שטח B

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת יהודה ושומרון, בה מודגשים שטחי A ו-B

שטח B הוא מונח שנטבע בהסכם אוסלו ב' ומתייחס לשטחים אשר הסמכויות השלטוניות מתחלקות בהם בין תחומים אזרחיים, אשר נמצאים תחת סמכות הרשות הפלסטינית, לתחומים צבאיים וביטחוניים, שנמצאים תחת סמכות ישראלית. [1] בשטחים אלה שוכנים 440 יישובים כפריים, שכולם פלסטיניים, וכן שמורות טבע. האזור תופס כ-22% משטח יהודה ושומרון.

רקע

ב-28 בספטמבר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין הידוע בשם "הסכם אוסלו ב'". בהסכם חולקו יהודה והשומרון וחבל עזה לשלושה חלקים: שטחי A, שטחי B ושטחי C. הסכם זה נועד לשמש כהסדר ביניים למשך חמש שנים עד שיוחלף בהסדר קבע, אולם נכון לשנת 2022 הסדר הקבע לא גובש. עד יישום הסכם ואי שטח B כלל 23–25% משטחי יהודה והשומרון. במסגרת הסכם זה הועברו לשטח B בשלבים 13% משטחי יהודה ושומרון שהיו שטחי C, אך נגרעו ממנו שטחים אחרים שהפכו לשטח A, ומאז הוא כולל כ-22% מיהודה והשומרון ושום חלק מרצועת עזה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34762457שטח B