ב. מיכאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ב. מיכאל
ב. מיכאל
ב. מיכאל
לידה 4 באוקטובר 1947 (גיל: 77)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה תל אביב-יפו, ישראל
כינוי ב. מיכאל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1968–2025 (כ־57 שנים)
עיסוק עיתונאי, סאטיריקן, תסריטאי
מעסיק העולם הזה, הארץ, ידיעות אחרונות

מיכאל בְּרִיזוֹן, הידוע בעיקר בשם העט ב. מיכאל[1] (4 באוקטובר 1947 – 19 בפברואר 2025) היה עיתונאי, תסריטאי, מחזאי, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי. כתיבתו התאפיינה בחריפות הביטוי, שפה גבוהה ועוקצנות רבה[2].

ביוגרפיה

נולד ב-1947, בבית דתי. למד בבית הספר התיכון צייטלין בתל אביב[3]. למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומעת לעת כתב מכתבים למערכת תחת שם העט ב. מיכאל.

בשנת 1972 גויס על ידי קובי ניב לכתוב איתו ועם אפרים סידון טור סאטירה בעיתון הסטודנטים "פי האתון"[4]. הטור זכה להצלחה, ובעקבותיו העלו השלושה החל מדצמבר 1972 קברט סאטירי בבימות[2][5][6][7]. בנוסף, כתבו השלושה את המדור הסאטירי "ZOO הארץ" בשבועון "העולם הזה"[8][9] (לקט ממנו בשם "ZOO ארץ ZOO?" יצא לאור כספר בשנת 1975).

בשנת 1974 הצטרף חנוך מרמרי לשלושה, שנהייתה "חבורת זוארץ", שנקראה גם סחב"ק, על-שם חבריה: אפרים סידון, חנוך מרמרי, ב. מיכאל וקובי ניב, לכתיבת חומר לתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש"[10][11].

משנת 1975 היה בעל טור סאטירי ברשת שוקן, בעיתון "הארץ"[12] במשך כ-18 שנה, במדור שנקרא "כוסות רוח"[13] ובשנים 1984–1985 גם בעיתון "חדשות". בשנת 1994 עבר לכתוב ב"ידיעות אחרונות", שם פרסם במשך 15 שנה מאמרים פוליטיים.

בשנת 2009 פוטר ב. מיכאל מ"ידיעות אחרונות", לאחר שסירב לקיצוץ של מחצית שכרו במסגרת גל הקיצוצים בעיתון[14]. במאמר ב"הארץ" בינואר 2017 ייחס את פיטוריו מ"ידיעות אחרונות" ל"שיטת נוני" ולביקורת שהשמיע על שר המשפטים דניאל פרידמן[15]. מאז ועד פטירתו פרסם מאמרי דעה ב"הארץ"[16].

ב. מיכאל היה חובב נהיגה ומסעות. הוא כתב מבחני דרכים מהשקות ראשונות של כלי רכב בחו"ל ב"הארץ", ב"ידיעות אחרונות", ב"גלובס"[17] ובאתר האינטרנט TheCar[18]. בכתיבתו מתח ביקורת על דרך טיפולה של מדינת ישראל בתאונות הדרכים.

עמדותיו

מיכאל החזיק בעמדות המזוהות עם השמאל הישראלי. עוד בשנת 1975 הוא קרא לשיחות של נציגות ישראלית עם אש"ף[19]. הוא טען שהישראלים היו באותו מצב כמו הפלסטינים והפעילו טרור עד הקמת המדינה[2]. הוא דרש לחימה מוסרית וביקר את החברה הישראלית על שטאטאה מתחת לשטיח תופעות של פגיעה בטוהר הנשק[2]. כשנתן שרנסקי הגיע לישראל מברית המועצות, כתב כי האתגר שלו יהיה לא לעבור ממחנה המדוכאים למחנה המדכאים[20]. במלאת 56 שנים למדינת ישראל (ביום העצמאות 2004), פרסם מאמר ארוך במיוחד, שבו חזה את חורבנה הפיזי הקרב של המדינה כתוצאה משליטת ישראל באזורי יהודה ושומרון וחבל עזה. כן כללה כתיבתו ביקורת על התנהגות מתנחלים כלפי פלסטינים. במאי 2021 נמנה עם החותמים על מכתב המופנה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בנוגע לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, ובו קריאה לבית הדין שלא לסמוך על הגופים הרשמיים של מדינת ישראל, ולחקור בעצמו את הנעשה.[21]

ביקורתו החריפה נגד הימין והמתנחלים גררו גל של גינויים נגדו. עיתון "הצופה" פרסם מכתב למערכת התוקף אותו במילים חריפות. מיכאל הגיש תביעת דיבה כנגד "הצופה". ובסוף ההליך הגיעו הצדדים לפשרה לפיה "הצופה" פרסם הבהרה[22][23][24][25].

הוא ביקר את החיבור בין דת ומדינה וראה בה בעיה חריפה ביותר[8], וכן גינה את מה שהוא כינה עיוות היהדות בידי הימין הדתי-לאומי, ונטיות קיצוניות בקרב אנשים שומרי מסורת[26]. הוא גם נהג לבקר את האמונה באמונות טפלות, ויצא נגד שחרור סוכני אויב מורשעים תמורת גופות[27].

מ-2021 תקף בחריפות את מתנגדי החיסונים נגד קורונה וקרא לממשלה לנקוט נגדם יד קשה ולחסן בכפייה את כל האזרחים[28].

