רבי יהודה הלוי
 | |
| פסלו של ריה"ל בחצר מוזיאון ראלי שבקיסריה | |
| לידה |
1075 טולדו, אמירות טולדו (אנ') |
|---|---|
| פטירה |
1141 (בגיל 66 בערך) ד'תתק"א ירושלים, ממלכת ירושלים |
| כינוי | ריה"ל |
| תפקידים נוספים | רפואה ומסחר |
| תלמידיו | חלפון הלוי מדמיאט |
| חיבוריו | ספר הכוזרי |
רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075 – 1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
יצירתו המרכזית היא האפולוגטיקה הפילוסופית "ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה והשפלה" (ספר הכוזרי), וכן קינות כמו "ציון הלא תשאלי" ושירים מפורסמים אחרים.
תולדות חייו
ריה"ל נולד בסוף המאה ה-11[2], בעיר טולדו או בטודלה[3] שבצפון ספרד, למשפחה אמידה ומלומדת. הוא זכה לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית. חוקרים רבים משערים שהיה תלמידו של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק אלפסי[4].
בשנות חייו הראשונות נדד ריה"ל בספרד כמשורר שכיר בחצרות של נכבדים באירועים חשובים. הוא נפגש עם משה אבן עזרא, גדול המתודולוגים של השירה בזמנו, ועל מפגש זה מסופר שמספר משוררים ערכו תחרות: הם לקחו שיר של משה אבן עזרא, שהוא קשה מאוד מבחינה תבניתית וניסו לחקות אותו. ריה"ל זכה בתחרות, שלח את השיר למשה אבן עזרא וזה הזמינו אליו. סיפור זה אכן טיפוסי לתקופת חייו הראשונה, בה חיבר הרבה שירי חשק ושירי יין.
ריה"ל התחבר למשוררים יהודיים ובהיותו רופא צעיר, התקבל בכבוד גדול בטולדו, שם נהנה מהפריחה הכלכלית שהתרחשה תחת מלך קסטיליה והנסיכים הנוצרים[5]. איש חסדו היה שלמה אבן פרוציאל, שר בחצרו של אלפונסו ה-6. ב-1108 נרצח אבן פרוציאל בעת היותו בשליחות. ריה"ל כתב לו הספד בן 73 בתים ובו הביע זעם רב כלפי האליטה הנוצרית "ישפך אלוהים מטר זעם עלי בת אדום\שרשה ירצץ וקצץ את אמיריה\ישיב לחיקה גמול בשכול ואלמון\וישכיב כל המונה ככל צלמי אשריה"[6]. לאחר מכן עזב את טולדו ועבר לדרום ספרד, אל העיר קורדובה, שם עסק ברפואה ובמסחר. חוג ידידיו הלך וגדל והוא נעשה לדמות של מתווך תרבות בין משכילי הדרום ויהודי הצפון[7]. כמעט בכל מקום שהגיע אליו, התקבל בהערצה[8].
ריה"ל התחבר במיוחד עם רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), והם נדדו יחדיו בספרד המוסלמית ובמגרב[9]. ראב"ע אף מזכיר את ריה"ל מספר פעמים בפירושו למקרא (כגון בפירושו לשמות ט, א; כ, א; דניאל ט, ב). ישנה מחלוקת בין החוקרים באשר לקיומה של קרבה משפחתית בין השניים. יש הסבורים כי ראב"ע היה חתנו של ריה"ל[10] וראיה מעניינת לכך יש ממעשיה שמובאת בסדר הדורות[11] שבפיוט מי כמוך ואין כמוך נכפלה האות ר' בשני בתים שונים,
ויהי לילה א' ויתאחר ר' יהודה לצאת מבית מדרשו כי נתקשה מאד על חבור תיבת רי"ש בפזמון אדון חסדך ... עד שהאשה הלכה אל מדרש אישה כי גם היא היתה חכמה ותקח מחברת אישה ותראה אותה לראב"ע ויקם ראב"ע ויקח קולמוס והתחיל לתקן בב' וג' מקומות בפזמון, וכשהגיע לתיבת רי"ש כתב כל הבית ההוא הראשון המתחיל רצה הא' לשמור כפלים כו' וכראות ר' יהודה שמח מאד ויחבקהו וינשקהו ויאמר לו עתה ידעתי כי בן עזרא אתה וחתן אתה לי, ואז העביר המסוה מעל פניו והודה, ויתן לו ר"י את בתו לאשה עם כל עשרו. ור"י לאט לו חבר הבית של תיבת רי"ש בפזמונו שמתחיל "רחשה אסתר למלך" ורצה שגם רי"ש של חתנו תשאר בכתובים לכבודו.
