רבי שלמה הבבלי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. רבי שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי במאה העשירית. חלק מפיוטיו התקבלו כחלק מנוסח הסליחות הסדיר. היה מהמשוררים העבריים הראשונים באירופה. סיפור חייו ושירתו נחקרו וקובצו לספר "פיוטי שלמה הבבלי" על ידי עזרא פליישר חוקר תפילה ופיוט. הוא כתב את רוב הפיוטים מסוג "שלמונית", ויש המסבירים שהם נקראו שלמונית על שמו.
פיוטיו ידועים בלשונם הקשה וסגנונם החידתי. גם התחביר בו משתמש הבבלי אינו פשוט כלל[1].
רש"י מצטט מפיוטיו בכמה מקומות בפירושו לתנ"ך ומכנהו "הפייטן" או "הבבלי"[2].
המהרש"ל כותב שהיה בן דורו של בעל הערוך, רבי נתן מרומי[3]. החוקרים קובעים את זמנו לדור אחד לפני רבי משולם בן קלונימוס, בתקופת רומנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.[4]
מפיוטיו
- "אור ישע מאושרים", מערכת יוצר לפסח המשלב את כל פסוקי שיר השירים. המערכת מסתיימת עם פיוט מסוג "גאולה" המפורסם ברח דודי.
- חיבר סדר עבודה ליום כיפור בשם "אדרת תלבושת"[5]. סדר עבודה זו נאמר בנוסח רומניא.
- יוצר "אל נשא ארנן בהתעלסה" וזולת "אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים", הנאמרים בשני מנהגי אשכנז בשבת בראשית. כתב גם אופן "שש כנפים כנופים" כחלק ממערכת זו, אבל אופן זה לא נתקבל באף אחד מהמנהגים, ונתגלה מכתבי יד על ידי אברהם פרנקל.
- יש המייחסים את הקרובה 'וארץ שפל רומי ונקלה כבודי', הנאמרת בעדות המזרח בתשעה באב כחלק מהקינות, לרבי שלמה הבבלי[6].
פיוטים שנאמרים בסליחות במנהגי אשכנז
- "אם עונינו רבו להגדיל"
- "אנא עוררה אהבתך הישנה"
- "אין מי יקרא בצדק"
- "תבא לפניך שועת חינון"
- "אין כמדת בשר מדתך"
- "אני יום אירא אליך אקרא"
- "תערוג אליך כאיל אל אפיקים"
- "חננו ה' חננו עננו ה' עננו"
- "אך בך לדל מעוז"
- "תשוב תרחמנו שוב שביתנו"
לקריאה נוספת
- נפתלי הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב כרך ח' עמוד קע.
- דניאל גולדשמידט, מפיוטיו של רבי שלמה הבבלי, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 341–348.
- עזרא פליישר, פיוטי שלמה הבבלי, ירושלים תשל"ג.
קישורים חיצוניים
הפיוט ברח דודי עד שתחפץ, באתר הפיוט והתפילה- מידע על רבי שלמה הבבלי בקטלוג הספרייה הלאומית
שלמה בן יהודה הבבלי, דף שער בספרייה הלאומית- 'ברח דודי עד שתחפץ' - פיוט לר' שלמה הבבלי באתר 'הזמנה לפיוט', כולל מילים, באורים, לחנים וביצועים
הערות שוליים
- ^ יונה פרנקל, מחזור לפסח, ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' כט, באתר אוצר החכמה.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ו, פסוק ט"ו. מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק י'. מגילת איכה, פרק א', פסוק ו'. ניסים אליקים, פיוטים קדמונים כמקור פרשני לפירושי רש"י על התנ"ך
- ^ שו"ת מהרש"ל סימן כ"ט
- ^ אברהם פרנקל, 'שעיר וחותנו סערוני': מלכויות וגזרותיהן בפיוטי איטליה הקדומים, תרביץ, כרך פ"ב, חוברת ב'.
- ^ נזכר ברא"ש מסכת יומא פרק ח סימן יט (על פי גרסת הגהות הב"ח שם)
- ^ שמעון ברנשטיין, על נהרות ספרד, עמ' 253
38192808שלמה הבבלי