פרסום הנס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במקור הדין, הדלקת נרות חנוכה צריכה להיות בחלון הפונה לרשות הרבים כדי לפרסם את הנס

פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.

מקור

במסכת שבת דנה הגמרא במי שיש לו כסף המספיק או לקידוש, או להדלקת נר חנוכה, מה עדיף נר חנוכה או קידוש:

נר חנוכה וקידוש היום, מהו? קידוש היום עדיף - דתדיר, או דילמא: נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא?

נידון דומה קיים במסכת מגילה בנוגע לדין מת מצווה. הנתקל במת שאין מי שמופקד על קבורתו הריהו חייב לקברו, והגמרא דנה מה יהיה במקרה שאם יתעסק בקבורתו יפסיד את קריאת המגילה, איזה מצווה עליו להעדיף:

בעי רבא: מקרא מגילה ומת מצווה הי מינייהו עדיף? מקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא, או דלמא מת מצווה עדיף - משום כבוד הבריות?

בשני המקומות הללו הגמרא מוצאת את הצד להעדפת קריאת מגילה או הדלקת נר חנוכה משום "פרסום הנס" ששייך בהם.

יישומים

חנוכיית חוצות חשמלית מול ארמון קרלסרוהה. חנוכייה חשמלית, לפי רוב הדעות אינה כשרה להדלקה, אך כשהיא בחוצות, יש בה מעלה בכך שמפרסמת את הנס ברבים.[1].

מלבד קריאת המגילה והדלקת נרות חנוכה ישנן מצוות נוספות שקיים בהן את "פרסום הנס":

השלכות הלכתיות

פרסום הנס מהווה סיבה להוחיל את חיוב קיום המצווה אף על עניים ומחוסרי אמצעים כלכליים[5]. בהתאם לכך ”אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לארבע כוסות”[6], וכן בנר חנוכה: ”אפילו אין לו מה יאכל, אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק”[7].

כאשר שבת של חנוכה חלה בראש חודש, קוראים הפטרה מעניין חנוכה ("נרות של זכריה"[8]) ולא מעניין של ראש חודש[9]. אחד הטעמים לכך הוא משום פרסום הנס[10].

נרות חנוכה שהודלקו במקום הגבוה 20 אמה מהקרקע, אין יוצאים בהם ידי חובת המצווה[11], מאחר שבגובה כזה קשה להבחין בהם וחסר במצווה את פרסום הנס[12].


השומע קריאת מגילה באופן שאינו מבין אותה, כגון שנקראה בשפה שאינו שולט בה לא יצא חובת המצווה[13] מפני שאם לא הבין חסר במצווה את פרסום הנס[14], לדין זה ישנו חריג אחד והוא השומע קריאת המגילה בלשון הקודש למרות שאינו מבין יצא ידי חובתו[15].

נוהגים בקריאת המגילה לקפל את המגילה כאגרת מפני שבכך מפרסם את הנס[16] (האגרות הן מוטיב מרכזי במגילה: האגרות נשלחו הן להודיע את גזירת הטבח ביהודים, והן להודיע את ביטולה).

יש עדיפות לקריאת המגילה בעשרה[17] מאחר שבכך מפרסם הנס[18] ובכל מקרה הקורא את המגילה בפורים עצמו יצא אף ביחיד, אך הקורא את המגילה ביום אחר לא יצא אלא בעשרה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ הרב אליעזר מלמד - פניני הלכה
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ד עמוד א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ד עמוד א'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב עמוד א'.
  5. ^ מגיד משנה, הלכות חנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.
  6. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף י"ג, על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ט עמוד ב' ופירוש הרשב"ם שם ד"ה ואפילו (ב).
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.
  8. ^ ספר זכריה, פרק ד'. ראו תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה י"ז; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ב'.
  9. ^ תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג עמוד ב' דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד; מרדכי, מסכת שבת, סימן תתל"א; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ג'.
  10. ^ תוספות, מסכת שבת, דף כ"ג עמוד ב' דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ב עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה ז'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ו'.
  12. ^ פירוש רש"י לתלמוד, מסכת שבת, דף כ"ב, עמוד א', ד"ה פסולה.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ט'.
  14. ^ בית הבחירה למאירי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד א',
  15. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ח'.
  16. ^ ארחות חיים, חלק א', הלכות מגילה ופורים, אות כ"ד; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ז.
  17. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ח,
  18. ^ משנה ברורה, סימן תר"צ, סעיף קטן ס"א

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0