המכלול:מקבצי ערכים

מקבצי ערכים הם רשימה תמציתית של ערכים הנוגעים למועד האקטואלי, המרוכזים במשבצת המחליפה זמנית את הערך המומלץ.

להלן רשימת כל מקבצי הערכים הקיימים במכלול.

שם	תוכן	מופיע בתאריכים	עריכה
מקבץ ערכים לעשרת ימי תשובה	ראש השנה הוא החג המציין את תחילת השנה היהודית ויום הדין הכללי שבו דן ה' את כל יצורי העולם. החג נמשך יומיים והוא הפותח את עשרת ימי תשובה, עשרת ימיו הראשונים של חודש תשרי הכוללים גם את צום גדליה, שבת שובה ויום הכיפורים. מצוות ומנהגי החג: בערב החג מקיימים התרת נדרים, בסעודות לילות החג נוהגים לערוך את סדר ליל ראש השנה, שבו נאכלים מאכלים המסמלים את התקוות לשנה החדשה, כסימן טוב. ידוע במיוחד המנהג לטבול תפוח בדבש כסימן לשנה מתוקה. המצווה המרכזית של החג, היא תקיעת שופר המתבצעת לאורך תפילת ראש השנה, לאחר תפילת שחרית ובמהלך תפילת מוסף בעת אמירת ברכות מלכויות זכרונות ושופרות. בקהילות רבות נהוג לומר בתפילה את הפיוט "ונתנה תוקף" המתאר את חרדת הדין בבית דין של מעלה. סמוך לשקיעת החמה של יום הראשון של החג נהוג לפקוד מקור מים, ולומר תשליך, תפילה ייחודית לחג. יש הנוהגים ללמוד את מסכת ראש השנה העוסקת בדיני החג. השנה החדשה המתחילה ביום זה היא שנת ה'תשפ"ה למניין בריאת העולם. רבים שולחים למכריהם לקראת פתיחת השנה, איגרת שנה טובה. יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה, יום התענית היחיד שמוזכר בתורה ודוחה גם את מצוות עונג שבת (צמים גם כשחל בשבת). יום הכיפורים הוא יום סליחה וכפרה על עבירות שבין אדם למקום. בימים שלפני החג מקיימים לפי המנהג מעמד "כפרות". כדי לכפר על עבירות שבין אדם לחברו, חובה לפייס את החבר, ולכן נהגו לפני יום הכיפורים לרצות את החברים ולבקש את סליחתם. בתקופה שבה בית המקדש היה קיים, עיקר היום הייתה עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, בשיאה נכנס הכהן הגדול ארבעה פעמים לקדש הקדשים האסור בכניסה במשך השנה. חלק מעבודת היום היה שילוח השעיר לעזאזל, שאחריו היה הלשון של זהורית הופך ללבן בדרך נס. מסכת יומא עוסקת בעבודת הכהן במקדש ביום הכיפורים. חלק מרכזי בתפילת המוסף של יום הכיפורים עוסק ב"סדר העבודה", וכולל פיוטים שונים. הכרזת כל נדרי פותחת את תפילות החג, תפילת נעילה מסיימת את תפילות החג, ובסופה, ברוב הקהילות תוקעים בשופר. מוצאי יום הכיפורים ויום המחרת נחגגים בקהילות אחדות כ"יום שמחת כהן". שנה טובה וגמר חתימה טובה!	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים לסוכות	סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, ומצווה לשמוח בו. נקרא גם חג האסיף ו"זמן שמחתנו". בכל שבעת ימי החג יש לשבת בסוכה, לישון בה ולאכול בה. בכל יום מימי החג, מלבד שבת, יש ליטול את ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, ולברך "על נטילת לולב". בכל יום מימי החג, מלבד שבת, נוהגים להקיף את בימת בית הכנסת עם ארבעת המינים ולומר פיוטי הושענות, זכר להושענות שהיו נהוגות בבית המקדש. הושענא רבה הוא היום האחרון של חול המועד סוכות, ומבצעים בו חיבוט ערבות. האשכנזים נוהגים לקרוא בשבת חול המועד את מגילת קהלת. על שמחת בית השואבה, שהתקיימה בבית המקדש בחג הסוכות, אמרו במשנה: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". היום השמיני של חג הסוכות קרוי שמיני עצרת, והוא חג בפני עצמו. בארץ ישראל זהו גם יום שמחת תורה, בו מסיימים מחזור שלם בקריאת התורה. בגולה, נחוג יום זה למחרת, ביום טוב שני של גלויות. מסכת סוכה עוסקת בדיני חג הסוכות. חג סוכות שמח!	