איימן א-ספדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איימן א-ספדי
ايمن حسين الصفدي
His Excellency Safadi at the Meeting of Ministers of the Global Coalition in Washington (cropped).jpg
לידה 15 בינואר 1962 (גיל: 62)
מדינה ירדןירדן ירדן
עיסוק עיתונאי, מנהל, פוליטיקאי
סגן ראש ממשלת ירדן
אוקטובר 2020 – מכהן
(כ־3 שנים ו־25 שבועות)
תחת ראש הממשלה בישר אל-ח'סאונה
נובמבר 2010פברואר 2011
(כ־13 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה סמיר זיד א-ריפאעי
שר החוץ של ירדן
13 בינואר 2017 – מכהן
(7 שנים ו־10 שבועות)
תחת ראשי הממשלה האני אל-מולקי, עומר א-רזאז ובישר אל-ח'סאונה
א-ספדי עם מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו בעת ביקורו בעמאן, בירת ירדן, אפריל 2018

איימן חוסיין א-ספדיערבית: ايمن حسين الصفدي; בתעתיק מדויק: אימן חסין אלצפדי; נולד ב-15 בינואר 1962) הוא פוליטיקאי, מנהל ועיתונאי ירדני המכהן כשר החוץ של ירדן החל מ-15 בינואר 2017 וכסגן ראש ממשלת ירדן החל מאוקטובר 2020.[1][2]

קורות חיים

איימן א-ספדי נולד בזרקא, ירדן ב-15 בינואר 1962 למשפחה ירדנית-דרוזית.[3] ספדי הוא בעל תואר ראשון בספרות אנגלית מאוניברסיטת אל-ירמוכ ובעל תואר שני בעיתונאות בינלאומית מאוניברסיטת ביילור בוייקו, טקסס.[4][1]

הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. בתור עיתונאי נהג לכתוב בעיתון ה"ג'ורדן טיימס", בו הגיע עד למשרת העורך הראשי של העיתון. בנוסף מילא מספר תפקידים בתקשורת הירדנית וביניהם מנכ"ל תאגיד הרדיו והטלוויזיה של ירדן ועורך עיתון אל-גאד. בנוסף שימש במספר תפקידים בעבור חצר המלוכה ההאשמית וביניהם מנהל מחלקת התקשורת בחצר המלוכה ההאשמית ומזכיר התקשורת של הנסיך חסן בן טלאל. בנוסף מילא מספר תפקידים בתקשורת האמירתית וביניהם העורך האחראי על עיתון אל-איתיחאד ומנכ"ל חברת אבו דאבי תקשורת. בנוסף שימש בשנת 2004 כדובר משלחת הסיוע של האומות המאוחדות לעיראק.[5][1]

בין השנים 2008 ל-2011 שימש ספדי בין היתר כיועץ למלך עבדאללה השני, כסגן ראש הממשלה (2010-2011),[6] כשר המדינה בממשלתו של סמיר זיד א-ריפאעי (2009-2011) וכדובר הממשלה[4], עד לנפילתה בעקבות אפקט ההפגנות ואירועי האביב הערבי.[7]

ספדי שימש כדירקטור בתאגיד הרדיו והטלוויזיה של ירדן, המועצה העליונה לתקשורת, כסגן נשיא האיגוד הערבי לשידורי טלוויזיה, כנשיא גוף התיאום בין תחנות הלוויינים הערביות ובהנהלת קרן פסטיבל ג'ראש לתרבות ולאמנות וקרן נהר הירדן.[8] בשנת 2015 מונה ספדי כחבר דירקטוריון ערוץ הטלוויזיה הירדני אל-ממלאקה (בתרגום לעברית: הממלכה).[9]

החל מספטמבר 2016 שימש ספדי כחבר הסנאט הירדני עד למינויו לשר החוץ של ירדן בינואר 2017.[10]

באוקטובר 2020 מונה א-ספדי לסגן ראש ממשלת ירדן בשנית בנוסף לתפקידו כשר החוץ בממשלתו החדשה של ראש הממשלה, בישר אל-ח'סאונה.[11]

