רבי שמואל הנגיד
| שער אלווירה בגרנדה, המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד.[דרוש מקור] | |||||||
| לידה |
993 קורדובה, ספרד | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1056 (בגיל 63 בערך) גרנדה, ספרד | ||||||
| כינוי | רבי שמואל הנגיד, רב שמואל הנגיד, רבנו שמואל הלוי, רבנו שמואל הנגיד | ||||||
| מקום פעילות | גרנדה, ספרד | ||||||
| השתייכות | ראשוני הראשונים (דור המעבר) | ||||||
| תחומי עיסוק | תלמוד, פיוט | ||||||
| תפקידים נוספים |
וזיר גדול משנה למלך ראש ממשלה שר צבא שר אוצר ראש רבני ספרד יועץ המלך סופר המלך מזכיר המזכיר הכללי | ||||||
| רבותיו | רב האי גאון, רבנו חנוך בן משה השבוי, רבי יהודה חיוג' | ||||||
| תלמידיו | בניו, רבי יהוסף הנגיד, אליסף בר שמואל הלוי, יהודה בר שמואל הלוי | ||||||
| בני דורו | רבנו חננאל בן חושיאל, רבי שלמה אבן גבירול | ||||||
| חיבוריו | (מבוא התלמוד), הלכתא גברתא, בן תהילים, בן משלי, בן קהלת, ספר העושר, הים ביני ובינך, מת אב ומת אלול, כתב סתיו | ||||||
| צאצאים |
| ||||||
| חותן | רבי יוסף הלוי אבן מיגאש הראשון | ||||||
| |||||||
![שער אלווירה בגרנדה, המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד.[דרוש מקור]](/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94&wpDestFile=Granada_-_Puerta_de_Elvira_K04.jpg){kind=link}
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה[1]; 993 – אחרי 1056), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בטאיפה של גרנדה (אנ') שבספרד המוסלמית; נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא, ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כווזיר גדול, ראש ממשלה ומשנה למלך,[2] משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה. מה שהופך אותו ללא ספק ליהודי בעל ההשפעה הפוליטית ביותר בספרד האסלאמית.
תולדות חייו
נערותו
רבי שמואל הנגיד נולד לרבי יוסף הלוי, בעיר קורדובה שבממלכת ספרד המוסלמית. בנערותו למד תורה מפי ר' חנוך בן ר' משה השבוי, תורת הלשון העברית מפי ראש המדקדקים רבי יהודה אבן חיוג', כן למד את הלשון הערבית וספרותה ושפות אחרות, מדעים ופילוסופיה; הצטיין ביפי כתבו בערבית ובצחות לשונו, והיה כבר מיומן בחיבור שירים בכמה וכמה לשונות. שמואל הצעיר היה מתרועע בחברת מלומדים ומשוררים, שכן עירו הייתה בירת החכמה ומרכז המדע שבספרד.
שנותיו הראשונות
באותה תקופה משוררים היו נפגשים למשתה, בו היו מתחרים בחיבור שירים לנושא כלשהו מוסכם, חדים חידות בצורה של שירים, ואף מחברים שירי יין ידידות והיתול. לפיכך, לצד שירים כבדי-ראש, רבי שמואל חיבר שירים קלילים (רובם מן הסתם חוברו בימי נערותו וצעירותו).
בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ועקב ריבוי בקשות אף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש. לאחר חורבן קורדובה, בהיותו בן עשרים, גלה לעיר מאלגה ופתח בה חנות לממכר בשמים, שם היה מתפרנס בדוחק, ובין היתר כותב מכתבים בעבור שפחת אבן-אלעריף, סופר המלך חבוס (שליט גרנדה) ויועצו. השר התפלא על הלשון הגבוהה של המכתבים, ולכן מינה את שמואל לסופרו ויועצו. כעבור שנים, משחלה אבן-אלעריף ונטה למות, סיפר למלך שעצותיו לא היו שלו אלא של סופרו ויועצו היהודי, לפיכך יעץ למלך לקחתו כיועץ תחתיו.
עיקר פעילותו
בגיל שלושים וחמש רבי שמואל נתמנה לסופרו ויועצו של חבוס מלך גרנדה, אזי קיבל את תוארו "הנגיד". בהמשך התמנה לשר האוצר, לשר הצבא, ולבסוף נתמנה לתפקיד הווזיר הגדול.