— שלשלת הקבלה בשם ספר יוחסין מועתק בספר סדר הדורות ע' אבן עזרא
ויש הסוברים כי ריה"ל השיא את בתו לבנו של ראב"ע (יצחק בן אברהם אבן עזרא)[12].
רבי שלמה פרחון בהקדמה לספרו "מחברת הערוך" מזכיר אף הוא את ריה"ל וראב"ע כרבותיו, ואף מספר על שיחותיו עם ריה"ל בענייני שירה כשבאו ריה"ל וראב"ע אליו לאפריקה.[דרוש מקור]
בשיר "לך נפשי בטוחה או חרדה" יש רמזים רבים על צאצאיו ובני משפחתו[13].
נסיעתו למזרח
כמיהתו הגדולה לעלות לארץ ישראל (ראו שירו "לבי במזרח") הביאתו להפליג בשנת 1140 לכיוון המזרח. בים חיבר שירי-הים על חיות מוזרות. הוא הגיע למצרים באלול 1140 וסביבו נוצר מיד חוג מעריצים משכילים, ביניהם ידידו-תלמידו חלפון הלוי מדמיאט, אשר הפצירו בו להישאר במצרים. לפי יוסף יהלום, גם יצחק בן אברהם אבן עזרא הגיע לאלכסנדריה ונתלווה אל הלוי לקהיר, אבל בניגוד אליו נשאר בה[14]. בכסלו של סוף 1140 נסע רבי יהודה הלוי לפוסטאט ובתחילת חודש סיוון 1141, על פי מכתבים מהגניזה הקהירית, עלה על אנייה לכיוון ארץ ישראל. לאחר מספר ימי עיכוב בהיעדר רוח מתאימה, הפליגה האנייה ביום הראשון של חג השבועות. שלמה דב גויטיין מסיק ממכתב נוסף שנמצא בגניזה שריה"ל נפטר בחודש אב של אותה שנה. המכתב הראשון שנמצא, המזכיר את מותו של ריה"ל הוא מחשוון 1141. במכתב זה נאמר: "ולא נעלם ממנה אודות רבנו יהודה הלוי הצדיק החסיד זק"ל". גויטיין מציין שנוסח זה רומז לכך שריה"ל לא מת מוות טבעי. מעבר לכך לא ידוע מה עלה בגורלו של ריה"ל, והגעתו לארץ ישראל אינה וודאית. לפי ישפה, "בגניזת קהיר נשתמרו קינות ואיגרות המזכירות את מותו של ר' יהודה הלוי, ומהן אפשר להסיק כי הוא נפטר במצרים ונקבר בה בחודש אב ד' תתק"א (יולי 1141). ואולם חוקרים ובהם שלמה דב גויטיין, יוסף יהלום ועזרא פליישר סבורים שהמשורר אכן הגיע לארץ ישראל (דרך נמל עכו) וייתכן שמת בירושלים[15]. גויטיין מנמק את השערתו בכך שרבי יהודה הלוי הגיע לארץ-ישראל, שכן אילו חזר למצרים הדבר מן הסתם היה משאיר רושם[16]. עד גילוי ההתייחסויות לריה"ל מהגניזה שיערו החוקרים שרבי יהודה הלוי לא הגיע לארץ ישראל.
נסיבות מותו של רבי יהודה הלוי אינן וודאיות והביאו לריבוי של סיפורים בהם אגדה ומציאות מתערבבים בלי היכר[17]. לדוגמה גדליה בן יוסף אבן יחיא, בן המאה ה-16, מספר על נסיבות מותו של רבי יהודה הלוי:
- "רבי יהודה הלוי היה בן חמישים שנה כשהלך לארץ ישראל. וקיבלתי מזקן אחד, שבהגיעו אל שערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים). והיה אומר הקינה שהוא חיבר, האומרת "ציון הלא תשאלי". וישמעאלי אחד לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו."[18]
החוקרים מתייחסים לעדות זאת בספקנות רבה, בין השאר משום שארץ ישראל הייתה תחת שלטון הצלבנים באותה תקופה.
