רבי יהודה אבן בלעם
| יהודה בן שמואל אבן בלעם | ||
|---|---|---|
| ענף מדעי | בלשנות | |
| ארצות מגורים | ספרד | |
| הערות | היה גם רב | |
| תרומות עיקריות | ||
| מדקדק ואיש הלכה בספרד, כתב ספרים בנושא | ||
הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא[1] או אבן-אלעם[2]; ד'תש"ס 1000 – ד'תתל"א 1070[3]) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.
נולד בטולדו למשפחה מיוחסת במחצית השנייה של המאה ה-11, ועבר מאוחר יותר לעיר סביליה.
תוכן עניינים
פירושו לתנ"ך
כתב את פירושו על רוב ספרי המקרא בשפה הערבית. שיטת פירושו מגשרת בין גישת רס"ג ובין גישת ר' אברהם בן עזרא. מנתח את הכתוב בכלים דקדוקיים, ונמנע מפירוש שאינו הולם את דברי חז"ל.
האבן עזרא מזכיר אותו הרבה בפירושיו לתנ"ך, וכן הרמב"ם (באיגרת תחיית המתים) מזכיר אותו ואת רבי משה בן ג'קטליא בתור 'אנשי התבונה מן המפרשים'. כמו כן הוא מובא אצל חכמים מאוחרים יותר כהרד"ק ורבי אשתורי הפרחי ורבי יהושע אבן שועיב.
מחיבוריו
- פירוש אבן בלעם לספר ישעיהו (מערבי פרץ ומשה גושן גוטשטיין) – מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תשנ"ב.
- פירוש אבן בלעם לספר יחזקאל – מערבי פרץ, מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תש"ס.
- פירוש אבן בלעם לספר ירמיהו – מערבי פרץ, מהדורה מדעית של המקור הערבי, תרגום לעברית, הערות ומבוא, פורסם בשנת תשס"ב.
- חיבור על המלים הנרדפות.
- חיבור על מילות הטעם.
- ספר התגניס
- ספר אותיות העניינים הנמצאים במקרא
- ספר הפעלים שהם מגזרת השמות
- 'ספר טעמי המקרא' (נדפס לראשונה בפאריס שנת שכ"ו) - בדרך כלל מיוחס לו, אבל איננו שלו.[4]
- חיבור על פעלים שנגזרו משמות עצם.
- 'ספר הצימוד'[5]
- 'ספר ההכרעה'
חיבר את הפיוט "בזכרי על משכבי" הנאמר על ידי קהילות הספרדים בימי הסליחות והימים הנוראים. יש המשערים[6] שהוא כתב את הפיוטים שבהם ישנו אקרוסטיכון "בלעם".
| תקופת חייו של רבי יהודה אבן בלעם על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- הפיוט 'בזכרי על משכבי': נוסח הפיוט, ניתוח רעיוני והסבר המילים, כולל קובץ שמיעה
- 'בזכרי על משכבי' - פיוט מאת ר' יהודה אבן בלעם הנאמר בסליחות באתר הזמנה לפיוט
- על חייו של המשורר יהודה אבן בלעם באתר הזמנה לפיוט
הערות שוליים
- ↑ פיוט בזכרי על משכבי
- ↑ אתר הזמנה לפיוט, על חייו ופועלו של ר' יהודה אבן בלעם, פרשן מקרא ופייטן.
- ↑ יאיר האס, פירוש אברבנאל ל"ממחרת השבת", באתר אוניברסיטת בר-אילן.
- ↑ חנוך ילון, גלגולי כללי השווא, לשוננו כז-כח, עמ' 84
- ↑ ראו הערה על הספר ב: יאיר האס, פירוש אברבנאל ל"ממחרת השבת", באתר אוניברסיטת בר-אילן.
- ↑ חיים שירמן, "המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי", ידיעות המכון למחקר בשירה העברית כרך שני עמ' 145, ברלין 1936. מקור: [1]
| מפרשי המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • רבי אברהם בן הרמב"ם | |
| פרשנים פילולוגיים ספרדים | מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני אלג'יר | רבי יהודה אבן קריש | |
| מדקדקי העברית בימי הביניים | |
|---|---|
|
.png){kind=small}
