עמאן

עמאן
عمان

סמל עמאן
פוטומונטז' של עמאן
מדינה
מחוז	מחוז עמאן
ראש העיר	עומר אלמעאני
שטח	1,400 קמ"ר
גובה	773 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	1,100 מטרים
‑ הנקודה הנמוכה	700 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	2,209,584 (2022)
‑ צפיפות	2,380 נפש לקמ"ר (2016)
אזור זמן	UTC +2
www.ammancity.gov.jo
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת ירדן מוגדלת)   אירביד סלט ג'רש זרקא טפילה כרכ מידבא מעאן עקבה סוריה לבנון ע י ר א ק ערב הסעודית ישראל עמאן (למפת ירדן רגילה)   אירביד סלט ג'רש זרקא טפילה כרכ מידבא מעאן עקבה סוריה לבנון ע י ר א ק ערב הסעודית ישראל עמאן רובעי העיר tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עמאן (בערבית عمان; בעברית נקראת גם רבת עמון ובמקרא רבת בני עמון) היא בירת ממלכת ירדן והעיר הגדולה בה, בשנת 2021 התגוררו בעיר כ-2.2 מיליון בני אדם שהם כ-21% מאוכלוסיית המדינה.

קיים תיעוד ליישוב באזור כבר לפני אלפי שנים, והעיר שימשה כבירתם של העמונים במחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס. היא נזכרה מספר פעמים בתנ"ך עת נודעה כ"רבת בני עמון" על שם בן עמי, בנם של לוט ובתו, אבי האומה העמונית. לאחר מכן נכבשה בידי האשורים, הפרסים ועל ידי אלכסנדר מוקדון. השלטון הערבי בעיר החל בשנת 636 אך היא חרבה במספר רעידות אדמה, והייתה לכפר קטן עד סוף המאה ה-19.

הגעת מסילת הרכבת החיג'אזית אל העיר, וקביעתה של עמאן כבירת ממלכת ירדן ב-1921, שינו את גורלה, והעיר צמחה מאז במהירות והייתה לעיר הגדולה והחשובה בירדן. עמאן שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2002.

גאוגרפיה ואקלים

העיר שוכנת בצפון-מערבה של ירדן, באזור גבעי על גבול המדבר ובגובה של 773 מטרים מעל פני הים. העיר הוקמה במקור על שבע גבעות, אך כיום היא משתרעת על פני 19 גבעות, ואזוריה העיקריים נוטלים את שמותיהם משמן של גבעות אלה. סמוך לעמאן נמצאים מעיינות המשמשים לה כמקורות מים זמינים.

בשל גובהה, האקלים בעיר מתון יחסית בהשוואה לזה של המדבר שממזרח לה ולזה של בקעת הירדן שממערב לה. הלחות בעיר נמוכה ומשקעים יורדים בחורף בצורת גשם, ולעיתים בצורת שלג, ב-5 עד 45 ימים בשנה.

היסטוריה

פרה-היסטוריה

לפי ממצאים ארכאולוגיים, התקיים יישוב בעמאן כבר בתקופת האבן החדשה. הממצאים המוקדמים ביותר הם מעין ע'זאל במזרחה של העיר. במאה ה-13 לפני הספירה בקירוב נקראה העיר "רבה" או "רבת עמון" על ידי יושביה העמונים ושימשה כבירתם. היישוב העמוני שכן במצודת עמאן, אך הממצאים המוקדמים ביותר שנמצאו במקום הם מתקופת הברונזה.

שם העיר בעברית

העיר נזכרת בתנ"ך מספר פעמים כ"רבת בני עמון" או "רבה" בהקשר לכיבושה על ידי בנ"י או ממלכת יהודה: ”וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָאֿכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ‍ִם”. ”כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ”. ”וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת עִיר הַמְּלוּכָה”. ”וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים”. ”לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר ה'”. ”דֶּרֶךְ תָּשִׂים לָבוֹא חֶרֶב אֵת רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶת יְהוּדָה בִירוּשָׁלַ‍ִם בְּצוּרָה”. בהתאם למופע זה מוכר גם אזכור כיבוש העיר בשירה למשל ב"שלום לך דודי".

כיבושים זרים

רבת עמון נכבשה בהמשך על ידי האשורים, הפרסים והסלאוקים, ובמאה ה-3 לפנה"ס שינה תלמי פילדלפוס השני את שמה ל"פילדלפיה" (יוונית: Φιλαδέλφεια). עם זאת, גם השם העתיק נותר שגור במקורות היווניים: בפפירוסים של זנון ואצל פוליביוס מופיע בתעתיק יווני השם "רבת־עמאנה". אצל סטפנוס מביזנטיון מופיעה הידיעה כי העיר נקראה גם על שם עשתורת (ביוונית: אסטרטיי). פילדלפיה הייתה לחלק מהממלכה הנבאטית עד לשנת 106 לפני הספירה, עת נכבשה על ידי האימפריה הרומית והפכה לאחת מעשר ערי הדקאפוליס הרומיות.