מקום קבורתו
המקור הקדום ביותר למקום קבורת רבי יהודה הלוי הוא בספר המסעות של בנימין מטודלה, שביקר באזור בסביבות 1170, כ-30 שנה לאחר פטירתו של רבי יהודה הלוי. הוא כותב[19] כי בטבריה נמצא קברו של רבי יוחנן בן זכאי וקברו של רבי יהודה הלוי. במקורות מאוחרים יותר מהמאה ה-15 צוינו מקומות אחרים כמקום הקבורה, ב"ספר יוחסין" לרבי אברהם זכות בן המאה ה-15 כתב, כי רבי יהודה הלוי קבור ליד רבי יהודה בר אילעאי בצפת[20]., אבל לפי האיגרת של רבי יצחק אבן אלפרא משנת 1441 שנדפסה גם היא ב"ספר יוחסין"[21] הוא קבור סמוך לרבי אברהם אבן עזרא בכפר כבול.
הנצחתו
יצירתו ודמותו של רבי יהודה הלוי זכתה ליצירות ספרותיות ולמחקרים רבים, וכן לתיאור אמנותי פלסטי ברחבי העולם, כמו גם במוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" בקיסריה, שם מוצב פסל של יהודה הלוי.
על שמו רחובות רבים בערים בישראל, וכן המושב בית הלוי בשרון. בעיר קורדובה בספרד קרויה כיכר עירונית על שמו.
| תקופת חייו של רבי יהודה הלוי על ציר הזמן |
|---|
 |
יצירתו
ריה"ל חי בין שלושה מאורעות עיקריים שהטביעו את חותמם על עם ישראל בתקופה זו:
- מלחמת הרקונקיסטה בה עברה השליטה ברוב ספרד חזרה לידי הנוצרים שהחלה בסביבות שנת 1075 ונמשכה עשרות שנים. במלחמה זו נדדו המוני אנשים ממקום למקום, והיהודים שתפסו משרות נכבדות בשלטונות שני הצדדים, סבלו קשות וזוהו על ידי כל צד כאויב. ריה"ל נדד במלחמה מצפון ספרד לדרומה והוא נחשף למלחמה ואחדים מידידיו מתו בה.
- מסע הצלב הראשון בשנת 1096 גרם ליהודים צרות רבות בארצות הנוצרים, הם נטבחו ועונו.
- הופעת המוראביטון – קבוצת מוסלמים קנאית מצפון אפריקה שהופיעה לראשונה באל-אנדלוס ב-1086, ותפסה את השלטון בעשור שלאחר מכן. המוראביטון נודעו בחוסר סובלנותם כלפי המיעוטים הדתיים. בעקבות זאת, ברחו מספרד משפחות רבות.
שלושת המאורעות הללו עיצבו את מחשבתו של ריה"ל וקבעו בה היררכיה של חשיבות.
שיריו
שיריו של רבי יהודה הלוי נאספו בקובץ שירים הנקרא "דיוואן". אוסף השירים הראשון העיקרי של רבי יהודה הלוי נקרא "דיוואן מחנה יהודה" והוא נאסף על ידי רבי חייא אלדאודי, שהיה מצאצאי ראש הגלות שברחו לספרד ומייסד שושלת בני חייא (משפחות דון יחיא וחרל"פ). כל שירי רבי יהודה הלוי הודפסו במהדורה מודרנית על ידי ישראל זמורה שחילק את שירי רבי יהודה הלוי לעשרה ספרים/חטיבות כמו שירי ציון, שירי דודים, שירי ידידות, יוצרות, קרובות ועוד. רבים משיריו בנויים על אקרוסטיכון של שמו (יהודה).
משיריו
פיוטים לשבת
פיוטים לסליחות
שירת הבקשות ופיוטים שונים
- ישנה בחיק ילדות
- הידעו הדמעות
- יום ליבשה
- עבדי זמן
- אדון חסדך בל יחדל – לשבת זכור
- יחד באורך – לשבת חנוכה
- יה שמך ארוממך – לתפילות ראש השנה
- עפרה תכבס
ספר הכוזרי
ערך מורחב – הכוזרי
רבי יהודה הלוי התפרסם במיוחד בזכות ספרו הפילוסופי-יהודי "ספר ההוכחה והמופת להגן על האמונה המושפלת והבזויה", שנודע בעברית בשמו "הכוזרי". השם ניתן לספר על ידי המתרגם מערבית יהודית רבי יהודה אבן תיבון. רבי יהודה הלוי עבד על הספר כעשרים שנה, ולספר יש מסגרת דרמטית מומחזת. הוא ביסס את סיפור המסגרת של הספר על התגיירותו של מלך כוזר. ביסוד הספר עומדת התמודדות נגד השיטה האריסטוטלית ששלטה בשיח הפילוסופי של התקופה, וריה"ל מצליח לחרוג מהתפיסות המקובלות ולהעמיד חלופה בעלת קסם פיוטי ולכידות פילוסופית משל עצמה, הנלמדת עד היום כקלסיקה יהודית.
