תפילת גשם

תפילת גשם היא תפילה ובקשה מן ה' שיוריד גשמי ברכה בימות החורף. התפילה נאמרת בחזרת הש"ץ בתפילת מוסף של שמיני עצרת, המועד בו מתחילים להזכיר את הגשמים בתפילה ולומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות ('הזכרת גבורות גשמים'), או בסמוך לה.

תפילת גשם כיום מורכבת, בכל המנהגים, מפיוטים שונים המבקשים על הגשם המשולבים בחזרת הש"ץ או נאמרים לפניה. פיוטי גשם שונים משמשים את העדות השונות בנוסחי תפילה שונים. לא פעם הבקשה נשענת על זכות שלושת האבות ומזכירה את ההקשר של כל אחד ואחד מהם למים.

מבנה התפילה

את התפילה נהוג לומר בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של שמיני עצרת. שליח הציבור חוזר על התפילה עד סמוך למקום ההזכרה שבברכת גבורות, ושם אומר הוא את "תפילת גשם".

יש הנוהגים לומר את התפילה לפני חצי קדיש של מוסף.

התפילה הורחבה על ידי יצירות פיוטיות שהתחברו על ידי הפייטנים במהלך הדורות ונסובות על צורך האנושות במים, כשהן מביעות תפילה ובקשה לה' שתהא השנה החקלאית הבאה - שנה גשומה. כיום נהוג ברוב הקהילות לדלג על הפיוטים, מלבד הפיוט של רבי אלעזר הקליר "זכור אב" הנאמרת על ידי שליח הציבור. לאחר מכן מזכיר שליח הציבור את הגשמים: ”שאתה הוא ה' א-לוהינו משיב הרוח ומוריד הגשם; לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון”.

התפתחות תפילת הגשם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

על פי המשנה, בתפילות מוסף של שמיני עצרת ופסח מתחילים ומפסיקים (בהתאמה) להזכיר את גבורות הגשמים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"), אולם במקורות חז"ל לא נזכרת כל תפילה מיוחדת אותה אומרים במועד זה. תפילת הגשם היא אם כן התפתחות מאוחרת יותר במנהגי התפילה של עם ישראל, ומקורה כנראה בראשית תקופת הגאונים.

כיום, במנהגי כל העדות, תפילת הגשם נאמרת באמצעות פיוטים, ואין בידינו נוסח של תפילת גשם שאיננו פיוט. אולם, על פי מנהגי הפיוט הקדום, טוענים החוקרים כי לא סביר כלל שהפייטנים יחדשו מנהג שלא היה קיים עד זמנם. לכן, משערים שהייתה תפילת גשם כלשהי בנוסח לא פייטני שנהגה קודם לתקופת הפיוט, שעל בסיסה כתבו הפייטנים את פיוטיהם.

בהתאם להשערה זו, מצא עזרא פליישר בגניזת קהיר דף שכותרתו "פואסק לגשם" (פסוקים לגשם) ואחריו רשימת פסוקים העוסקים בגשם. ככל הנראה, מדובר בגרסה הלא-פיוטית של תפילת הגשם, בה נהוג היה לומר רשימת פסוקים המזכירים גשם, בדומה למה שקובעת ההלכה במלכויות זכרונות ושופרות. עוד הוא משער, כי גם סיום תפילת הגשם בימינו: ההכרזה "שאתה הוא ה' אלקינו משיב הרוח ומוריד הגשם. לברכה ולא לקללה..." הוא שריד לתפילת הגשם הלא-פיוטית שנשתמרה גם לאחר כתיבת הפיוטים.

פיוטי הגשם הם במקורם "שבעתא" רגילה (פיוט ובו שבעה בתים קצרים, אחד לכל שבע הברכות של תפילת העמידה במוסף), כאשר הקטע המתאים לברכת גבורות בשבעתא הורחב ונוספו בו פיוטי הגשם. שבעתות הגשם הן בדרך כלל בעלות מבנה אחיד (פחות או יותר): לאחר הפיוט הקצר ששייך לשבעתא הבסיסית, ישנו פיוט "רשות" בו מבקש הש"ץ רשות להאריך בפיוטי הגשם. לאחר הרשות מופיע פיוט המכונה "סדר עולם". לרוב זהו פיוט ארוך, המפייט את תולדות העולם למן בריאת העולם תוך קישור למים וגשם. לאחריו מופיע הפיוט המקיף ביותר, "סדר פסוקים" המבוסס על המנהג שתואר לעיל לומר רשימת פסוקים בתפילת הגשם. במקום לומר רשימת פסוקים סתמית, בונים הפייטנים בתי פיוט המעבירים מפסוק לפסוק ומפייטים אותם. פעמים רבות נהגו הפייטנים בפסוק זה להזכיר זכות אבות ולרמוז לאבות האומה, שנים עשר השבטים, שמות חודשי השנה, גלגל המזלות, אבני החושן וכדומה. לאחר סדר הפסוקים, בא מספר לא קבוע של פיוטים קצרים ופשוטים יותר המבקשים גשם המכונים "רהיטים". לעיתים כתובים הפיוטים במבנה דומה לזה של פיוטי סליחות. לבסוף מגיעה ההכרזה ”שאתה הוא ה' אלקינו משיב הרוח ומוריד הגשם. לברכה ולא לקללה...”. מבנה זהה ומקביל משמש בתפילת טל.