בתחילת התקופה הביזנטית הייתה העיר למקום מושבו של בישוף. הסאסאנים כבשו את העיר בשנת 614 ולאחריהם כבשו אותה הערבים ב-636, אשר השיבו לה את שמה העתיק, עמאן. העיר פרחה תחת שלטונה של שושלת בית אומיה ובהמשך תחת שלטונו של בית עבאס, אך במרוצת השנים חרבה על ידי מספר רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים, ובמאה ה-19 כל שנותר ממנה היה כפר קטן ובו כ-2,000 תושבים.

בעת המודרנית

בניין היסטורי בעמאן

מפנה בתולדותיה של עמאן החל בשנת 1887, עת התיישבו בה צ'רקסים. הם הובאו לעבר הירדן מן הבלקנים בידי השלטון העות'מאני בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, כפליטי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). 500 מהם התיישבו באתר הרומי שבעיירה הנטושה, וחידשו את חיי המקום. המפנה הואץ משמעותית עם סלילת מסילת הרכבת החיג'אזית והפיכתה של העיר לתחנה מרכזית בנתיבה.

בשנת 1921 מנתה עמאן 2400 נפש. ב-2 במרץ 1921 התמקם בה האמיר עבדאללה הראשון, מלך ירדן ובחר בה לשמש כבירתו. הוא בחר בה בעיקר מכיוון שתושבי העיר הגדולה א-סלט לא רצו לקבלו, מכיוון שבינתיים הפכה עמאן למטה של הכוח הצבאי שעתיד היה להיות משענתו העיקרית (הלגיון הערבי), מכיוון שהיא הייתה קרובה אל גשר הירדן, שהוביל לארמון הנציב בירושלים, מעונו של פטרונו, הנציב העליון הבריטי של ארץ ישראל, בגלל מיקומה על מסילת הרכבת החיג'אזית – מיקום ששיקף את שאיפתו לעלות על סוריה ולרשת את שלטונה, ומכיוון שהיא שכנה על גבול המדבר, בשכנות לשבטי המדבר, שפיוסם היה מפתח להישרדותו. בעיר לא היה באותה עת מבנה שהתאים לשמש כארמון או כבניין משרדים ממלכתי, והמלך קבע את לשכתו בבניין תחנת הרכבת החיג'אזית והתגורר בקרון.

עמאן נותרה עיר קטנה יחסית עד שנת 1948, עת גדלה אוכלוסייתה באופן משמעותי, בעקבות מלחמת העצמאות והגירת פליטים פלסטינים רבים אליה מארץ ישראל. גל נוסף של פליטים פלסטיניים הגיע לעיר לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. בספטמבר השחור בשנת 1970, התרחשו בעיר קרבות רחוב בין צבא ירדן לכוחות אש"ף, ולמבני העיר נגרם נזק רב. נזק רב במיוחד נגרם לארמון המלך ולמבנים שבסביבתו.

העיר הייתה שוב ליעדם של גלי פליטים שנמלטו מעיראק במלחמת המפרץ ב-1991 ובמלחמת עיראק בשנת 2003. גלים אלה הביאו לתנופת בנייה ולהיווצרותם של שכונות עוני ומחנות פליטים, ואלה מכבידים על משק המים של העיר ועל כלכלתה. ב-9 בנובמבר 2005 אירעו שלושה פיצוצים מתואמים בשלושה בתי מלון בעיר וארגון אל-קאעידה נטל את האחריות להם.

העיר כיום

מעגל התנועה השלישי

בעמאן פועלת תעשייה קלה של טקסטיל ומזון ותעשייה כבדה הכוללת בתי זיקוק לנפט. העיר שוכנת במרכזה של רשת הכבישים בירדן, ונמל התעופה הבינלאומי על שם המלכה עליה (مطار الملكة علياء الدولي) הוא השער האווירי העיקרי של הממלכה.

בעיר פועלות מספר אוניברסיטאות, שהחשובות שבהן הן "אוניברסיטת ירדן", "אוניברסיטת אלזייתונה הירדנית" (جامعة الزيتونة الأردنية), "האוניברסיטה הגרמנית הירדנית" (الجامعة الألمانية الأردنية), "אוניברסיטת עמאן אלאהלייה" ו"האוניברסיטה הירדנית למדע ולטכנולוגיה" (جامعة العلوم والتكنولوجيا الأردنية أو جامعة التكنو). כמו כן, בעיר פועלת אוניברסיטת המזרח התיכון, שהיא אוניברסיטה פרטית ללא כוונת רווח.

