מערך ההגנה האווירית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערך ההגנה האווירית

סיכת לוחם הגנה אווירית ותג המערך דגל מערך ההגנה האווירית
דגל מערך ההגנה האווירית
אנשים עם מטרה
פרטים
כינוי הגנ"א
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג מערך ההגנה האווירית
בסיס האם ביסל"א
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1951 כפיקוד הנ"מ – הווה
מלחמות כל מלחמות ישראל מאז 1951
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טילי קרקע־אוויר
פיקוד
יחידת אם חיל האוויר הישראלי
דרגת המפקד תת-אלוף (אוויר) תת־אלוף
מפקדים רשימה בהמשך
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל
הנשיא יצחק הרצוג מבקר את לוחמי הגנה האווירית

מערך ההגנה האווירית (בראשי תיבות: מערך ההגנ"א, בעבר: מערך הנ"מ) הוא הגוף המאגד את יחידות הקרקע של ההגנה האווירית של צבא הגנה לישראל. המערך, אשר כפוף לחיל האוויר, אחראי על הגנת המרחב האווירי של ישראל לצד כלי הטיס של החיל. דוקטרינת הגנת המרחב האווירי הישראלי קובעת כי חיל האוויר נסמך בעיקר על מטוסי יירוט ככלי להשגת עליונות אווירית ואל מול זאת מערך ההגנה האווירית מהווה את קו ההגנה האחרון מפני איומים אוויריים הכוללים כלי טיס וקו ההגנה הראשון כנגד איומים אוויריים הכוללים טילים בליסטיים, טילי קרקע־קרקע ורקטות ארטילריות.

בראש מערך ההגנה האווירית עומד קצין בדרגת תת־אלוף, הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר; בעבר, הקצין, וכן מִפְקֶדֶת המערך, היו קרויים מכהנ"מ – מפקד (או מִפְקֶדֶת) כוחות הנ"מ. החל משנת 2011, לאור השינוי הגדול בסוגי האמל"ח אותו מתפעל המערך, ועל מנת להדגיש את שינוי הייעוד של המערך מ"מגן מפני מטוסים" בלבד למגן מפני כלי טיס, טילי קרקע קרקע ורקטות קרקע קרקע, שוּנה שם המערך, ובהתאם, מפקד המערך נקרא מהגנ"א (מפקד מערך ההגנה האווירית). מפקדו הנוכחי של המערך הוא תת-אלוף גלעד בירן.

מבנה ארגוני

מערך ההגנה האווירית הישראלי מתבסס על ממספר סוגי מערכת הגנה אווירית אקטיביות וסוללות טילים נגד טילים. היחידה הבסיסית ביותר היא הפלגה – (מחלקה) צוות הגנה אווירית בסיסי. מספר פלגות מאוגדות בסוללה (פלוגה). הסוללות מאורגנות ביחידות (גדודים). כלל גדודי ההגנה האווירית המבצעיים נמצאים תחת פיקודו הישיר של מפקד מערך ההגנה האווירית. בנוסף, קיימת כנף היערכות 168.

למערך ההגנה האווירית גדודים מבצעיים המתפעלים מגוון מערכות לחימה והגנה:

מבנה מערך ההגנה האווירית
סמל שם מספור הערות
גדודי הגנה אווירית
66 מפעיל את מערכת קלע דוד
חרב מגן 136 מפעיל את מערכות חץ 2 וחץ 3
137 גדוד כיפת ברזל צפון
138 מפעיל את מערכת הMIM-104 פטריוט
139 גדוד כיפת ברזל
947 גדוד כיפת ברזל דרום
כוחות נוספים
533 גדוד קשר 533 גדוד נייד של חיל האוויר
ביסל"א 883 בית הספר להגנה אווירית

בית הספר להגנה אווירית ממוקם בצפון הנגב המערבי בסמוך לקיבוץ משאבי שדה. בעבר שכן במרכז הארץ, סמוך לשדה התעופה הרצליה, הועבר לנגב כחלק ממדיניות צה"ל ומחסור בשטחי אש לאימונים. בקרקע שהתפנתה, הוקם ב־31 באוגוסט שנת 1993 המרכז הבינתחומי הרצליה. על בית הספר מפקד קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה. בבית הספר מספר מגמות הכשרה, טייסות וגדוד קשר מבצעי. על כל אחד מהם מפקד קצין צה"ל בדרגת סגן אלוף.

  • מגמת יסודות
  • מגמת יירוט
  • מגמת פיקוד
  • טייסת הדרכה ותעופה
  • טייסת תחזוקה

צבעי הדגל של המערך הם כחול כהה ושחור והמוטו שלו הוא "טכנולוגיה קרבית", "השמיים הם הגבול" ו"אנשים עם מטרה".

מערכות הנשק

משגר טילי MIM-104D פטריוט בתצוגת חיל האוויר הישראלי.

