ימינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ימינה
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסד איילת שקד, רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', נפתלי בנט
מנהיגים איילת שקד, נפתלי בנט
תקופת הפעילות 29 ביולי 2019 – 27 ביולי 2022 (3 שנים)
אפיון סיעת ימין
אידאולוגיות ציונות
ארץ ישראל השלמה
לסה פר
ריסון שיפוטי
כנסות 2224
ממשלות 34, 36
אותיות טב, ב
שיא כוחה 7 מנדטים (2019 ו־2021)
שפל כוחה 3 מנדטים (2020)[א]
נוצרה מתוך הימין החדש (2019–2022)
האיחוד הלאומי – תקומה (2019–2021)
הבית היהודי (2019–2020)
מפלגת אח"י[ב]
סיעות שהתפצלו הבית היהודי (2020)
האיחוד הלאומי – תקומה (2021)
המחנה הממלכתי (2022)
מיקום במפה הפוליטית ימין[1][2][3][4][5][6][7][8][9][10]
צבעים רשמיים תכלת, כחול וטורקיז

ימינה הייתה רשימה ימנית ישראלית וסיעה בכנסת בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד. במקור הרשימה הוקמה מאיחודן של שלוש מפלגות: הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי – תקומה, אך מאז 2021 ועד פירוקה כללה רק את הימין החדש.

רשימת "ימינה" התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ה-22 (2019)[11] בראשות איילת שקד, וקיבלה 7 מנדטים. לאחר הבחירות התפצלה לשתי סיעות: הבית היהודי – האיחוד הלאומי, והימין החדש.

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש (2020) רצו שוב שלוש המפלגות יחד בראשות נפתלי בנט. כחודשיים לאחר הבחירות הסיעה החליטה לא להצטרף לקואליציה של ממשלת ישראל השלושים וחמש, בין השאר היות שהוצעו לה מעט תפקידים משפיעים לדעתה. רפי פרץ התפצל מימינה, כסיעת יחיד של הבית היהודי ומונה לשר ירושלים ומורשת.[12]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע (2021) החליטה מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ' לרוץ בנפרד, ולפיכך נותרה ברשימה רק הימין החדש בראשות נפתלי בנט. הבית היהודי פרשה מהמרוץ והודיעה על תמיכה בימינה. בבחירות קיבלה ימינה 7 מנדטים ונכנסה לכנסת העשרים וארבע. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש (בין 13 ביוני 2021 ל-30 ביוני 2022), הייתה ימינה מפלגת השלטון בישראל.

ב-27 ביולי 2022 הכריזו שקד ויועז הנדל מסיעת דרך ארץ על ריצה משותפת עם מפלגת הימין החדש במסגרת רשימת הרוח הציונית. ב-11 בספטמבר 2022 התפצלו שקד והנדל עקב אי הסכמה במקרה שבו אין היתכנות לממשלת אחדות. זמן קצר לאחר מכן, שקד חברה לבית היהודי בראשות יוסי ברודני לריצה משותפת. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-25.

היסטוריה

סמליל "ימינה" בבחירות לכנסת העשרים ושתיים (2019) ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש (2020)

ביולי 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הסכימו הבית היהודי והאיחוד הלאומי – תקומה, שתי מפלגות שכבר היו תחת הסכם של רשימה משותפת, על ריצה משותפת עם מפלגת הימין החדש תחת רשימת "הימין המאוחד". הוסכם שאיילת שקד תוצב במקום הראשון ברשימה. בנוסף, הוסכם שלאחר הבחירות תתחייב הרשימה להמליץ לנשיא על בנימין נתניהו לראשות הממשלה ושהיא תדרוש לחוקק חוק נורווגי מרובע במשא המתן הקואליציוני,[13] עוד סוכם כי בנט יקבל את התיק הבכיר, לאחריו סמוטריץ' ובהמשך פרץ ושקד.[14] הרשימה קיימה משא ומתן לצירוף מפלגת עוצמה יהודית והציעה לה להשתלב לטענת חברי עוצמה יהודית במקומות 8 ו־13 ברשימה,[15][16] אך זו סירבה.[17] משא ומתן נוסף מול זהות בראשות משה פייגלין, לא צלח אף הוא. ב-12 באוגוסט, עם חשיפת הקמפיין, שונה שם הרשימה ל"ימינה" על פי הצעת חברת הכנסת אורית סטרוק.[18][19]

בבחירות קיבלה "ימינה" שבעה מנדטים. שניים מחברי הכנסת שלה מונו עוד קודם לכן לשרים בממשלת המעבר: רפי פרץ לשר החינוך ובצלאל סמוטריץ' לשר התחבורה. מאוחר יותר מונה נפתלי בנט לשר הביטחון.

