באנו חושך לגרש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבית הראשון של השיר באנו חושך לגרש -שרה לוי תנאי

בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ.
בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.
כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן,
וְכֻלָּנוּ - אוֹר אֵיתָן.

סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר!
סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!

באנו חושך לגרש הוא שיר חנוכה נפוץ אותו כתבה והלחינה שָׂרָה לֵוִי-תַּנַּאי. השיר בדרך כלל נלמד כבר בגני הילדים. שיר זה פורסם בשנת 1960 בספר השירים "זמר חן"[1], ולאט לאט נעשה נפוץ יותר ויותר. לשיר עיבודים וביצועים שונים. בנוסף לבית הראשון והמוכר, לשיר יש עוד שני בתים נוספים[2].

ישנם אתרים בהם נכתב כי הלחן הוא עממי, אך הלחן המקורי הוא של שרה לוי-תנאי.

בזמן הקראת המילים "סורה חושך", יש הרוקעים עם רגל ימין[3], כפי שלימדה לראשונה בעצמה שרה לוי-תנאי.

הבית הראשון (והמפורסם ביותר) מסמל את ניצחון המכבים המעטים, על הצבא היווני ששלט על ארץ ישראל .

המשפט "כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן, וְכֻלָּנוּ - אוֹר אֵיתָן" מזכיר במידה מסוימת את המשפט

...כשם שהמעט מן האור מסלק הרבה מן החשכה.

של רבנו בחיי ( חובות הלבבות, "שער ייחוד המעשה" פרק ה).

פעמים רבות השיר מצוטט בפרשנויות שונות (דתיות, פוליטיות, אומנתיות וכו') או במאמרים בנושאים שונים, והמושג "באנו חושך לגרש" הפך למעין מטבע לשון בפני עצמו.

אינטרפטציה למוטיב "באנו חושך לגרש"

ראו גם

קישורים חיצוניים

להלן מספר קישורים המדגימים כיצד המושג "באנו חושך לגרש" הפך למטבע לשון, היוצא מההקשר השירי בלבד :

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26954098באנו חושך לגרש