חסיד אומות העולם

לוח בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם

בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה . תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים (ראו טבלה להלן).

הרעיון בבסיסו של הביטוי הוא כי האדם שלו ניתן התואר זכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי.

בהלכה משמש התואר "חסידי אומות העולם" לגויים מאמינים המקיימים את שבע מצוות בני נח, ללא קשר להצלת יהודים.

ההצלה וסיבותיה

מדליה שעשויה מכסף אשר הוטבעה על ידי "יד ושם" ומוענקת לחסידי אומות העולם (עוצבה על ידי נתן קרפ)

העיצוב הישן של המדליה שהוענקה לחלק מהחסידים

חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה. היו בהם נוצרים מכל הכנסיות והכתות, מוסלמים, בני דתות אחרות ואנשים חילוניים; גברים ונשים מכל הגילאים. הם הגיעו מכל השכבות החברתיות, ובהם משכילים וחסרי השכלה, אנשי ציבור לצד מנהיגים ודמויות ידועות בחברה, עירוניים ואיכרים, מכל קצוות אירופה ומכל המקצועות. היו להם מניעים וסיבות שונות שבגללן סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים:

• יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה;
• מחאה נגד הנאציזם (ראו גם התנגדות גרמנית לנאציזם);
• מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה;
• שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות.

סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. העונשים להסתרה היו חמורים, ואיימו על חיי המסתירים. במזרח אירופה הרגו הגרמנים לא רק את המסתירים אלא גם את בני משפחותיהם. במערב אירופה העונשים היו חמורים פחות, אולם גם שם התוצאות יכלו להיות טרגיות. אחדים מחסידי אומות העולם במערב אירופה נאסרו ונשלחו למחנות ונספו שם. אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. ישנם מספר סוגים של מעשי הצלה:

• הסתרת יהודים בבתי המצילים, בחוות, או במנזרים.
• המצאת ניירות מזויפים וזהויות בדויות.
• הברחה מעבר לגבול וסיוע לבריחת יהודים.
• הצלת ילדים, על ידי משפחות, מנזרים, וארגוני מחתרת שסייעו למצוא בתים לילדים.

הענקת אות חסיד אומות העולם

אנדרטת זיכרון ביער יופ וסטרויל לזכר חברי המחתרת ההולנדית שניספו במלחמת העולם השנייה

פסל חסיד אומות העולם האלמוני ביד ושם. פסל - שלמה זלינגר

תנאים להענקת האות

חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג (1953) שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזיכרון להקים יד זיכרון "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". כל תיק של מועמד לקבלת אות חסיד אומות העולם נידון ונבדק בקפדנות בוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון, לאחר שתחילה נאסף החומר במחלקה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם" ונגבות עדויות מהניצולים. כאשר אין אפשרות לעשות זאת, ניתן להסתמך על הצהרות ועדויות הנמסרות בפני נציגויות קונסולריות ישראליות במדינת מושב הניצול.

החוק קבע הגדרה ברורה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על פי המקובל בשפת יום יום הכוונה היא לאישיות מוסרית אשר בעת צרה ומבחן נטתה אהדה, חסד ועזרה ליהודים. בהקשר לחוק הזיכרון השואה והגבורה ברור כי לא די באהדה, בחסד ובעזרה, שהרי המחוקק הציב דרישות נשגבות יותר, באומרו: "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להציל יהודים". משמע, לדרגת חסיד אומות העולם במובן החוק מגיע רק מי שביצע מעשה הצלה של יהודי, וזאת מתוך חירוף נפשו. לכאורה שני התנאים הללו חד הם שכן על-פי חוקי הנאצים כל המסתיר יהודי או מגיש לו עזרה מתחייב בנפשו. מי שהגיש עזרה מתוך בצע הכסף אינו ראוי לתואר חסיד אומות העולם במובן החוקי, אף על פי שהסתכן בהצילו יהודים.