מערך ההגנה האווירית מפעיל חמש מערכות נשק עיקריות אל מול האיום של ירי תלול מסלול: ה־MIM-104 פטריוט ומערכת ההגנה הרב־שכבתית הנחלקת לחמש מערכות נפרדות המגבות האחת את השנייה.[1]

  • פטריוט ("יהלום") – מערכת טילי קרקע־אוויר ארוכי טווח מונחי מכ"ם מתוצרת חברת ריית'יאון. הפטריוט יועד במקור ליירוט כלי טיס (נ"מ) אך בהמשך עבר מקצה שיפורים במטרה להרחיב את ביצועיו גם ליירוט טילים (רשמה יירוטי בכורה ב־2014). הפטריוט הוא ככל הנראה מערכת טילי הקרקע־אוויר הראשונה שהפגינה יכולת מסוימת ליירט טילים בליסטיים ושמשה כשכבת גיבוי לחץ 2 נגד טילים בליסטיים, עד לכניסת מערכת קלע דוד לשירות מבצעי אשר לה יכולות יירוט מתקדמות יותר. כיום משרת הפטריוט בישראל כמערכת מקבילה למערכת קלע דוד וכאמצעי נ"מ. לדור הבא של מערכת הפטריוט יצרניות שתי המערכות הללו מתכננות אינטגרציה בין הטיל של קלע דוד למערכות המכ"ם והשו"ב של הפטריוט, בעיקר לצורך שיווק ומכירה למדינות זרות. - ב-30 באפריל 2024, הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.[2]

מערך הגנה רב־שכבתית

מערך ההגנה הרב־שכבתית בנוי מ־5 שכבות הגנה המשלימות ולרוב מגבות אחת את השנייה. מערכת משלימה היא מערכת המסוגלת לתת מענה לאיום הנמצא מתחת לטווח היירוט של המערכת הקודמת ובכך משלימה אותה בשכבת הגנה נמוכה יותר במתחם האווירי המוגן. מערכת מגבה מיועדת למקרה שזו שמעליה נכשלה ביירוט.

  1. השכבה הראשונה והרחוקה ביותר היא החץ 3 שמיירט טילי אויב בחלל, מאות קילומטרים מגבולות ישראל. המטרה של חלק זה במערך ההגנה היא ליירט איומים רחוק ככל האפשר מישראל, על מנת להרחיק את השפעותיהם של פיצוץ גרעיני, נשק כימי או נשק ביולוגי. אם המיירטים הראשונים ייכשלו עדיין ייוותר זמן לשיגור מטח שני של מיירטי החץ 3.
  2. אם גם ניסיונות יירוט אלו ייכשלו תיכנס לפעולה השכבה השנייה, חץ 2, שהיא גם מערכת משלימה. על פי דוקטרינת ההגנה בישראל ישוגרו 2 מיירטים על כל טיל מאיים.
  3. ליירוט טילים מתחת לטווח היירוט של החץ 2 נכנסות לפעולה מערכות קלע דוד (שרביט קסמים) ופטריוט. הן מהוות גם מערכות גיבוי אם טיל חץ 2 ייכשל מליירט את האיום, ואז הן ישגרו מיירטים לעבר האיום.
  4. שכבת הגנה נמוכה יותר, כיפת ברזל, משלימה את קלע דוד ומגנה מפני טילים בעלי טווח בינוני־קצר וכלי טיס.
  5. מערכת משלימה לכיפת ברזל ובעלת טווח קצר אף יותר היא מגן אור המתוכננת להיכנס למערך ההגנה הרב־שכבתית. מערכת זו היא בעלת טווח של עד 7 ק"מ – מתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל" – והיא מיועדת להגנה מפני פצמ"רים.
שם המערכת כניסה לשירות מבצעי טווח מקסימלי הערות
מגן אור התקבל אישור לניסויים בתנאים מבצעיים באוקטובר 2023[3][4][א] 7 ק"מ שכבת הגנה חמישית בישראל והנמוכה ביותר – מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על נשק לייזר להגנה מפני רקטות ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני־אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים. מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור".
כיפת ברזל מרץ 2011 120 ק"מ שכבת הגנה רביעית – מערכת המיועדת ליירוט טילי קרקע־קרקע ורקטות קרקע־קרקע קצרות טווח ובגובה נמוך כדוגמת הקסאם, הקטיושה והגראד אך יכולה ליירט גם רקטות כבדות יותר דוגמת פג'ר 5, M-75 ו־M-302. מתנהל פיתוח להרחבת טווח ל־250 ק"מ. גרסה ימית של המערכת נקראת "כיפת מגן" ומונעת תקיפה של תשתיות ימיות או אסדות גז ונכסים אסטרטגיים ימיים אחרים
קלע דוד פברואר 2016 300 ק"מ שכבת הגנה שלישית – בעבר נקראה שרביט קסמים, מערכת שמכסה את טווח האיומים שבין "כיפת ברזל" ל"חץ 2" ומיועדת לספק הגנה מפני רק"ק ארוכת טווח וטילים בליסטיים בינוניים, הנמצאים ביד חזבאללה והחמאס, וכן כלי טיס כולל כטב"מים.
חץ 2 נובמבר 1998 1,500 ק"מ שכבת הגנה שנייה – מערכת המיועדת ליירוט טילים בליסטיים כדוגמת הסקאד הסורי והשיהאב האיראני. פותחה על ידי חברות ישראליות (בפרט התעשייה האווירית) בשיתוף פעולה עם חברות אמריקניות ביניהם חברת המטוסים בואינג ובסיוע כספי של ממשלת ארצות הברית.
חץ 3 ינואר 2017 מעל 2,400 ק"מ שכבת הגנה ראשונה בישראל והגבוהה ביותר – מערכת המיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, ובכך לשפר את סיכויי הצלחת היירוט, וכן את בטיחותו כנגד נשק בלתי קונבנציונלי. זוהי השכבה הגבוהה ביותר של ההגנה הרב־שכבתית.[6] על פי פרסומים זרים טיל החץ מסוגל להפיל גם לוויינים.[דרוש מקור]
חץ 4 בפיתוח ? יהיה בעל יכולת יירוט ראשי קרב מתפצלים בחלל, בנוסף שיפור הדיוק והטווח מהגרסה הקודמת. בפברואר 2021 פורסם[7] כי ישראל החלה בפיתוח חץ 4 בשיתוף עם הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים.
  • מערכת כיפת ברזל מיועדת ליירוט רקטות כבדות

