חוק שירות לאומי-אזרחי

חוק שירות לאומי-אזרחי

פרטי החוק
תאריך חקיקה	19 במרץ 2014
תאריך חקיקה עברי	י"ז באדר ב' תשע"ד
גוף מחוקק	הכנסת התשע עשרה
תומכים	67
מתנגדים	1
חוברת פרסום	ספר החוקים 2442, עמ' 380
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	המשרד לשוויון חברתי
מספר תיקונים	3
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 נועד ליצור מסלול לשירות לאומי-אזרחי לבחורי ישיבות מעל גיל 21, כתחליף לשירות בצה"ל.

היסטוריה חקיקתית

הצעת החוק הוגשה לכנסת על ידי הממשלה ב-10 ביולי 2014, בשם "הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה)". במהלך הדיון בוועדה שונה שמו של החוק.

בהכנת החוק לאישור הכנסת עסקה הוועדה לשוויון בנטל, בראשותה של ח"כ איילת שקד, שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להסדיר את גיוס בני ישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ולא שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ציפתה להשיג יותר ממה שהחוק השיג, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה. כמו כן אמרה שהחוק מכיר בחשיבות של לימוד התורה ומתחשב בחרדים.

החוק אושר בכנסת ב-12 במרץ 2014. 67 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, ורק ח"כ אחד, יוני שטבון, התנגד לו. האופוזיציה החרימה את ההצבעה על חוק זה ועל חוקים נוספים שהובאו לאישור הכנסת באותו שבוע, לנוכח החלטת ועדת הכנסת מספר ימים לפני כן לקבוע סדרי דיון מיוחדים בהצעת החוק בהתבסס על סעיף 98 לתקנון הכנסת. במקביל לחוק זה אושר תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, במסגרתו נוסף לחוק פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, המקנה סמכות להפנות מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לשירות לאומי-אזרחי.

הצעת החוק עוררה התנגדות חריפה בקרב היהדות החרדית בישראל, שערכה, בין השאר, הפגנה נגד גיוס בני ישיבות בהשתתפות מאות אלפי מפגינים. עם אישור החוק אמר הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, מנהיגו של מחנה הרוב בציבור החרדי-ליטאי בישראל, על יוזמי החוק: "הקב"ה יעזור שנזכה בקרוב שכל אלה יירדו לגיהנום ויגיע להם כל מיני צרות, ושלא יישאר מהם שום זכר, יימח שמם וזכרם".

הוראות החוק

השירות לפי חוק זה נערך בשני מסלולים עיקריים, בנוסף קיים מסלול הכולל ביצוע הכשרה מקצועית המאפשרת פרנסה בתחום לאחר תום השירות.

• שירות אזרחי-חברתי, בתחומים של ביטחון פנים, הגנת העורף, בריאות, רווחה, חינוך, הגנת הסביבה, קליטת עלייה, סיוע לאזרחים ותיקים, בטיחות בדרכים, בטיחות הציבור, קידום התעסוקה, הסברה ממשלתית בעניין זכויות, חשיפת חומר ארכיוני בגנזך המדינה.
• שירות אזרחי-ביטחוני, בגופים הבאים:

(1) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה (השב"כ, "המוסד" ועוד);

(2) משטרת ישראל;

(3) שירות בתי הסוהר;

(4) הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(5) הרשות להגנה על עדים;

(6) המשטרה הירוקה ואגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה;

(7) מגן דוד אדום;

(8) גופים בפריסה ארצית שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן מיידי לזיהוי קורבנות אסון, שנקבעו בצו שהוציא השר הממונה על ביצוע חוק זה.

למימוש החוק תוקם רשות השירות הלאומי-אזרחי, והיא תסמיך גופים מפעילים להפעלת משרתים בשירות לאומי-אזרחי. כהוראת מעבר תתפקד מינהלת השירות האזרחי-לאומי, שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס' 2295 מיום 19 באוגוסט 2007, כרשות לשירות לאומי-אזרחי.

שירות לאומי–אזרחי יהיה בישראל ובשטחי יהודה ושומרון שבשליטתה, אך יתאפשר גם שירות בחו"ל בתחומים של עזרה וסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, סיוע למעוניינים לעלות לישראל, סיוע לישראלים במצבי חירום והסברה ממשלתית. במסגרת זו יתאפשר גם שירותם של שלוחי הרבי מליובאוויטש.

החוק כולל שתי הסתייגויות באשר לאופי השירות:

"(1) בשירות הלאומי-אזרחי לא ייכללו מטלות ניקיון, למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב משרתים בשירות לאומי-אזרחי בתורנות שגם עובדי הגוף המפעיל נוטלים בה חלק.

(2) בשירות הלאומי-אזרחי לא ייכללו מטלות שעיקרן שירותי מזכירות אלא במקרים מיוחדים בלבד, שלדעת המנהל יש בהם תועלת ציבורית."

תקופת השירות:

"(1) משרת בשירות אזרחי-חברתי ישרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים.

(2) משרת בשירות אזרחי-ביטחוני ישרת 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים."

סעיף 33 לחוק קובע: "לא ייפגע מעמדה או שילובה של אישה, בשל שירותם של משרתים בשירות לאומי-אזרחי לפי חוק זה".

החוק קובע כי "בין המשרת בשירות לאומי–אזרחי ובין הגוף המפעיל והרשות לא יחולו יחסי עובד ומעביד. עקב כך, החוק מקנה במפורש למשרת אחדות מהזכויות הניתנות לעובדים:

• החזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית ממקום מגוריו למקום השירות וחזרה.
• 20 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות.
• תשעה ימי חופשה בחגים (חגי ישראל ויום העצמאות).
• זכות להיעדר ביום בחירות וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (בתנאים המקנים זכות זו לעובד).
• היעדרות מחמת מחלה, עד 20 ימים בשנת שירות.
• הפסקה בת חצי שעה במהלך יום שירות, הפסקה לשם תפילה במהלך היום בהתאם לדרישות דתו, והפסקה בת 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו.
• בגוף מפעיל שחוק שעות עבודה ומנוחה, חל עליו, והפועל במשמרות, משרת בשירות אזרחי-חברתי לא ישרת בלילה יותר משבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות.
• משרת בשירות לאומי–אזרחי לא יופעל במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית.
• ההוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970, יחולו על גוף מפעיל, בנוגע למשרתים בשירות לאומי–אזרחי.
• משרת בשירות לאומי–אזרחי יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

כמות המתגייסים לפי שנים

שנה	כמות המתגייסים
2015	877
2016	667
2017	615
2018	530
2019	550
2020	495
2021	569

קישורים חיצוניים

חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, באתר ויקיטקסט

• היסטוריית החקיקה של חוק שירות לאומי-אזרחי, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• אסף מלחי, מתנדבים חרדים בשירות אזרחי בישראל: הון חברתי ומניעים לבחירת מסגרת ההתנדבות, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2014
• אסף מלחי, שירות אזרחי לחרדים — ברכה לבטלה?, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35934300חוק שירות לאומי-אזרחי