עם תום הבחירות פנתה הרשימה ליו"ר הכנסת בבקשה להתפצל לשתי סיעות: הימין החדש ו"הבית היהודי-האיחוד הלאומי". שתי המפלגות הודיעו כי ימשיכו לעבוד יחד במשא ומתן הקואליציוני ובכנסת.[20] ב-10 באוקטובר אושר הפיצול.[21]

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 רצו שוב שלוש המפלגות יחד, בצירוף מפלגת אח"י. הפעם בראשות נפתלי בנט, ושוב בלא איתמר בן-גביר שרץ ברשימה עצמאית נפרדת מכיוון שימינה לא רצו לצרפו ולא עבר את אחוז החסימה.[22] המפלגה קיבלה כ-240 אלף קולות שהם 6 מנדטים.

רשימת ימינה לא הצטרפה לקואליציה של ממשלת ישראל השלושים וחמש, ממשלת אחדות בראשות הליכוד וכחול לבן, בין השאר בגלל מיעוט בקבלת תפקידים משפיעים בנושאי החשובים לה, ואי הסכמה לקווי היסוד של הממשלה החדשה. עם זאת יו"ר הבית היהודי רפי פרץ פרש מהסיעה, ומונה לשר לענייני ירושלים ומורשת.[12]

לקראת סוף שנת 2020 הרבו בנט ושקד לבקר את הממשלה על טיפולה במשבר הקורונה בישראל, הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט הכלכלי-חברתי. בהקשר זה טבע בנט את הסיסמה "לא פרנסה – לא מעניין" והכריז שזה הנושא הדחוף ביותר, שלמענו הוא מתכוון לשים בצד נושאי מחלוקת פוליטית (כגון החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון) על מנת להקים ממשלת חירום שתחלץ את ישראל מהמשבר. בנוסף הציג תוכניות חירום לשיקום כלכלת ישראל. סקרים שנערכו בתקופה ההיא צפו למפלגה למעלה מ-20 מנדטים.

פתקה של המפלגה בבחירות לכנסת ה-24

עם התפזרות הכנסת ותחילת הבחירות לכנסת ה-24 הכריז בנט שהוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה ושמפלגתו תמליץ עליו לנשיא. אחרי פרישת גדעון סער מהליכוד והקמת מפלגת תקווה חדשה בראשותו קטן כוחה של ימינה בסקרים בכמחצית. בנט אמר שמטרתו "להחליף את ההנהגה הכושלת". בסוף ינואר 2021 הודיע בצלאל סמוטריץ' על התפצלות מפלגתו, שמותגה כמפלגת הציונות הדתית, מימינה, ובכך למעשה התפרקה הרשימה למרכיביה, וימינה רצה כשהיא כוללת את חברי הימין החדש בלבד. ב-4 בפברואר, היום האחרון להגשת הרשימות המתמודדות בבחירות, הכריזה חגית משה כי מפלגת הבית היהודי לא תתמודד בבחירות ותתמוך ברשימת "ימינה", וכן תאשר לימינה להשתמש באות שלה, ב'. בתמורה התחייבה ימינה למינוייה של משה בממשלה עתידית כשרה אחראית על תחומים הקשורים לציונות הדתית ומוסדותיה.[23]

