פרוקלוס

פרוקלוס (ביוונית: Πρόκλος Διάδοχος - Próklos ho Diádokhos, ‏Proclus Lycaeus; קונסטנטינופול, 412 - אתונה, 485) היה פילוסוף ניאופלאטוני ומתמטיקאי. היה בין אחרוני הפילוסופים של התקופה הקלאסית. בכתביו ניסח ופיתח באופן מלא ומפורט משנה ניאופלאטונית שיטתית. גדולה השפעתו על הפילוסופיה המערבית של ימי הביניים ביוונית ובלטינית.

יצירתו

רוב כתביו של פרוקלוס הם פירושים לדיאלוגים של אפלטון (הדיאלוגים: אלקיביאדס, קריטילוס, פרמנידס, הרפובליקה, טימאוס). בפירושיו מציג פרוקלוס את שיטתו הפילוסופית שלו עצמו כאילו הייתה פרשנות נאמנה לכוונתו של אפלטון. בכך הוא אינו שונה מניאופלאטונים אחרים, כי גם הוא רואה את הדיאלוגים הללו ככתובים בהשראה אלקית. יחד עם זאת פרוקלוס היה קורא זהיר של הטקסט האפלטוני. כמה מפירושיו הללו אבדו.

בנוסף לפירושיו, פרוקלוס כתב שתי יצירות עיקריות שיטתיות: החיבור יסודות התאולוגיה (Στοιχείωσις θεολογική) כולל 211 הנחות, כל אחת עם הוכחה. ההנחה הראשונה היא על מציאותו של 'האחד' (אחדות אלוהית), וההנחה האחרונה היא ירידתה של הנשמה האינדיבידואלית אל העולם החומרי.

החיבור התאולוגיה האפלטונית (Περὶ τῆς κατὰ Πλάτωνα θεολογίας) מציג תיאור שיטתי של עמדות אפלטוניות מהדיאלוגים השונים שלו, מאפייני הסדר האלוהי, היקום הקרוב ביותר אל 'האחד'.

שרדו והגיעו לידינו עוד שלש מסות של פרוקלוס, כיום רק בתרגום ללטינית:

[א] ספקות בנוגע להשגחה (De decem dubitationibus circa providentiam);

[ב] על ההשגחה והגורל (De providentia et fato);

[ג] על מציאותו של הרוע (De malorum subsistentia).

לדברי לידוס, האסכולות של פרוקלוס, יאמבליכוס וסיריאנוס, סבורות כי אלוקי היהודים הוא "הדמיאורג של העולם המוחש, ומכנות אותו האל של ארבעת היסודות".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרוקלוס בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

• כתיב, הסבות, מוסקבה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29758835פרוקלוס