קולט אביטל

קולט אביטל
לידה	כ"ג בניסן ה'ת"ש (גיל: 83); בוקרשט, ממלכת רומניה
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1950
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת הרווארד
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית, מרצ
סיעה	ישראל אחת, העבודה-מימד-עם אחד, עבודה-מימד
	17 בנובמבר 1999 – 24 בפברואר 2009; (9 שנים ו־14 שבועות)
כנסות	15 - 17
	1 במאי 2001 – 17 בפברואר 2003; (שנה ו־41 שבועות)
	→ יהודה לנקרי דליה רבין ←
	12 במרץ 2003 – 17 באפריל 2006; (3 שנים ו־5 שבועות)
	→ צבי הנדל מיכאל נודלמן ←
	סגנית יושב ראש הכנסת; תפקידים דיפלומטיים;
	סגנית יושב ראש הכנסת; תפקידים דיפלומטיים;

קוֹלֵט אביטל (נולדה ב-1 במאי 1939) היא אשת ציבור ישראלית. מילאה תפקידים דיפלומטיים בכירים והייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה. בשנת 2007 הייתה לאישה הראשונה שהציגה מועמדות לתפקיד נשיא מדינת ישראל.

ביוגרפיה

אביטל נולדה במשפחת אברמוביץ'^[1]^[2] ב-1 במאי 1939 בבוקרשט, רומניה. ברומניה נחשבה משפחתה לאמידה ובבעלותה היו בנק ובית-חרושת לעורות. בתקופת מלחמת העולם השנייה, אולצה משפחתה לענוד טלאי צהוב ואביה נלקח כבן ערובה לבניין העירייה בעיר בקאו, שם עונה קשות^[3]. בית משפחתה הופקע והיא נמלטה עם אמה לבוקרשט. חלק מבני משפחתה נהרגו בהפצצות בעלות הברית. עקב הגדרתה כ"בורגנית קפיטליסטית", נרדפה המשפחה על ידי המשטר הקומוניסטי^[4]. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה ואלה השתכנו בלב תל אביב. קשיי ההסתגלות לשפה ולמציאות הארץ-ישראלית הביאו לכך שעד כתה ט', למדה אביטל ב"בית הספר של המיסיון" ביפו. המוסד התנהל ברוח צרפת ולאביטל, שהייתה בקיאה בשפה הצרפתית עוד מרומניה^[5], היה הדבר נוח למדי^[6]. את שלוש שנות הלימודים האחרונות בתיכון עשתה בעירוני ה'^[6].

במשרד החוץ

במהלך לימודיה החלה לעבוד במשרד החוץ כפקידה. מאז ואילך שימשה במגוון תפקידים דיפלומטיים בשירות החוץ: שימשה כמנהלת מדור תכנים במחלקת הסברה, בשנים 1982–1985 שימשה ציר בפריז, בשנים 1988–1992 הייתה שגרירת ישראל בפורטוגל ובשנת 1992 מונתה לקונסול כללי בניו יורק. בשובה לישראל, בשנת 1996, מונתה לתפקיד השלישי בחשיבותו במשרד החוץ כסמנכ"לית האחראית על מערב אירופה. בסה"כ, שירתה במשרד החוץ במשך 38 שנים.

בשנת 1998 הואשמה אביטל בחשיפת מידע פנימי. בעקבות האשמה זו פרשה משירות החוץ ופנתה להתמודד בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה.

חברת הכנסת

בבחירות 1999 נבחרה לכנסת מטעם מפלגת העבודה, והמשיכה לכהן בה גם בשתי הכנסות שלאחר מכן.

בכנסת ה-16 כיהנה כיו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובכנסת ה-15 כיהנה תקופה קצרה בראשות ועדת האתיקה. כמו כן עמדה בראש ועדת החקירה לבדיקת נושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה, אשר הגישה מסקנותיה בינואר 2005^[7]. ואחר כך יזמה גם את הקמתה של החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה^[8].

בכנסת ה-17 כיהנה אביטל כסגנית יושבת ראש הכנסת, מ"מ יו"ר וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חברה בוועדת הכנסת, חברה בוועדה למאבק בנגע הסמים, חברה בוועדת חוקה חוק ומשפט ומ"מ בוועדת החוץ והביטחון.

אביטל הייתה המועמדת הרשמית של מפלגת העבודה למשרת נשיא המדינה בבחירות לנשיאות שנערכו בכנסת ב-13 ביוני 2007^[9]. מולה התמודדו אז שמעון פרס וראובן ריבלין. לאחר שקיבלה 21 קולות בסיבוב הבחירה הראשון, לא עברה לסיבוב השני.

במהלך כהונתה, יזמה אביטל תיקון לחוק חינוך ממלכתי, לפיו בין מטרות החינוך הממלכתי בישראל יהיו גם הרחבת אופקיהם התרבותיים של התלמידים וחשיפתם לאמנות. בנוסף, יזמה תיקון לחוק עבודת נשים המאריך את התקופה בה נאסר על מעסיק לפטר עובדת שנעדרה מעבודתה עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות מ-60 ימים ל-90 ימים לאחר תום ההיעדרות. כן הייתה שותפה לתיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה), שאסר על פרסום סקרי בחירות בארבעת הימים שלפני הבחירות.