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים לחנוכה	החנוכייה בכותל המערבי חנוכה: חג הנמשך שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו, ומציין את הנסים שנעשו לאבותינו בתקופת היוונים. החשמונאים: מנהיגי המרד נגד היוונים, מרד החשמונאים וניהול קרבות נגד היוונים. חנוכת המזבח: לאחר הנצחון ניתצו החשמונאים את המזבח שנטמא, ובנו אותו מחדש. הדלקת נרות חנוכה היא אחת ממצוות החג העיקריות. נהוג להדליק בחנוכייה. בכל שמונת ימי החנוכה קוראים את ההלל ומוסיפים את תפילת על הנסים. מעוז צור: פיוט שנהוג לשיר בימי החנוכה, בעיקר לאחר הדלקת הנרות. נהוגה אכילת מאכלי חלב לזכר הנס בו יהודית הרגה את הולופרנס בעזרת האכלתו במוצרי חלב. יש הנוהגים לאכול לביבות וסופגניות, מאכלים המטוגנים בשמן, כזכר לנס פך השמן. סביבון (דריידל): מנהג ישראל לשחק עם סביבון שעליו רשומות האותיות נ' ג' ה' ש'. חנוכה שמח!	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים לפורים	משלוח מנות תענית אסתר: יום תענית המקדים את חג הפורים ומצוין ביום י"ג באדר, ערב פורים, והוא זכר לתענית שיזמה אסתר המלכה. פורים: חג המצוין בי"ד באדר, בו ניצל עם ישראל בתקופת גלות בבל. מגילת אסתר: הספר בנ"ך שבו מסופר המעשה שבעקבותיו נחגג פורים. קריאת מגילה היא אחת ממצוות החג. בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כדוגמת ירושלים ויריחו, נחגג החג בט"ו באדר, והוא מכונה "שושן פורים". ארבע מצוות החג הן מקרא מגילה, נתינת מתנות לאביונים, שליחת משלוח מנות ועריכת סעודת פורים. בתלמוד (מסכת מגילה, דף ז עמוד ב) נקבע כי בפורים על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". רעשן הוא צעצוע שבו נעשה שימוש בפורים בשל המנהג להרעיש בכל פעם שבה מוזכר שמו של המן בעת קריאת המגילה, כחלק מ"מחיית זכר עמלק". התחפשות היא אחד מן המנהגים הבולטים בחג. נהוגה אכילת אוזני המן – עוגיות משולשות הממולאות במילוי מתוק. בקהילות מסוימות נחגג בפורים פורים שפיל - מיני בדחנות שונים. במוסדות חינוך שונים ובחצרות חסידיות נהוג להכריז על פורים רב. פורים שמח!	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים לפסח	מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד פסח: חג הנחגג לזכר יציאת בני ישראל ממצרים קרבן פסח: בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים בערב החג, י"ד בניסן, את קרבן הפסח. במקרא מתוארים קרבנות פסח שנערכו על ידי עם ישראל במצרים, שנה לאחר מכן - בשנה השניה ליציאת מצרים ולאחר עלותם לארץ על ידי יהושע בן נון, חזקיהו, יאשיהו ועזרא. מי שהיה מנוע מהקרבתו מחמת אונס, היה מקריב בי"ד באייר, פסח שני בערב החג נוהגים הבכורות להתענות תענית בכורות, זכר להצלתם במכת בכורות, או להיפטר מחובת התענית על ידי אכילה בסעודת מצווה ליל הסדר: הלילה הראשון של החג, שבמהלכו נקראת ההגדה של פסח שבה מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים, אוכלים מצה ומרור ושותים ארבע כוסות בכל ימי החג ישנו איסור לאכול או להשהות בבית חמץ. משום כך מקפידים לפני חג הפסח לנקות את הבית, ולקיים בדיקת חמץ וביעור חמץ. במהלך חג הפסח אוכלים מצה במקום החמץ שאכילתו אסורה והאוכלו נענש בכרת. כאשר, בלילה הראשון, ליל הסדר, חובה לאכול אותה, ובשאר ימי החג, אכילתה היא רשות בלבד חג זה הוא הראשון מבין שלוש הרגלים המופיעים בתורה, משום שספירת החדשים מתחילה בחודש ניסן ספירת העומר, היא ספירה של שבעה שבועות מפסח עד חג השבועות, שיש לספור החל מהלילה השני של פסח (ליל ט"ז בניסן) ימי חול המועד הם ימי חג במקצת, שאסור לעשות בהם חלק מהמלאכות המותרות ביום חול כ"ב בניסן, היום שלאחר החג, קרוי אסרו חג. בחלק מקהילות ישראל נהוג לחגוג באותו יום את המימונה פסח כשר ושמח!	