מדי שנה היה יוצא בראש צבא חבוס להילחם באויביו. לדוגמה, כך נכתב בספר "בן תהילים" (סימנים נ"ט וק"ד) בשנת תת"א (1041): "ידיר ובעלי בריתו ואצל ומופק, והם שלשתם מראשי האנדלוס הרימו יד במלך ויפשטו על ארגונה ויהרגו את שר העיר שם, ואחר כן השתלטו על שמחאן ועל רוב מבצריה. ויצא הנגיד עם המחנות לקראתם, ותהי בם יד ה' ונהרגו שרי הצבאות ואצל ומופק ורבים מחיליהם. אך ידיר נמלט לקורטובה. וירדפהו הנגיד ויצר על העיר וילכדה, ואת ידיר תפש חי ויביאהו אסור אל המלך".[3]
לאחר מותו של חבוס ב-1038 רבי שמואל הנגיד תמך בבאדיס בן חבוס הבכור (אנ') על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך, ובאדיס אכן זכה בירושה, כשרבי שמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים.
כאשר הביס את אבו נור ביחד עם צבאות סביליה ומאלגה בקרבת רונדה ב-1047, כתב בשירו: "גאולה הייתה כאם ליתר גאולותי והיו לה לבנות."
רבי שמואל הנגיד שימש כעשרים ותשע שנים בשירות המלך, נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, מוצא חן הודות לענוותנותו ורוחו הנדיבה אף בעיני שרים שקינאו בו, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות ובלומדים עניים בספרד ובכל ארצות הגולה, כל שכן בחכמי ירושלים ובתלמידיהם, מספק שמן למאור לכל בתי הכנסת שבירושלים, ותומך מהונו ברבים ממשוררי זמנו. באותה תקופה, לאחר שרבו הרב חנוך הלך לעולמו, נתמנה לראש רבני ספרד, והיה משיב תשובות לרבים שפנו אליו בשאלות של דת ודין. ביתו היה בית ועד לחכמים, מקום של שירה וחכמה, וחכמים מכל רחבי ספרד, ואף מחוץ לספרד, היו מגיעים לבקרו, ביניהם רב נסים גאון, רבי שלמה אבן גבירול, ואחרים. רבי שמואל הנגיד היה מחבר שירי ידידות, תנחומים ותשובות לידידיו הרבים.
על מידותיו וחכמתו של רבי שמואל הנגיד חוברו לא מעט אגדות. לדוגמה:[4]
על פי אגדה מאוחרת[דרוש מקור] בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר)[5] הועברה לארמון אלהמברה בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.
לרבי שמואל הנגיד היו שלשה בנים: רבי יהוסף הנגיד, יהודה, ואליסף, ובת שנפטרה בחייו.
השפעתו
רבי שמואל הנגיד היה המשורר העברי הגדול הראשון בתור הזהב של יהדות ספרד, ובעקבותיו הלכו שלושת המשוררים הגדולים רבי שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא, ורבי יהודה הלוי. בדורות האחרונים שירתו אף השפיעה על שירתם של משוררים עבריים מודרניים, כגון אריה לודוויג שטראוס, נתן יונתן, יהודה עמיחי, ואחרים. שיריו יצאו לאור במהדורות שונות, ומחקרים רבים חוברו על שירתו.
הנצחה
ב-2005 אריק מאר הוציא לאור ספר קומיקס בן שני חלקים, המתאר את חייו של רבי שמואל הנגיד ומשפחתו. הספר תורגם לשפות שונות.
על שמו נקרא היישוב כפר הנגיד.
כתביו
כתב ספר הלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא", אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר הפסיקה הקאנוני "ארבעה טורים", וכן במקורות נוספים.
מבוא התלמוד
מיוחס אליו ספר מבוא התלמוד אשר נדפס בתלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, אשר הוא קיצור חיבורו הארוך של ר' שמואל בן חפני גאון שקטעים ממנו פורסמו בתקופה האחרונה.[6] כך בספר כפתור ופרח, וכן החיד"א בספרו שם הגדולים ייחסו את החיבור המקוצר לשמואל הנגיד מספרד.
אך רבי יוסף סמברי בן המאה ה-17, כותב כי החיבור המקוצר נתחבר על ידי רבי שמואל בן חנניה נגיד מצרים מהמאה ה-12, וכך סבורים חוקרים כמו אהרן קמינקא ומרדכי מרגליות[7]. גם לדעת שרגא אברמסון החיבור אינו של רבי שמואל הנגיד מספרד.
שירה ודקדוק
רבי שמואל הנגיד חיבר שלשה ספרי שירה בעקבות ספרי דוד ושלמה: "בן תהלים", ספר תפילות, שנערך חלקית על ידי בנו יהוסף (מסופר[דרוש מקור] שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא), "בן משלי", ספר משלים ופתגמים שנערך על ידי בנו אליסף, וספר "בן קהלת" הכולל שירי הגות. נושאי שיריו אינם רק עניינים דתיים או לימודיים, אלא גם שאר ענייני החיים כמלחמה וכדומה.[8]
רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את התרבות היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות[דרוש מקור] אך שירה כתב רק בעברית.
