י-ה הצל יונה

יָ-הּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה הוא פיוט לחנוכה שזהות מחברו אינה ידועה, השם יהודה חתום באקרוסטיכון בראשי הטורים וייתכן שזהו שם מחברו. הפיוט נפוץ בעיקר בקרב יוצאי יהדות בבל (השרים אותו במקאם שיגא), במאה ה-20 רחמים עמר הלחין לפיוט מנגינה חדשה שנפוצה בקרב קהילות הספרדים.

יה הצל יונה מחכה
יָ-הּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה וְדִמְעָתָהּ לָךְ מְפַכָּה וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה: הוֹדוּ לְגֵאֶה עַל גֵּאִים, וְנוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים הִצִּיל אֶת נִין חַשְׁמוֹנָאִים, מִיָּד צָר כִּי בָהֶם הִכָּה: וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה: וְיָשִׁירוּ עַמָּךְ שִׁירוֹת, וּזְמִירוֹת מִפָּז יְקָרוֹת בְּהַדְלִיקָם אֶת הַנֵּרוֹת, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה: וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה: דִּרְשׁוּ לָקל כָּל לְבָבוֹת, כִּי גָמַל עָלֵינוּ טוֹבוֹת שִׂמְחוּ בָנִים עִם הָאָבוֹת, בְּדָת מִנִּי יָם אֲרֻכָּה: וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה: הָקל יָמֵינוּ יְחַדֵּשׁ, וְצָר לַהֲרִיגָה יְקַדֵּשׁ יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

תוכן הפיוט

המשורר פותח בבקשת הצלה לכנסת ישראל (כינוי לעם ישראל) המשולה ליונה שנתונה בעצב, דמעותיה זורמות, היא בוכייה על מצבה בגלות, על הגאולה שטרם הגיע. המשורר קורא להודות ולשמוח על הטובות שכבר גמל ה', מתוך ציפייה שיחדש ימינו כקדם. כל בית בפיוט נחתם במלים "וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה", המשורר מתאר את השמחה הגדולה שכנסת ישראל רוצה לשמוח ותשמח במלכה בשמונת ימי החנוכה כשם ששמחו בחנוכה לאחר חידוש העבודה בבית המקדש, בבחינת בימים ההם בזמן הזה.

קישורים חיצוניים

• הפיוט "יָ-הּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה" באתר הפיוט והתפילה של הספרייה הלאומית
• ביצוע הפיוט "יָ-הּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה" על ידי הרב דוד מנחם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22393701י-ה הצל יונה