ארבעת התנאים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם:

1. מעורבות פעילה של המצילים בהצלת יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או גירוש למחנות המוות.
2. סיכון לחייהם, חירותם או מעמדם של המצילים.
3. המניע הראשוני של המצילים היה לסייע ליהודים נרדפים. כלומר: ההצלה לא נעשתה עבור רווח כספי או תגמול אחר כגון המרת דתם של הניצולים, אימוץ ילדים וכו'.
4. קיומן של ראיות למקרה ההצלה – עדות של מי אלו שקבלו את העזרה מהמצילים (עדות ניצול) או במקרים יוצאי דופן תיעוד ממקור ראשון המבסס את אופי ההצלה והנסיבות להצלה.

אדם זכאי לתואר "חסיד אומת העולם" גם אם בזמן המלחמה טען הניצול בפני המציל כי הוא אינו יהודי ולאחר המלחמה התברר כי הניצול הוא יהודי.

בשנת 2016 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק המבקשת להשוות את מעמדם של יהודים אשר הצילו יהודים אחרים לאלה שאינם יהודים. הצעה זו העלתה ביקורת נוקבת מצד מוסד "יד ושם" הטוענת כי הדבר יהווה פגיעה ברגשותיהם של שורדי שואה רבים.

אותות כבוד והטבות

שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובעץ שניטע על שמם (ולעיתים על ידיהם) בשדרת חסידי אומות העולם, והם מקבלים מדליה מיוחדת עליה מוטבע שמם ותעודת כבוד. האות מוענק למצילים או שארי-בשרם בארצות מגוריהם באמצעות נציגיה הדיפלומטיים של ישראל. בטקסים אלו נוכחים נציגים של הממשל המקומי והם זוכים על פי רוב לסיקור תקשורתי רחב. לעיתים הניצולים מזמינים את מציליהם או קרוביהם לישראל ואז, לבקשתם, מתקיימים הטקסים ביד ושם. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם מהווה הכרת תודה של העם היהודי לדורותיו על החמלה והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה בזמן השואה כלפי העם היהודי.

לפי סעיף 2 (4א) לחוק יד ושם, זכאים חסידי אומות העולם לאזרחות כבוד של מדינת ישראל לאות הוקרה על פועלם, ואחדים מהם אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".

לפי חוק הביטוח הלאומי, זכאים חסידי אומות העולם ובני משפחותיהם, היושבים בישראל, לתגמול חודשי השווה לשכר הממוצע במשק, למענקי הבראה ולהנחה בארנונה.

חסידי אומות עולם לפי מדינות

נכון ל-1 בינואר 2018, מקור: אתר יד ושם
פולין   6,863 הולנד 5,669 צרפת 4,056 אוקראינה 2,619 בלגיה 1,742 ליטא 893 הונגריה 861 איטליה 694 בלארוס 650 גרמניה 616 סלובקיה 592 יוון 347 רוסיה 206 סרביה 139 לטביה 136 צ'כיה 118 קרואטיה 117		אוסטריה 109 מולדובה 79 אלבניה 75 נורווגיה 67 רומניה 65 שווייץ 49 בוסניה 47 ארמניה 24 דנמרק 22 בריטניה 22 בולגריה 20 שוודיה 10 מקדוניה 10 סלובניה   10 ספרד 9 ארצות הברית 5 אסטוניה 3		פורטוגל 3 ברזיל 2 סין 2 אינדונזיה 2 פרו 2 צ'ילה 2 אירלנד 1 יפן 1 לוקסמבורג 1 וייטנאם 1 מונטנגרו 1 טורקיה 1 אל סלוודור 1 גאורגיה 1 אקוודור 1 קובה 1 מצרים 1
סה"כ:	26,973