כמדקדק, רבי שמואל הנגיד חיבר ספרי דקדוק רבים מתוך הגנה על מורו רבי יהודה חיוג' ותוך התפלמסות עם רבי יונה אבן ג'נאח שחלק עליו. הוא חיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.[9] רבי אברהם אבן עזרא כתב שלרבי שמואל הנגיד יש 22 חיבורים בענייני לשון.[10]
בנוסף, הנגיד חיבר מן השירים המפורסמים שחוברו בימי הביניים וביניהם: שירת ידידות שירת יין ושירי מלחמה[11][12]
משיריו
- הים ביני ובינך
- ידידי, כל שנותיך תנומות
- מת אב ומת אלול
- התקבצו כי הזמן תמים
- אדמה ליצורים
- שְׁלַח יוֹנָה
משפחתו
- אביו רבי יוסף הלוי (קיימים מספר דעות לזהותו של ר' יוסף, ראה סדר הדורות)
- אחיו, רבי יצחק בר יוסף הלוי
- בניו, רבי יהוסף הנגיד, רבי אליסף בר שמואל הלוי, 'הילד' יהודה בר שמואל הלוי
- חמיו, רבי יוסף ן' מיגאש (זקנו של ר"י מיגאש) [דרוש מקור]
- מחותנו, רבי ניסים בר יעקב מקירואן
- נכדו, רבי אברהם בר יהוסף הלוי
- נכדו, רבי עזריה בר יהוסף הלוי
ראו גם
לקריאה נוספת
- ישראל לוין, שמואל הנגיד, חייו ושירתו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ג-1963 (הדפסה שנייה: 1973)
- דוד ילין, שמואל הנגיד ודימוייו המקוריים, ירושלים תרצ"ח (1938)
- דוד ילין, המשקלים בשירת שמואל הנגיד, ירושלים תרצ"ט (1939)
- חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, א, ירושלים-תל אביב, תשט"ו, עמ' 74-78; שם, ב, תשי"ז, עמ' 678
- קלמן שולמן, רבי שמואל הנגיד ור' שלמה אבן גבירול, בתוך "ספר תולדות חכמי ישראל", חלק ראשון, וילנה תרל"ט.
- ר. פרידמן, שר ונגיד לעמו: רבי שמואל הנגיד
- מרדכי מרגליות, ספר הלכות הנגיד, עם מבואות והערות, ירושלים: בהוצאת קרן יהודה ליב ומיני אפשטיין שעל יד האקדמיה למדעי היהדות בארצות הברית, תשכ"ב-1962, באתר אוצר החכמה
- אפרים חזן, "החזרה הגזרית — מלים מרובות צורה בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- יוסף יהלום, "התחינות והתפילות המושרות של ר' שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- מתי הוס, "פשט או אלגוריה — שירת החשק של שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- דבורה ברגמן, "ריאליזם ומקבריות בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- יהונתן ורדי ומיכאל רנד, דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה, הוצאת האקדמיה ללשון, 2015
- חיים שירמן (1979). לתולדות השירה והדראמה העברית : מחקרים ומסות מוסד ביאליק, עמ' 97
- ד"ר אריה מור, שמואל הנגיד המדינאי והמשורר, משה אבן עזרא האיש והמשורר, הוצאת מסדה, 1958[13]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שמואל הנגיד |
- רבי שמואל הנגיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יצירותיו
- הספר כל שירי רבי שמואל הנגיד, מהדורת חיים ברודי, באתר hebrewbooks
- קטעים משירים שכתב, באתר "דעת"
- דיוואן רבי שמואל הנגיד מהדורת דוד ששון, אתר 'דעת'.
- כתבי שמואל הנגיד בפרויקט בן-יהודה
- מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה
- שמואל הנגיד, דיואן, הוצאת אוקספורד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מבחר שירי שמואל בן יוסף הלוי הנגיד (מסדרים ומבארים מאת דוד ילין), הוצאת אמנות, 1931. באתר הספרייה הלאומית
- דיואן שמואל הנגיד, ההדרה ומבוא: דוד סלימאן ששון, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1934.
