עזרא פליישר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

עזרא פליישר (כ"ח באב ה'תרפ"ח, 14 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 26 ביולי 2006) היה משורר ומתרגם עברי ופילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה. פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), בפרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט). היה אסיר ציון ברומניה.

ביוגרפיה

פליישר נולד בטימישוארה שברומניה, השני בין שלושת ילדיו של יהודה לייב לאופולד פליישר, (1886–1955). האב היה יליד הונגריה, מורה לעברית, ואחר כך גם מייסד ומנהל של בית ספר יסודי יהודי ומורה לעברית בתיכון היהודי בטימישוארה. האב עסק במדעי היהדות (בעיקר חשובה תרומתו לחקר כתבי אברהם אבן עזרא).

לאחר מלחמת העולם השנייה היה פעיל בתנועת בני עקיבא ברומניה. עקב פעילותו הציונית נאסר ונשפט במשפטי בוקרשט. בשבתו בכלא כתב את הפואמה "משא גוג" על אימי המשטר הקומוניסטי ובה חזה את התמוטטות המשטר. הפואמה הוברחה לישראל ופורסמה תחת שם העט "י' גולה". על פואמה זו קיבל, שלא בנוכחותו ובעילום שמו, את פרס ישראל לספרות יפה בשנת תשי"ט (1959). בעודו ברומניה פרסם ספרי שירה נוספים, כולם בשמות עט. לאחר שחרורו מהכלא היה עורך בכתב העת של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה.

בשנת 1960 עלה לישראל ופנה לחקר הפיוט. היה תלמידו של חיים שירמן. בשנת 1969 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[1] עבודתו עסקה בשירתו של הפייטן יוסף אבן אביתור, בן המאה העשירית.

ב-1962 התמנה כמרצה באוניברסיטה העברית, בשנת 1969 היה למרצה בכיר,[2] והחל מ-1975 פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 ייסד את המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה מיסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובו עסק במיון ובחקר אלפי קטעי שירה מגניזת קהיר. (לימים נקרא המפעל על שמו.[3] בשנת 1984 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועמד בראש חברת מקיצי נרדמים. חיבר ספרים ומאמרים רבים בחקר השירה העברית בימי הביניים ובחקר תפילות ישראל. על עבודתו המדעית זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו),[4] בפרס רוטשילד למדעי היהדות, בפרס הרצל לספרות של אגודת יוצאי הונגריה (1971)[5] ובפרס קוגל לחכמת ישראל של עיריית חולון (תשל"ח).[6]

קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג', בשנת 1990.[7] הוא הוציא לאור במהדורות מדעיות את יצירותיהם של פייטנים נוספים, ובהם שלמה הבבלי, הפייטן עלום השם המכונה אנונימוס, סעיד בן באבשאד, רבי יהודה הלוי ועוד. ספרו "שירת הקודש העברית בימי הביניים" (1975) הוא מבוא מקיף ובהיר, בפורמט נגיש גם לציבור הרחב, לעולם הפיוט. מכון בן צבי הוציא לכבודו ספר מאמרים בשנת תשנ"ה (1995).

סבר כי בימי בית המקדש השני לא הייתה ביהדות חובה להתפלל באופן קבוע, ורבן גמליאל דיבנה הוא שחידש חידוש מופלג זה שהשפיע כה רבות על עיצוב חיי העם היהודי עד היום. פליישר פרסם על כך סדרת מאמרים בכתב העת תרביץ.

עזרא פליישר התאלמן בשנה שקדמה למותו. נפטר בירושלים ב-2006, בגיל 78. השאיר בן ובת.

כתביו

שירה

  • בר-אבא, משלים; ציורים: יורני, תל אביב: סיני, תשי"ז.
  • י' גולה, משא גוג: פואמה, תל אביב : מעוז, אגודה לעזרת יהדות ברית המועצות, תשי"ט.
  • אלמוני, בהחלק לילה: שירי כלא, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"א 1960.

מחקר

  • יצירתו של יוסף אבן אביתור: סוגים ותבניות בפיוטיו, דיסרטציה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ"ח.
  • שירת-הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים: כתר ('ספרית כתר: עם ישראל ותרבותו: ספרות'), 1975.[8]
  • היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('סדרת ספרים לחקר המקרא מיסודו של ס"ש פרי'), תשמ"ד.
  • תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('סדרת ספרים לחקר המקרא מיסודו של ס"ש פרי'), תשמ"ח 1988.
  • משלי סעיד בן באבשאד, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תש"ן.
  • השירה העברית בספרד ובשלוחותיה; בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי, 3 כרכים, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ע 2010. (לאחר מותו)
  • תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן; בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש מאגנס - האוניברסיטה העברית, תשע"ב 2012.

ההדרה

  • פיוטי שלמה הבבלי: יוצאים לאור בצירוף מבוא, חילופי-נוסח וביאורים בידי עזרא פליישר, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל"ג.
  • פזמוני האנונימוס: יוצאים לאור בצירוף מבוא, חילופי-נוסח וביאורים בידי עזרא פליישר, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה, תשל"ד.
  • משה גיל, עזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו: 55 תעודות מן הגניזה, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות ('מקורות לחקר תרבות ישראל'); קרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, תשס"א 2001.