שר החוץ של ירדן

יחסו לישראל

בתקופת כהונתו כשר החוץ חלו מספר תקריות ואירועים שהשפיעו על היחסים בין ישראל לירדן. הבולטות שביניהם היו פרשת האזרחים הירדנים העצורים בישראל, אשר נעצרו בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות. בעקבות כך הורה ספדי לשגריר ירדן בתל אביב, רסאן אל-מג'אלי, לשוב לירדן להתייעצויות עקב סירובה של ישראל לשחרר את שני האזרחים הירדניים, שלשניהם גם אזרחות פלסטינית ונעצרו באותו יום. לאחר שביתת רעב של האזרחית הירדנית היבה אל-לבדי, לחץ ברחוב הירדני ולחץ מטעם ממשלת ירדן, הודיע שר החוץ ספדי כי ישראל הסכימה לשחררם והם הושבו לירדן.[12][13]

אירוע בולט נוסף היה השבת המובלעות צופר ונהריים לירדן, לאחר חכירה של כ-25 שנה בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994. בתגובה ללחץ על מלך ירדן מצד הציבור הירדני, החליט המלך על ביטול הסכם החכירה על שטחי המובלעות. ספדי הבהיר בתשובה לשאילתה של חבר הפרלמנט הירדני איברהים אבו אל-עיז כי המובלעות הן "אדמתה של ירדן, אך יש לישראלים בעלות על אדמות בו".[14] בתגובה ללחץ הציבורי בישראל לקראת ביטול הסכם החכירה, הבהיר שר החוץ ספדי בריאיון לכלי תקשורת ירדני כי ארצו לא קיבלה בקשה מישראל לקיים משא ומתן לחידוש החכרת השטחים שהוחכרו במסגרת הסכם השלום. הוסיף ואמר כי: "אם ישראל תבקש, ניכנס למשא ומתן על אופן העברת השטחים, מתוך מחויבות לאינטרסים שלנו".[15] במשך כל התקופה הזו שב והבהיר כי לא ינוהל משא ומתן עם ישראל על ריבונות על המובלעות, ואם יהיו התייעצויות הן יעסקו באופן שבו הנספח להסכם יבוטל וכי השיחות לא יעסקו בהארכת ההחכרה.[16] לאחר שהוחזרו המובלעות לשליטה ירדנית טען במסיבת עיתונאים שערך כי: "הצענו לישראל לקנות ממנה את נהריים לפני סיום תקופת החכירה, אך היא סירבה". הוא הוסיף כי ישראל הציעה להאריך את תקופת החכירה, אבל במקרה זה, ירדן סירבה.[17]

יחסו לסכסוך הישראלי-פלסטיני

א-ספדי ידוע כתומך בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני וכמתנגד חריף לסיפוח בקעת הירדן ושטחים ביהודה ושומרון על ידי ישראל.

בינואר 2020 לאחר פרסום תוכנית השלום של הנשיא, דונלד טראמפ ודחייתה על ידי חברות הליגה הערבית, אמר שר החוץ ספדי כי: "אנחנו מזהירים מההשלכות של כל צעד ישראלי חד צדדי שיביא לקביעת עובדות בשטח. הקמת התנחלויות והרחבתם וסיפוח אדמות פלסטיניות, מהווים הפרה של החוק הבינלאומי. הקהילה הבינלאומית צריכה לשלב ידיים כדי לפתוח במשא ומתן ישיר וחדש שיגיע לפתרון שתי המדינות".

בפברואר 2020 פרש את חזונו לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעת מסיבת עיתונאים שערך עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב במוסקבה. לדבריו: "הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים, שתחייה בביטחון ושלום לצד ישראל - היא הדרך היחידה לפתור את הסכסוך".[18]

ביוני 2020 על רקע הצהרות הסיפוח מצידה של ממשלת ישראל וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ערך ספדי ביקור ברמאללה ונפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. בפגישה אמר ליושב הרשות כי: "הסיפוח הישראלי של אדמה פלסטינית כבושה יהרוג את השלום ומדובר בסופו של פתרון שתי המדינות. הדבר ימנע מכל עמי האזור לחיות בביטחון, שלום ויציבות". הוא פרס בפניו את אפשרויות הפעולה הירדניות במקרה של סיפוח. על פי דבריו: "ירדן תחזיר את השגריר שלה בישראל אם יבוצע הסיפוח, ובנוסף תמזער בדרכים אחרות את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, כולל בחינה מחודשת של היחסים ושל הסכם השלום שנחתם ב-1994". בנוסף דווח כי ירדן תשקול להטיל ולקדם סנקציות בינלאומיות נגד ישראל, במידה ותוכנית הסיפוח אכן תצא לדרך.[19][20][21]