    מערכת כיפת ברזל מיועדת ליירוט רקטות כבדות

  • קלע דוד מיועד ליירוט טילי שיוט וטילים בליסטיים לטווח בינוני

    קלע דוד מיועד ליירוט טילי שיוט וטילים בליסטיים לטווח בינוני

  • טיל חץ 2 מיועד ליירט טילים בליסטיים באטמוספירה

    טיל חץ 2 מיועד ליירט טילים בליסטיים באטמוספירה

  • טיל החץ 3 מיועד ליירוט טילים בחלל

    טיל החץ 3 מיועד ליירוט טילים בחלל

מערכות הגנה בפיתוח או בשלב ניסיוני

  • קלע חד – טיל שמטרתו תהיה ליירט טילים היפרסוניים מתמרנים.[8] נכון ל-2023 המערכת נמצאת בשלב הפיתוח וטרם בוצעו בה ניסויים. היירוט יבוצע בגבהים שבין 20 ל-70 ק"מ, שבהם מערכות נ"מ אינן יעילות, וייעשה באופן דו-שלבי - פגיעה ישירה של הטיל המיירט בטיל ההיפרסוני, ויצירת פיצוץ של הטיל המיירט ליד הטיל ההיפרסוני שגורם להשמדתו.

מערכות הגנה היסטוריות

בעבר היו בשירות המערך מקלעים בקוטר 0.5 אינץ' (12.7x99 מ"מ נאט"ו) ותותחים בקוטר 20 מ"מ, 23 מ"מ, 37 מ"מ ו־40 מ"מ. כמו כן שירתו במערך מערכות טילי קרקע־אוויר ניידות מסוג MIM-72 צ'פרל ("דרקון"), FIM-43 רד־איי ("בזק"), ו"מחבט" וולקן M163, מערכת המכ"ם "רמית", מערכת טילי כתף מונחית תת־אדום לטווחים קצרים בעיקר להפלת מסוקים מסוג FIM-92 סטינגר (ברקן) ומערכת נייחת לשיגור טילי קרקע־אוויר מונחי מכ"ם תוצרת חברת ריית'יאון מסוג MIM-23 הוק.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מערך ההגנה האווירית
כוחות הנ"מ של ישראל לאורך השנים
שנים שם שיוך חילי
1948–1951 כוחות האנטי־אוויר חיל התותחניםחיל התותחנים חיל התותחנים
1951–1971 פיקוד הנ"מ
1971–2011 מערך הנ"מ חיל האוויר הישראליחיל האוויר הישראלי חיל האוויר
החל מ־2011 מערך ההגנה האווירית

מערך הנ"מ החל דרכו בחיל התותחנים הישראלי. במלחמת העצמאות הגיעו לארץ תותחי הנ"מ הראשונים בקוטר 20 מ"מ מתוצרת "היספנו־סוויזה" שיועדו להצבה הן במטוסים והן על הקרקע. כבר במלחמת העצמאות הפילו תותחני נ"מ חמושים במקלעים נגד מטוסים מטוסי ספיטפייר מצריים.

פיקוד הנ"מ הוקם ב־1951 ובמסגרתו שתי יחידות, אחת האחראית לצפון הארץ והשנייה למרכז ולדרום. ב־1953 הוקמה יחידה שלישית שקלטה תותחי 3.7 אינץ מונחי מכ"ם. במלחמת סיני הוכפף לראשונה מערך הנ"מ לחיל האוויר הישראלי.

בשנות השישים קלט חיל התותחנים מערכת של תותחי נ"מ 40 מ"מ מונחי מכ"ם מדגם בופורס L-70 קליבר 40 מ"מ מונחי מכ"ם. כאשר הגיעו המערכות של טילי ה"הוק" בשנת 1965, הן נקלטו ביחידות טילי קרקע אוויר (יטק"א) בחיל האוויר. אחר כך, התמזג מערך הנ"מ כולו בחיל האוויר, בפברואר 1971. המערך כלל אז גם את מערכות תותחי נ"מ L-70, צריחי נ"מ עם ארבעה מקלעים קליבר 0.5 (12.7 מ"מ) לצריח, וצריחי נ"מ עם זוג תותחים "היספנו־סוויזה" בקליבר 20 מ"מ.