בפריימריז של מפלגת העבודה, אשר נערכו בדצמבר 2008, מוקמה אביטל במקום ה-19 ברשימת המפלגה לבחירות לכנסת השמונה עשרה. בעקבות ירידת כוחה של מפלגת העבודה ל-13 מנדטים, לא זכתה לכהן בכנסת ה-18.

לאחר חברותה בכנסת

מאז עזיבתה את הכנסת, שימשה אביטל כיושבת ראש המרכז הרעיוני-חינוכי של קרן ברל כצנלסון^[10] ויושבת ראש לשכת המסחר ישראל-רומניה^[1]. ביוני 2012 החלה לשמש יושבת ראש "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל"^[1], לאחר שנבחרה לתפקיד על ידי נציגי 56 העמותות הפועלות למען ניצולי השואה^[11]^[12]. מלבד זה, היא מכהנת כיושבת ראש "אגודת הנבל והזמיר"^[1], המארגנת את תחרות הנבל הבינלאומית ואת הזמריה^[1], ומשמשת חברת הוועד המנהל של תיאטרון גשר^[1].

ביוני 2009 מונתה ל"יועצת בכירה" בארגון "J Street"‏^[13].

בבחירות לכנסת העשרים שובצה במקום ה-109 הסמלי ברשימת מרצ^[14], ונבחרה כחברת ועידת מרצ^[15].

במאי 2017 הוטל עליה קנס של 5,000 ש"ח על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משום שמסרה רשימות של ניצולי השואה למפלגת "יש עתיד", בניגוד לחוק הגנת הפרטיות^[16].

ב-2001 עוטרה באות לגיון הכבוד שהוענק לה על ידי שגריר צרפת בישראל^[17] וב-2010 עוטרה שוב באות הלגיון - בפעם זו בדרגת קצין^[18]. היא בעלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רוצ'סטר ומאוניברסיטת וולסלי בארצות הברית^[10].

ב-2021 פרסמה ספר אוטוביוגרפי "הילדה עם העניבה האדומה" (ספרי חמד)^[19].

חיים אישיים

אביטל רווקה. היא דוברת שבע שפות^[1]. בעלת תואר ראשון במדע המדינה ותואר שני במינהל ציבורי.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: קולט אביטל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קולט אביטל

קולט אביטל, באתר הכנסת
קולט אביטל, באתר כנסת פתוחה
אתר האינטרנט של אביטל
קולט אביטל, מי באמת פוחד מאירופה?, באתר "אופקים חדשים", גיליון 3, 30 באפריל 2003
קולט אביטל, החמאס – כיצד יוצאים מהסבך?, באתר "אופקים חדשים", גיליון 31, 28 ביוני 2006
מתי טוכפלד, קולט אביטל רצה לנשיאות: "לא לכוחנות ולחתרנות", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 13 במרץ 2007
אהרון ברנע מראיין את קולט אביטל בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 24 בינואר 2016
דודי פטימר, ‏"כל חיי היו מלחמת עצמאות": קולט אביטל חוזרת לתחנות המשמעותיות בחייה, באתר מעריב אונליין, 24 ביולי 2021

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 דן מרגלית,
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית' אינו ערך חוקי חותם אישי - קולט אביטל, ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר יוטיוב‏, 5 באפריל 2017
^ את שמה עיברתה, עוד קודם לשירותה במשרד החוץ, בעצה עם חברתה מהתיכון, חמוטל בורשטיין מכיוון שהצליל נעם לה. ראו: דן מרגלית,
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית' אינו ערך חוקי חותם אישי - קולט אביטל, ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר יוטיוב‏, 5 באפריל 2017 - דקה 22:36
^ אתר מכון יד ושם, קולט אביטל, באתר yadvashem.org, ‏29 בנובמבר 2020
^ על פי "שמעון לא קולט", מאמר ובו ריאיון עם אביטל מאת אמירה לם; המוסף "7 ימים", ידיעות אחרונות, 18 במאי 2007
^ אמה הייתה מורה לצרפתית ובחרה לבתה את השם "קולט", על שם הסופרת הצרפתייה שנודעה בשם עט זה, אשר האם חיבבה מאוד.
^ ^6.0 ^6.1 לפי דבריה של אביטל בראיון עמה בתוכנית "היו ימים" עם תום שגב, מראשית 2013, בערוץ הכנסת (התוכנית הובאה בשידור חוזר ביוני 2014)
^ עמירם ברקת, היום יפורסמו שמות נספי השואה שהחזיקו חשבונות בחמשת הבנקים הגדולים בישראל, באתר הארץ, 18 בינואר 2005
^ צבי לביא, ‏הכנסת אישרה את הקמת החברה הממשלתית להשבת נכסי קורבנות השואה בישראל, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2005
^ אמנון מרנדה, מהיום: קולט אביטל מועמדת רשמית לנשיאות, באתר ynet, 9 במאי 2007
^ ^10.0 ^10.1 ביוגרפיה, באתר האינטרנט של קולט אביטל
^ קולט אביטל נבחרה פה אחד להנהיג את מרכז הארגונים של ניצולי השואה, באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
^ איתמר לוין, אתר אינטרנט ירכז את זכויות הניצולים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 4 באפריל 2013
^ Amy Spitalnick, Colette Avital Joins J Street as Senior Advisor, באתר J Street‏, 19 ביוני 2009
^ רשימת המועמדים לכנסת
^ חברי ועידת מרצ, באתר מרצ
^ רפאלה גויכמן, צבי זרחיה, יש עתיד נקנסה בעקבות שימוש לא חוקי במידע על ניצולי שואה, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2017
^ תמונה מטקס הענקת אות הכבוד, באתר האינטרנט של אביטל
^ שגריר צרפת העניק לקולט אביטל את עיטור לגיון הכבוד הצרפתי, באתר שגרירות צרפת בישראל
^ לאה ענבל דור, שיניה התותבות של הנזירה נפלו לתוך שטח ההפקר, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2021

