רבי שמעון בן רבי יצחק
| לידה | 950 |
|---|---|
| פטירה |
1015 (בגיל 65 בערך) מיינץ, נסיכות הבוחר ממיינץ |
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן[1] ופייטן. חברו של רבנו גרשום מאור הגולה. כונה "הגדול" בשל גדולתו בכל תחומי התורה.
חייו
רבי שמעון הגדול היה מאחת המשפחות המיוחסות שבאשכנז, נכדו של רבי אבון הגדול, והיה תלמיד של רבי משולם בר קלונימוס. בספר אור זרוע מופיע כי רבי משולם הפנה אליו דין תורה, אך רבי שמעון לא רצה להכריע בו מפאת גילו הצעיר. ככל הנראה, היה עניו גדול. הן בפיוטיו הוא דן רבות במידת הענווה, וניתן לראות זאת גם מהעובדה, שאף על פי שהיה מבוגר מרבינו גרשום, כאשר התמנה רבינו גרשום לרבה של מגנצא, לא הקפיד על כך, וביניהם שררה ידידות, עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות. מכל קדמוני אשכנז, נקשרו לו הכתרים הרבים ביותר, כצדיק, מלומד בנסים, קדוש ועוד.
רבי שמעון הצטיין בתורת הנגלה וכן בתורת הסוד. צהר לידיעותיו בחכמה זו ניתן לראות בפיוטיו.
בפנקס הזכרת נשמות של קהילת מגנצא נזכר ”רבנו שמעון בר יצחק שטרח בעבור הקהילות והאיר עיני הגולה בפיוטיו”.[1]
על פי אגדה עממית, בנו אלחנן נחטף בגיל קטן והושם במנזר, בהמשך הפך לאפיפיור,[2] ולאחר שגילה את זהותו האמיתית, נטש את הנצרות ולאחר כמה שנים נרצח על ידי הצלבנים. אגדה זו ככל הנראה אין לה מקורות ברורים, וגם הכרונולוגיה לא מתאימה - מסע הצלב הראשון היה למעלה משבעים שנה לאחר פטירתו של רבי שמעון.
מתלמידיו היה ככל הנראה רבי יקר, אביו של רבי יעקב בר יקר,[3] וכן רבי אליעזר הגדול בן יצחק.[4]
רבי שמעון היה דודו של רש"י דרך אמו.
רבי יחיאל היילפרין מביא בשם ספר ישן נושן שרבי שמעון מת ג' ימים קודם גזרות תתנ"ו[5].
פיוטיו
רבי שמעון היה ממניחי היסוד לפייטנות האשכנזית, והיה מהפייטנים האשכנזים היחידים שכתבו קרובות, הסוג הנכבד ביותר בפיוט. פיוטים רבים שלו הוכנסו למחזור האשכנזי, ביניהן קדושתאות מקיפות לראש השנה,[6] לשבועות,[7] ולשביעי של פסח.[8] בנוסף, כתב מספר רב של יוצרות ושל סליחות, שכמה מהן נאמרות על פי מנהג האשכנזים בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בין פיוטיו פיוטים שהושפעו מתורת הסוד האשכנזית. מפיוטיו לימים הנוראים: הוא חיבר את היוצר "מלך אמון מאמרך", ואת הקרובה "אמרתך צרופה" לחזרת הש"ץ של שחרית, שניהם ליום השני של ראש השנה. הקרובה כוללת את הרשות "אתיתי לחננך", את הקיקלר "אדר והוד" (עם הפזמונים הפותחים "שמו מפארים עדת חבלו, ונערץ באראלי קדש הלולו") ואת הרהיט "מלך עליון אמיץ המנשא".
בפירוש הקדום מלפני שלש מאות שנה, "מטה יהודה" על זמירות שבת, כתב שרבי שמעון הגדול מוזכר במדרש (...) שהיה פייטני.