במלחמת ששת הימים השתתף תותח נ"מ L-70 בהפלת מפציץ עיראקי מדגם טופולב 16, בעת שניסה להפציץ את שדה התעופה מגידו (ראו: תקיפת מטוס טופולב עיראקי בישראל).

במלחמת ההתשה רשמו כוחות הנ"מ הפלה של מטוס מיג 17 ושל מיג 21 מצריים. במלחמת יום הכיפורים הופלו על ידי המערך 46 מטוסים מצריים ו־7 מטוסים סורים. במהלך המלחמה הגיעו ברכבת האווירית האמריקאית ראשוני טילי ה־MIM-72 צ'פרל.

במבצע חומת מגן התנדבו לוחמי ה"מחבט" (M163 וולקן משופר) לסייע ללוחמת הקרקע, באמצעות כוח האש הגדול של תותח ה־M61A1 וולקן. הם סייעו בשיתוק אש עוינת וטיהור גגות מצלפי אויב.[9]

מערכת כיפת ברזל מיירטת שלוש רקטות גראד במבצע עמוד ענן.

ב־11 בינואר 2011 שינה מערך הנ"מ את שמו למערך ההגנה האווירית, שם המבטא את העיסוק של המערך לא רק בהגנה נגד מטוסים, אלא גם נגד טילים ורקטות, וכן את השיוך הארגוני לחיל־האוויר.[10] כחלק מהשינוי שעבר המערך, השתנה גם המבנה הארגוני שהיה נהוג מאז תקופת שיוכו לחיל התותחנים. ואגדי הנ"מ לשעבר עברו להיקרא כנף (חטיבה), כמקובל בחיל, וחולקו לכנף הגנת שמיים וכנף ההגנה האקטיבית.

באפריל 2011 הפכה מערכת כיפת ברזל למבצעית בנוהל מזורז ורשמה יירוטי בכורה של רקטות גראד שירו המחבלים הפלסטינים מרצועת עזה. מאז רשמה המערכת עשרות אלפי יירוטים מוצלחים. במבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 פעלו 5 סוללות מבצעיות של כיפת ברזל, והללו יירטו למעלה מ־400 רקטות ארטילריות שירו הפלסטינים. במבצע צוק איתן ביולי-אוגוסט 2014 פעלו כבר 8 (ומאוחר יותר 9) סוללות של כיפת ברזל שיירטו בהצלחה רבה למעלה מ־700 רקטות שירו הפלסטינים. מערך טילי הפטריוט יירט שני כלי טיס בלתי מאוישים ששיגר חמאס.[11]

ביולי 2014 יירט מערך ה"יהלום" (MIM-104D פטריוט) שני כלי טיס בלתי מאוישים של חמאס וב־23 בספטמבר 2014 רשם הפלת בכורה עולמית עבור הפטריוט כאשר סוללת פטריוט ישראלית הפילה מטוס קרב סורי מדגם סוחוי Su-24 מעל רמת הגולן.

בשנת 2016 נערך שינוי ארגוני נוסף, הכנפות פורקו, הוקמה כנף היערכות 168 ו-6 היחידות המבצעיות עברו לפיקוד ישיר של מפקדת המערך.[12]

בספטמבר 2017 הוקם גדוד נוסף של "כיפת ברזל". הגדוד יתמחה בגזרה הצפונית ויערך להגנה מפני איום הארטילריה הרקטית של חזבאללה. בעתיד תוקם בגדוד החדש גם פלוגה ימית שתתמחה בהפעלת המערכת על גבי ספינות טילים ובתווך הימי.[13]

ב־8 בינואר 2020 חשף משרד הביטחון פריצת דרך בייצור לייזר רב עוצמה[דרושה הבהרה], שישמש לפיתוח מערכות הגנה אווירית ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של מפא"ת, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי רכב קרבי משוריין וגרסה אווירית המותקנת על כלי טיס ליירוט טילים מעל גובה העננים. מערכת היירוט תיכנס לניסוי במחצית 2020 ותיקלט בצה"ל כבר בסוף השנה.[14] ביוני 2021 פרסם משרד הביטחון שניסוי ראשוני של המערכת עבר בהצלחה.[15]

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק למערך ההגנה האווירית אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פעילותו במבצע שומר החומות.[16]

בפברואר 2022 פורסם לראשונה כי נרקמת ברית הגנה אזורית בין ישראל לשכנותיה. מטרת הברית היא לנצל את יכולת הגילוי והיירוט של כל אחת מהמדינות נגד מל"טים מתאבדים.[17]

במהלך מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת הפתע של ארגוני הטרור הפלסטיניים על ישראל התמודד מערך ההגנה האווירית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון, ומערכת ה"חץ" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי חץ 2 וחץ 3, כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. הפעילות הגיעה לשיא בתקיפה האיראנית על ישראל ב-13 ו-14 באפריל 2024, שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד חיל האוויר כמאה טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים רבים שלראשונה שוגרו מאדמת איראן. מערכות ההגנה האווירית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להשיג היסטורי בכלל תולדות הלוחמה האווירית.

ב-30 באפריל 2024, הודיע חה"א על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.

ב-21 במאי 2024, הודיעה צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 במערך ההגנ"א כגדוד ״כיפת ברזל״ נוסף לאור הצורך מבצעי לחלוקת מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.