ערך מורחב – חסידי אומות העולם מרומניה וממולדובה

אחדים מחסידי אומות העולם

• אוטו ויידט, היה בעלים של בית מלאכה בברלין שרוב עובדיו היו יהודים חירשים ועיוורים. וכאשר החלו רדיפות הנאצים בתקופת השואה, ניסה לשמור על עובדיו תוך סיכון עצמי. עזרתו כללה מציאת מקומות מסתור עבורם, זיוף תעודות, שוחד של מנהל לשכת התעסוקה ועוד, לאחר המלחמה הקים בית יתומים עבור ניצולי מחנות הריכוז.
• אוסקר שינדלר: שינדלר היה תעשיין גרמני שפעל בקרקוב שבפולין. בזכות קשריו ההדוקים עם ההנהגה הנאצית הצליח להציל מאות יהודים על ידי העסקתם במפעלים שהיו בבעלותו. פועלו הונצח בסרט "רשימת שינדלר". הבחירה, בו ובאשתו, ל"חסידי אומות העולם" הייתה שנויה במחלוקת והם נבחרו רק לאחר דיונים חוזרים בוועדה, בהם הוחלט ”שמעשיו הטובים מכריעים את הכף לטובתו, ושלמרות שהחל דרכו כחבר מפלגה נאצית וספקולנט, הוא ראוי לתואר חסיד אומות העולם”.
• אידה קוק, סופרת בריטית.
• אירנה סנדלר, חברת ארגון "הוועד להצלת יהודים" ז'גוטה הפולני, הצילה מספר רב של ילדים יהודים על ידי הברחתם למנזרים ולמשפחות נוצריות.
• אליזבת איידנבנץ, מורה ואחות שווייצרית. היא ייסדה את בית היולדות של אלנא ובין השנים 1936–1944 הצילה כשש מאות תינוקות, פליטים יהודים וצוענים שברחו מגרמניה הנאצית וממדינות שנכבשו על ידיה.
• אליס, נסיכת באטנברג - נסיכה ממשפחת המלוכה הבריטית ואמו של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו. החביאה בביתה באתונה אלמנה יהודיה ושניים מילדיה בתקופת הכיבוש הגרמני ביוון.
• אמפארו אוטרו, ממוצא קובני.
• אנדרה גלן-הרשקוביצ'י מבריסל שבבלגיה, הצילה בתקופת השואה, יחד עם אחרים, כאלף ילדים יהודיים.
• אנדריי טומפיי, כומר קתולי ממוצא יוגוסלבי.
• אנחל סאנס בריס, דיפלומט ספרדי, וג'ורג'ו פרלסקה, איטלקי שהתחזה לדיפלומט ספרדי. הצילו יחדיו אלפי יהודים באמצעות שימוש בסמכויות השגרירות הספרדית בבודפשט, בין השאר תוך שימוש בחוק הספרדי מ-1924 המעניק אזרחות לצאצאי מגורשי ספרד. השניים השתמשו בחוק זה גם כשהיהודים האמורים לא באמת היו מצאצאי המגורשים.
• אנטון סוחינסקי, חקלאי אוקראיני עני שהחביא בביתו שישה יהודים.
• אנטונין קאלינה, פעיל קומוניסטי צ'כוסלובקי. בזמן המלחמה שהה במחנה הריכוז בוכנוואלד כאסיר פוליטי, שם שמר על ילדים רבים והציל את חייהם באחד השילוחים.
• ארישטידש דה סוזה מנדש, קונסול פורטוגל בבורדו, צרפת. העניק 30,000 ויזות של מדינתו ליהודים, תוך שהוא מפר את האיסור של ממשלתו - וכך הצילם מהנאצים.
• גאורג פרדיננד דוקוויץ, דיפלומט גרמני בשגרירות ארצו בדנמרק, אשר איפשר את הצלת יהודי דנמרק בכך שהדליף את הידיעה על גירושם הצפוי למחתרת הדנית, והשיג בחשאי את הסכמת ממשלת שוודיה לקליטת היהודים.
• ג'אקומו באסי, מזכיר קהילה איטלקי.
• גוטפריד פון איינם, מלחין אוסטרי, שהציל את חייו של המלחין קונרד לאטה.
• גלינה וולדימיר אימשניק, כומר פרובוסלבי ממוצא ממוצא בלרוסי ואשתו.
• גרטרודה בבילינסקה, קתולית פולניה שהייתה מטפלת בבית משפחה יהודית. כשנפטרה אם המשפחה, המשיכה גרטרודה לטפל בילד שנרשם כאחיינה במסמכים מזויפים שהשיגה. היא סיכנה את עצמה ונדדה עם הילד במחנות עקורים, עלתה אתו לאניית המעפילים אקסודוס ובשנת 1947 הגיעה עמו לארץ ישראל.
• ד"ר סימיליאן צ'קדה, בישוף סקופיה, התנגד בגלוי לנאצים והציל ילדים יהודים.
• דורותיאה נף - שחקנית קולנוע ותיאטרון וינאית. הצילה את חברתה לילי והסתירה אותה בדירתה במשך 4 שנים.