בתקופות מאוחרות יותר, בחלק מהנוסחים (ברוב קהילות נוסח הספרדים כבר מסוף ימי הבינים, בחלק ממנהגי נוסח אשכנז במאתים השנים האחרונות) פסקו לומר פיוטים בתוך חזרת הש"ץ. מאחר שלא רצו לוותר על אמירת תפילת גשם החלו לומר אותה לפני תפילת מוסף. במקום זה, לא אמרו את השבעתא, שכמוכן שייכת לחזרת הש"ץ, והחלו לומר רק חלק מהפיוטים, ללא שמירה על המבנה המקורי של תפילות הגשם. עם זאת, במחזורי אשכנז עדיין מופיעה תפילת הגשם בשלמותה, וישנן קהילות בהם אומרים אותה בחזרת הש"ץ כפי מבנה המקורי.

מועד אמירת התפילה

מתחילים להתפלל על הגשם רק בשמיני עצרת, מכיוון שעל פי המסורת גשם בסוכות הוא סימן קללה. ביום שמיני עצרת מסתיימת מצוות סוכה ולכן מתחילים מיום זה לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת שמונה עשרה בברכת גבורות.

בתום תקופת הגשמים, ביום הראשון של פסח, פוסקים מאמירת תפילת הגשם, וברוב העדות, אומרים את "תיקון הטל" או "תפילת טל".

פיוטים בעדות השונות כיום

פיוטי ספרד ועדות המזרח

פייטני הספרדים שמרו חלק מהמבנה המתואר לעיל של פיוטי הגשם הקדומים, אך שינו אותו בהתאם למקובל בשירת ספרד. במחזורי הספרדים ישנה קרובה שמיוחסת לרבי שלמה אבן גבירול, ובה החלקים הבאים: 'מגן' – "שפעת רביבים" עם פזמון למגן – "מכסה שמים" וכרוג' (מחרוזת מעבר לברכה) – "לשוני כוננת", 'מחיה' – "ישבעון ידידיך" ופזמון למחיה "אל חי יפתח". לאחר מכן ישנו רהיט "בגשמי אורה תאיר אדמה", ולבסוף מגיעה הכרזת הגשם. לפי המנהג המקורי הפיוטים נאמרים במקומם בחזרת הש"ץ, וכך הם מודפסים במחזורים ישנים, וכן נוהגים בקצת קהילות עד היום. במאות השנים האחרונות, ברוב קהילות הספרדים העבירו את פיוטי הגשם כפי שהם אל לפני תפילת מוסף (ואז יש שויתרו על מחרוזות המעבר הקצרות).

פיוטי אשכנז

במחזורי אשכנז ישנה "שבעתא" עם הרחבות, כפי שתוארה לעיל (מלבד השלמת השבעתא, שלא נהגה באשכנז מעולם), שנכתבה על ידי ר' אלעזר הקליר. המערכת פותחת בפיוט 'מגן' – "אף ברי אתת" ו'מחיה' – "יטריח לפלג". לאחריה הרשות של החזן "אפיק מען", ואחריו פיוטי "אקשטה כסל" ו"תכנם לארץ", שיא הפיוטים ב'סדר פסוקים' יפתח ארץ לישע. לבסוף אומרים את הפזמון זכור אב לפי מנהג אשכנז המזרחי, ופזמון איום זכור נא לשואלי מים לפי מנהג אשכנז המערבי, ואת הכרזת הגשם. אך המנהג היום ברוב הקהילות הוא שלא לומר את פיוטי ההרחבה, אלא רק את המגן, המחיה, והפזמון.

בארץ ישראל המנהג בהרבה קהילות לומר את הפיוטים לפני תפילת מוסף, ולומר רק את הפיוט "זכור אב".

באותם קהילות שאומרים את הפיוטים בתוך התפילה, אזי ברוב הקהילות נוהג לומר את הפיוטים במקום שבדרך כלל מזכירים גשם, כלומר, לפני "מכלכל חיים בחסד". אולם במנהג פפד"מ, אומרים את הפיוטים לפני חתימת הברכה, במקום בו אומרים פיוטים בשאר המועדים.

ראו גם

• תפילת טל
• שמחת בית השואבה
• משיב הרוח ומוריד הגשם - "הזכרת גשמים"
• ברכת השנים - "שאילת גשמים"

לקריאה נוספת

• צבי הירש שווארץ, פירוש רש"י ובית מדרשו על פיוטי תפלת טל וגשם, ניו יורק תשפ"א.
• עזרא פליישר, לקדמוניות פיוטי הטל (והגשם): קרובה קדם-יניית לגבורות הטל, קובץ על יד ח (יח), תשל"ו, עמ' 91-139
• שולמית אליצור, 'ארצך תפקוד בגשם': קטעי פיוט משבעתות גשם קדומות, גנזי קדם א, תשס"ה, עמ' 31-78
• מיכאל רנד, קומפוזיציות ליטורגיות לשמיני עצרת מרבי אלעזר בירבי קיליר, גנזי קדם ג, תשס"ז, עמ' 9*-99* (באנגלית)

קישורים חיצוניים

• תפילת הגשם - בתי אמהות ונשים, מאת רות גן קגן, באתר הזמנה לפיוט
• אל חי יפתח אוצרות שמים - אמנות השיר, מאת איתי מרינברג, באתר הזמנה לפיוט
• הרב אורי שרקי, ירידת גשמים כתיקון עולם, באתר הזמנה לפיוט
• נוסחי תפילת הגשם באתר איגוד בתי הכנסת העולמי
• הקלטות של תפילת הגשם באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
• הרב אליעזר מלמד, ‏תפילת הגשם, באתר פניני הלכה
• דליה מרקס, תפילות גשם קלאסיות וחדשות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29732801תפילת גשם