הגאון מווילנה חינך ללמוד את ספר חובת הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה, חוץ מהשער הראשון שבו, העוסק בבירור האמונה לפי דרך השכל – ובמקומו אמר שיש ללמוד את ספר הכוזרי[22].
תפיסתו הפילוסופית של רבי יהודה הלוי
רבי יהודה הלוי פרש מהשכלתנות האריסטוטלית של חכמי ישראל שקדמו לו. יש בו מעט קווי דמיון לתורה הנאופלטונית, והוא מערער על הדעה שהשכל יכול להגיע לאמת אחת בנושאים מטאפיזיים. נמשך אחר הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי בספרו "הפלת הפילוסופיה".
להלן כמה מרעיונותיו הבסיסיים:
- מקור האמת הדתית היא אך ורק ההתגלות (בהר סיני). השכל לבדו אינו יכול להגיע להתחברות או לדרך המחברת לה'. רק ה' יודע את הדרך אליו, והודיע זאת בהתגלות. ההתגלות היא במראות של חושים והיא יסוד האהבה.
- התורה איננה יכולה לסתור את השכל הישר.[23] היא אמנם כוללת דברים שאי אפשר להגיע אליהם באמצעות השכל, אך גם אינם בסתירה לו[24].
- אין אנחנו יכולים בשכל לייחס קיום ריאלי לארבעת היסודות בהתגלותם הטהורה.
- הוא דוחה את המטאפיזיקה של השתלשלות השכלים מכוח ידיעתם את ה', ושל הגלגלים מכח ידיעתם של השכלים את עצמם.[25]
- הוא דוחה את התפיסה האריסטוטלית בתורת אלמותיותו של השכל מכוח מספר הידיעות השכליות. גם את האמת של האריסטוטליות הוא מקבל מכוח ההתגלות ולא מכוח דרכי ההוכחה שלה.
- הוא מודה באמת המוסרית כשכלית, אבל רק מתוך תועלתה בלבד.
- ההשגחה על ישראל היא מעל הטבע ונוהגת בכל הדורות.
- לעם ישראל יש כושר דתי להשגת האלוקות, שמעל לשכל והוא החוש השישי של עם ישראל (מזכיר את "כוח הנפש" שמעל לשכל, בדברי פרוקלוס). כושר זה יוצא לפועל על ידי חוקי התורה. באדם היהודי שוכנת מדרגה "ממין המלאכים" והוא מִדרגה מעולה ממדרגת ה"מדבר". כוונתו היא שביהודי יש מעלה אימננטית שמבדילה אותו משאר בני האדם וכן גרים, שלכן, רק לו מסוגלות לנבואה.
- הדת יכולה להתפרש בשעת הצורך גם עם הנחת "חומר קדמון" בלתי נברא. תוארי הא-ל אף אלו הנראים חיוביים אינם אלא שלילות. מושג האלוקים השכלי תופס אותו רק לפי פעולותיו הטבעיות, אמנם השם המפורש לא יושג כי אם בנבואה.
חיבוריו שראו אור
- כתבי ר' יהודה הלוי בפרויקט בן-יהודה
- מהדורות של הכוזרי מנויות בערך: הכוזרי
שיריו:
- רבי יהודה הלוי, 'מי כמוכה' (אדון חסדיך), ונציה שמ"ו 1586.
- רבי יהודה הלוי, 'אדון חסדיך', 'מעוז השועלים' (עם תרגום איטלקי באותיות עבריות) ונציה שס"ט 1609.
- שמואל דוד לוצאטו, בתולת בת יהודה - ליקוטי שירים מרבי יהודה הלוי, פראג ת"ר 1840
- שמואל דוד לוצאטו, דיואן רבי יהודה הלוי, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ליק 1864 (המהדורה כוללת 86 שירים)
- אברהם אליהו הרכבי, רבי יהודה הלוי - קובץ שיריו ומליצותיו, בתוך: אוצר ישראל - מבחר שירת העברים ומליצותם, ספר ראשון. הוצאת אחיאסף, ורשה תרנ"ג-תרנ"ד 1893.