לאחר מערכת הבחירות, בהן קיבלה 7 מנדטים, הרשימה הייתה מפלגת שלטון בישראל ברוטציה עם מפלגת יש עתיד, בין 13 ביוני 2021 ל-30 ביוני 2022 לאחר שהקימו ממשלה המורכבת מסיעות מגוונות. נפתלי בנט כיהן כראש ממשלת ישראל, איילת שקד כשרת הפנים ומתן כהנא כשר לשירותי דת. במהלך כהונת הממשלה פרשו מהקואליציה 3 חברי כנסת מימינה, אך לא התפטרו מהכנסת: עמיחי שיקלי (שהוכרז כח"כ פורש), עידית סילמן (ששימשה כיו"ר הקואליציה) וניר אורבך. ב-30 ביוני 2022 התפזרה הכנסת ה-24 ונפתלי בנט הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. את מקומו כראש ימינה תפסה איילת שקד.

ב-27 ביולי 2022 הכריזו שקד ויועז הנדל מסיעת דרך ארץ על ריצה משותפת עם מפלגת ימינה במסגרת רשימת הרוח הציונית, במסגרת הבחירות לכנסת ה-25. סיעת ימינה תפעל עד להשבעת הכנסת העשרים וחמש. ב-15 באוגוסט התפצלו בנט, כהנא ופינטו לסיעה נפרדת בשם "המחנה הממלכתי", ודקה לאחר מכן התפצל בנט מהסיעה החדשה לסיעת יחיד בשם "ביחד", כאשר בנט צפוי להתמזג מחדש עם שקד וקארה. בקשת עידית סילמן להתפצל לסיעת יחיד לא אושרה והיא צפויה לעתור לבג"ץ על מנת שתוכל לרוץ במסגרת רשימה קיימת.[24] העתירה התקבלה ועמיחי שיקלי ועידית סילמן שוריינו בליכוד למקומות 14 ו-16 ונבחרו לכנסת ה-25. ימינה התפרקה, איילת שקד רצה בבחירות לכנסת העשרים וחמש בראשות מפלגת הבית היהודי ולא עברה את אחוז החסימה, ואילו חה"כ אביר קארה רץ במפלגת חופש כלכלי וגם הוא לא עבר את אחוז החסימה.

עמדות פוליטיות

בפוסט שפרסמה בפייסבוק ב-2019 פירטה איילת שקד את עקרונות רשימת ימינה, שלהם מחויבים כל החברים:[25]

  1. זהות יהודית: נפעל לחיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל, ולהגברת החיבור של תלמידי ישראל לתורת ישראל, ארץ ישראל ולמורשת ישראל.
  2. לאום: יישום חוק-יסוד: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומניעת כל פגיעה בו, תוך המשך הבטחת זכויות הפרט והשוויון לכל אזרחי ישראל.
  3. שלמות הארץ: אנו הרשימה היחידה שמתנגדת להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה כלשהי משטחי ארץ ישראל. נפעל לפתח את ההתיישבות בכל רחבי הארץ.
  4. ריבונות: החלת הריבונות הלאומית ושלטון החוק באופן מלא ושוויוני על כל אזרחי ישראל ותושביה, ובכלל זה סיום הממשל הצבאי והחלת ריבונות ישראל על חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן.
  5. מאבק נחוש בטרור: הכרעת הטרור בנחישות וללא פשרות, מגבול עזה ועד קיצבאות המחבלים. השבת נעדרי צה"ל תוך גביית מחיר מהחמאס והתנגדות מוחלטת לשחרור מחבלים. סיוע לנכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.
  6. עלייה והגירה: יישום מדיניות עלייה והגירה לאומית סדורה, שתקדם עלייה יהודית ותסיר חסמים מיותרים לקליטת עלייה, ושתמנע השתקעות בלתי-חוקית של מהגרי עבודה בארץ לצד ניצול לרעה של מדיניות איחוד משפחות.
  7. תחרות וחירות: קידום תחרות למונופולים וקרטלים סטטוטוריים, פתיחת המשק לתחרות בינלאומית וצמצום התכנון המרכזי במשק. קידום תחרות בדיור, שחרור קרקעות לבנייה ומדיניות מיסוי שתתמרץ פיתוח. טיוב האסדרה, הפחתת הנטל על מעסיקים לעידוד תעסוקה ופריון ויצירת סביבה נוחה לכלכלה שיתופית וטכנולוגיה עילית.
  8. הזכות לעבוד: דרישת רוב מוחלט ליציגות בעבודה, בוררות חובה בשירותים חיוניים, חובת שקיפות בארגוני עובדים.
  9. משילות: חיזוק ערכי המשילות והדמוקרטיה, חיזוק מעמד הכנסת כרשות מחוקקת והחזרת האמון בבית המשפט כרשות השופטת בהתאם לחוק. חיזוק מעמד נבחרי הציבור אל מול הפקידות הבכירה.
  10. אחריות חברתית: הגנה כלכלית ורפואית לנכים וקשישים, תוך שילוב אנשים עם מוגבלויות בחינוך, בחברה ובשוק העבודה.
  11. פיתוח הגליל והנגב: חיזוק הגליל והנגב בתעסוקה, דיור, רפואה, תיירות, תרבות ותחבורה, עידוד השקעות הון ויוזמות פרטיות ועסקיות אשר יביאו לחיזוק ההון האנושי ולהשארת משפחות בגליל ובנגב. חיזוק החקלאות וההתיישבות העובדת.

