טובה בארי

ביוגרפיה

טובה בארי נולדה בהונגריה למרגלית ואליהו אבינרי (פרקש). היא למדה לתואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לספרות עברית. את עבודת הגמר^[1] כתבה בהדרכת פרופ' עזרא פליישר על שירי הקודש של ישראל נג'ארה. בעבודת הדוקטור ליקטה שלוש מאות פיוטים של יוסף בן חיים אלברדאני, פייטן וחזן שפעל בבבל באמצע המאה העשירית, בה הוכיחה שבשונה ממה שהיה מקובל במחקר, גם בבית כנסת מרכזי בבגדאד אמרו פיוטים במסגרת ליטורגית בדומה למוכר מבתי כנסת בארץ ישראל.

בארי זכתה שלוש פעמים במענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע^[2]. היא מלמדת שירת ימי הביניים בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ופרסמה ספרים ומאמרים בתחומי מחקריה השונים. מחקריה עוסקים בשירה העברית במזרח במאות העשירית והאחת-עשרה, על פי כתבי יד מן הגניזה הקהירית, וכן בשירה העברית בארץ ישראל ובמזרח במאה השש-עשרה, ובעיקר בשירתו של ישראל נג'ארה. ספרה "החזן הגדול אשר בבגדאד: יוסף בן חיים אלברדאני" ראה אור בשנת תשס"ג וזכה בפרס יצחק בן-צבי (בשנת תשס"ה).

בארי מתגוררת בירושלים ונשואה לפרופ' כתריאל בארי.

עזרא פליישר, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה (ביחד עם שולמית אליצור), א-ג, ירושלים תש"ע.
עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן (ביחד עם שולמית אליצור), א-ב, ירושלים תשע"ב.

^ נושא עבודת הגמר: בחינות צורה ותוכן בשירי 'עולת חדש' לישראל נג'ארה.
^ בשנת 2010 זכתה ביחד עם פרופ' אדוין סרוסי למענק מחקר בנושא: She'erit Yisrael by R. Yisrael Najara: Interdisciplinary Literary and Musical Study Towards a Complete Critical Edition.
^ שירי "זמירות ישראל" של ישראל נג'ארה ראו אור במהדורה מודרנית אחת, בשנת 1946. מהדורה זו אזלה מזמן. ספרה של בארי כולל מגוון יצירות שבחלקם הגדול טרם ראו אור ויש בהם ביאור לשירים שחסר במהדורה זו.

31135698טובה בארי