עריכה

  • עזרא פליישר (עורך), מחקרי ספרות מוגשים לשמעון הלקין, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס - האוניברסיטה העברית, תשל"ג. (ספר יובל, במלאת שבעים שנה להולדתו)
  • מנחם ברינקר, חיים גורי, עזרא פליישר (בחרו ואספו), מאה שירים לחיל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור ('ספריית תרמיל'), תשל"ט 1978.
  • עזרא פליישר, יעקב י' פטוחובסקי (אנ') (עורכים), מחקרים באגדה, תרגומים ותפילות ישראל: לזכר יוסף היינימן, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס - האוניברסיטה העברית, תשמ"א. (ספר זיכרון)
  • דן פגיס, עזרא פליישר (ערכו), יונה דוד (עידכן), כתבי פרופסור חיים שירמן, 1904–1981: רשימה ביבליוגרפית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ג 1983.
  • דן פגיס, השיר דבור על אופניו: מחקרים ומסות בשירה העברית של ימי הביניים; ערך והתקין לדפוס: עזרא פליישר, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ג 1993.
  • חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית; ערך, השלים וליווה בהערות: עזרא פליישר, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ו 1995.
  • חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת; ערך, השלים וליווה בהערות: עזרא פליישר, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ז 1997.
  • עזרא פליישר, מרדכי עקיבא פרידמן, יואל קרמר (עורכים), משׂאת משה: מחקרים בתרבות ישראל וערב מוגשים למשה גיל, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח 1998. (ספר יובל)
  • עזרא פליישר [ואחרים] (עורכים), מאה שערים: עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי, ירושלים: הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, תשס"א 2001. (ספר זיכרון)

תרגום

  • מלכה לוקר, פני הרומאנטיקה: גרמניה, צרפת, אנגליה; תרגם מכתב יד: עזרא פליישר, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב.
  • אברהם סוצקבר, עיר הסתרים: פואימה; תורגמה מיידיש בידי י’ גולה, תל אביב: עם עובד, תשכ"ד 1963.
  • מלכה לוקר, שארל בודליר; תרגם מיידיש: עזרא פליישר, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תש"ל 1970.

ספר יובל

  • שולמית אליצור [ואחרים] (עורכים), כנסת עזרא: ספרות וחיים בבית הכנסת: אסופת מאמרים מוגשת לעזרא פליישר, ירושלים: יד יצחק בן-צבי ומכון בן-צבי לחקר קהלות ישראל במזרח, תשנ"ה 1994.

לקריאה נוספת

  • שולמית אליצור, מעמקי הפרטים לפסגות השירה: דברים לזכרו של עזרא פליישר, מדעי היהדות 43 (2006), 9–17.
  • אורי ארליך, על מקומו של פרופ' עזרא פליישר בחקר התפילה, מדעי היהדות 45 (2008), 123–133.
  • טובה בארי, מפעלו של פרופ' עזרא פליישר בחקר שירת הקודש העברית בימי הביניים – היבטים אחדים, מדעי היהדות 45 (2008), 135–146.
  • יהושע גרנט, 'בשלל צבעים, באלפי צלילים מעודנים, באותנטיות עמוקה וחדה': על פועלו של עזרא פליישר בחקר שירת החול העברית בימי הביניים, מדעי היהדות 45 (2008), 147–175.
  • מרדכי עקיבא פרידמן (עורך), לזכרו של עזרא פליישר, ירושלים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תש"ע.
  • Ruth Langer, 'Revisiting Early Rabbinic Liturgy: The Recent Contributions of Ezra Fleischer,' Prooftexts 19,2 (1999), 179-194.

ביבליוגרפיה של פרסומיו:

  • טובה בארי, 'רשימת פרסומיו המחקריים של פרופ' עזרא פליישר', בתוך: שולמית אליצור ואחרים (עורכים), כנסת עזרא (ירושלים תשנ"ה 1994), עמ' 379–389. (נדפס שוב בתוך: מ"ע פרידמן (עורך), לזכרו של עזרא פליישר, ירושלים תש"ע, עמ' 48–72.)
  • רפאל כהן, מצא מטמונים: ביבליוגרפיה של כתבי עזרא פליישר, ירושלים: ר’ כהן, 2001.

קישורים חיצוניים

מאמרים פרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ היום - חלוקת תארים באוניברסיטה העברית בירושלים, דבר, 7 ביולי 1969
  2. ^ מינויים חדשים באוניב' העברית, מעריב, 7 ביולי 1969.
  3. ^ חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
  4. ^ חיים נגיד, משה דור ודליה רביקוביץ זכו בפרס ביאליק, מעריב, 15 בינואר 1987; פרס ביאליק – בפעם ה־54, מעריב, 24 במרץ 1987.
  5. ^ נקבעו חתני "פרס הרצל", דבר, 9 באפריל 1971.
  6. ^ פרס־קוגל לפרופ' ע. פליישר, דבר, 5 בפברואר 1979.
  7. ^ איגרת מס' 7, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
  8. ^ פנחס גינוסר, אלף שנות שירת־קודש, דבר, 14 בנובמבר 1975.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עזרא_פליישר&oldid=1551349"