נוער ימינה

"נוער ימינה" היא תנועת הנוער של מפלגת ימינה. התנועה הוקמה לאחר איחוד של מפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש. בראש התנועה עומדים האחים בן ומתן דרור, התנועה הוקמה על בסיס תנועת הנוער של הימין החדש. בתנועה פעילים בגילים 12–18 עם הנהגה בוגרת.

מנהיגים

מס. דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה ממשלות שעמד בראשן כנסות
1 איילת שקד

(1976–)

2019 2020 - 22
2 נפתלי בנט

(1972–)

2020 2022 השלושים ושש 2324
(1) איילת שקד

(1976–)

2022 2022 - 24

תוצאות בחירות

בחירות ראש הרשימה קולות % מושבים +/- הערות קואליציה/אופוזיציה
ספטמבר 2019 איילת שקד 260,655 5.87% (#7)
7 / 120
Increase 2 בחירות בזק
2020 נפתלי בנט 240,689 5.24% (#8)
6 / 120
Decrease 1 הבית היהודי והאיחוד הלאומי-תקומה פרשו מהסיעה במהלך הקדנציה אופוזיציה[ג]
2021 273,836 6.21% (#5)
7 / 120
Increase 4 קואליציה[ד]
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה

חברי הכנסת

מקרא:      הימין החדש,      הבית היהודי,      האיחוד הלאומי – תקומה.

הכנסת ה-22

חברי הכנסת שנבחרו מטעם הרשימה לכנסת ה־22, כפי שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית ב-1 באוגוסט:[26][27]

  1.       איילת שקד –יו"ר מפלגת הימין החדש.
  2.       רפי פרץשר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי.
  3.       בצלאל סמוטריץ'שר התחבורה והבטיחות בדרכים ויו"ר מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה.
  4.       נפתלי בנט
  5.       מוטי יוגב – חבר כנסת.
  6.       אופיר סופר – חבר כנסת, מזכ"ל תקומה.
  7.       מתן כהנא

הכנסת ה-23

חברי הכנסת שנבחרו מטעם הרשימה לכנסת ה־23:[28]

  1.       נפתלי בנטשר הביטחון ויו"ר מפלגת הימין החדש.
  2.       רפי פרץשר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי.
  3.       איילת שקד – לשעבר שרת המשפטים ויו"ר מפלגת הימין החדש.
  4.       בצלאל סמוטריץ'שר התחבורה והבטיחות בדרכים ויו"ר מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה. בהמשך פרש עם אופיר סופר לסיעה עצמאית.
  5.       מתן כהנא
  6.       אופיר סופר – בהמשך פרש עם בצלאל סמוטריץ' לסיעה עצמאית.

ב־14 ביולי 2020 התפלגה מהסיעה סיעת היחיד של הבית היהודי (רפי פרץ). ב־20 בינואר 2021 התפלגה מהסיעה סיעת האיחוד הלאומי (בצלאל סמוטריץ' ואופיר סופר).