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל	דגל ישראל בחצי התורן יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה מצוין מדי שנה בד' באייר, או ביום סמוך לו. ביום הזיכרון מנציחה ישראל את זכרם של חללי מערכות ישראל שנפלו במהלך שירותם. רבים מהחללים נפלו במלחמות ישראל. ביום הזיכרון זוכרים גם את חללי פעולות האיבה. הנצחתם של חללי מערכות ישראל נעשית גם באמצעות מפעלי תרבות כגון יד לבנים, באמצעות אנדרטאות כגון האריה השואג, ובשירה ובספרות - כגון גווילי אש וערב שירי לוחמים. מדבקות עם פרח דם-מכבים אדום, סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מחולקות ביום זה בבתי הספר, בעצרות הזיכרון ובבתי הקברות הצבאיים ונענדות על דש הבגד. מגש הכסף, שירו של נתן אלתרמן, מתאר את גבורתם של הלוחמים להקמת המדינה. לזכרם של חללי מערכות ישראל נכתבו שירים רבים המושמעים בשידורי ובטקסי יום הזיכרון. ביום ז' באדר חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה	תמונת הילד היהודי מגטו ורשה יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי. השואה היא רצח העם והניסיון השיטתי לרצוח את כל בני העם היהודי, שביצעו הנאצים ועוזריהם במהלך מלחמת העולם השנייה. מחנות השמדה הוקמו לשם השמדה שיטתית של יהודים ושל מיעוטים נוספים כחלק מ"הפתרון הסופי". מרדכי אנילביץ' פיקד על מרד גטו ורשה ונפל בקרב גבורה מול הנאצים. אנה פרנק – נערה יהודייה שנספתה במחנה הריכוז ברגן-בלזן. היומן שחיברה, שבו תיעדה את התקופה שבה הסתתרה יחד עם משפחתה במחבוא מאימת רדיפות הנאצים, הוא אחד התיעודים המפורסמים ביותר של חיי היהודים בתקופת השואה. ספר עדות – הספר הראשון שהופיע בארץ ישראל המכיל עדות ישירה לשואה מפי עד ראייה – יעקב קורץ. יד ושם – מוסד שהוקם בישראל לשם הנצחת זכר השואה. חסיד אומות העולם – תואר הניתן למי שנמנה עם המעטים שפעלו למען הצלת היהודים באירופה בתקופת השואה. ראול ולנברג, צ'יאונה סוגיהארה, קרל לוץ ואוסקר שינדלר הצילו אלפי יהודים כל אחד.	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים ליום העצמאות	דגל ישראל יום העצמאות מציין את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח. הציונות היא תנועה לאומית שעל פיה קמה המדינה, והיא מאחדת כמעט את כל אזרחיה היהודים. את מגילת העצמאות, המסמך המכונן של מדינת ישראל, הקריא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות שנערך במוזיאון תל אביב. דגלה של מדינת ישראל הוא דגל ישראל, בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה. התקווה, ההמנון הלאומי, נכתב על ידי נפתלי הרץ אימבר ואומץ על ידי התנועה הציונית, ולאחר מכן על ידי מדינת ישראל. מלחמת העצמאות הייתה המלחמה הראשונה מבין מלחמות ישראל. כלכלת ישראל ידעה זעזועים רבים במהלך שנותיה ולמרות זאת הצליחה להגיע תוך כיובל שנים לרמה גבוהה של פיתוח כלכלי. הכנסת, ממשלת ישראל ובית המשפט העליון מייצגים את רשויות הממשל בישראל. כרזת יום העצמאות היא כרזה המופקת מדי שנה החל משנת ה'תש"ט-1949, לקראת יום העצמאות, כחלק מחגיגות העצמאות. מדינת ישראל רק בת 76, אך יש לה היסטוריה רחבה מאוד. יום עצמאות שמח!	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים לל"ג בעומר	ל"ג בעומר אינו מוזכר בתורה ובתלמוד, ומקורו במנהג שהשתרש החל מראשית האלף השישי. ל"ג בעומר חל בי"ח באייר, שהוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר, ומכאן שמו - ל"ג בעומר. ביום זה נפסק מותם במגפה של תלמידי רבי עקיבא, ונפטר בו רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). אלפים עולים מדי שנה לקבר רשב"י, הנמצא בהר מירון להילולת רבי שמעון בר יוחאי, ועל עלייה זו יש שאמרו: מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר במירון לא ראה שמחה מימיו. ביום זה נוהגים להדליק מדורות גדולות, לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה נפסקים מנהגי האבלות של ספירת העומר, ולא אומרים תחנון בתפילה. רבים נוהגים ללמוד ביום זה בספר הזוהר.	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים לשבועות	שבועות הוא החג השני בשלוש הרגלים; נקרא גם חג הקציר, חג מתן תורה וחג הביכורים. החג חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות. בחג השבועות מציינים את מעמד הר סיני, שחל בתאריך זה. נוהגים להישאר ערים במשך כל ליל החג, וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות. נהוג לקרוא בחג במגילת רות. בתפילת שחרית נוהגים האשכנזים לומר את הפיוט אקדמות לפני קריאת התורה. לפני תפילת מנחה אומרים הספרדים והתימנים את הפיוט "אזהרות", המונה את כל תרי"ג מצוות. בחו"ל חוגגים את החג במשך יומיים, דין הקרוי יום טוב שני של גלויות.	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ
מקבץ ערכים לתשעה באב	תבליט על שער טיטוס ברומא המתאר שבויים יהודים הנושאים את כלי המקדש ואת המנורה תשעה באב: יום תענית המציין את חורבן שני בתי המקדש. זהו החמור מבין ימי האבלות שבלוח השנה העברי. ואירעו בו חמש מאורעות כמופיע במשנה - נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ חורבן בית ראשון ושני חורבן ביתר חרש טורנוסרופוס את העיר מנהגי האבלות מתחילים בשבעה עשר בתמוז, שבו מתחילה תקופה הנקראת שלושת השבועות, ומתגברים בראש חודש אב, שבו מתחילה תקופה הנקראת תשעת הימים. בתשעה באב קוראים במגילת איכה, שהיא קינה על חורבן ירושלים, הפותחת במילים "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם". נוהגים לקרוא בבתי הכנסת קינות לתשעה באב, ובקהילות מסוימות מוסיפים קינות לזכר חללי השואה. בתפילת העמידה בתשעה באב מוסיפים, בהתאם למנהגי הקהילות, את תפילת נחם ותפילת עננו. יש הלומדים בתשעה באב את ספר איוב עקב האיסור על לימוד תורה בתשעה באב משום שהיא משמחת, למעט כמה קטעים עצובים שבכללם ספר איוב ואגדות החורבן. חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב עוסק בצביון הציבורי של ליל תשעה באב במדינת ישראל. זכריה ניבא שתשעה באב, כמו גם שאר ימי האבל על בית המקדש, "יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָשׂוֹן וּלְשִמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבוּ" (ספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ט)	לרשימת התאריכים	עריכת המקבץ