חיים אישיים

למרות ביקורתו החריפה על העולם הדתי, בחר ב. מיכאל להמשיך לשמור מצוות כי טען שלמרות מה שעשו לה הדתיים, יש ליהדות מה לתרום לעולם. בשנות ה-80 נטען שהוא הוריד את הכיפה רק בבקרו בשטחים, מטעמי ביטחון[29]. בשנים מאוחרות יותר הלך בלי כיפה, כדי שלא יזוהה כ"איש של משפחת פשע או משפחת יש"ע", כדבריו[30]. הוא טען שמחויבתו למצוות משחררת אותו במידת מה מהלאומיות, כי המדינה אינה יכולה לכפות עליו לחלל שבת. הוא הביע רעיון זה במילים: "העובדה שהכפפתי את עצמי מרצוני החופשי למערכת של ההלכה נותנת לי אשליה של שחרור מהרעיון הלאומי"[31].

מיכאל היה נשוי לתמר עד לפטירתו. הוא נפטר ב-19 בפברואר 2025, בגיל 77[32]. מאמרו האחרון ב"הארץ" התפרסם יום לפני פטירתו[33]. אחיו הוא חבר הכנסת לשעבר במפלגת "שינוי", רוני בריזון.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ב. מיכאל

ממאמריו:

הערות שוליים

  1. ↑ דן בן אמוץ, זה לא הכל, כותרת ראשית, 2 במרץ 1983
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 עלי מוהר, רעל בנייר צלופן, דבר, 8 בדצמבר 1972
  3. ↑ אתר למנויים בלבד ב. מיכאל, זיכרונות מימי פרוץ החולירע, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2022
  4. ↑ מיכל קפרא, סחבק נולד סחבק למד סחבק חייל סחבק נפל, מעריב, 14 בדצמבר 1990
  5. ↑ יעקב גרוס, שלושה צוחקים על כולם, על המשמר, 24 בינואר 1973
  6. ↑ נילי פרידלנדר, לעשות קאברט סאטירי - זה כמו לעשות מקלחת, מעריב, 4 באוקטובר 1973
    על מה ובמה, על המשמר, 5 בדצמבר 1973
  7. ↑ במועדון התיאטרון של בימות, דבר, 14 ביוני 1974
  8. ^ 8.0 8.1 סיפורי ZOO, על המשמר, 1 במרץ 1974
  9. ↑ המדור "ZOO הארץ", באתר "העולם הזה"
  10. ↑ מחר "ניקוי ראש", מעריב, 8 במאי 1974
  11. ↑ מסיבת אבל, מעריב, 3 במרץ 1975
  12. ↑ יורם קניוק, ברחש בניו יורק, דבר, 3 ביוני 1975
    צבי וולובסקי, לאן נעלם הצחוק, על המשמר, 27 ביוני 1977
  13. ↑ אסף אוריין, בשולי הכותרות, בימים האלה, על המשמר, 20 באוקטובר 1978
    דן מרגלית, שרצים, קרציות, כוסות רוח, כל העיר, 3 באפריל 1981
  14. ↑ ענת קם‏, ב' זה בבית, באתר וואלה!‏, 3 ביוני 2009
  15. ↑ אתר למנויים בלבד ב. מיכאל, שיטת נוני: כך זה עבד, באתר הארץ, 19 בינואר 2017
  16. ↑ מאמרי ב. מיכאל, באתר "הארץ"
  17. ↑ ב. מיכאל, ‏מבחן דרכים: אאודי A4 החדשה - קדמה אלגנטית, באתר גלובס, 1 בינואר 2016
  18. ↑ כתבות מאת ב. מיכאל, באתר TheCar
  19. ↑ תחקר תמיכת ארבעה מצוות "ניקוי ראש" בשיחות עם אש"ף, מעריב, 15 בדצמבר 1975
    בתוך התיבה ד"ר אלי תבין: תזכורת, על המשמר, 22 ביולי 1977
  20. ↑ מכתב מהצינוק, כותרת ראשית, 26 בפברואר 1986
  21. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, כ-180 מדענים ואנשי רוח מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
    כ-180 מדענים, אנשי רוח ואישי ציבור מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
  22. ↑ נוסח ההבהרה באתר הצופה(הקישור אינו פעיל, 8 באוגוסט 2018)
  23. ↑ עא 008515/03 (השלום ירושלים) בריזון נ' עיתון הצופה ואח`(הקישור אינו פעיל, 23.2.2025)
  24. ↑ גל ניסים, ‏ביהמ"ש דחה את תביעת לשון הרע שהגיש ב. מיכאל נגד "הצופה" והעיתונאית אייזנמן, באתר גלובס, 6 במאי 2004
  25. ↑ הכנרית, העיתונאי השמאלן ב. מיכאל תובע את "הצופה", באתר בחדרי חרדים, ‏תוקן על ידי - הכנרית7 - 04/02/2004
  26. ↑ אתר למנויים בלבד ב. מיכאל, סעודת שבת עם שב"ח (סיפור שיהיה), באתר הארץ, 25 באוקטובר 2022
  27. ↑ ב"ז קדר, קבורה ממלכתית תמוהה, עמדה, 1 באוגוסט 1975
  28. ↑ אתר למנויים בלבד ב. מיכאל, כן. לחסן בכפייה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2021
  29. ↑ מכירת אלוהים, כל העיר, 12 ביוני 1987
  30. ↑ יואב בירנברג, העיתונאי והתסריטאי ב. מיכאל הלך לעולמו בגיל 77, באתר ynet, 20 בפברואר 2025
  31. ↑ כרמית גיא, המחזיר בשאלה, המשך, כותרת ראשית, 9 בדצמבר 1987
  32. ↑ מאיה כהן, ‏התסריטאי והעיתונאי ב. מיכאל ("זהו זה", "קרובים קרובים") הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2025
  33. ↑ אתר למנויים בלבד ב. מיכאל, הצעה לטרנספר עוד יותר מועיל | דעה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2025
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ב. מיכאל40668420Q6990858

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ב._מיכאל&oldid=2912909"