אז בחטאינו חרב מקדש
מילות הקינה (נוסח אשכנז)
|
---|
עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם: |
אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה הנאמרת בליל תשעה באב, הנאמרת בשני מנהגי אשכנז ובנוסח הספרדים, ובבוקר מסיימים האשכנזים את סדר הקינות בשורת הפתיחה "עד אנה" ובסיום מ"תרחם ציון". מחבר הקינה אינו ידוע. הקינה מתארת את חשכת היקום כולו בעקבות חורבן בית המקדש.
מבנה
הקינה סדורה על סדר האלף-בית, כרוב פרקי מגילת איכה. בהקשרה של קינה מיוחדת זו יש לכך משמעות נוספת: הן כ"ב אותיות הא"ב הן י"ב המזלות המכוונים כנגד י"ב חודשי השנה, מהווים בתפיסה היהודית הקדומה מבנים בסיסיים העומדים בתשתית העולם[1]. הקינה מתארת את ערעור קיום היקום - מבניו היסודיים של העולם מתהפכים על פניהם. לקראת סופ הקינה ישנם הבדלי גרסאות בין נוסחי העדות השונות.
זוהי אחת הקינות הקדומות ביותר שלא נכתבו על ידי הקליר[2]. יעקב רייפמן העלה סברה שהמחבר הוא האבן עזרא, אך שד"ל דחה את דבריו, ולדעתו היא קינה בבלית קדומה, בהתאם לכך שהיא חסרת חרוז ומשתמשת במבנה פשוט של משקל מרובע[3]. גם גולדשמידט סבר כי מקורה בימי הגאונים הראשונים.
אמירת הקינה
בקהילות הספרדיות נהוג שלאחר אמירת קינה זו, המתארת את החשכת היקום כולו עקב החורבן, מכבים את האורות בבית הכנסת ואז פונה החזן אל הקהל ואומר את מספר השנים שחלפו מאז החורבן, ונוהגים אז לספוק כף אל כף כאות אבל וצער.
יש מקהילות הספרדים[4] שנהגו לשיר רק עד האות ט', מחשש פתיחת פה לשטן[5].
בקהילות אשכנז יש שנהגו לשיר את קטע הפתיחה "עד אנה", את קטע הסיום "תרחם ציון" ואת הפסוק האחרון "כי נחם" במנגינת "אלי ציון".
תוכן
הקינה מתארת את צער צבא השמיים בצער עם ישראל. הקינה מבוססת[6] על דברי המדרש, המתאר את קריאת הקב"ה למשה רבינו ולאבות לקונן על חורבן בית המקדש:
אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה: אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני? לך וקרא לאברהם יצחק ויעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות... והיה (משה) צועק ובוכה עד שהגיע לאבות העולם, מיד אף הם קרעו בגדיהם והניחו ידיהם על ראשיהם והיו צועקים ובוכין עד שערי בית המקדש
— איכה רבה, פתיחה כ"ד
על כך הוסיף הפייטן לתאר את בכייתם של המזלות. כל אחד מן המזלות מקונן על היבט בחורבן המתקשר למהותו, למשל: מזל דלי המייצג את המים מקונן על המתים בצמא, ומזל בתולה מקונן על מות הבחורים והבתולות.
לקריאה נוספת
נחמת ציון לרב בן ציון מוצפי - עמ' תמט - ביאור הקינה.
קישורים חיצוניים
אז בחטאינו חרב מקדש, באתר ויקיטקסט
- "אז בחטאינו חרב מקדש", באתר הזמנה לפיוט
הערות שוליים
- ^ על פי ספר יצירה
- ^ שמואל אשכנזי, אור תורה תשנ - (רס-רעא), באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ אגרות שד"ל, חלק ו'עמ' 818.
- ^ בעיקר בקהילות הבבלים
- ^ שו"ת זבחי צדק ח"ד סי' כב וכף החיים תקנט יב, נחמת ציון פי"ד סעיף ט.
- ^ דניאל גולדשמידט (מבאר), סדר הקינות לתשעה באב <מבואר>, עמ' כט, באתר אוצר החכמה.