אתרי העיר

רוב אתריה של העיר שוכנים ברובע "מדינה" במרכזה של העיר, הכלוא בעמק שבין ג'בל אל-אשרפיה מדרום, ג'בל אל-קלעה (הר המצודה) מצפון וג'בל עמאן ממערב.

המצודה

כיפת אולם השימוע בארמון אומיה במצודת עמאן

מקדש הרקולס

המצודה במרכזה של העיר שוכנת על ג'בל אל קלעה ("גבעת המצודה") בגובה של 850 מטר, וזהו המקום בו שכנה רבת עמון ההיסטורית. ממצאים מתקופת הברונזה מצביעים על כך שהגבעה שימשה כמצודה ומקום יישוב משך אלפי שנים. המתחם מוקף בחומה באורך של 1,700 מטר, וזו נבנתה וחודשה פעמים רבות בתקופת הברונזה, בתקופת הברזל, וכן בתקופה הרומית, הביזנטית ובתקופת שלטונו של בית אומיה. עוד נמצאה במקום כתובת מצודת רבת עמון.

החלק המרשים ביותר במצודה הוא "ארמון אומיה" השוכן בצפונה. הארמון הוקם בשנת 720 על ידי שושלת אומיה ושימש בעברו כמקום משכנו של שליט עמאן. המתחם היה גדול למדי אך רובו חרב ברעידת אדמה בשנת 749 ולא הוקם מחדש. המבנה הבולט במתחם הוא אולם השימוע הניכר בכיפתו. צורתו של האולם בבסיסו היא כשל צלב בשל כך שהוקם על שרידיה של כנסייה ביזנטית. החצר הפתוחה הצמודה לאולם מצפון מובילה אל רחוב העשוי בצורת אכסדרה שמשני צדדיו הריסות מבני ממשל וציבור. אכסדרה זו מסתיימת בשרידיו של בניין מגורי המושל שבו אולם כס, והשוכן בקצה הצפוני של המצודה. ממזרח לאולם השימוע שוכן מאגר אומיה העגול. קוטרו כ-17 מטר ומדרגות מוליכות אל בסיסו. המאגר שימש כמקור המים של המצודה וסביבתה, וככל הנראה ניצב במרכזו בעבר עמוד שהראה את גובה המים.

מדרום לארמון אומיה שוכנים שרידיה של בזיליקה ביזנטית מהמאה ה-6 או המאה ה-7. הבזיליקה חרבה ברעידת אדמה אך השתמרו בה מספר פסיפסים. סמוך לבזיליקה ניצב מקדש הרקולס שנבנה בתקופת מרקוס אורליוס במאה ה-2, אך כל שנותר ממנו הוא במה ומספר עמודים.

המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן צמוד למקדש הרקולס ומציג ממצאים היסטוריים מרחבי ירדן ושכנותיה. במוזיאון גולגולות בנות אלפי שנים מתל יריחו, מספר מגילות שנמצאו בקומראן בשנת 1952 כולל מגילת הנחושת, העתק של מצבת מישע וממצאים שונים מפטרה ומג'רש. עוד מוצגים במקום שלושה פסלים עתיקים מעין ע'זאל.

התיאטרון הרומי, הפורום והאודאון

התיאטרון הרומי בעמאן נחצב במורדותיה הצפוניים של הגבעה הפונה אל מרכז העמק, והוא שוכן כ-250 מטר דרומית לקצה המזרחי של המצודה. הוא הוקם במאה ה-2 על ידי אנטונינוס פיוס במקום בו שכן קודם לכן נקרופוליס קדום. המבנה עשוי משלושה אגפים רוחביים שיועדו לשכבה השלטת (התחתון), לאנשי צבא (האמצעי) וליתר הצופים (העליון). סך הכל יכול התיאטרון להכיל 6,000 צופים. מעל לשורה העליונה שוכן מקדש קטן שבו ניצב בעבר פסל האלה אתנה, אך זה הועבר למוזיאון הארכאולוגי במצודה. המבנה שוחזר בשנת 1957, ככל הנראה לא בצורה מדויקת, ונערכים בו מופעים ואירועי תרבות שונים. עוד שוכן בו מוזיאון קטן לפולקלור (ממערב לבמה) ומוזיאון למסורת עממית (ממזרח לה).

מהפורום הרומי העתיק שרדו רק שתי שורות העמודים הדרומיות. הוא הוקם בשנת 190 לערך והשתרע על שטח של 5,000 מ"ר. הוא הוקף בשורות עמודים משלושת צדדיו, ועל ידי נחל עמאן מצפונו, אך זה זורם כיום בתעלה תת-קרקעית מתחת לרחובות העיר. ממזרח לפורום ניצב האודאון, גם הוא מהמאה ה-2. בהיכל שהשתמר במצב טוב מקומות ל-500 צופים, וככל הנראה נשא גג עץ או אוהל זמני שסוכך על הצופים מפני פגעי מזג האוויר.

