שפעת רביבים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁפְעַת רְבִיבִים היא קרובת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תיקון הגשם. חלקים מהקרובה יוחסו לרבי שלמה אבן גבירול ולרבי אברהם אבן עזרא, ונקבעו בנוסח הספרדים. בעבר נהגו לאמרם בתוך תפילת מוסף, וכיום נוהגים רוב הקהילות לאמרם לפני תפילת מוסף.

רקע

ערך מורחב – תפילת גשם

על פי ההלכה, החל מתפילת מוסף בשמיני עצרת יש להזכיר בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם" במשך החורף כולו, עד לתפילת מוסף של פסח.[1] כדי לפאר את המעמד[דרוש מקור], וכן כדי להתפלל על ירידת הגשמים בחורף הבא, בהתאם לקביעה ש”בחג נידונים על המים” (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב'), נתקבל המנהג לומר תפילה מיוחדת לירידת גשמים בתפילה הראשונה בה מזכירים גשם, כלומר מוסף בשמיני עצרת.

פייטנים שונים כתבו פיוטים מיוחדים למעמד זה, פייטני הספרדים התאימו את הפיוטים למעמד בהתאם למקובל בשירת ספרד.

תוכן הפיוט

מגן

החלק הראשון בפיוט

שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו
זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו
שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו
בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו
אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו

החלק הראשון בקרובה "שפעת רביבים" נבנה כ"מגן", עבור ברכת מגן אברהם, ובשל כך הוא מסיים במילים "אלף המגן תלוי עליו", המזכירות את חתימת הברכה. האקרוסטיכון בחלק זה הוא: שלמה חזק.

פרט לבקשה לגשם, מוצגת בפיוט גם בקשה לגאולה. המתפללים מבקשים מההשם שישלח את המשיח המכונה 'עופר' ויביא לנו את הגאולה. המשיח והגשם ישקמו את ירושלים, המוצגת כעיר "בנויה לתלפיות" וכן "פרדס רמונים", וישיבוה לקדמותה.

בפיוט נעשה שימוש בדימויים אשר הושאלו משיר השירים, אשר משלבים בין הבקשה המיידית, גשם שיוביל לשפע כלכלי, לבין המשאלה הרחבה, גאולה ובניית בית מקדש.

רבי אברהם פונטרימולי[2] כתב קונטרס על פיוט זה[3].

פזמון למגן וכרוג'

לאחר מכן מגיע הפזמון למגן - "מכסה שמים" שאינו חתום באקסטריכון, אך מיוחס אף הוא לרבי שלמה אבן גבירול. הפזמון הכולל חמש מחרוזות, ונבנה בתבנית של שישה טורים למחרוזת[4], כש-2 הטורים האחרונים בכל מחרוזת הם "אוֹצָרְךָ הַטּוֹב פְּתַח נָא לְהַחֲיוֹת בּוֹ כָּל נְפוּחֵי נֶשֶׁם, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". בכל בית ישנה חריזה פנימית בסיומו של כל אחד מן הטורים.

הפיוט כולו מבקש על הגשם, ורק בבית האחרון מבקש הוא על פדות וישועה כללית "אָב רַחֲמָן נוֹשֵׂא חוֹבַת לֵב עָקוֹשׁ, פְּדֵה נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ מִיַּד יָקוֹשׁ". בשלושת המחרוזות האמצעיות מופיעים שיבוצים שיריים מספר תהלים.

לאחר מכן מופיע הכרוג' (מחרוזת מעבר לברכה) – "לשוני כוננת". הפיוט הוא קטע מתיקון הטל לרבי שלמה אבן גבירול[5], ויש ששיערו שהוא חתימת הפיוט "שפעת רביבים", ולכן הקדימוהו לפני הפיוט "מכסה שמים" שהוגדר בכלל כפיוט "מחיה"[6]. הפיוט מרובע וקצר, במשקל יתד וארבע תנועות. הטור האחרון מסתיים במילים "וּמָגִנִּי אַתָּה, אֱלֹקַי אַל תְּאַחַר". ובמקור, באה כאן חתימת ברכת "מגן אברהם".