• דימיטר פשב פוליטיקאי בולגרי והמטרופוליט סטפן ראש הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית, שניהלו בנפרד מאבק עיקש ברשויות הפוליטיות ומול מלך בולגריה, אשר מנע את גירושם של יהודי בולגריה אל מחנות ההשמדה.
• ד"ר היינריך קרל ארנסט גריבר שהיה כומר פרוטסטנטי בברלין שפעל למען הצלת יהודים תוך סיכון חייו.
• הרמן גרבה, מהנדס גרמני שהציל עשרות יהודים ממפעלו מהאקציות ברובנו, וכן צייד קבוצת עובדים אחרת בניירות מזויפים וכך הציל את חייהם. לאחר סיום המלחמה העיד במשפטי נירנברג על פשעי הנאצים בווהלין.
• ולאדיסלאבה חומס, אשר ב–1941 ניפקה תעודות מזויפות לנשים יהודיות והבריחה אותן מגטו לבוב שבפולין אל האזור הארי, מסרה ילדים יהודים לאימוץ בבתי משפחות פולניות והעבירה מידע על מצבם של יהודי לבוב למחתרת הפולנית, שפרסמה את המידע בעולם החופשי. בעת חיסול הגטו עזרה לילדים להימלט דרך תעלות הביוב.
• וריאן פריי, אקדמאי אמריקאי, שהגיע לצרפת הכבושה (משטר וישי) בשליחות "הוועד לסיוע לשעת חירום" הניו יורקי וניהל מבצע להצלת אלפי בני אדם. בסופו של דבר הציל כ-1,000 יהודים, ביניהם יהודים אינטלקטואלים ואמנים רבים, בהם מארק שאגאל, מקס ארנסט, חנה ארנדט, היינריך מאן, פרנץ ורפל.
• ז'אן בטיסט דה קוסטר, מהכפר זליק ליד בריסל, בלגיה. הסתיר בביתו את הילדה לואיז סילבי פרנקל במשך כל המלחמה.
• ז'וזף אנדרה היה כומר קתולי מנאמור שבבלגיה, שהציל מאות יהודים, רובם ילדים.
• זיינבה הרדגה היא חסידת אומות העולם בוסנית והמוסלמית הראשונה שקיבלה תואר זה יחד עם בעלה מוסטפא ובני משפחה נוספים על הצלת משפחות יהודיות בעיר סרייבו בזמן השואה.
• חוסה קסטיינוס קונטררס, הקונסול הכללי של אל סלוודור בז'נבה. מהבולטים אך בשל צניעותו הרבה גם מהאלמוניים שבחסידי אומות העולם. ניפק מסמכי אזרחות מזויפים של ארצו לכ-40,000 יהודים, בעיקר הונגריים, ועל ידי כך הצילם מלהישלח למחנות ההשמדה.
• טולה מאדנה, מסעדן הולנדי ממוצא אינדונזי, הסתיר ילד יהודי בביתו בזמן השואה.
• טוליו וינאי, כומר איטלקי.
• יאאפ פנראט (Jaap Penraat), סייע ליהודים להסתתר והיה פעיל מחתרת. בין היתר, הבריח במצטבר 406 יהודים מהולנד לספרד באמצעות הסוואתם כפועלי בנין.
• יאן ואנטונינה ז'בינסקי, ז'בינסקי היה מנהל גן החיות של ורשה. עם הכיבוש הגרמני מונה על ידי הגרמנים למפקח על הגנים בעיר. הוא הסתייע בכך כדי להיכנס לגטו ורשה וכך הציל עשרות יהודים מהגטו, בין מקומות המסתור שהכין היו כלובי גן החיות וביתו הפרטי בתחומי גן החיות. ז'בינסקי היה פעיל בארמייה קראיובה, ולאחר דיכוי מרד ורשה היה שבוי בגרמניה. עד שחרור ורשה, המשיכה אשתו אנטונינה (Antonina), להסתיר יהודים.
• יאן קרסקי, היה חבר המחתרת הפולנית אשר נבחר להיות בלדר לממשלה הפולנית בגולה. כדי לידע את העולם על מצב היהודים, הוא התגנב אל גטו ורשה וניסה להתגנב אל מחנה ההשמדה בלזץ. לאחר מכן יזם סדרת פגישות עם מנהיגי פולין הגולה ומנהיגי המערב שם התריע על מצבם הקשה של היהודים והצורך בפעולה מיידית.
• יאניס ליפקה פועל נמל לטבי שהתגורר בריגה. הבריח יהודים ממחנות עבודה ומהגטו, ודאג למחסה וקיום לעשרות יהודים בביתו.
• יוהאן ואן הולסט, פוליטיקאי הולנדי, היה מנהל המכון הפדגוגי להכשרת מורים באמסטרדם, ששכן ליד בית ילדים - בו רוכזו ילדים יהודים שהופרדו מהוריהם לפני שילוחם למחנות. עזר להבריח ולהציל כ-100 ילדים ותינוקות למקומות מסתור מחוץ לאמסטרדם ועוד כ-100 יהודים נוספים.