- חיים ברודי, דיואן - והוא ספר כולל כל שירי אביר המשוררים; יהודה בן שמואל הלוי, ארבעה כרכים, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ברלין תרנ"ד-תר"צ 1930. (המהדורה כוללת כ-700 שירים)
- שמעון ברנשטיין, 'שירי יהודה הלוי', הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה (האחים שולזינגר), ניו-יורק תש"ה 1945. (המהדורה כוללת 311 שירים, "שירי המהפך" נערכו משיקולים סיגנוניים). (מהדורת אינטרנט באתר דעת)
- חיים שירמן, יהודה הלוי - שירים נבחרים, סדרת ספרי מופת לבתי-ספר, מס' 18, הוצאת שוקן.
- יהודה הלוי - שירים, בסדרת "שירת תור הזהב", עורך: ישראל לוין, בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2007. מסת"ב 9657241251 (צפייה מוגבלת באתר כותר)
- יונה דוד, ר' יהודה הלוי - מבחר שירי חול, שירי ציון ושירי קודש, הוצאת ש. זק ושות' ירושלים, תשי"ט, 1959.
חיבורים אחרים:
- יהודה רצהבי, אגרת מרבי יהודה הלוי, גליונות כח, תשי"ג. עמ' 268–272.
- שרגא אברמסון, מכתב מרבי יהודה הלוי, קריית ספר כ"ט, תשי"ג. עמ' 133–144.
- שרגא אברמסון, אגרת מרבי יהודה הלוי לרב משה בן עזרא, ספר ח' שירמן, ירושלים תש"ל 1970. עמ' 397–403.
ייצוגיו בתרבות
שירתו והגותו מצוטטות בתרבות העברית לדורותיה. רחובות בישראל נקראו על שמו, וכן אוניית המעפילים "יהודה הלוי".
ב-2009, הקליטה אתי אנקרי את אלבום הזהב "אתי אנקרי בשירי רבי יהודה הלוי".
ראו גם
לקריאה נוספת
פרקים שיוחדו למשנתו של ר' יהודה הלוי נמצאים בכל הספרים על תולדות המחשבה היהודית בימי הביניים מאת החוקרים: יצחק יוליוס גוטמן, אליעזר שביד, הרב שמחה בונם אורבך, קולט סיראט, דב שוורץ, ועוד.
- שאול בן עבדאללה יוסף, גבעת שאול, ספר כולל ביאור מספיק לשירי ר' יהודה הלוי, וינה תרפ"ג.
- בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שירת ישראל וכנורה, בתוך ספר הגיוני עוזיאל, חלק ב, ירושלים תשי"ד.
- אברהם אליהו הרכבי, רבי יהודה הלוי, בתוך כנסת ישראל, שנה ראשונה, ורשה תרמ"ז.
- ח. שירמן, איפה נולד יהודה הלוי?, תדפיס מתוך תרביץ, י, ב. ירושלים תרצ"ט.
- יהודה בורלא, אלה מסעי רבי יהודה הלוי (רומן), הוצאת עם עובד, 1959.
- יהודה בורלא, ר' יהודה הלוי : ציונים מנתיב חייו, היקף שירתו, תמצית משנתו הפילוסופית ומסעו לארץ-ישראל, הוצאת מסדה, 1960.
- רפאל ישפה, פילוסופיה יהודית בימי הביניים. כרך ב':מעברים. יחידה 6 - ר' יהודה הלוי וביקורת הפילוסופיה. עמ' 199–410. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. רעננה, 2006.
- יוחנן סילמן, בין פילוסוף לנביא: התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ה 1985.
- אביבה דורון (עורכת), יהודה הלוי - מבחר מאמרי ביקורת על שירתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
- יוסף יהלום, שירת חייו של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, 2008.
- מנחם לורברבוים, נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"א.
- מיכה גודמן, חלומו של הכוזרי, הוצאת דביר, תשע"ג 2012.
- פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011.