- כתב יד, בן משלי, פרמה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, מבוא התלמוד, וינה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
אודותיו
- דוד ילין, שמואל הנגיד, באתר פרויקט בן יהודה
- דוד ילין, שמואל הנגיד ודימוייו המקוריים, באתר פרויקט בן יהודה
- אברהם רגלסון, תגים לשירת שמואל הנגיד, באתר פרויקט בן יהודה
- רבי שמואל הנגיד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יובל מלחי, הסיפור המדהים של שמואל הנגיד ובנו - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', פודקאסטים באתר "קטעים בהיסטוריה"
- אלי הירש, על שמואל הנגיד, מבחר בעריכת טובה רוזן, ידיעות אחרונות 2/5/08
- שמואל הנגיד כבעל הלכה, דבר, 12 באוקטובר 1962
- ר' שמואל הנגיד באתר אורנים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שמואל הנגיד", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1345-1340, באתר HebrewBooks
- אברהם בן דאוד, ספר הקבלה, עמ' 71–73
- אברהם אליהו הרכבי, זיכרון לראשונים וגם לאחרונים - חלק ראשון: זיכרון לראשונים, מחברת ראשונה זיכרון רב שמואל הנגיד בן יוסף הלוי. המחברת הזאת תכיל בקרבה את הנשאר לפליטה מספריו בן תהלים ובן משלי עם מבוא והערות. ס"ט פטרבורג, תרל"ט. באתר hebrewbooks
- אהרן דארנצוויג, תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (א), הכרמל, 3 באפריל 1870
- תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (ב), הכרמל, 10 באפריל 1870
- שמואל מיקלוש שטרן, לתולדות ר' שמואל הנגיד, ציון, טו (תש"י), עמ' 145-135
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "מת אב ומת אלול", בבלוג "סופרת ספרים", 7 בנובמבר 2018
- נעם אשכולי, שמואל הנגיד מתוך הפודקאסט קדמא להיסטוריה יהודית
- אריאל זינדר, בגלוי אל החשכה: פצעי הזמן של שמואל הנגיד, אות 7, סתיו 2017
| תקופת חייו של רבי שמואל הנגיד על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ לעיתים גם אִבְּן נָגְרִילָה
- ^ Arthur F. Menton, The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXV: 'Shmuel HaNaggid was born in Cordoba in 993'., 2021 (באנגלית)
- ^ שמואל הנגיד, דיואן שמואל הנגיד, בעריכת דוד סלימאן בן דוד ששון, לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, תרצ"ד
- ^ אברהם רגלסון, תגים לשירת שמואל הנגיד, "הפועל הצעיר" 29.8.1967
- ^ אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'
- ^ מרדכי מרגליות, מבוא לספר הלכות הנגיד (להורדה)
שרגא אברמסון, מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד
, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג
- ^ מרדכי מרגליות, מבוא התלמוד המיוחס לנגיד אינו לו
- ^ י. ח. רבניצקי, ח. נ. ביאליק, ש. בן-ציון, שירת ישראל, ספר ראשון, קרקא: הוצאת מוריה, תרס"ו
- ^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן, (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאלי ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. מסת"ב 9789654935234 (ספר אלקטרוני: מסת"ב 9789654935241).
- ^ "ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי ר' יהודה המדקדק הראשון, וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.
- ^ Abba Solomon Eban, Avi Shlaim, Interview With Abba Eban, II March 1976, Israel Studies 8, 2003, עמ' 153–177 doi: 10.1353/is.2003.0017
- ^ 95 Cet = AC 2 = WDS J03184–0056, Cambridge University Press, 2019-08-29, עמ' 132–133
- ^ שמואל הנגיד המדינאי והמשורר משה אבן עזרא האיש והמשורר הוצאת מסדה, אריה מור, 1958
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| ראשוני אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר בן יואל (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י) | |
| ראשוני אנגליה | תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים | |
| ראשוני צרפת | רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבי אליעזר מטול • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבי שמשון מקוצי • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך | |
| ראשוני פרובנס | רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי משה הכהן מלוניל (רמ"ך) • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי מאיר מטרינקטלייש • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון | |
| ראשוני ספרד | רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד) | |
| ראשוני אטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים | |
| ראשוני צפון אפריקה | ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • רבי חננאל בן שמואל • רבי פרחיה בן ניסים • רבינו זכאי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש) | |
| ראשוני תימן | רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| ראשונים נוספים | ||
35895603שמואל הנגיד
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- ראשוני ספרד
- דור הביניים בין הגאונים לראשונים
- משפחת רבינו שמואל הנגיד
- פוליטיקאים יהודים ספרדים
- פוליטיקאים יהודים בימי הביניים
- מדקדקי העברית בימי הביניים
- בלשנים ולשונאים יהודים ספרדים
- משוררים יהודים בימי הביניים
- משוררים כותבי עברית
- משוררים יהודים ספרדים
- מילונאים כותבי עברית
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- מחברי ספרי כללי התלמוד
- ראשי ממשלה יהודים
- וזירים גדולים
- ילידי 993
- נפטרים ב-1055