אחד מפיוטיו הוא זמר לשבת המתחיל במילים "ברוך ה' יום יום", העוסק בארבע הגלויות ובגאולה, בו הוא מבכּה גם את מצב העם באותן שנים:
נסגרתי לאדום ביד רעי מדני,
שבכל יום ויום ממלאים כרסם מעדני,
עזרתו עמי לסמוך את אדני...
וציפייה לגאולה קרובה:
בבאו מאדום חמוץ בגדים,
זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים,
ויז נצחם על מלבושו להאדים...
יש שייחסו לו את האזהרות הפותחות במילים "אתה הנחלת", אמנם כיום מקובל שהם נכתבו לפני זמנו.
גם לאחר מותו נשמר זכרו בקרב גדולי אשכנז ביניהם ר' יצחק בן משה והמהרש"ל המזכירים אותו בכתביהם.
קטעים שהולחנו מפיוטיו
תחילת הסליחה "תורה הקדושה התחנני בבקשה" שכתב רבי שמעון[9] היא חלק מהמלים לשיר "תורה הקדושה" של הזמר החסידי מרדכי בן-דוד.
השיר "ועתה בנים שירו למלך" שהולחן על ידי הרב הלל פלאי, מורכב משני טורים לא-רצופים מתוך האופן של רבי שמעון לחג השבועות.
חלק מפיוטי הדברות בקדושתא לחג השבועות שחיבר רבי שמעון, הפותח "לא תחמוד", הולחן בידי יוסל'ה רוזנבלט בקטע חזנות שזכה לביצועים רבים.
שני הבתים האחרונים בסליחה לתענית אסתר "אתה הא-ל עושה פלאות" - "קנא לשמך" "וכעשותך נוראות", בוצעו על ידי אברהם פריד באלבומו "אני מאמין" במנגינת ידיד נפש. לחן נוסף הוא לחנו של יוסי גרין שבוצע באלבומו "התו השמיני" בדואט עם יצחק מאיר הלפגוט.
ספריו
בספר "דן ידין" של ר' שמשון מאוסטרופולי[10] מובא שר' שמעון הגדול כתב ספר "עדינות" ושמקורו של הספר הוא מעזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה. החיד"א בשם הגדולים הביא הדברים, והבין שהכוונה לרבי שמעון הגדול מחכמי לותיר,[11] כלומר לרבי שמעון בן יצחק. אמנם, יש משערים שהכוונה לשמעון הצדיק.[12]
לקריאה נוספת
- אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט), עמ' 86–102.
קישורים חיצוניים
- כתבי רבי שמעון בן רבי יצחק בפרויקט בן-יהודה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שמעון בן רבי יצחק", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1362-1359, באתר HebrewBooks
- שמעון בן יצחק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- א.מ. הברמן, פיוטי רבי שמעון ב"ר יצחק, ברלין וירושלים תרצ"ח, באתר היברובוקס.
- בנימין זאב בכר, יעקב בצלאל לויטרבך, "שמעון בן יצחק בן אבון (נקרא גם "שמעון הגדול")", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שמעון בן יצחק פיטן, דף שער בספרייה הלאומית- מפיוטי רבי שמעון בן יצחק שהולחנו, באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אברהם ברלינר, קבץ על יד שנה שלישית, באתר היברובוקס
- ^ ד"ר עדן הכהן, היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות.
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים (ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט), עמ' 96, ע"פ רש"י, מסכת שבת, דף פ' עמוד ב', ד"ה עד כאן.
- ^ גרוסמן, עמ' 94.
- ^ יחיאל היילפרין, סדר הדורות חלק א, באתר היברובוקס
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' 87 ואילך.
- ^ יונה פרנקל, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' 230 ואילך.
- ^ יונה פרנקל, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' 479 ואילך.
- ^ [1]
- ^ ספר קרניים/יג
- ^ שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ע#ספר עדינות
- ^ תולדות חכמי תונס, עמ' קנב
37438173שמעון בן יצחק