רבי ברכיה הלוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ברכיה הלוי
לידה 1130
ז'ירונה, ספרד
פטירה לא ידוע

רבי ברכיה הלוי היה רב ופייטן בפרובנס במאה ה-12, אחיו הצעיר של רבי זרחיה הלוי בעל המאור.

ביוגרפיה

ר' ברכיה הלוי נולד בסביבות שנת 1130[1] לרבי יצחק הלוי, מתלמידי החכמים בגירונה, שהיגר לפרובנס והתיישב בנרבונה. אחיו הגדול היה רבי זרחיה הלוי בעל ספר המאור, שמזכיר אותו בספרו המאור הגדול[2] ואף הקדיש לו כמה משיריו[דרושה הבהרה]. מצויות בידינו התכתבויות של שני האחים, ובהן גם שאלות ששאל רבי ברכיה את אחיו הגדול.[3] לא ידוע לנו רבות על קורות חייו, אך ככל הנראה הוא לא ישב בלוניל אלא בנרבונה. תא שמע מעריך כי עם שובו של הרז"ה לגירונה בסוף ימיו אף אחיו שב לשם[דרוש מקור].

צאצאיו

ידועים שמותיהם של שנים מבניו: האחד, רבי יהודה בן ברכיה (ריב"ב), מחבר שיטת ריב"ב - פירוש על הלכות הרי"ף, המבוסס הרבה על תורת דודו בעל המאור. בן נוסף הוא רבי יצחק בן ברכיה, פייטן. לעתים החליפו בינו ובין בן דודו רבי יצחק בן רבי זרחיה הלוי.

פיוטיו

חיבר קדושתא לשבת פרה שהשתמרה במחזורי נוסח קטלוניה.[4] הקדושתא מופיעה בחלק מכתבי היד של נוסח פרובנס, שכנראה מייצגים את מנהג לנגדוק, אך בכתבי יד אחרים, וכן במנהג פרובנס הנדפס, מופיעה קדושתא אחרת. בכתיבת הקדושתא, הלך בדרך פייטני ספרד הקלאסיים, ושילב בתוכה לאחר פיוטי ה"מגן", ה"מחיה" וה"משלש" פזמונים הכתובים בסגנון ספרדי.[5]

ישראל דוידזון מונה 8 פיוטים ממנו:[6] אודה אתכם, אשמתי ואשמו, בוחן לבות, בנים בלבב, ברבות עתים, ברום גלגל, המן על, שובו שובבים. עוד 5 פיוטים מר' ברכיה פרסם אברהם יצחק כ"ץ:[7] אל נערץ מסוד קדושים, בניהם רחם כמאז, בנים מבית עבדים, בסוד אלקים אין לחקור, יום לך רעיוני ננהים. נוסף להם פיוט אזהרות שחיבר לשבת קודם חג הסוכות.[8]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36688294ברכיה הלוי