סוכה ולולב לעם סגולה

סוכה ולולב לעם סגולה
סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה. יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה. אֵל מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ. דִּבְּרוׁת קָדְשׁוֹ הִשְׁמִיעָנוּ. עֲנָנַי כָבוֹד הִקִיפָנוּ. לְאַרְבָּע רוּחוֹת מַטָּה וּמַעְלָה. נֹעַם דְּרָכָיו לָנוּ הוֹדִיעַ. מִזִיו הֲדָרוֹ לָנוּ הוֹפִיעַ. דַּעַת יוֹם לְיוֹם אֹמֶר יַבִּיעַ. דַּעַת יְחַוֶּה לַיְלָה לְלַיְלָה. יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹ. יִסְתּוֹפֵף יֶחֱסֶה תַּחַת אֶבְרָתוֹ. הַשֵׁם כִּכְתָבוֹ וְכִקְרִיאָתוֹ. כְּמִסְפָּר סֻכָּה מִסְפָּרוֹ עָלָה. מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו. וְלִי מָה יָקְרוּ מְאֹד עִנְיָנָיו. אַשְרֵי טְהוֹר לֵב הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו. לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעֻלָה. שֵם בֶּן אַרְבַּע בַּלוּלָב חוֹנֶה. בְּמִילוּי הֵהִי"ן בִּפְרָטָיו תִּמְנֶה. נֹ(ו)כַח הַלוּלָב לַשִּׁדְרָה תִפְנֶה. סְבִיבָיו מִינָיו גֹרֶן עֲגוּלָה. הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְלוֹשָה אָבוֹת. מֹשֶה אַהֲרוֹן בַּדֵי עֲרָבוֹת. יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְּבַבוֹת. דָּוִד לַאֶתְרוֹג כַּלָה כְּלוּלָה. חוֹתָם תְּעוּדָה תַּתִּיר לְבִנְךָ. זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד לְעַם לְךָ. קוֹרֵא וּמְיַחֵל לִישוּעָתְךָ. יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בְּפִינוּ סֶלָה.

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט המושר על ידי עדות המזרח בחג הסוכות.

הפיוט חובר על ידי המשורר ר' משה בן יעקב אדהאן (חי באזור הסהרה שבמרוקו, שימש כאב בית דין ומנהיג רוחני של יהודי מקנס עד לאמצע המאה ה-18. נפטר בשנת 1736).

מבנה הפיוט

הפיוט נכתב במשקל סילאבי, משקל הפיוט הוא עשר הברות בכל טור.

הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט הוא המילים המזכירות את הסוכה והלולב:

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה.
יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה.

האותיות הראשונות בכל בית בפיוט יוצרות אקרוסטיכון של שם המחבר: "אני משה חזק".

תוכן הפיוט

מחבר הפיוט "סוכה ולולב" היה בעל תפיסה קבלית מובהקת. זהו אחד מאותם פיוטים שאינם יכולים להיקרא ללא מימד הסוד. בשיר מתוארים סודות ארבעת המינים, כשהם משולבים בסודות הגאולה וברזיהם של שבעת האושפיזין.

ארבעת המינים כאושפיזין

ארבעת המינים

בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות. פרשנות זו מצאה ביטוי בפיוט:

• שלושה בדי ההדס רומזים לשלושת האבות: אברהם (חסד), יצחק (גבורה) ויעקב (תפארת).
• שני בדי הערבה רומזים לאחים משה (נצח) ואהרן (הוד).
• הלולב מזכיר את יוסף (יסוד) שזקף קומתו כנגד עשו.
• והאתרוג רומז לדוד המלך (מלכות).

לקריאה נוספת

• אודות הפיוט, באתר "חיבה", התנועה למורשת ישראל
• פירוש השיר, באתר תפוז אנשים

קישורים חיצוניים

• הפיוט סוכה ולולב, באתר "הזמנה לפיוט"
• ביצוע לשיר(הקישור אינו פעיל) באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30822232סוכה ולולב לעם סגולה