הכנסת ה-24

חברי הכנסת שנבחרו מטעם הרשימה לכנסת ה-24:[29]

  1.       נפתלי בנט – יו"ר מפלגת הימין החדש.
  2.       איילת שקד (התפטרה מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי)
  3.       מתן כהנא – (התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי וחזר לכהן בה) התפצל מהסיעה לסיעת המחנה הממלכתי.
  4.       עמיחי שיקליפעיל חברתי ואיש חינוך, מייסד המכינה הקדם-צבאית תבור. הופרש מהמפלגה בסוף אפריל 2022, ומאוחר יותר באותה שנה התפטר מהכנסת.
  5.       ניר אורבך – לשעבר מזכ"ל הבית היהודי.
  6.       אביר קארה – מראשי תנועת אני שולמן. לקראת הבחירות התפצל לסיעת היחיד חופש כלכלי.
  7.       עידית סילמן – התפטרה מהכנסת ב-13 בספטמבר 2022.
  8.       שירלי פינטו – התפצלה מהסיעה לסיעת המחנה הממלכתי.
  9.       יום טוב כלפון
  10.       אורנה שטרקמן
  • אלון דוידי, שהוצב במקום שלישי ברשימה, הודיע ב-5 באפריל 2021, יום לפני השבעת הכנסת על התפטרותו מהרשימה כיוון שהעדיף להישאר ראש עריית שדרות. במקומו נכנסה עידית סילמן.[30]
  • שי מימון, שהוצב במקום התשיעי ברשימה, התפטר ב-15 ביוני 2021 מהרשימה מאחר שלא התכוון לתמוך בממשלה שהקימו בנט ולפיד. במקומו נכנסה שירלי פינטו.[31]
  • סטלה שנקל ויינשטיין, מנכ"לית ימינה עד להודעת בנט על פרישה מהפוליטיקה, שהוצבה במקום השתים עשרה ברשימה, התפטרה ב-3 באוגוסט 2022 מהרשימה. בבחירות לכנסת ה-25 התמודדה בראש מפלגת שלושים ארבעים.
  • רוני ססובר, שהוצבה במקום השלוש עשרה ברשימה, התפטרה ב-12 באוגוסט 2022 מהרשימה, זמן קצר לפני שהייתה אמורה להפוך לחברת כנסת במקום עידית סילמן.[32] במקומה נכנסה לכנסת אורנה שטרקמן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ימינה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ לאחר התפצלות האיחוד הלאומי – תקומה
  2. ^ מפלגת אח"י הצטרפה לרשימת ימינה לקראת הבחירות לכנסת ה-23, אך שרה ב"ק המועמדת מטעמם לא נכנסה לכנסת, עקב מיקומה ברשימה.
  3. ^ נציג הבית היהודי הרב רפי פרץ, שפרש מימינה לסיעת יחיד, היה בקואליציה ובממשלה.
  4. ^ אחד מחברי הכנסת מהמפלגה, עמיחי שיקלי, לא הצטרף לקואליציה, ולא פרש מהמפלגה (אך הופרש ממנה בערך שנה לאחר הבחירות). חברת מפלגה אחרת, עידית סילמן, הצטרפה לקואליציה, אך פרשה מהקואליציה ב-6 באפריל 2022, ולא פרשה מהמפלגה. בדומה לסילמן, גם ניר אורבך פרש מהקואליציה אך לא מהמפלגה.