• יוזף וויקטורה אולמה, איכר פולני ואשתו.
• יופ וסטרויל, חבר המחתרת ההולנדית, שהחביא נערים ונערות יהודים והבריח אותם דרך בלגיה וצרפת הכבושות אל ספרד הנייטרלית.
• יליזבטה סקובצובה (הידועה כ"אם מריה") - ביולי 1942 עצרו הנאצים ביחד עם המשטרה הצרפתית אלפי יהודים פריזיים וכלאו אותם באצטדיון "ולודרום דה היבר" (Vélodrome d'hiver). הנזירה יליזבטה, בנה יורי, הכומר קלפינין ואליה פונדמינסקי, הצליחו להתגנב לתוך האצטדיון במסווה של מפני הזבל. בתוך פחי הזבל הם החביאו כמה עשרות ילדים יהודים והצליחו להימלט איתם מהאצטדיון ולהעבירם לבתי מסתור.
• לאונרד ברטלקובסקי, מתורגמן גרמנית-פולנית שהציל ארבעה יהודים.
• לאוקדיה ירומירסקה, הצילה יהודים בפולין.
• לטו קזיני היה כומר קתולי איטלקי שפעל למען היהודים הנרדפים בשואה.
• מיפ ויאן אוגוסטוס חיס שסייעו למשפחתה של אנה פרנק להסתתר.
• מריה אראסוריס הייתה עובדת סוציאלית שעבדה בבית חולים בפריז בו הוחזקו יהודים.
• ניקולאי יעקבלביץ' קיסליוב היה מפקד ביחידת פרטיזנים סובייטיים באזור מינסק אשר הציל 218 יהודים.
• סטן וולס, שבוי מלחמה בריטי, אשר הציל נערה יהודיה.
• סמואל דל קמפו, היה דיפלומט בשירות החוץ של רפובליקת צ'ילה, שעזר ליהודי רומניה בהכנת מסמכים שונים, כמו דרכונים צ'יליאניים.
• סרגיי מטרבלי, יינן ממוצא גיאורגי.
• פייר ואמילי בלדי מנים בצרפת, הצילו בתקופת השואה את בני משפחת שטרן ויהודים נוספים.
• פר אנייר, דיפלומט שוודי שבמהלך מלחמת העולם השנייה נטל חלק במאמצים לשחרר יהודים הונגריים ממעצר וגירוש בידי הנאצים.
• פרידה אדם, תופרת גרמניה.
• פריץ פיליפס, הולנדי, מנהל חברת פיליפס (המכונה "מר פיליפס"), נותר לנהל את העסק לאחר ששאר בני המשפחה עזבו לבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. נתן מחסה בבית המלאכה שלו באיינדהובן לעובדים היהודים ולמשפחותיהם.
• צ'יאונה סוגיהארה, קונסול יפני בליטא, שהציל את חייהם של אלפי יהודים באמצעות הנפקת ויזות ליפן.
• קספר טן בום מהארלם שבהולנד. יחד עם בנותיו החביא יהודים רבים בחנות השעונים המשפחתית, שבקומותיה העליונות גרו בני המשפחה והמסתתרים יחד.
• קרל לוץ, דיפלומט שווייצרי שהציל מעל ל-60,000 מיהודי הונגריה באמצעות כתבי החסות שהנפיק, ובתים מוגנים בהם שיכן רבים מהניצולים.
• ראול ולנברג, דיפלומט שוודי שהציל אלפי יהודים בהונגריה, מעריכים את מספר הנפשות שניצלו בזכות פועלו של ולנברג בכ-100,000 יהודים.
• רודי אדמונדס, רב-סמל אמריקני, הציל את חבריו היהודים לשבי הגרמני.
• תדאוש פאנקייוויץ', שסייע ליהודים בגטו קרקוב דרך בית המרקחת שלו שהיה בשטח הגטו.
• ד"ר אוקו מסינג, כמרצה באוניברסיטת טרטו (Tartu) באסטוניה ונודע בשל דעותיו ההומאניות והאנטי פשיסטיות. בזמן הכיבוש הנאצי, מסינג סירב ללמד באוניברסיטה והקדיש את כל מרצו להצלת חפצי אמנות וסממני תרבות יהודיים. במהלך המלחמה הוא החביא יחד עם אשתו תלמיד יהודי בביתם.
• ד"ר הנס פון דוהנאני, משפטן גרמני, פעל להעברת שלושה-עשר יהודים מגרמניה לשווייץ.
• ד"ר חוזה סנטאלה, דיפלומט ספרדי, אשר בעזרת אשתו כרמן הסתיר יהודים בביתו.
• הכפר ההולנדי ניולנדה - בשנים 1942–1943, התגייסו תושבי הכפר, בהולנד, להסתיר יהודים ולהצלת חייהם מידי המשטר הנאצי. מאה ושבעה עשר בתי אב בכפר ניולנדה הוכרו כ"חסידי אומות העולם".
• כריס לאבו - אמן הולנדי מפורסם, הציל כמה יהודים, זייף מסמכים עבור יהודים, נכלא במחנה ריכוז בגלל פעולותיו. ומת ממחלה במחנה.

