האריה השואג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האריה השואג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
על שם הרוגי קרב תל חי
מיקום בית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי ישראלישראל ישראל
תקריב על ראש הפסל
טקס הסרת הלוט מעל הפסל, 1934
אנדרטת האריה השואג בתל חי לעת ערב

האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כמצבת קבר ואנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ -1 במרץ 1920.

רקע

אתר קבורתם של לוחמי תל חי היה למקום עלייה לרגל מאז שלהי 1920, אך המקום היה עלוב ומוזנח, עובדה שטרדה את מנוחתם של המבקרים הרבים בו ובכללם ראשי היישוב. הרעיון להצבת הפסל היה של אברהם מלניקוב, שהעלה אותו עוד בשנת 1925, כחמש שנים לאחר נפילת לוחמי תל חי, עת ביקר במחצבת "גבעת החוצבים" בין כפר גלעדי למטולה. הביצוע נדחה מחוסר מימון, עד שהמימון הושג במאמץ משותף של ההסתדרות הכללית, הוועד הלאומי וסר אלפרד מונד (לורד מלצ'ט). מלצ'ט ביקש גם לבדוק הצעות של אמנים נוספים. ביולי 1928 החל הוועד הלאומי למנות ועדה בה היו חברים חיים נחמן ביאליק, אנה טיכו וד"ר ואן וניסלנד (Van Vriesland), על מנת לבחון הצעות שיוגשו לתחרות[1] לבסוף הוחלט לקבל את הצעתו של מלניקוב ולהשלים את הנדרש למימונה.

העבודות החלו בשנת 1928. האנדרטה הועמדה בסוף שנת 1933,[2] ונחנכה ב-22 בפברואר 1934.[3] בפיסול המצבה סייעו יהודה קופילביץ ויצחק שדה, וסתתים בוגרי בית הספר לאמנות "בצלאל".

תיאור

המצבה המסיבית משמשת ככן הנושא את פסל האריה, היא עשויה מקונגלומרט כפר גלעדי (תלכיד מחלוקי אבן גיר קשים מתקופת האאוקן). בחזיתה לוח אבן שעליו חקוקה הסיסמה "טוב למות בעד ארצנו", ומתחתיה חקוקים שמותיהם של שמונת החברים שנהרגו, דבורה דרכלר, יעקב טוקר, יוסף טרומפלדור, בנימין מונטר, שרה צ'יזיק, שניאור שפושניק, אהרן שר ווולף שרף.

האריה מפוסל בסגנון פיגורטיבי עתיק בהשראת תבליטים אשוריים. פניו של הפסל פונות למזרח וראשו מורם בשאגה. האופן בו שואג האריה, כשראשו כלפי מעלה, אינו מסמל כוח או ניצחון אלא מביע כאב (בדומה ליללת חתול בעת צרה). סגנונו של הפסל הפך אותו לאבן דרך של האמנות ה"כנענית", והוא היה מראשוני אנדרטאות ההנצחה בארץ ישראל.

עם הקמתה נצפתה האנדרטה למרחקים בכל האזור, שרובו היה מאוכלס כפרים ערביים וביניהם שני יישובים יהודיים בלבד. היא הייתה מיד לסמל לאומי, נקודת ציון בנוף הגלילי, ואתר עלייה לרגל לאנשי היישוב ותנועות הנוער.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האריה השואג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Monument to Trumpeldor and Comred,‏The Palestine Bulletin,‏ 29 ביולי 1928
  2. ^ מצבת תל־חי, דבר, 3 בדצמבר 1933.
  3. ^ גילוי המצבה על קבר מגיני תל־חי, דבר, 23 בפברואר 1934.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25006947האריה השואג