תמיכתו בפתרון שתי המדינות באה גם לידי ביטוי בהצהרה שנתן בעקבות הסכם נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות באוגוסט 2020, באומרו כי: ההשפעה של ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות "תלויה במה שתעשה ישראל בעתיד". לדבריו, "אם ישראל תראה בהסכם זה כתמריץ לחזור לגבולות 1967 האזור יתקדם לעבר השלום".[22]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איימן א-ספדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Snara site team, Biography Of Foreign Minister Ayman Safadi, Al-Sinara newspaper website, ‏14 ביוני 2018 (בערבית)
  2. ^ "Cabinet reshuffle sees 5 new ministers in, 7 out". The Jordan Times. 15 בינואר 2017. נבדק ב-27 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ الدروز ومعارضتهم لقانون القومية اليهودية | الحرة, www.alhurra.com (בערבית)
  4. ^ 4.0 4.1 Al Jazeera, Ayman Safadi ... successor to "quality" in the Jordanian Foreign Ministry, www.aljazeera.net, ‏18 בינואר 2018 (בערבית)
  5. ^ Ayman Al Safadi - Minister of Foreign Affairs and Expatriates, Ministry of Foreign Affairs and Expatriates of Jordan, World Economic Forum (באנגלית)
  6. ^ בלומברג, Ayman Safadi - Former Deputy Prime Minister, Hashemite Kingdom of Jordan, www.bloomberg.com
  7. ^ Ali Saadeh, Ayman Al-Safadi ... a famous bachelor and a journalist in a political gown!, assabeel.net, ‏23 בפברואר 2020 (בערבית)
  8. ^ Aliqtisadi, Ayman Al-Safadi, web.archive.org, ‏16 בפברואר 2020
  9. ^ "'Al Mamlaka' TV channel to start broadcasting July 16". The Jordan Times. 30 ביוני 2018. נבדק ב-2 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Safadi Ayman - Expatriates and Affairs Foreign of Minister" (PDF). נבדק ב-18 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Royal Decree approves new Cabinet headed by Khasawneh | Jordan Times, web.archive.org, ‏2020-10-15
  12. ^ "שחרור האזרחים הירדנים לא ישפיע על הישראלי שעצור בירדן", באתר N12, ‏5 בנובמבר 2019
  13. ^ כל רגע - ירדן: ישראל תחזיר את שני העצורים הירדנים, באתר kore.co.il
  14. ^ שר החוץ הירדני: "נהריים שייכת גם לישראלים", באתר מעריב
  15. ^ שר החוץ הירדני: ישראל לא פנתה אלינו לנהל מו"מ על השטחים המוחכרים, באתר ערוץ 7
  16. ^ הודיה כריש חזוני, הירדנים אינם נסוגים: בקרוב יפקע תוקפה של החכרת נהריים, באתר מקור ראשון
  17. ^ לאחר החזרת נהריים: מלך ירדן ביקר עם בנו במובלעת, באתר חדשות 13
  18. ^ שר החוץ הירדני איימן ספדי אמר כי הקמת מדינה פלסטינית שבירתה..., באתר חמ"ל
  19. ^ "סיפוח ישראלי יהרוג את השלום": שר החוץ הירדני נפגש עם אבו מאזן, באתר מעריב
  20. ^ דניאל סיריוטי, "אם ישראל תחיל ריבונות – ירדן תתקשה להמשיך לקיים את הסכם השלום בין המדינות", באתר ישראל היום
  21. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, שר החוץ של ירדן נועד עם עבאס ברמאללה: "אם ישראל תבחר בסיפוח היא תישא בהשלכות", באתר הארץ, 18 ביוני 2020
  22. ^ ירדן: "ההסכם עם איחוד האמירויות תלוי במה שתעשה ישראל בעתיד", באתר ynet, 13 באוגוסט 2020
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0