הפלות היסטוריות

תאריך אמצעי הפלה כלי מופל הערות
5 ביוני 1967 MIM-23 הוק ישראלישראל אוראגן הפלה ראשונה בהיסטוריה על ידי אמצעי זה והפלה ראשונה בהיסטוריה של מטוס מסוג זה.[ב][18]
6 ביוני 1967 תותח בופורס 40 מ"מ עיראקעיראק טופולב 16 בתחקירים שלאחר התקיפה לא היה ברור אם הטופולב העיראקי הופל מאש התותח או בטיל שפריר 1 ששיגר מטוס מיראז' 3. לבסוף החליט מפקד חיל האוויר לזכות את יחידת הנ"מ ב"חצי הפלה" ואת טייס המיראז' ב"חצי הפלה". מאוחר יותר נרשמה ההפלה לזכות כוח הנ"מ.[19]
6 באוקטובר 1973 במלחמת יום הכיפורים MIM-23 הוק מצריםמצרים מי־8 הפלה ראשונה בהיסטוריה של מסוק מסוג זה.[20]
16 במאי 1974 MIM-72 צ'פרל סוריהסוריה מיג 17 הפלה ראשונה בהיסטוריה ועד כה האחרונה על ידי אמצעי זה.[21]
מבצע שלום הגליל M-163 חובט סוריהסוריה מיג 21 הפלה ראשונה בהיסטוריה ועד כה האחרונה על ידי אמצעי זה.[דרוש מקור]
11 ביוני 1982 FIM-43 רד-איי סוריהסוריה מיג 23 הפלה מטוס ראשונה בהיסטוריה הישראלית ועד כה האחרונה על ידי אמצעי זה.[22]
31 באוגוסט 1982 MIM-23 הוק סוריהסוריה מיג 25 מבצע גוזל - הפלה ראשונה בהיסטוריה ועד כה האחרונה של מטוס מסוג זה.[23]
7 באפריל 2011 כיפת ברזל חמאסחמאס רקטת גראד יירוט מבצעי ראשון בעולם של רקטה לטווח קצר־בינוני. יירוט ראשון על ידי אמצעי זה.[24]
14 ביולי 2014 MIM-104D פטריוט חמאסחמאס כלי טיס בלתי מאויש הפלה ראשונה בהיסטוריה של כטב"ם אויב על ידי אמצעי זה.[25]
23 בספטמבר 2014 MIM-104D פטריוט סוריהסוריה סוחוי 24 הפלה ראשונה בהיסטוריה של מטוס אויב מאויש על ידי אמצעי זה.[26]
17 במרץ 2017 חץ 2 סוריהסוריה טיל S-200 יירוט מבצעי ראשון בהיסטוריה על ידי אמצעי זה.[27]
13 במאי או 14 במאי 2021 כיפת ברזל חמאסחמאס אבאביל יירוט מבצעי ראשון של כטב"ם על ידי אמצעי זה.[28]
10 במאי 2023 קלע דוד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני רקטה יירוט מבצעי ראשון של קלע דוד.[29]
31 באוקטובר 2023 חץ 2 חות'יםחות'ים טיל בליסטי יירוט מבצעי ראשון של טיל בליסטי באמצעות ה"חץ".[30]
9 בנובמבר 2023 חץ 3 חות'יםחות'ים טיל בליסטי יירוט מבצעי ראשון של טיל בליסטי באמצעות ה"חץ 3".[31][32]
13 ו-14 באפריל 2024 כלל מערך הגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר איראןאיראן נחיל של מאות כטב"מים לצד עשרות טילי שיוט ולמעלה מ-110 טילים בליסטיים סיכול המתקפה האיראנית על ישראל (2024): יירוט היסטורי בעבור מדינת ישראל ולכלל היסטורית הלוחמה אווירית העולמית. עם יירוט מטח כבד במיוחד של מאות כלי אויב מסוגים שונים שנורו תוך זמן קצר אל עבר מדינת ישראל ובסיומו כמעט שלא נרשמו הצלחות למשטר האיראני שלראשונה תוקף את ישראל משטחו.[33]

לוחמות במערך

עם קבלת הסעיף הנוסף לחוק שירות הביטחון הקובע כי כל התפקידים בצה"ל פתוחים לנשים (אלא אם כן אופי התפקיד לא מאפשר זאת), החל מערך הנ"מ לקבל לשורותיו גם נשים, ובכך הפך למערך הלחימה השני בצה"ל, לאחר קורס טיס, ששילב בתוכו נשים.

באוגוסט 1998 נפתח מחזור הגיוס הראשון ששילב בקרבו נשים כלוחמות. מרגע זה ואילך החלו הכשרות המערך לכלול בתוכן גם נשים, אשר התנדבו לשרת כלוחמות לכל דבר. התנדבות זו כוללת בתוכה שירות של 32 חודשים וכן שירות מילואים, בהתאם למסמך עליו חותמות הבנות – "דין אישה כדין גבר".

