נישואים אזרחיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נישואים אזרחיים הם נישואים שהמעמד הפורמלי ניתן להם על ידי נציג רשות אזרחית ולא על ידי נציג מוסד דתי.

מדינות רבות מגדירות את הנישואים כפי שהגדיר אותם בעבר הדין הבריטי "איחוד מרצון, ולכל החיים, של גבר אחד, עם אישה אחת, המוציא מכללו את כל האחרים".[1] בהגדרה זו מספר מרכיבים. ראשית, כאשר המדובר על "רצון", עולה בדעת התקשרות חוזית. אך המדינה אינה רואה את הנישואים כחוזה, אלא כמעמד אישי, המקנה זכויות וחובות כלפי המדינה, ואשר הכניסה אליו והיציאה ממנו שונים וחמורים מכריתת החוזה ומביטולו.

היסטוריה של הנישואים האזרחיים

נישואים אזרחיים החלו להיות מוכרים במערב במהלך המאה ה-17, וכיום הם מוסד מקובל באופן אוניברסלי כמעט. כל מדינה מחזיקה מרשם אוכלוסין ובו נרשם גם המעמד האישי, ורוב המדינות רואות זאת כסמכותן לרשום זוג כנשוי, גם מבלי שביצע טקס דתי, אם עמד בתנאים הנדרשים על ידי המדינה. מדינות מסוימות, כמדינת ישראל, מתנות רישום של זוג כנשוי, בכך שהנישואים ייערכו בטקס דתי מוכר, או שהזוג יהיה מוכר כנשוי במדינה אחרת.

באנגליה

באנגליה בימי הביניים התפתח מוסד ה"נישואים של המשפט המקובל", המקביל למוסד ה"ידועים בציבור" במשפט המודרני. מוסד זה היה יצירתו של המשפט המקובל אך הוא היה מוכר בשמות שונים ובצורות שונות בכל ארצות אירופה. זוגות אלו, שחיו יחדיו ללא כל טקס, דתי או אחר, נחשבו לנשואים לכל דבר ועניין. מוסד זה בוטל באנגליה עם חקיקתו של "חוק לורד הרדוויק" בשנת 1753. חוק זה דרש טקס רשמי כתנאי לתוקפם של נישואים, ורישומו של טקס זה. הטקס הוכר ונרשם רק אם נערך על ידי כנסייה מוכרת (הכנסייה האנגליקנית, כנסיית הקווייקרים והיהודים), וכל צורה אחרת של נישואים הוכרזה כבטלה. ילדים שנולדו לקשרים שלא ענו על "חוק הרדוויק" לא יכלו לרשת את רכוש הוריהם. החוק חל במערכת החוקים של אנגליה ו-ווילס אך לא במערכת החוקים בסקוטלנד, ועד לשנת 1940 די היה שם שגבר ואישה יתחייבו זה בפני זו ובפני עדים, על מנת להינשא. עובדה זו הובילה לתעשייה של "נישואים מהירים" בעיירות בגבול סקוטלנד, ובמיוחד נודעה בכך העיירה גרטנה גרין.[2] בשנת 1863 הוסרה אף הדרישה כי הטקס ייערך בצורה דתית, ולרשם ניתנה סמכות לרשום את הנישואים אף ללא טקס דתי.[3]

כיום ניתן להינשא באנגליה בנישואים אזרחיים לחלוטין, ללא טקס דתי כלשהו, אצל "הרשם המשגיח" (superintendent registrar). נישואים אלו דורשים "תעודה" (Certificate), ולעיתים "רישיון" (Licence), המעידים כי הצדדים כשירים לנישואים. זמן קצוב לאחר הענקתם לנרשמים מראש במשרדי הרשם, נערך טקס קצר ובו חייבים להיות נוכחים הרשם, בני הזוג הנישאים ושני עדים. טקס זה נערך על פי טופס רשמי, ואינו כרוך בדרישות דתיות כלשהן.[4][5]

נישואים אזרחיים באירופה

ברבות ממדינות אירופה היו מוסדות המקבילים ל"נישואי המשפט המקובל". ב-1566 פורסם הצו של ועידת טרנט (1562 -1563) שאסר על הקתולים כל צורה של נישואים שאינה כוללת טקס דתי המבוצע בפני כומר ושני עדים. על פי קתכיזם שהוציאה המועצה, הנישואים הם "איחודם הזוגי של איש ואישה, הנכרת בין שני אנשים הכשירים לכך, ומחייב אותם להישאר כזוג כל ימי חייהם".[6]

התאולוג ואיש הממשל הפרוטסטנטי מז'נבה, ז'אן קלווין, קבע בצו, כי על מנת שזוג ייחשב כנשוי חייב הוא ברישום על ידי המדינה, כמו גם בטקס בכנסייה.

בשנת 1792 במהלך המהפכה הצרפתית, טקס הנישואים הדתי בצרפת בוטל כליל והוחלף בטקס נשואים אזרחי. מבחינת המדינה הצרפתית הטקס האזרחי הפך לטקס המחייב, ואילו הטקס הדתי הפך להיות רק לנספח ברשות, וניתן לקיימו רק לגבי זוגות שנישאו כבר בטקס אזרחי. מנהג זה הופץ ברחבי אירופה על ידי נפוליון, שהנהיג את קוד נפוליון בשטחים אותם כבש. הפרדת הדת מהמדינה בצרפת קיבלה חותם רשמי חוקי בשנת 1905.

