בית דין של מעלה

ביהדות, בית דין של מעלה הוא ערכאה שמימית אשר שורשים למציאות קיומה מצויים כבר במקרא אולם עיקר אזכורה המפורש בא לידי ביטוי בספרות חז"ל (בעיקר בספרות האגדה, אך גם בהקשרים משפטיים בהם קצרה ידו של הדין בערכאה הארצית ועל כן נמסר הדין לשמים, למשל בדין מיתה בידי שמים) ובתורת הסוד הקדומה והמאוחרת (הקבלה והחסידות).

תולדות המושג

הנביא מיכיהו בן ימלה מתאר את משפטו של ה', כפי שנראה בחזונו, בדומה לדיון של ערכאה שיפוטית, המתנהל בעזרת קטיגורים וסניגורים:

ראיתי את ה' יושב על כסא וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו

— ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק י"ט

המלאכים העומדים על ה' משמשים, לפי אגדת חז"ל, כדיינים בבית דין של מעלה. חז"ל הסיקו מן הפסוק שאין ראוי לדון ביחיד, שכן אף הקב"ה אינו דן ביחיד אלא נועץ, כביכול, בבית דינו:

אל תהי דן יחידי שאין דן יחיד אלא אחד. אמר רבי יהודה בן פזי: אף הקדוש ברוך הוא אין דן יחידי, שנאמר וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, אלו מטין לכף זכות ואלו מטין לכף חובה. אף על פי שאין דן יחידי - חותם יחידי, שנאמר: אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת. אמר רבי יוחנן: לעולם אין הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו דבר, עד שנמלך בבית דין שלמעלה

— תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק א', הלכה א'

בתלמוד בבלי הוסמך הדבר על הפסוק בספר דניאל, המדבר על הגזירה שיצאה מן המלאכים:”בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא” (ספר דניאל, פרק ד', פסוק י"ד). מלאכים אלו הם דייני בית דין מעלה. כינוי נוסף לבית דין זה הוא "פמליא של מעלה".

עוד דרשו חז"ל, כי כל מקום שהוזכר בכתוב:"וה'" בריבוי האות ו', משמעותו: הוא ובית דינו

תפקידים ואופן פעולה

זמן ישיבת בית דין של מעלה נקבע, על פי האגדה, לימי שני וחמישי במקביל לימי ישיבת בית דין של מטה על פי תקנת עזרא

ביום ראש השנה אין בית דין של מעלה יושב למשפט עד שיוכרז בבית דין של מטה על קידוש החודש.

בבית דין של מעלה נאמרים חידושי תורה מאת ה' מידי יום:”אין כל יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דין של מעלה” (בראשית רבה, פרשה ס"ד, פסקה ד')

במקומות שונים נאמר כי בית הדין כקובע את גורל נשמתו של האדם לאחר מותו. על פי התיאור הרווח, בראש הרכב בית הדין יושב ה' כשלימינו יושבים המלאכים המסנגרים על הנידונים, ומשמאלו יושבים המקטרגים. במרבית התיאורים מופיע השטן כמקטרג ותובע ראשי.

לפי רבא, "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורבייה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר?"

הקשר בין בתי הדין של מעלה ושל מטה

בדרך כלל, פעולת בית הדין של מעלה היא שמיימית, אך לעיתים קרובות מובאות התייחסויות שונות לגורמים אנושיים היוצרים קשר עמו, בדרך של ניסיון להשפיע על החלטות בית הדין. תיאורים שכאלה רווחים כבר במדרשים על אודות פעולותיו של משה מול בית דין זה, אך נפוצים יותר בסיפורים על אודות מקובלים וכן בסיפורים על צדיקים מראשית תנועת החסידות המבקשים לפעול למען הכלל או למען יחידים, מתייצבים לפני בית הדין ושוטחים את טענותיהם.

כמו כן, בכמה מקורות, מוקדמים ומאוחרים מתוארת תפיסה לפיה באפשרות גוף הלכתי ארצי לקבל החלטות אשר יאושרו בבית דין של מעלה.