ראו גם

• אות גיבור השואה הבריטי
• הצלה של יהודים על ידי מוסלמים בתקופת השואה

לקריאה נוספת

• רוברט סטלוף, בין צלב הקרס לסהרה, ירושלים: הוצאת יד ושם, תל אביב: הוצאת דביר.
• אמיר השכל, גיבורים רגילים: על חסידי אומות עולם גרמנים, יבנה: שורשים, תשע"ד 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסיד אומות העולם בוויקישיתוף

• דף הבית של המחלקה לחסידי אומות העולם ביד ושם
• רשימה מלאה של שמות חסידי אומות העולם, לפי מדינות, באתר יד ושם
• חסידי אומות העולם - מבחר סיפורים, באתר יד ושם
• חסידי אומות העולם, באתר מט"ח
• חסידי אומות העולם, באתר כל זכות
• ההטבות לחסידי אומות העולם, באתר הביטוח הלאומי
• יחידי סגולה- הצלת ילדים יהודיים בידי פולנים בתקופת השואה מאת אמונה נחמני גפני, באתר אימגו
• נילי קרן (עורכת), לחפש בן אדם, משואה לב, 2004
• כומר בלגי שהציל ילדים יהודים בא לביקור בישראל, יומני כרמל מרץ 1950 (התחלה 1:55)
• מגזין נייטיים, על הצלת קונרד לאטה ומצילי יהודים גרמנים 13 בפברואר 2000
• יובל מלחי, פרק 165: סאלאחטין אולקומן – חסיד אומות העולם מטורקיה (בעברית) – פרוייקט שירה בנקי, באתר "קטעים בהיסטוריה", 28 באוגוסט 2016
• עופר אדרת, הנסיכה, הנאצי ושוטה הכפר: מה הביא אנשים להסתכן כדי להציל יהודים בשואה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2018
• אלדד בק, ‏ניצולי שואה: "להכיר במצילי חיינו כחסידי אומות העולם", באתר ישראל היום, 10 אוקטובר 2018

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25393175חסיד אומות העולם