מחיה

החלק השני בקרובה "ישבעון ידידיך" נבנה כ"מחיה", עבור ברכת מחיה המתים, והוא מכיל 4 טורים, ומסתיים במילים "יְחַיֵּנוּ מִיּוֹמָיִם". במקור הוא נאמר לאחר הקטע הראשון של "מכלכל חיים" לפני משיב הרוח ומוריד הגשם. יש שהגדירו את הפיוט "מכסה שמים" כמחיה, ו"ישבעון ידידיך" בוא רק חתימת הפיוט[6].

הבתים הראשונים בפזמון "יפתח א-ל חי"

אֵ-ל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמַיִם
יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם:

בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה.
בְּפַחֵי יָגוֹן כְּצִפּוֹר לְכוּדָה.
בְּצִדְקַת אַב הָמוֹן הֵכִין סְעוּדָה (אברהם).
וְאָמַר יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם.
יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם:

לאחר מכן מגיע הפזמין למחיה - "יפתח א-ל חי", שמחברו לא נודע, ויש שייחסוהו לרבי אברהם אבן עזרא[7]. הפזמון הכולל תשע בתים, לפי א-ב עד אות ט', ונבנה בתבנית של חמשה טורים לבית[8], כשהטור האחרון בכל בית הוא "יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מַיִם".

הפייטן מזכיר את צדקת שלושת האבות ומבקש גשמי ברכה בזכותם ובזכות מנהיגים נוספים שבלטו בצדקותם או בניסים שנעשו להם, כגון משה, אהרן הכהן, דוד המלך ואלישע הנביא, וה' שמפתח הגשמים בידו ירחם על עמו ויוריד עליו את ברכתו משמים.

רהיט בגשמי אורה

החלק האחרון בקרובה מורכב מרהיט (פיוט)[9] "בגשמי אורה", זהה לנאמר בתיקון הטל, אלא שבמקום "בטללי" מחליפים ל"בגשמי". הפיוט מורכב מ-12 טורים עם א-ב כפול, ומסתיים במילים "בגשמי כלכלה תכלכל אדמה", בשל הסמיכות למילים "מכלכל חיים" בנוסח התפילה הקבוע.

מיד לאחר מכן מגיעה פסקת סיום הקשורה לרהיט האחרון, החוזרת על הבקשות שנאמרו ברהיט, וכוללת בקשה ישירה להורדת גשמים: ”אָנָּא הוֹרִידֵהוּ לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טוֹבִים. לְטוֹבָה. לִישׁוּעָה. לְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ רַב לְהוֹשִׁיעַ, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶשֶׁם לִבְרָכָה”.

מקום אמירת הפיוטים

במחזורי ספרד הישנים,[10] אומרים את הפיוטים בתוך חזרת הש"ץ של מוסף, וכן נוהגים בקהילות הפורטוגזים עד היום. ברוב קהילות הספרדים, נוהגים היום לומר את הפיוטים קודם תפילת מוסף.

מנהג ירושלים להשמיט את הפיוטים הראשונים "שפעת רביבים" ו"מכסה שמים"[11].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת תענית, פרק א', משנה ב' כדעת רבי יהודה; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ד, סעיף א'.
  2. ^ בנו של רבי חיים בנימין פונטרימולי, מחבר "פתח הדביר".
  3. ^ בספרו אשר לאברהם על הגדה של פסח.
  4. ^ חוץ מהמחרוזת הראשונה שהוא בן 4 טורים
  5. ^ אבירן יצק הלוי, סדר הפזמונים לשמחת תורה כמנהג ק"ק תימן, מבוא, בני ברק תשנ"א, עמוד מ'.
  6. ^ 6.0 6.1 מחזור שלוניקי - שלוש רגלים, רשימת הפיוטים, תל אביב תשכ"ג, עמוד 592
  7. ^ נפתלי בן מנחם, מנחה לאברהם (אלמליח), עמ' 97-108
  8. ^ חוץ מהבית הראשון שהוא בן 2 טורים בלבד
  9. ^ רהיט הוא פיוט אשר בנוי על סדר הא-ב, שורותיו קצרות, והמבנה שלו חזרתי
  10. ^ לדוגמה, מחזור ויניציה שנ"ח, דף פ"ו עמ' ב, באתר היברובוקס.
  11. ^ הרב חיים דוד הלוי, מנהגים, נוסחאות, וסדרי תפלה מדוייקים לקהלות הספרדים, בתוך "ירחון אור תורה", ישראל כהן (עורך), תשמ"ט, סימן נז, עמ' שצא.



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0