משכן הנשיא

משכן הנשיא
	חדר הפגישות בלשכת הנשיא
מידע כללי
כתובת	שדרות הנשיא 3
מיקום	ירושלים

משכן הנשיא (הידוע גם בשם בית הנשיא או משכן נשיאי ישראל) הוא מעונם הרשמי ומשרדם של נשיאי מדינת ישראל. המעון נמצא ברחוב הנשיא בשכונת טלביה בירושלים, ומשמש את הנשיאים משנת 1972.

היסטוריה

בזמן כהונתו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן, שימש מעונו הפרטי ברחובות כמשכן הנשיא.

החל מ-1949 הכינה ממשלת ישראל תוכניות לבניית קריית הממשלה בגבעת רם, שכללו את הקמת משכן הנשיא במתחם^[1]. עם מותו של ויצמן ב-1952 הוחלט שעד שייבנה מבנה בקרית הממשלה, בית הנשיא יעבור לוילה שוקן שהממשלה תרכוש לשם כך^[2]. אולם משנבחר לתפקיד יצחק בן צבי סירבו הוא ורעייתו לעבור לבניין המפואר, לכן הממשלה רכשה במקומו את בית ולרו ברחוב אלחריזי רחביה, הסמוך לביתם הפרטי. הבית שימש למגורי הנשיא וללשכתו. ולצורך קבלות הפנים הוקמו בחצר שני צריפים, זכר לצריף בו הם חיו שנים רבות באותו מקום^[3].

אחריו מותו של בן צבי באפריל 1963 הובטח לאלמנתו, רחל ינאית שהבית ישמש להנצחתו של הנשיא המנוח, ושוב עלתה השאלה היכן יהיה משכן הנשיא עד בניית משכן קבע בקריית הממשלה. ועדת הדיור הממשלתית המרכזית בראשות שלמה ארזי החליטה על בית קלארק ששכן ממערב לבית הנסן ומדרום למקום בו היום נמצא תיאטרון ירושלים^[4]^[5]. כשנבחר זלמן שזר, בחודש מאי, הוא התנגד לתוכנית שלפיה בית הנשיא יהיה במקום מבודד. לבסוף, לאחר כחודש של דיונים, במהלכם הנשיא המשיך לגור בביתו הפרטי, החליטה הממשלה להשאיר באופן קבוע את בית הנשיא במבנים בהם שכן בימי בן צבי, ולבנות בקריית הממשלה בניין מיוחד להנצחת הנשיא בן צבי.^[6]

כמה חודשים אחר כך, בנובמבר 1963, החליטה הממשלה בכל זאת לבנות במיוחד את בית הנשיא, ולהקדיש את הבית ברחביה כמקום להנצחת הנשיא בן צבי, לכשתסתיים הבנייה של המשכן החדש. ועדה ברשות ארזי החליטה לגנוז את התוכנית לבנותו בקריית הממשלה, והמליצה על מיקומו הנוכחי: בשכונת טלביה (על גבול קריית שמואל ומרחביה) ברחוב שנקרא אז "רחוב הקשת". המגרש שהוקצה לכך היה חלק בגודל 10 דונם מ"כרם אל-רוחבאן" - מחחם אשר שלטונות המנדט הבריטי הפקיעו בזמנו מבעלים פרטיים (ביניהם דניאל אוסטר) על מנת לבנות שם קרייה מרכזית עבור מבני הממשלה^[7]. בחלק מהמתחם כבר החלה באותה עת בנייתם של מבני מכון ון ליר, האקדמיה הישראלית למדעים ותיאטרון ירושלים, ובאזור בו נבנה בית הנשיא היו צריפים ומצפה כוכבים של האוניברסיטה העברית^[8].

לשם תכנון הבית נערכה תחרות אדריכלים. בתנאי התחרות נכתב כי "הבית יהיה צנוע, הולם את מדינת ישראל. יחד עם זה צריכה להיות צורתו הולמת תפקידו הרם ונאמנה לסמל שהנשיא מייצג אותו". במאי 1964, ועדה בראשות שלמה ארזי ובהשתתפות אדריכלים בחרה, מבין 47 תוכניות שהוגשו לתחרות, בתוכניתו של האדריכל אבא אלחנני^[9]^[10]^[11].