בגרמניה הוחל החוק הצרפתי בשטחים שעליהם השתלט נפוליון וב"מדינות לוויין" של האימפריה הנפוליונית, שכללו מספר ממדינות גרמניה. עם נפילת נפוליון, החל להתבטל מנהג הנישואים האזרחיים, ובמשך תקופה מסוימת היו מדינות ממדינות גרמניה שבהן הייתה נהוגה צורה מסוימת של נישואים אזרחיים, ומדינות שבהן לא הייתה נהוגה. ב-1875, לאחר איחודה של גרמניה לקיסרות אחת, חוקק אוטו פון ביסמרק את "חוק הנישואים האזרחיים" (Zivilehe). מאז חקיקת החוק, הנישואים המוכרים בגרמניה הם הנישואים האזרחיים, והטקס הדתי הוא רשות, ומוכר רק אם נערך בין בני זוג שנישאו קודם לכן בנישואים אזרחיים.

נישואים אזרחיים בעולם כיום

ברבות ממדינות ארצות הברית ניתן להתחתן בנישואים אזרחיים. נישואים אלו הם טקס שנערך על ידי סמכות אזרחית מקומית, כראש העיר, נבחר ציבור אחר או שופט. טקסים אלו יכולים לכלול התייחסות אל האלוקים אך לרוב אינם כוללים התייחסות לדת מסוימת. רבים מהטקסים נערכים באולם העירייה או בבית המשפט המקומי. במסגרת זו, גם איש דת, כגון רב, כומר או קאדי, מוסמך מטעם המדינה לערוך נישואים, וכך ניתן לאחד את הטקס הדתי עם הטקס האזרחי.

במדינות רבות כגון צרפת, ספרד, גרמניה, טורקיה, ארגנטינה ורוסיה, ישנה חובה להתחתן בטקס אזרחי, ורק לאחר מכן, החפץ בכך, מורשה לערוך טקס דתי, שמשמעותו היא הכרה דתית בלבד בנישואים, שכן הכרת המדינה ניתנת ללא תלות בטקס הדתי.

בישראל, מוכרים הנישואים רק אם נערכו בטקס דתי או במדינה אחרת המכירה בתוקפם, והמדינה אינה מוסמכת ליצור את המעמד החוקי, אלא להכיר בו ולרשמו במרשם האוכלוסין. בישראל אין אפשרות לערוך נישואים אזרחיים מוכרים. נישואים שנערכו במדינת ישראל מוכרים על ידי הרשויות בישראל רק אם נערכו על ידי פקיד אשר הוסמך באופן רשמי על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל (יהדות אורתודוקסית, נוצרית, דרוזית, מוסלמית וכדומה), רק בין איש ואישה מאותה הדת.[8] טקסי נישואים אזרחיים מאושרים רשמית על ידי הרשויות בישראל אך ורק אם נערכו מחוץ לגבולות ישראל.

השאלה אם לאפשר נישואים אזרחיים במדינת ישראל נידונה רבות בשיח הציבורי. מצד אחד, נטען כי התרת נישואים אזרחיים בישראל תחלק את האוכלוסייה היהודית בישראל לשניים - אלו שיוכלו לשאת יהודים ואלו שלא יוכלו, ותגרום לפגיעה באחדות העם ובצביונה היהודי של המדינה. מנגד המצדדים בקיום נישואים אזרחיים בישראל טוענים שיש לאפשר לזוגות לנהל את טקס הנישואים הפרטי שלהם כרצונם ואין לכפות עליהם טקס שאינו מקובל עליהם. בנוסף, נטען כי נישואים אזרחיים נותנים מענה לזוגות שאינם יכולים להנשא בנישואים דתיים לדוגמה: פסולי חיתון, בני דתות שונות, חסרי מעמד דתי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Hyde vs. Hyde (1866), L.R. 1 P & D. 130
  2. ^ J. Leigh Mellor LL.B. Teach yourself the law, The English Universities Press, 1962, 142
  3. ^ הערך "נישואים אזרחיים" באנציקלופדיה הקתולית
  4. ^ J. Leigh Mellor LL.B. Teach yourself the law, The English Universities Press, 1962, 142
  5. ^ "להתחתן באנגליה", אתר באנגלית
  6. ^ John Witte Jr. From Sacrament to Contract: Marriage, Religion, and Law in the Western Tradition Westminster John Knox Press, (1997), 91
  7. ^ שם

    hebrewRTL-3

    דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין בבג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים כוללת סקירה מקיפה של משפט ארצות הברית בעניין חקיקת DOMA, וכן סקירה של פסקי הדין האמורים מניו ג'רזי

  8. ^ Secularism vs Orthodox Judaism, BBC News, Jonathan Marcus, April 22, 1998, Retrieved on July 24 2007
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0