הערות שוליים

  1. ^ קארי קלר-לין, Beleaguered right-wing leaders Shaked and Hendel unite as Zionist Spirit party, The Times of Israel, 2022
  2. ^ Israel: Yamina head agrees to run Jewish Home party, www.i24news.tv
  3. ^ "Israel heading to polls as coalition moves to dissolve parliament" (באנגלית בריטית). 2022-06-20. נבדק ב-2024-03-18.
  4. ^ Philissa Cramer, Israel's governing coalition in crisis as right-wing Knesset member resigns, citing Passover food in hospitals, Jewish Telegraphic Agency, ‏2022-04-06 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Judge forbids Yamina defector from running in Likud list, www.israelhayom.com
  6. ^ Pfeffer, Anshel (2021-05-18). "Perspective | Netanyahu didn't start this Gaza crisis. But it could help keep him in power". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-03-18.
  7. ^ - -, Amichai Chikli: Minister of Confrontation, Jewish Exponent, ‏2023-06-29 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Bennett to announce he's joining opposition to form new Israeli government, oust Netanyahu, אקסיוס, 2021
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , A Look At Naftali Bennett, The Man Who Could End Netanyahu's Rule, NPR, 2021
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Naftali Bennett sworn in as Israel's PM, ending Netanyahu's 12-year rule, Business Standard, 2021
  11. ^ יוני גבאי, ‏הסיכום: הימין המאוחד בראשות שקד; 'עוצמה' בחוץ, באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2019
  12. ^ 12.0 12.1 עטרה גרמן, ‏פרטי ההסכם המלאים של הבית היהודי והליכוד, באתר "סרוגים", 15 במאי 2020
  13. ^ עמית סגל, ‏הושג איחוד במפלגות הימין: יתמכו בראש הממשלה נתניהו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 ביולי 2019‏
  14. ^ אתר למנויים בלבד שירית אביטן כהן, ‏בחזרה לבסיס: הסיכומים הפנימיים בימין המאוחד, בעיתון מקור ראשון, 1 באוגוסט 2019
  15. ^ ההצעה לבן גביר: 8 ו-13 עם חוק נורבגי, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2019
  16. ^ ליעם גולן, הימין המאוחד לעוצמה: "הצטרפו אלינו כבר הערב". עוצמה בתגובה: "הצעות לא ריאליות והזויות", באתר חדשות 0404‏, 30 ביולי 2019
  17. ^ גדעון אלון, ‏חוזרים ללימודים, באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2019
  18. ^ יקי אדמקר‏, שקד בהשקת קמפיין "ימינה": מכוונת הכי גבוה שאוכל להנהגת המדינה, באתר וואלה!‏, 12 באוגוסט 2019
  19. ^ עטרה גרמן, אוריאל בארי, ‏שינויים בימין המאוחד: נחשף שם חדש למפלגה, הקמפיין יעודכן, באתר "סרוגים", 12 באוגוסט 2019
  20. ^ מורן אזולאי, בימינה הודיעו על פיצול. שקד נאמה: "להמשיך יחד", באתר ynet, 17 בספטמבר 2019
  21. ^ טל שניידר, ‏בנט ושקד נפרדו מפרץ וסמוטריץ': סיעת ימינה פוצלה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2019
  22. ^ בחירות 2020: רשימת ימינה לכנסת ה-23, באתר הארץ, 16 בינואר 2020
  23. ^ הבית היהודי לא תתמודד ותתמוך בימינה; חגית משה תמונה לשרה, באתר רדיו קול חי
  24. ^ אמיר אטינגר, ‏נקמת הקואליציה: פיצול כהנא מימינה אושר, סילמן נדחתה - ותיאלץ לעתור לבג"ץ, באתר ישראל היום, 15 באוגוסט 2022,
    אריק בנדר, ‏ועדת הכנסת אישרה את התפלגות כהנא, פינטו ובנט מימינה, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2022.
  25. ^ פוסט בדף הפייסבוק של איילת שקד, 5 באוגוסט 2019
  26. ^ אריה יואלי, ‏סופית: זו רשימת הימין המאוחד לכנסת ה-22, באתר "סרוגים", 1 באוגוסט 2019
  27. ^ רשימת ימינה לבחירות לכנסת ה-22 באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22
  28. ^ בנט בראש, פרץ שני: כך תיראה הרשימה המאוחדת, באתר "סרוגים", 16 בינואר 2020
  29. ^ ימינה: הרשימה המלאה של המפלגה בדרך לבחירות 2021, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2021
  30. ^ אמיר אטינגר, ‏מכה לימינה: אלון דוידי התפטר ולא יושבע לכנסת, באתר "סרוגים", 5 באפריל 2021
  31. ^ שי מימון מסביר מדוע פרש מרשימת ימינה ולמה לא נהג כמו ח"כ שיקלי, באתר כיפה
  32. ^ ציוץ של רוני ססובר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 בספטמבר 2022
ימינה - תבניות ניווט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39926781ימינה