- שירמן, חיים, & כותר (1979). לתולדות השירה והדראמה העברית : מחקרים ומסות מוסד ביאליק, כרך ראשון, עמ' 97
- Diana Lobel, Between mysticism and philosophy: Sufi language of religious experience in Judah ha-Levi’s Kuzari, Albany: State University of New York Press, 2000. (באנגלית)
- שלמה ויסבליט, שירי הקודש של ריה"ל, בספר סנהדראי, עמ' 404–427, (1972).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ריה"ל |
 ציטוטים בוויקיציטוט: יהודה הלוי |
 טקסט בוויקיטקסט: יהודה הלוי |
- רשימת מאמרים על רבי יהודה הלוי באתר רמב"י
- מידע על רבי יהודה הלוי בקטלוג הספרייה הלאומית
- שמואל יוסף פין, רבינו יהודה בר שמואל הלוי (ובשמו החול: אבו אלחסאן בן אללוי), בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 400–407, באתר היברובוקס
- רבי יהודה הלוי, באתר מט"ח
- אליעזר שביד, ריה"ל - מתוך הספר "הפילוסופים הגדולים שלנו", אתר דעת
- יוסף יהלום, גנזי לנינגראד וחקר שירת חייו של ר' יהודה הלוי, פעמים, 46-7, אביב תשנ"א, עמ' 55–74
- עזרא פליישר, תמצית ארצנו ומשמעותה, פעמים 68, תשנ"ו
- הרב אליעזר יהודה בראדט, פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הלוי בארץ ישראל, ישורון, כרך כ"ה תשע"א, עמ' תשנ"ד
- שולמית אליצור, תגלית: הקינה הבלתי ידועה של ר' יהודה הלוי, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 30.07.2017
- ר' יהודה הלוי, אתר הזמנה לפיוט
- רבי יהודה הלוי, חידות, באתר "דעת"
- נעם אשכולי, רבי יהודה הלוי מתוך הפודקאסט קדמא להיסטוריה יהודית
- אפרים חזן, חלום בשירה האישית ובשירת הקודש של רבי יהודה הלוי, מכאן ט"ו, מאי 2015, עמ' 247–261
יוסף יהלום, המשורר יהודה הלוי והסוחר חלפון הלוי רוכבים ביחד לקהיר, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2020- רבי יהודה הלוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי יהודה הלוי", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמודים לט-מג, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ ישראל זמורה (עורך), כל שירי רבי יהודה הלוי, א-י, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות, תש"ו 1946.
- ^ 1085 לפי שי"ר. ראו אנציקלופדיה יהודית "דעת". לודוויג אוגוסט פרנקל כתב בספרו ממצרים 1080. ואילו במט"ח כתוב 1075.
- ^ עיר הולדתו לא ידועה בבירור, ונתונה במחלוקת בין החוקרים
- ^ ד"ר דוד קויפמן, ר' יהודה הלוי, סיני ט עמוד ה; נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, ד, עמוד לט.
- ^ יהלום, 2008. עמ' 55
- ^ יהלום, 2008. עמ' 57
- ^ יהלום, 2008. עמ' 58
- ^ פליישר
- ^ רבי שלמה פרחון, מחברת הערוך, דף ד עמוד ב, פרסבורג, תר"ד: ”וכשבאו רבי יהודה הלוי ורבי אברהם אבן עזרא ש"ן לאפריקי, וראו כל העולם קורין אשתים, תמהו מזה...”.
- ^ אברבנאל שמות לב
- ^ סדר הדורות ערך אבן עזרא
- ^ פליישר, עמ' 4–15
- ^ למשל נראה ממנו כי היה לו נכד בשם יהודה "וְאֵיךְ יִשְׁכַּח יְהוּדָה אֶת יְהוּדָה". ראו כאן.
- ^ יהלום, 2008. עמ' 122
- ^ ישפה, 2006ב'. עמ' 229
- ^ שלמה דב גויטיין, האם הגיע ר' יהודה הלוי אל חוף ארץ ישראל?, בתוך: תרביץ, ניסן-אלול תשל"ז, מו ג-ד, עמ' 245–250 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ יהלום, 2008. עמ' 123
- ^ שלשלת הקבלה, ירושלים ה'תשכ"ב, עמ' צב
- ^ מסעות רבי בנימין, עמוד כ"ט
- ^ ספר יוחסין, עמ' 219, לונדון 1857
- ^ עמ' 228
- ^ שהוא קדוש וטהור ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו
- ^ מאמר ראשון פז
- ^ מאמר שני מח
- ^ מאמר רביעי כה
35217373יהודה הלוי
- רבי יהודה הלוי
- רבנים: ראשונים
- פילוסופים יהודים ספרדים
- משוררים יהודים בימי הביניים
- משוררים כותבי עברית
- משוררים יהודים ספרדים
- יוצרים בערבית יהודית
- תלמידי הרי"ף
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- עולים לרגל לירושלים
- ניסיונות עלייה לארץ ישראל
- מחברי ספרי אמונות ודעות
- פייטני ספרד
- פילוסופים יהודים
- ילידי 1075
- ילידי 1079
- נפטרים ב-1141