יהויכין סטוצ'בסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. יהויכין סְטוּצֶ'בְסקירוסית: Иоахим Стучевский;‏ 7 בפברואר 1891 - 14 בנובמבר 1982) היה צ'לן, מלחין ומורה ישראלי.

ביוגרפיה

יהויכין סטוצ'בסקי נולד ברוֹמְנִי שבחבל פולטבה, ב"תחום המושב" היהודי, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה)[1], דור רביעי למשפחת כליזמרים. החל ללמוד נגינה בכינור בגיל 5 ובגיל 11 עבר לנגן בצ'לו. בשנת 1909 החל ללמוד בקונסרבטוריון של לייפציג שבגרמניה אצל יוליוס קלנגל. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, עבר לעיר יינה, הצטרף שם לרביעיית ינה, ניגן כצ'לן ראשי בתזמורת ועסק בהוראה.

בשנות מלחמת העולם הראשונה חי בשווייץ. גם שם המשיך לנגן בהרכבים קאמריים ובתזמורות ולעסוק בהוראה.

בשנת 1924 הקים בווינה יחד עם הכנר רודולף קוליש את "רביעיית הקשת הווינאית", שחבריה נמנו עם החוג של ארנולד שנברג. בשנת 1938, זמן קצר לפני הסיפוח הנאצי, עלה לארץ ישראל ועבד כמפקח על המוזיקה היהודית במחלקת התרבות של הוועד הלאומי, תחום שבו החל לעסוק עוד בהיותו בווינה.

יהויכין סטוצ'בסקי היה צ'לן וירטואוז, הן כסולן והן בנגינת מוזיקה קאמרית. הוא כתב ספרי הדרכה לטכניקה חדשה, שפיתח לנגינה בצ'לו וחיבר יצירות להרכבים כליים שונים, לתזמורת ולקול. יצירותיו הראשונות הושפעו ממוזיקה יהודית עממית של יהדות מזרח-אירופה ואילו אחרי עלייתו לארץ הושפע מן הפולקלור התימני והספרדי. משנת 1950 החל להתעניין בצורת הליד והרבה לחבר שירים ומחזורי שירים, ביניהם שירי ילדים. ב"פנטזיה לאבוב" הנושא הפותח בנוי משורה של שנים-עשר טונים, אך היא איננה דודקפונית מחמירה, אלא טונאלית. בין יצירותיו החשובות שתי קנטטות לסולנים, קריין ומקהלה והרכב כלי: "שירי העצב הקורן" הוקדשה לזכר חללי מלחמת השחרור ולהורים שכולים ועל ביצוע הבכורה שלה ב-1958 ניצח היינץ פרוידנטל; ביצוע הבכורה של "יממה בשמשה" היה ב-1963 בניצוח איתן לוסטיג. את הפואמה הסימפונית "צפת" מ-1960 ניגנה בביצוע בכורה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח פאול קלצקי בשנת 1961 . יצירתו הארוכה ביותר של סטוצ'בסקי היא הסוויטה בחמישה פרקים "ישראל" משנת 1964. שניים מפרקיה, "שמחת חג" ו"ירושלים", ניגנה הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה בחגיגות יום העצמאות ה-25 של ישראל בשנת 1973.

יהויכין סטוצ'בסקי עם חברו אלכסנדר שייחט

שלוש יצירות קאמריות חשובות הן "פינאלה קוואסי אונה פנטזיה" לשלישיית פסנתר (1956), "חמישה קטעים לרביעיית קשת" (1959) ו"שלישיית קשת" (1960). בסך הכל חיבר סטוצ'בסקי כמאה יצירות גדולות וקטנות, כמאה שירים ועיבודים ליצירות של מלחינים אחרים ולשירי עם, ואף ערך עיבודים לצ'לו להוצאות פיטרס, הוג, אוניברסל ואינטרנשונאל מיוזיק קומפאני.

סטוצ'בסקי עסק גם בחקר פולקלור יהודי. בשנת 1959 פרסם מוסד ביאליק את ספרו "כליזמרים".

סטוצ'בסקי נפטר בתל אביב ב-1982.

ארכיון סטוצ'בסקי נמצא בספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה בתל אביב.

ספרי לימוד ומחקר

  • "תורת הנגינה בווילונצ'לו" (שישה כרכים 1929)
  • "תלמודים לטכניקת-נגינה חדשה בוויולונצ'לו" (שלוש חוברות, 1927-1929)
  • "אוסף אטיודים חדש לוויולונצ'לו" (ארבע חוברות)
  • "פולקלור מוזיקלי של יהודי מזרח אירופה" (1958)
  • "במעגלי המוזיקה היהודית", קובץ מאמרים (1989, הוצאת הקיבוץ המאוחד)

מיצירותיו

  • "קטעי פסנתר" (הוצאת אוניברסל, יבנה)
  • "יצירות לצ'לו" (הוג, יובל, יבנה)
  • "רישומים ארץ ישראליים" (1931, אוניברסל)
  • "שלושה קטעים עבריים" - "קינה", "ריקוד חסידי", "פריילכס" - לצ'לו ופסנתר (1933 - 1934, יבנה)
  • "סוויטה לכינור ופסנתר" (1940)
  • "דואו לכינור וצ'לו" (1940)
  • "סוויטה ישראלית לצ'לו ופסנתר" (1942)
  • "שלושה אלתורים לחליל ופסנתר" (1943)
  • "מחדר הילדים", שלושה שירים לילדים ולמבוגרים למילים של מרים ילן-שטקליס (1951)
  • "קונצ'רטינו לקלרנית ותזמורת כלי קשת" (1957)
  • "פנטזיה לאבוב, נבל ותזמורת כלי קשת" (1959)
  • מוזיקה קונצרטית לחליל ותזמורת כלי קשת" (1963)
  • שלישייה לאבוב, קלרנית ובסון (1959)
  • חמישייה לכלי נשיפה ממתכת (1967)
  • "שלוש זעיריות לשני חלילים" (1964, מוקדשת לחנוך ושרונה תל-אורן)
  • "חזיונות חליל" (1968, מוקדשת לז'אן פייר רמפל
  • "קומפוזיציה לצ'לו" (1970) מוקדשת למסטיסלב רוסטרופוביץ'
  • "סינה נומינה" לצ'לו (1975) נכתבה לעוזי ויזל)

פרסים ואותות כבוד

לקריאה נוספת

  • יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל, מוזיקה ומוזיקאים בישראל", עם עובד, 1990.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עמ' 65.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0