הלוחמות המתנדבות למערך עוברות טירונות ברמת רובאי 03 וכן קורס מקצועי על מערכת הנשק אליה השתבצו, משובצות לסוללות השונות הפרוסות ברחבי הארץ, ומשם ממשיכות לקורסים מקצועיים מתקדמים ולקורסי הפיקוד והקצונה. את כל המסלול הנ"ל עוברות הנשים לצד הגברים המתגייסים למערך, בדגש על שוויון בין המינים, אך עם זאת עדיין קיימות הקלות מסוימות לנשים, בעיקר בתחום הכושר הגופני בו הן צריכות לעמוד בכל האתגרים, אך סולם המאמצים הוא מעט שונה כאשר רף ההצטיינות במשימות נמוך יותר אצל הנשים מאשר אצל הגברים.

מערך ההגנה האווירית פתח לנשים את האפשרויות לשרת במערכות נשק שונות – טילי היהלום (פטריוט), כיפת ברזל וטילי החץ. בעבר הייתה גם מערכות הרמית וטילי הוק פתוחות בפני הנשים אך היא הוצאה משירות. מערכת הנשק ברקן (סטינגר) לא הייתה פתוחה בפני נשים, זאת בשל המאמץ הפיזי הניכר אשר היה כרוך במערכת נשק זו (הכולל בין היתר נשיאת טיל במשקל עשרות ק"ג), אשר לא תאם את סרגל המאמצים הפיזיים שנקבע לנשים.

מחקרים מראים כי מרבית הנשים המתנדבות לשרת כלוחמות במערך ההגנה האווירית הן בעלות מוטיבציה גבוהה לשירות וכן בעלות נתונים ראשוניים גבוהים המסייעים להן בשירותן הסדיר. כיום משרתות עשרות לוחמות במערך הסדיר ומהוות כ־20% מהכוח הלוחם בסוללות ההגנה האווירית,[34] וכן קצינות במערך המשרתות כמסו"ליות (מפקדות סוללה), קמב"ציות ובתפקידי קצונה שונים ומגוונים.

סמלים

סמל המערך

בתקופת היותו חלק מחיל התותחנים, הצטייד מערך הנ"מ במכ"ם חדיש תוצרת גרמניה שהיה למכ"ם הראשון בצה"ל. שמו של המכ"ם היה סופרפלדרמאוס (אנ'), שמשמעותו "עטלף על" בגרמנית. בהשראת שמו של המכ"ם, עוצב סמל הנ"מ – עטלף לבן על רקע שחור. כאשר עבר המערך לחיל האוויר בשנת 1970, הושאר העטלף והרקע הוחלף לפסים כחולים־שחורים המסמלים שילוב חיל האוויר ושטח. גם כשעוצב הסמל מחדש עבור מערך ההגנה האווירית על ידי המעצב יגאל גבאי, נשאר העטלף להיות האלמנט המרכזי בסמל.[35]

תג פיקוד הנ"מ
1951–1971		 תג מערך הנ"מ
1971–2011		 תג מערך ההגנ"א
2011 עד ימינו

סמלי גדודים

סמלי גדודים שנסגרו

הערה: רשימת גדודי ויחידות הנ"מ שלהלן, שהתקיימו בחיל האוויר הישראלי, היא חלקית.[36]

  • גנמ"מ 66 – גדוד נ"מ מתנייע עד לסגירתו ב-2012

    גנמ"מ 66 – גדוד נ"מ מתנייע
    עד לסגירתו ב-2012

  • גדוד 946[37] טילי "צ'אפרל"

    גדוד 946[37]
    טילי "צ'אפרל"

  • גנמ"מ 947 (גדוד גולן) – גדוד נ"מ מתנייע עד לסגירתו ב-2009 מערכת "מחבט"

    גנמ"מ 947 (גדוד גולן) – גדוד נ"מ מתנייע
    עד לסגירתו ב-2009
    מערכת "מחבט"

  • יטנ"מ 137 – יחידת טילי נ"מ 1966–1976, תקופת טילי ה"הוק"

    יטנ"מ 137 – יחידת טילי נ"מ
    1966–1976, תקופת טילי ה"הוק"

  • גדוד 139 מערך יהלום – טילי פטריוט (בעבר טילי הוק) עד לסגירתו ב-2022

    גדוד 139
    מערך יהלום – טילי פטריוט
    (בעבר טילי הוק)
    עד לסגירתו ב-2022

  • גנמ"מ 208[38] גדוד נ"מ מתנייע - תותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ (אנ')

    גנמ"מ 208[38]
    גדוד נ"מ מתנייע - תותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ (אנ')

  • גדוד נ"מ 835[39][40]

    גדוד נ"מ 835[39][40]

  • גנ"מ 945[41]

    גנ"מ 945[41]

  • גנ"מ 949[42] גדוד נ"מ - תותחי בופורס L/70‏ 40 מ"מ ותותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ

    גנ"מ 949[42]
    גדוד נ"מ - תותחי
    בופורס L/70‏ 40 מ"מ ותותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ

  • גנ"מ 955[43] גדוד נ"מ - תותחי בופורס L/70‏ 40 מ"מ

    גנ"מ 955[43]
    גדוד נ"מ - תותחי
    בופורס L/70‏ 40 מ"מ

  • גנמ"מ 5728[44] גדוד נ"מ מתנייע - תותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ 1978–1992

    גנמ"מ 5728[44]
    גדוד נ"מ מתנייע - תותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ
    1978–1992