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31939998קולט אביטל

[חותם-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 דן מרגלית,
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית' אינו ערך חוקי חותם אישי - קולט אביטל, ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר יוטיוב‏, 5 באפריל 2017

[2] את שמה עיברתה, עוד קודם לשירותה במשרד החוץ, בעצה עם חברתה מהתיכון, חמוטל בורשטיין מכיוון שהצליל נעם לה. ראו: דן מרגלית,
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית' אינו ערך חוקי חותם אישי - קולט אביטל, ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר יוטיוב‏, 5 באפריל 2017 - דקה 22:36

[3] אתר מכון יד ושם, קולט אביטל, באתר yadvashem.org, ‏29 בנובמבר 2020

[4] על פי "שמעון לא קולט", מאמר ובו ריאיון עם אביטל מאת אמירה לם; המוסף "7 ימים", ידיעות אחרונות, 18 במאי 2007

[5] אמה הייתה מורה לצרפתית ובחרה לבתה את השם "קולט", על שם הסופרת הצרפתייה שנודעה בשם עט זה, אשר האם חיבבה מאוד.

[שגב-6] 6.0 ^6.1 לפי דבריה של אביטל בראיון עמה בתוכנית "היו ימים" עם תום שגב, מראשית 2013, בערוץ הכנסת (התוכנית הובאה בשידור חוזר ביוני 2014)

[7] עמירם ברקת, היום יפורסמו שמות נספי השואה שהחזיקו חשבונות בחמשת הבנקים הגדולים בישראל, באתר הארץ, 18 בינואר 2005

[8] צבי לביא, ‏הכנסת אישרה את הקמת החברה הממשלתית להשבת נכסי קורבנות השואה בישראל, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2005

[9] אמנון מרנדה, מהיום: קולט אביטל מועמדת רשמית לנשיאות, באתר ynet, 9 במאי 2007

[ביוגרפיה-10] 10.0 ^10.1 ביוגרפיה, באתר האינטרנט של קולט אביטל

[11] קולט אביטל נבחרה פה אחד להנהיג את מרכז הארגונים של ניצולי השואה, באתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל

[12] איתמר לוין, אתר אינטרנט ירכז את זכויות הניצולים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 4 באפריל 2013

[13] Amy Spitalnick, Colette Avital Joins J Street as Senior Advisor, באתר J Street‏, 19 ביוני 2009

[14] רשימת המועמדים לכנסת

[15] חברי ועידת מרצ, באתר מרצ

[16] רפאלה גויכמן, צבי זרחיה, יש עתיד נקנסה בעקבות שימוש לא חוקי במידע על ניצולי שואה, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2017

[17] תמונה מטקס הענקת אות הכבוד, באתר האינטרנט של אביטל

[18] שגריר צרפת העניק לקולט אביטל את עיטור לגיון הכבוד הצרפתי, באתר שגרירות צרפת בישראל

[19] לאה ענבל דור, שיניה התותבות של הנזירה נפלו לתוך שטח ההפקר, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

יושבי ראש ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת
יושבי ראש ועדת העלייה והקליטה (1977-1999)	גאולה כהן • רוני מילוא • עוזי ברעם • מרים גלזר-תעסה • מיכאל קליינר • עמנואל זיסמן • נעמי בלומנטל
יושבי ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות (החל מ-1999)	נעמי בלומנטל • צבי הנדל • קולט אביטל • מיכאל נודלמן • ליה שמטוב • דני דנון • יואל רזבוזוב • אברהם נגוסה • דוד ביטן • עודד פורר

קולט אביטל

תוכן עניינים

ביוגרפיה

במשרד החוץ

חברת הכנסת

לאחר חברותה בכנסת

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

קולט אביטל

ביוגרפיה

במשרד החוץ

חברת הכנסת

לאחר חברותה בכנסת

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש