חיבוט ערבה
 | |
| תלמוד בבלי | מסכת סוכה, דף מ"ד |
|---|---|
| משנה תורה | ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכה כ"ב |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן תרס"ד |
חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש. נהוג לאגוד את ענפי הערבה ובסיום התפילה של הושענא רבא לחבוט את הערבות ברצפה. מאחר שנטילת ערבה היא מנהג שהנהיגו הנביאים, ולא תקנה דרבנן, לא נתקנה לה ברכת המצווה.
מקור המנהג
ערך מורחב – מצוות ערבה במקדש
נטילת לולב בחג הסוכות נוהגת מן התורה הן בבית המקדש והן מחוצה לו (ביום הראשון). נטילת ערבה נוהגת מן התורה במקדש בלבד, ומנהג נביאים ליטלה מחוץ למקדש ביום השביעי[1].
בבית המקדש היו זוקפים ענפי ערבה גדולים סביב המזבח החיצון ותוקעים ומריעים, כפי שכותב הרמב"ם:
כיצד הייתה מצותה, בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה, וזוקפין אותן על צדדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח; ובעת שהיו מביאין אותה וסודרין אותה, תוקעין ומריעין ותוקעין...
וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג זכר למקדש, אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה בזמן הזה; כיצד עושה, לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה - שדבר זה מנהג נביאים הוא.— הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א
.
טעם המנהג
טעם מנהג חבטת הערבה הגאונים כתבו שערבה שאינה עושה פרי ונובלת מהר מסמלת את מידת הדין ומיום זה יתבטלו הדינין וייסתם פי המקטרג ויינתן בעפר[2], ומובא עוד בשם האר"י שהיות ויש חמישה מידות דין בעולם, לכן יש לקחת חמשה ערבות ולהכות חמישה פעמים[3]. וכמו שאמרו בירושלמי שטעם שבע ההקפות כנגד חומת יריחו שנפלה בשבע ההקפות כך ביום זה מידת הדין נשברת.
וש שביארו שהערבה דומה לשפתים והיא באה לכפר על חטאי השפתיים, והחבטה בקרקע רומזת להכנעה של החוטא כנאמר בפסוק: "יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה[4]" שישתחווה עד הקרקע שהעפר יגיע לפיו[5].
על פי הלבוש, הוא דרך שעשוע ושמחה כדרך שעשו בשמחת בית השואבה, שביום זה היו מרבים בשמחה, לקיים ושמחתם לפני ה' ולהודות על טובת הגשמים[6]. בזמן חז"ל נהג מנהג שעשוע נוסף של חטיפת לולבים ואתרוגים[7]. המהרי"ל מתאר שנהגו לכבות את נרות בית הכנסת עם הערבות בשעת החבטה לשם שמחה[8].
קיום המנהג
מנהג הנטילה מתקיים בהגבהה, ובנוסף בחבטת הערבה[9]. לפירוש רש"י חבטה היא נענוע, ולפירוש הגאונים והרמב"ם חבטה בקרקע[10]. שני הפירושים הובאו להלכה[11]. לדעת העיטור מנהג החבטה בקרקע נהג בגבולין אך לא במקדש[12].
מבחינת ההלכה, די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה, אולם בשל הרצון להדר במצווה היו שכתבו שיש לקחת לפחות שלושה ענפים. המנהג הנפוץ כיום, בהשפעת דברי האר"י הוא לחבוט חמישה ענפים חמש פעמים[13]. את הערבות אוגדים בקשר[14] ובסיום התפילה של הושענא רבא, מבצעים את חיבוט הערבה.
לדעת רש"י אין שיעור לאורך הערבה[15] ולדעת הר"ן שיעורה שלשה טפחים כאורך הערבה שבלולב וכן נפסק להלכה[16]. נהגו לקחת ענפים ארוכים ויפים משום חיבוב מצוה[17]. כן נהגו ששמש בית הכנסת מביא ערבות למכירה כשם שבבית המקדש סיפקו שלוחי בית דין ערבות לציבור[18].
מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים, לא נתקנה לה ברכה, מפני שלא ניתן לומר עליה וציוונו[19]. עם זאת, ישנם נוסחים של בקשות ותפילות הנאמרות לפני ואחרי חיבוט הערבה. במהלך החיבוט יש הנוהגים לומר את המשפט הארמי "חביט חביט ולא בריך", שמוזכר בגמרא, המשמש כתזכורת לכך שיש לחבוט ללא ברכה.
את הענפים שנותרים לאחר החיבוט נהגו לשמור כסגולה ולהשתמש בהם לתשמיש מצווה, כגון חומר בעירה לאפיית המצות בפסח, בדומה לנעשה עם שאר המינים (אתרוג למרקחת או סגולה ללידה קלה; לולב לביעור חמץ או סגולה נגד גנבים והדס להריח בהבדלה במוצאי שבת).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב שמעון אור, תשרי: אני והוּ בחבטת הערבה, תנועה לתורה מנהיגה
- חיבוט ערבה בחג סוכות במושב ברקת, בבית כנסת על פי מנהג יהודי חבאן
- הרב אלי עמר, סוד חיבוט הערבה, אתר הידברות
- יעקב קופל, מצוות ערבה
- מידע על חיבוט ערבה בקטלוג הספרייה הלאומית
- חן מלול, חיפשנו סיפור מעניין לכתבת סוכות וחזרנו עם איש בלי ראש, הספרנים בלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ד עמוד ב' וראה תוספות יום טוב סוכה פרק ד משנה ג שהם חגי זכריה ומלאכי שחיו בזמן הבית
- ^ תשובת רב צמח גאון שערי תשובה סימן ש"מ וזוהר ח"ג לא ע"ב
- ^ שער הכוונות סוכות דרוש ח. להרחבה ראה מועדי אהבה עמוד תשל"א.
- ^ מגילת איכה, פרק ג', פסוק כ"ט
- ^ אבן עזרא על הפסוק הנ"ל, תשובת רב צמח גאון שערי תשובה סימן ש"מ טור ברקת הלכות לולב
- ^ לבוש סימן תרסד סעיף ג. אסמכתא לכך נמצאת בדברי הפייטן רבי אלעזר הקליר: אנא אזון חין תאבי ישעך בערבי נחל לשעשעך ובפיוט לרבי מנחם בן מכיר: כהושעת ברכות וארוכות וגבוהות מעלסים (עולזים)[דרושה הבהרה]
- ^ משנה, מסכת סוכה, פרק ד', משנה ז' ובארו רש"י, מסכת סוכה, דף מ"ה עמוד א', ד"ה ואוכלין ובתוספות שם שכן נהגו משום שמחה
- ^ הובא בדרכי משה סימן תרסד
- ^ מנהג רבי אלעזר בר צדוק בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ד עמוד ב'
- ^ תשובת הגאונים שערי תשובה סימן ש"מ, משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז' בדומה למנהג המוזכר בדברי רבי יוחנן בן ברוקה במשנה לחבוט ענפי דקל. ראה גם רש"י, מסכת סוכה, דף ט' עמוד ב', ד"ה מאי למימרא
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ד, סעיף ד' ורמ"א שם
- ^ ספר העיטור הלכות לולב דף צג טור ד
- ^ משנה ברורה, סימן תרס"ד, סעיף קטן ט"ז
- ^ משנה ברורה, סימן תרס"ד, סעיף קטן י"ז
- ^ רש"י, מסכת סוכה, דף מ"ד עמוד ב', ד"ה עלה אחד
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ד, סעיף ד'
- ^ רש"י, מסכת סוכה, דף מ"ד עמוד ב', ד"ה עלה אחד רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ד, סעיף ד'
- ^ ר"ן סוכה דף כא עמוד ב והובא ברמ"א אורח חיים, סימן תרס"ד, סעיף ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ד עמוד ב' ובתוספות ד"ה כאן במקדש
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי קל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • א סוכה א קליינע • סהרנה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
32203276חיבוט ערבה