מפקדי המערך

תא"ל שחר שוחט, בחברת גנרל מרטין דמפסי, אוקטובר 2012

מפקדי פיקוד הנ"מ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שם תקופת כהונה אירועים מיוחדים
אלוף-משנה (אוויר) אל"ם בוריס סניור 1950 - 1952 הקמת פיקוד הנ"מ[45]
אלוף-משנה אל"ם משה תמיר 1968 – 1970 מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה, מעבר הפיקוד לחיל האוויר

מפקדי המערך בחיל האוויר

שם תקופת כהונה אירועים מיוחדים
אלוף-משנה (אוויר) אל"ם אריה גור
(כקצין טילי קרקע אוויר ראשי)		 1965 – 1970 מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
קליטת מערכת ה-MIM-23 הוק
אלוף-משנה (אוויר) אל"ם משה תמיר 1970 – 1972
אלוף-משנה (אוויר) אל"ם מאיר שריב 1972 – 1977 מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
קליטת מערכות ה-MIM-72 צ'פרל ו-M61 וולקן
תת-אלוף (אוויר) תא"ל רוניה לפיד 1977 – 1982 מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
תת-אלוף (אוויר) תא"ל מאיר שריב 1982 – 1984 מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
תת-אלוף (אוויר) תא"ל איתן יריב 1984 – 1988
תת-אלוף (אוויר) תא"ל אורי רם 1988 – 1991 הפצצות הסקאדים במלחמת המפרץ
תת-אלוף (אוויר) תא"ל יצחק בירן 1991 – 1994 קליטת מערכת MIM-104 פטריוט
תת-אלוף (אוויר) תא"ל גלעד רמות 1994 – 1998 שילוב נשים שהודחו מקורס טיס וניסוי קליטת נשים כלוחמות
תת-אלוף (אוויר) תא"ל אריה פישביין 1998 – 2000 סיום ניסוי קליטת נשים ושילוב מלא של נשים בתפקידי המערך, קליטת מערכת החץ
תת-אלוף (אוויר) תא"ל יאיר דורי 2000 – 2003
תת-אלוף (אוויר) תא"ל אילן ביטון 2003 – 2006 מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
תת-אלוף (אוויר) תא"ל דניאל מילוא 2006 – 2009
תת-אלוף (אוויר) תא"ל דורון גביש 2009 – 2012 שינוי שם המערך למערך ההגנה האווירית, קליטת מערכת כיפת ברזל, מבצע עמוד ענן
תת-אלוף (אוויר) תא"ל שחר שוחט 2012 – 2015 מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן
תת-אלוף (אוויר) תא"ל צביקה חיימוביץ' 2015 – 2018 קליטת מערכות קלע דוד וחץ 3
תת-אלוף (אוויר) תא"ל רן כוכב 2018 – 2021 לימים דובר צה"ל
תת-אלוף (אוויר) תא"ל גלעד בירן 2021 – מלחמת חרבות ברזל ובלימת המתקפה האיראנית על ישראל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערך ההגנה האווירית בוויקישיתוף

מידע כללי

כתבות באתרים רשמיים

פרסומים בתקשורת

ביאורים

  1. ^ קיימים מקורות מידע סותרים. לפי אתר הידברות המערכת נכנסה באוקטובר 2023 לשימוש מבצעי[5]
  2. ^ המטוס הופל לאחר שטס בנתיב ישיר למרחב האווירי של הכור הגרעיני בדימונה וניסיונות ליצור קשר עם הטייס יורם הרפז נכשלו.[18]

