח היישובים הסובבים את בית ברל, במועצה האזורית דרום השרון. 1,250 דונם משטחי המושב צופית, 550 דונם משטחי ניר אליהו, 125 דונם משטחי גן חיים ועוד 180 דונם של קרקעות פרטיות. סיפוח השטחים נועד להקמת 9,000 יחידות דיור שייתוספו לעיר[18].
לצורך מימוש התוכנית היה צורך לקבל את אישור משרד הפנים, שיזם ועדת חקירה לענייני גבולות בראשות השופט אמנון סטרשנוב[19]. במהלך דיוני הוועדה נציגי היישובים והמועצה האזורית התנגדו לבקשת כפר סבא. בעקבות הדיונים החליטה ועדת הגבולות שאין מקום להמליץ על הרחבת שטחיה של כפר סבא, שכן היא נהנתה אז מעתודות קרקע מספיקות שיאפשרו לה לגדול מ-85 אלף תושבים ל-100–105 אלף תושבים עד 2020. ועדת החקירה הגישה את המלצותיה לשר הפנים, אברהם פורז, במאי 2004 והוא החליט לא לאשר את בקשת הסיפוח[18].
מוסדות
נכון לשנת 2020 פועלים בבית ברל מוסדות חינוכיים ותרבותיים אחדים ובהם קרן ברל כצנלסון, המכללה האקדמית בית ברל, בית ספר תיכון אזורי בשם "עמי אסף", בית ספר יסודי "צופית", גן ילדים מונטסורי בשם ״ברל׳ה״, מכינה קדם צבאית "בארי" ע"ש ברל כצנלסון, מכינה קדם-אקדמית, מדרשות להכשרת פעילים חברתיים, מכון להכשרה מקצועית של חיילים, ספרייה מרכזית, מרכז נופש וספורט והארכיון הראשי של תנועת העבודה. המקום משמש מרכז לכנסים, לימי עיון ולהתכנסויות מפלגתיות ופוליטיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
בית ברל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה עם שם ברל כצנלסון, דבר, 11 בספטמבר 1944
- ^ בית מדרש על שם ברל כצנלסון, משמר, 16 באוגוסט 1946
- ^ בי"ם תיכון אזורי בית ברל, דבר, 28 במרץ 1963
- ^ ש. אנגל, בית ברל- קריית לימודים גדולה, דבר, 31 ביולי 1964
- ^ מכון לחקר תנועת הפועלים יוקם בקרוב בבית ברל, למרחב, 14 במאי 1969
- ^ ש אנגל, מעונו התל-אביבי של ברל כצנלסון הועתק למדרשה הנושאת את שמו, דבר, 27 באוגוסט 1959
- ^ כנס לזכר ברל כצנלסון אגף המכיל, דבר, 28 באוגוסט 1959
- ^ "בית ברל" - מכללה עצמאית, דבר, 21 באוקטובר 1970
- ^ מועצה אקדמית למכללת בית ברל, למרחב, 14 בפברואר 1971
- ^ "בית ברל" חותר להענקת תוארים אקדמאיים לבוגריו, מעריב, 10 במאי 1971
ברוך ברכה, "בית ברל" קולט תלמידים שנדחו על־ ידי האוניברסיטאות, מעריב, 6 בספטמבר 1971 - ^ 3500 סטודנטים לומדים בקורסים קדם אקדמאים של בית ברל, דבר, 2 במאי 1977
- ^ מיכללת בית ברל רוצה הכרה בה כמוסד אקדמי, מעריב, 5 באוקטובר 1972
- ^ בית ברל כמוסד אקדמי, דבר, 26 באוקטובר 1975
- ^ עטרה מוסקוביץ, בית ברל - מכללה, מעריב, 7 באפריל 1988
- ^ נעמה סיקולר, עסקי הנדל"ן החדשים של מפלגת העבודה, באתר כלכליסט, 4 במאי 2010
- ^ 18.0 18.1 זיו מאור, ועדת גבולות: בית ברל לא תסופח לכפ"ס; לא תתאפשר בניית 3,000 דירות במתחם, באתר הארץ, 14 במאי 2004
- ^ הארץ, שר הפנים ימנה ועדת גבולות לבחינת סיפוח שטחי יישובים בדרום השרון לכפר סבא, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2003
| ||||||||||||||
37392666בית ברל