בניית בית הנשיא הופסקה בשלב ראשוני בגלל קיצוצים בתקציב המדינה, וחודשה ב-1967 במסגרת הצעדים שננקטו כדי להתגבר על המיתון ששרר בישראל בשנים אלה^[12]. הצעות שעלו להעביר את בית הנשיא למזרח ירושלים לא התקבלו^[13].

ביולי 1971, כשבניית המשכן עמדה לפני סיום, העלה חבר הכנסת יצחק נבון, בעת ישיבת סיעת המערך, טענות נגד קשות נגד תכנון הבית, והציע למצוא לו שימוש אחר או למכור אותו, אחרת זו תהיה "בכייה לדורות". לאחר שהדברים התפרסמו בעיתונות, כתב אלחנני מכתב גלוי לנבון מעל דפי "מעריב", בו האשים אותו בז'דנוביזם, וטען שרבות מתלונותיו של נבון נובעות מהפרוגרמה שהכתיבה הממשלה לאדריכלים שניגשו לתחרות על תכנון המבנה. נבון השיב גם הוא במכתב גלוי באותו עיתון, בו חזר על הצעתו ופירט את ביקורתו: על גילוח הגבעה כך שהבית נמוך מהמבנים שמצידיו, על כך שלא נבנה מאבן ירושלמית, על העדר חלונות ומרפסות, ועוד. בהמשך הגיש אלחנני תביעת דיבה נגד נבון, שהסתיימה לאחר כמה שנים בהתנצלותו של נבון^[14] ^[15]. כמה שבועות אחר כך ביקרה במקום ראש הממשלה גולדה מאיר, ובעקבות דרישתה לתקן לפני כניסת הנשיא ליקויים שהתגלו, נדחתה חנוכת הבית בעוד כמה חודשים^[16].

לבסוף נחנך הבית באביב 1972. הנשיא שזר והרב הראשי אונטרמן קבעו מזוזות ערב פסח, הנשיא ורעייתו נכנסו לבית לאחר הפסח וביום העצמאות תשל"ב כבר נערכו אירועים במשכן החדש^[17].

מאז חנוכתו של משכן הנשיא נעשו בו רק שינויים מעטים. עם כניסתו לתפקיד של יצחק נבון, הותאם הבית למגורי משפחה עם ילדים. בשנת 2011, נערך שיפוץ יסודי בדירת המגורים של הנשיא, שהוצפה במים בשל גשמים^[18]. בשנת 2018 החלו לקדם תוכנית בינוי מקיפה הכוללת תחילה הקמת מבנה מרכז מבקרים, ובהמשך, הקמת מבנה משרדים ואולם אודיטוריום לאירועים וטקסים והוצאת מגורי הנשיא למבנה חדש שיוקם במתחם^[19].

הבניין והמתחם סביבו

על פי תכנונו של אבא אלחנני, כל חלקי משכן הנשיא - האולמות הטקסיים, הלשכות והמשרדים, ומגורי הנשיא - נמצאים במבנה מלבני אחד שבצדו המזרחי הוא בן שתי קומות, ובצדו המערבי, שבנוי בתוואי קרקע נמוך יותר, יש קומה נוספת בחלקו התחתון. את הצורה המלבנית של הבניין שוברת סככה דקה וארוכה שיוצאת צפונה מהכניסה הראשית אל רחבת הכניסה שמקבילה למבנה. המבנה מחופה באבן גרניט מנוסרת מהרי אילת. אלמנט אדריכלי בולט - הן בגג הבניין עצמו, הן בסככה שיוצאת ממנו, והן במבנה השער למתחם - הוא כיפות שטוחות העשויות מבטון המשלבות את מסורת הבנייה הירושלמית, עם חומרי בנייה מודרניים^[20]^[21]^[11].