• 
  התיאטרון הרומי מהמצודה. האודאון נראה משמאל לו בינות לעצים, ושרידי עמודי הפורום נמצאים בקדמתו
• 
  תקריב של התיאטרון
• 
  עמודי הפורום בקדמת התיאטרון
• 
  האודאון

מסגדי העיר

• מסגד המלך חוסיין נבנה על ידי עבדאללה הראשון, מלך ירדן, ב-1924 ושופץ ב-1987. המסגד שוכן במרכז העיר מדרום למצודה והוא הוקם במקום בו שכן מסגד קודם שנבנה על ידי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב בשנת 640 לערך.
• מסגד אבו דרוויש בראשו של ג'בל אלעשרפיה הוקם ב-1961 וקירותיו עשויים מאבן שחורה ומאבן לבנה המונחות לסירוגין בשורות (אבלק).
• מסגד המלך עבדאללה הראשון הוקם על ידי חוסיין, מלך ירדן, לזכר סבו בין השנים 1982–1989. המסגד שוכן בג'בל אלוויבדה, מצפון לג'בל עמאן, ובסמוך למבנה הפרלמנט הירדני. על המסגד נישאת כיפת פסיפס כחולה גדולה בקוטר של כ-35 מטר, וזו נתמכת על ידי הקירות החיצוניים שצורתם כשל מתומן וללא תמיכה נוספת של עמודים. תקרת המסגד צבועה בכחול ו-99 פסי זהב המוליכים ממרכזה לצדדיה והמסמלים קרניים המאירות את 99 שמותיו של אללה. המסגד מעוטר בכתובות מהקוראן ועל הנברשת הגדולה שתלויה במרכזו חקוקות כתובות נוספות. במסגד מתחם קטן המיועד לנשים ומתחם נוסף המיועד למשפחת המלוכה. מחוץ למסגד ניצב תורן בגובה 127 מטר הנושא את הדגל הירדני, וזה טוען לתואר תורן הדגל השני בגובהו בעולם ללא תמיכה (תורן גבוה יותר נמצא בעיר עקבה, גם היא בירדן).

ערים תאומות

לעמאן 31 ערים תאומות:

• מסקט, עומאן (מ־1986)
• ג'דה, ערב הסעודית (מ־1988)
• קהיר, מצרים (מ־1988)
• רבאט, מרוקו (מ־1988)
• אסלאמאבאד, פקיסטן (מ־1989)
• בגדאד, עיראק (מ־1989)
• צנעא, תימן (מ־1989)
• בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין (מ־1990)
• אנקרה, טורקיה (מ־1992)
• ח'רטום, סודאן (מ־1993)
• נלצ'יק, קברדינו-בלקריה, רוסיה (מ־1994)
• מיאמי, פלורידה, ארצות הברית (מ־1995)
• דוחה, קטר (מ־1955)
• איסטנבול, טורקיה (מ־1997)
• סאו פאולו, סאו פאולו, ברזיל (מ־1997)
• אלג'יר, אלג'יריה (מ־1998)
• בוקרשט, רומניה (מ־1999)
• נואקשוט, מאוריטניה (מ־1999)
• תוניס, תוניסיה (מ־1999)
• סופיה, בולגריה (מ־2000)
• ביירות, לבנון (מ־2000)
• פרטוריה, דרום אפריקה (מ־2002)
• טגוסיגלפה, הונדורס (מ־2002)
• שיקגו, אילינוי, ארצות הברית (מ־2004)
• ז'נבה, שווייץ (מ־2005)
• מילאנו, איטליה (מ־2005)
• קלבריה, איטליה (מ־2005)
• סרייבו, בוסניה והרצגובינה (מ־2005)
• מוסקבה, רוסיה (מ־2005)
• המחוז המרכזי, בחריין (מ־2006)
• בישקק, קירגיזסטן (מ־2006)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של עמאן
• רונית ורד, העיר שלא מוכרת אשליות: שלושה ימים בעמאן, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2015
• רותם מימון, רוני קשמין, כנאפה, אלכוהול חופשי וקורטוב עהד תמימי: מסע קולינרי בעמאן, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
• רותם מימון, רוני קשמין, אם כל כך יקר בעמאן, למה כל המסעדות מפוצצות?, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
• עמאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עמאן (ירדן), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

• מלון ארבע עונות
  מלון ארבע עונות
• 
  במערב עמאן
• 
  ירדן מגדלי שער

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35679507עמאן