הצהרת הון
הצהרת הון היא דיווח של תושב ישראל לרשות המסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו בתאריך מסוים.
הצהרת הון יש למלא רק לפי דרישה מפורשת של רשות המסים, ובדרך כלל נדרשים להגישה מי שחייבים בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות, כלומר עצמאים ובעלי חברות, וכן שכירים שהכנסתם עולה על סכום מסוים שנקבע בתקנות. לאחר הגשת הצהרת הון אחת, יידרש הנישום (אותו אדם שיש לו "תיק במס הכנסה") להגיש אחת לכל כמה שנים הצהרה נוספת. בנוסף, רשות המסים נוהגת לדרוש הצהרת הון בכל מקרה של חשד להעלמת הכנסות.
מבנה הצהרת הון
ההצהרה היא דין וחשבון של יחיד, של בני זוג או משפחה, וכוללת דיווח מפורט על רכושו של הנישום, ובכלל זה: נכסים בבעלותו כמו דירה או מגרש, תוכניות חיסכון וניירות ערך, מזומנים, כלי רכב, תכולת הדירה, תכשיטים, יצירות אמנות, זכויות שיש לו בנכסים אחרים, וכדומה. במקביל, נרשמות בהצהרה כל התחייבויותיו של המגיש, ובכלל זה: התחייבויות כספיות לאנשים וחברות, משכנתאות וכל הלוואה שנטל ועליו להחזיר.
ההפרש בין הנכסים והרכוש בבעלותו פחות ההתחייבויות, הוא הסך הכולל של ההון עליו מצהיר הנישום.
כל נכס או התחייבות אשר מדווחים בהצהרה, מוגשים בליווי מסמכים לאימות הרישום. כך למשל, מצורפים אישורי בנקים, קופות גמל, נסח דירה, או רישיון רכב וכדומה. לאימות פרטים יוצאי דופן, כמו מתנה בשווי גדול מהרגיל – יצורף מסמך המאמת את קבלת המתנה. מסיבה זו כדאי לשמור כל מסמך הנוגע לרכישת נכס או לקבלת הכנסה חריגה.
חשיבותה של הצהרת ההון
הצהרת הון היא אחד הכלים העיקריים המשמשים את פקיד השומה בבואו לבדוק האם דיווחיו של הנישום על הכנסותיו משקפים את המציאות והאם שילם כראוי את המסים שהוטלו עליו או התחמק מהם.
הבדיקה נעשית בדרך של השוואה בין הצהרות הון שהוגשו לאורך מספר שנים. עיקרה: האם הונו של הנישום גדל בצורה סבירה, התואמת את הדיווחים שהגיש בדו"חות השנתיים למס הכנסה, או שיש פער בלתי סביר. כך למשל מי שמצהיר פעם אחת על הון הכולל דירה אחת בבעלותו, ובהצהרה הבאה יצהיר על 4 דירות ומגרשים בבעלותו, בעוד הוא משתכר משכורת ממוצעת וכך הוא מדווח מדי שנה – ייראה הדבר בלתי סביר בעיני הבודק. אלא אם כן יצהיר הנישום על ירושה שקיבל, או נישואים עם מיליונר\ית וקבלת חזקה על נכסים כחוק.
פקיד השומה נעזר בבדיקותיו ב"טבלאות מחיה" המשקפות ממוצע של הוצאות מחיה התואמות למגיש ההצהרה. בנוסף נבדקים רישומים שונים המופיעים במאגרי מידע הנמצאים ברשות פקידי שומה: כמו מספר הנסיעות לחו"ל.
כאשר נראה לפקיד שומה כי הונו של הנישום גדל בצורה בלתי סבירה, והסבריו של הנישום לא הניחו את דעתו, הוא עלול להגיש לו דרישה לתשלום מס המשקף לדעתו את הגידול בהון. לעיתים קרובות נדמה לאזרח כי פקיד השומה נוהג בשרירות לב בעת הקביעה, וענייני שומות באים לדיון בבית המשפט. במקרים כאלה בדרך כלל מוטלת על הנישום חובה להוכיח כי דיווח כראוי על הכנסותיו וכי הפער בין שתי הצהרות ההון סביר.
מטרות נוספות
באמצעות הצהרת הון יכול פקיד השומה לבדוק מקורות הכנסה נוספים של הנישום. אם למשל יש לו 3 דירות, יש להניח כי הוא נהנה מהכנסות נוספות בגין השכרת דירה.
באמצעותה יכול פקיד השומה לאתר נכסים של צד ג'. אם למשל נרשמה הלוואה בסכום גבוה של צד ג' למגיש ההצהרה, יבדוק פקיד השומה את נכסיו לאמת את יכולתו להלוות סכומי כסף גדולים.
הצהרת הון ראשונה
הצהרת הון ראשונה, נדרשת בדרך כלל עם המעבר של אדם למעמד של נישום החייב בדיווח שנתי על הכנסותיו (פתיחת עסק עצמאי או הקמת חברה בע"מ). לאחר מכן יידרש אחת לכל כמה שנים להגיש הצהרת הון נוספת.
הצהרה ראשונה שקיבל הנישום, היא החשובה מכל ההצהרות הבאות, כיוון שהיא מהווה את הבסיס לכל הבדיקות שיבואו בשנים הבאות, ולכן מקפידים יועצי המס ורואי החשבון לסייע לנישומים לדקדק יותר ברישומי הצהרה זו ולא להחסיר כל דרך אפשרית למיצוי הרישום אשר ייטיב עמם.
המחלוקת סביב הצהרת הון
מעת לעת עולות הדרישות להחלתה של הצהרת הון על כל האזרחים במדינה, ואף נשמעות כוונות לעשות זאת כדי להגביר את הפיקוח על תנועות ההון ולהבטיח שקיפות הכנסותיו של כל אזרח בפני השלטונות. נכון להיום לא הוחלה תקנה כזו, בין היתר בגלל הקושי לאכוף אותה.
מנגד, בעיני רבים הצהרת ההון נחשבת כחדירה של השלטון לפרטיות האזרח. מילוי הדו"ח מהווה עבורם נטל ומועקה בזמן שהם נדרשים למלא אותו, וזאת עקב הצורך בחשיפה אישית כלפי מוסד ממשלתי ועיניים זרות.
קישורים חיצוניים
- בני ברק, מדריך לעצמאים: איך למלא הצהרת הון, באתר ynet, 25 במאי 2003
- הצהרת הון, באתר ביזנספדיה
22743829הצהרת הון