בחלקו המזרחי של הבניין נמצא אולם הטקסים וקבלות הפנים. האולם הוא בגובה שתי קומות, ואלחנני שיבץ בכל צדדיו יצירות אומנות עם מוטיבים לאומיים ותנכיים שהוזמנו מהחשובים באומני ישראל באותה תקופה^[22]^[23]. בכניסה - דלתות גבוהות שעוצבו על ידי שרגא וייל. תבליטים של משה קסטל נמצאים בשני קירות מנוגדים. על הקיר הדרומי - "כותל תהילה לירושלים" בגודל 5X5.5 מטר העשוי בגוון כחול. התבליט מחולק ל"אבנים" שונות המסודרות בנדבכים בצורה המזכירה את הכותל המערבי . ממולו, "מגילת הזהב" המזכירה את המגילות הגנוזות^[24]. בצד המזרחי של האולם קבועים ויטראז'ים של ראובן רובין המתארים סצנות תנ"כיות: כניסת דוד המלך לירושלים, מאבק יעקב והמלאך ועליית אליהו הנביא לשמיים. על הקיר ממולו שטיחי קיר של משה טמיר ובתקרה 63 ציורים של נפתלי בזם באקרליק על לוחות אסבסט המתארים סצנות הקשורות לעלייה לארץ ישראל. רצפת האולם עשויה פסיפס בעיצוב היינץ פנחל, שהופקד על עיצוב הפנים של הביניין.

במרכז המבנה בקומה הראשונה נמצא הטרקלין בו מקיים הנשיא פגישות רשמיות עם אישים ומשלחות. מעליו, אגף אירוח, ומתחתיו משרדים. בחלקו מהערבי של הבניין נמצאת דירת המגורים של הנשיא, בקומה העליונה, ובשתי הקומות שמתחתיה שתי קומות של משרדים, כולל לשכת הנשיא. הבניין נבנה בצורה מסוגרת, כמעט ללא חלונות כלפי חוץ, מתוך כוונה של אלחנני לשמור על פרטיותו של הנשיא. אולם במרכז הבניין יש חצר פנימית שדרכה נכנס אור ואוויר לדירת הנשיא ולשכתו ולאגף האירוח^[10]^[21].

המבנה מוקף בגן ובו בריכות נוי, פינות ישיבה, סככות ואמפיתיאטרון קטן. הגן תוכנן על ידי אדריכלי הנוף צבי מילר ומשה בלום. ברחבי הגן מצויים פסלים שונים, בהם של יעקב אגם מנשה קדישמן וחנה אורלוף, ממצאים ארכאולוגיים מרחבי הארץ, ושדרת בה פסלי הנשיאים הקודמים^[23]. על פי החלטת הנשיאים שמעון פרס וראובן ריבלין הושאר בשדרה פסלו של משה קצב למרות הרשעתו, אך הוסף לו כיתוב המספר על כך^[25]. אחת מהסככות שבגן נסגרה והוסבה לבית כנסת שנפתח ביוזמת משה קצב ב-2001. את המבנה תכנן האדריכל דניאל לנסקי ובו קיר זכוכית צבעונית בעיצוב מירה מיילור^[26].

במקביל לבניין, מצפונה לו, נמצאת רחבת הכניסה שמובילה אל השער הראשי שברחוב הנשיא (ששמו שונה מ"רחוב הקשת"). מתחם בית הנשיא מוקף בגדר שבה שער ופתחים מברזל, אותם עיצב הפסל בצלאל שץ^[22].

תפקוד בית הנשיא

המשכן משמש למגורי הנשיא ומשפחתו, ובו ממוקמת לשכתו ומשרדי אנשי צוותו. עם התרחבות צוות בית הנשיא נשכרו משרדים בגבעת שאול עבור עובדים שאין להם מקום במשכן עצמו^[21].

במשכן מארח נשיא המדינה את אורחיו, דיפלומטים המגישים את כתבי האמנתם ואנשי ממשל של מדינות שונות. עם כינונה של ממשלה חדשה מצולמת באולם קבלת הפנים התמונה המסורתית של הממשלה עם נשיא המדינה.

בכל שנה בחג הסוכות מארח נשיא המדינה תושבים בסוכתו בחצר המשכן. ביום העצמאות נערכת בחצר הבית הענקת אות מצטיין הנשיא ל-120 מחיילי צבא הגנה לישראל.