הערות שוליים

  1. ^ הגנה רב־שכבתית באתר משרד הביטחון
  2. ^ מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר, באתר צה"ל, 30 באפריל 2024
  3. ^ יובל אזולאי, במשרד הביטחון בוחנים: ניסויים בזמן אמת למערכת היירוט בלייזר "מגן אור", באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
  4. ^ אתר למנויים בלבד שגיא כהן, פצמ"ר בהנחיית לייזר ו"רחפן מתאבד": כלי הנשק החדשים של צה"ל במלחמה, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2023
  5. ^ שלומי דיאז, "ניסוי בזמן אמת: מערכת הלייזר ליירוט טילים "מגן אור" נכנסה לשימוש מבצעי", 26 באוקטובר 2023, באתר "הידברות". (קישור נוסף, אורכב בארכיון האינטרנט ב-27 באוקטובר 2023).
  6. ^ יואב זיתון, "חץ 3" מבצעית: המערכת המתקדמת נמסרה לחיל האוויר, באתר ynet, 18 בינואר 2017,
    מקסים לנגו, וידאו: מערכת "חץ 3" נמסרה למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, באתר חדשות 0404‏.
  7. ^ ישראל החלה בפיתוח "חץ 4" יחד עם הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים, חדשות 0404
  8. ^ שי לוי, ‏רפאל חושפת פיתוח של מערכת "קלע חד" ליירוט טילים היפרסונים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 ביוני 2023‏
  9. ^ יעל פוקס, ‏מכפילי הכוח: 16 שנים למבצע "חומת מגן", באתר חיל האוויר הישראלי, 29 במרץ 2018.
  10. ^ מיכל ויסברוד, מתחדשים: מערך הנ"מ הופך להגנה אווירית, באתר חיל האוויר הישראלי
  11. ^ 12 רקטות יורטו במטח אחד; צה"ל יירט מזל"ט נוסף של חמאס, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2014.
  12. ^ הדס לבב, ‏מערך ההגנה האווירית משנה את פניו, באתר חיל האוויר הישראלי, 25 בנובמבר 2016
  13. ^ גדוד חדש למערכת "כיפת ברזל", אתר חיל האוויר הישראלי, 18 בספטמבר 2017.
  14. ^ יואב זיתון, יירוט במהירות האור: הלייזר הישראלי ש"ישנה את המשחק", באתר ynet, 8 בינואר 2020.
  15. ^ אמיר בוחבוט‏, הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2021
  16. ^ אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 25 נובמבר 2021.
  17. ^ ניר דבורי, ‏אחרי החדירה מלבנון: ברית ההגנה של ישראל ושכנותיה נגד מל"טים מתאבדים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בפברואר 2022‏
  18. ^ 18.0 18.1 יומן ארועים: שנות ה־60 – 1967 – יוני – גל התקיפה השלישי והרביעי, באתר חיל האוויר הישראלי
  19. ^ כרמל להד, "להפיל ענק מעיראק". אתר חיל האוויר, 29 ביוני 2017
  20. ^ "חדירת הליקופטרים והנחתות סוריות במלחמת יום כפור", יוסף ברגר
  21. ^ יומן ארועים: שנות ה־70 – 1974 – מאי – תקיפת המיגים, באתר חיל האוויר הישראלי
  22. ^ מוריה דיאמנט, ‏פעם אחת, באתר חיל האוויר הישראלי
  23. ^ יירוט היסטורי, באתר "IsraelDefense‏", 4 בדצמבר 2012
  24. ^ יומן ארועים: שנות ה־10 – 2011 – אפריל – ציידי הרקטות – שיגור ראשון של "כיפת ברזל", באתר חיל האוויר הישראלי
  25. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, חיל האוויר יירט מזל"ט שחדר לישראל מהרצועה, באתר וואלה!‏, 14 ביולי 2014.
  26. ^ יומן ארועים: שנות ה־10 – 2014 – ספטמבר – מטוס קרב סורי יורט בגבול הצפוני, באתר חיל האוויר הישראלי.
  27. ^ אור הלר ואלון בן דוד, טיל "חץ" שוגר ליירוט טילי נ"מ שנורו לעבר מטוסי צה"ל - בעת שתקפו מטרות בסוריה, באתר של "רשת 13", 17 במרץ 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  28. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, צה"ל הפיל כלי טיס בלתי מאוישים שחדרו משטח עזה | תיעוד, באתר ynet, 13 במאי 2021,
    באתר צה"ל מופיע היירוט ב-14 במאי.
  29. ^ יוסי יהושוע, אלישע בן קימון, יירוט מבצעי ראשון אי פעם: "שרביט קסמים" שוגרה מול הרקטה לת"א, באתר ynet, 10 במאי 2023.
  30. ^ באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף, באתר חדשות 0404‏, 31 באוקטובר 2023.
  31. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל יירט בהצלחה איום בליסטי בחלל על ידי חץ 3, באתר וואלה!‏, 9 בנובמבר 2023.
  32. ^ טל לב רם, ‏"היסטורי": בתעשייה האווירית מברכים על יירוט הבכורה של "חץ 3", באתר מעריב אונליין, 9 בנובמבר 2023,
    שמחה רז, ‏משרד הביטחון: "יירוט מבצעי ראשון לחץ 3", באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2023.
  33. ^ רון בן ישי, 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024.
  34. ^ טירוני הנ"מ: 1 מכל 5 – לוחמת
  35. ^ קליה בן-עמרם ועדן בר-נוי, לא על הסמל לבדו, בטאון חיל האוויר, יוני 2009.
  36. ^ * יחידות המערך לדורותיהם, ראו רשימה מלאה באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  37. ^ גנמ"מ 946, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  38. ^ גנמ"מ 208, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  39. ^ גנ"מ 835, באתר israel-insignia.com
  40. ^ גנ"מ 835, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  41. ^ גנ"מ 945, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  42. ^ גנ"מ 949, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  43. ^ גנ"מ 955, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  44. ^ גנמ"מ 5728, באתר "מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית"
  45. ^ גיל שני, הלך לעולמו בוריס סניור, מראשוני חיל–האוויר, אתר בטאון חיל האוויר, 25 באפריל 2004


הגנה מפני טילים בישראל ישראל
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים
חץ 4 (בפיתוח) טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל
חץ 3 טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים
חץ 2 טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים
קלע חד (בפיתוח) טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים
קלע דוד טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס
יהלום מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים
כיפת ברזל טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן.
מגן אור מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור".
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט
לכלי טיס לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע
לכלי שיט לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני)
לכלי רכב מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן
מערכות גילוי והתראה
מכ"מים ומערכות התראה מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084‏ • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום
ערכים קשורים
ראו גם מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39093192מערך ההגנה האווירית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מערך_ההגנה_האווירית&oldid=2652572"